איתור סניפים וכפרי בוגרים
מתאים לשבתמה הקשר בין הרמב”ם להרצל, לאהרן הכוהן, לרש”י, לנפתלי בנט, לחנה סנש, לעומר אדם, לדבורה הנביאה ולחניכים שלנו?!
בפעולה זו נרצה לברר את השייכות של כל אחד מאיתנו לעם ישראל לדורותיו ונברר את החלק של המשפחה של כל אחד ואחת מאיתנו בתוך עם ישראל.
מה השייכות שלי לסיפור הגדול הזה?
ציוד נדרש: רשימת קבוצות (חניכים ודמויות), כתרים, דפי סיפור, כדור (רשות: כרטיסיות מנהגים), פתקי אסוציאציות.
“היחש של כנסת ישראל ליחידיה הוא משונה מכל היחושים של כל קיבוץ לאומי ליחידיו. כל הקיבוצים הלאומיים נותנים הם ליחידיהם רק את הצד החיצוני של המהות, אבל עצם המהות זה שואב כל אדם מנשמת הכל, מנשמת אלהים שלא באמצעות הקיבוץ, מפני שאין להקיבוץ חטיבה אלהית, שמגמה אלהית עצמית שרויה בתוכו. לא כן בישראל, הנשמה של היחידים נשאבת ממקור חי העולמים באוצר הכלל, והכלל נותן נשמה ליחידים. אם יעלה על הדעת להנתק מהאומה, צריך הוא לנתק את נשמתו ממקור חיותה, וגדולה היא משום כך ההזדקקות, שכל יחיד מישראל נזקק להכלל, והוא מוסר תמיד את נפשו מבלי להיות נקרע מהאומה, מפני שהנשמה ותיקונה העצמי דורש כן ממנו” (ראי”ה קוק, אורות ישראל ב, ג, עמ’ קמד).
א. שחקו את המשחק ‘מה המשותף’.
הכינו מראש רשימה של קבוצות בשבט בעלות מכנה משותף, למשל: אותו מספר אחים, אותה מידת נעליים, הולכים לאותו חוג, מתפללים באותו בית כנסת וכו’, כיד הדמיון הטובה עליכם. בכל פעם אמרו שמות של כמה חניכים שיש ביניהם מכנה משותף. החניכים יעמדו מול השבט, והשבט יצטרך למצוא מהו המכנה המשותף בין החניכים העומדים. אם השבט לא יגלה את המכנה המשותף, המשימה תעבור לחניכים העומדים, והם יצטרכו לגלות מה המשותף ביניהם. שחקו כשלושה–ארבעה סבבים.
בשלב השני כל חניך וחניכה מהשבט יקבלו כתר ועליו שם של דמות. המשחק יתרחש כמו בשלב הקודם, רק שהפעם כל חניך ישחק בתפקיד הדמות שלו. לדוגמה, חניך שקיבל כתר ועליו כיתוב “נפתלי בנט” יעמוד כשתקראו בשמו של נפתלי בנט. בשלב זה שחקו עוד כשלושה–ארבעה סבבים. בסבב האחרון במשחק הקריאו את שמות כל הדמויות ושמות כל החניכים (דמיות וקטגוריות בנספח 1).
שאלו את החניכים: מה המשותף לכל האנשים האלה?
ודאו שהחניכים יגיעו לתשובה: כל האנשים הללו שייכים לעם ישראל. כל היהודים בכל זמן ובכל מקום הם כלל ישראל, וגם אנחנו חלק מהכלל הזה.
ב. חלקו לכל חניך וחניכה דף סיפור על ילדי המנזרים (נספח 2), וקראו אותו יחד.
סכמו: בסיפור ראינו שלכל יהודי יש שייכות, אפילו קטנה ביותר, לרצף הדורות של עם ישראל. אם נרצה או לא נרצה, אנחנו שייכים לרצף הדורות של עם ישראל ושותפים בו.
אפשרות א: עמדו במעגל. בכל פעם שאלו שאלה מתוך השאלות שלהלן, ומסרו את הכדור לאחד החניכים כדי שיענה על השאלה. אחרי שיענה עליו להחזיר לכם את הכדור. שאלו שאלה נוספת, מסרו את הכדור לחניך הבא, הוא יענה על השאלה ויחזיר את הכדור, וכן הלאה.
השאלות:
אפשרות ב: פזרו על הרצפה כרטיסיות ובהן תמונות או נושאים (נספח 3). בכל פעם מסרו את הכדור לחניך אחר, והוא יבחר כרטיסייה ויספר מה עושים אצלו בבית בנושא הזה. לאחר מכן יחזיר לכם החניך את הכדור ואתם תמסרו אותו לחניך הבא, וכן הלאה.
סכמו: בכל בית מנהגים אחרים, לכל אחד מסורת אבותיו, והכול נובע מאותה תורה, הכול חלק מהמסורת של עם ישראל. אמרו לחניכים את האמירה המפורסמת: “מנהג ישראל – דין הוא”; מה שנוהגים אצלנו בבית נהיה חלק ממסורת עם ישראל ממש! בעצם זה שאנו חלק מהמשפחה שלנו אנו ממשיכים את המסורת המפוארת של כל הדורות שלפנינו.
שחקו משחק אסוציאציות בפתקים.
חלקו לכל חניך וחניכה פתק מקופל ועליו מילה, צירוף או משפט, ואמרו מראש לחניכים שלא יגלו לאיש איזו מילה כתובה בפתק שלהם. לאחר מכן בחרו באחד החניכים כדי שיתחיל בסבב. הוא יפתח את הפתק שבידו, ובלי לגלות מה כתוב בפתק יגיד בקול את הדבר הראשון שהוא חושב עליו כשהוא קורא את הפתק, כלומר את האסוציאציה שלו למילה הכתובה.
החניכים לא ידעו שלכולם כתוב אותו ביטוי: “להיות חלק ממשפחה”. במשחק כל חניך יבטא מהי משפחה בעיניו.
אחרי שהסבב יסתיים והחניכים יגלו שלכולם כתוב אותו צירוף, הסבירו: כל אחד מרגיש אחרת מה פירוש ‘להיות חלק ממשפחה’, אבל אין ספק שלכולם משמעותית ההרגשה שאנחנו חלק ממשפחה חשובה מאוד ומשמעותית לחיים שלנו.
בתחילת הפעולה שיחקנו את משחק המכנה המשותף והבנו שכלל ישראל כולל את כל היהודים בכל זמן ובכל מקום. קראנו את הסיפור ולמדנו שכל יהודי שייך לכלל ישראל ומשמעותי לכלל. לאחר מכן ראינו שלכל עדה מנהגים שונים, וכל חניך וחניכה מגיעים ממשפחתם ומביאים איתם מסורת שלמה שהם ממשיכיה. בסיום הפעולה יצאנו ממשחק האסוציאציות עם חומר למחשבה לקראת הפעולה הבאה: מה זה בשבילי להיות חלק ממשפחה?
חלק של פאזל על שרשרת או מחזיק מפתחות ועליו כתוב: “אני חלק מעם ישראל! אני שייך לסיפור הגדול הזה!”
נספח 1: רשימת הדמויות וחלוקתן לקבוצות
רחל אימנו, הרמב”ם, הרצל, אהרן הכוהן, רש”י, נפתלי בנט, חנה סנש, עומר אדם, דבורה הנביאה, אילן רמון, אליעזר בן יהודה, יצחק רבין, גולדה מאיר, לאה גולדברג, הברון רוטשילד, שרה אהרנסון, הבאבא סאלי, אימא, הרב מרדכי אליהו, הרב קוק.
קטגוריות:
דמויות מהתנ”ך: רחל אימנו, אהרן הכוהן, דבורה הנביאה
רבנים: הרמב”ם, רש”י, הבאבא סאלי, הרב אליהו, הרב קוק
דמויות מופת בציונות: הרצל, חנה סנש, אליעזר בן יהודה, הברון רוטשילד, שרה אהרנסון
ממלאי תפקידים בממשלה: נפתלי בנט, יצחק רבין, גולדה מאיר
מפורסמים: עומר אדם, נפתלי בנט, אילן רמון
נשים: רחל אימנו, חנה סנש, דבורה הנביאה, גולדה מאיר, לאה גולדברג, שרה אהרנסון, אימא
נספח 2: סיפור
זה קרה בסיומה של השואה הנוראית באירופה, מיליוני יהודים נשרפו ונﬠקדו, מﬠטים שרדו בדרך לא דרך. וכשהיא הסתיימה, התברר כי ילדים יהודיים רבים שהצליחו לשרוד נשארו כמובן יתומים. הוריהם נלקחו אל מותם במחנות הריכוז, והילדים הקטנים נשארו לבדם. המנזרים של הנצרות ראו בהם יﬠד, אספו אותם אל חיקם, שמרו ﬠליהם וגידלו אותם. ניצול השואה הרב יוסף כהנמן, אשר הוא שהקים לאחר השואה את ישיבת פוניבז’, מהישיבות היהודיות הגדולות בﬠולם, קיבל ﬠליו משימה חשובה נוספת – לאסף את אותם ילדים יהודים מן המנזרים ולהשיבם אל חיק יהדותם. הוא הסתובב באירופה חודשים רבים וﬠבר ממנזר למנזר, אסף את היתומים הרכים והקים בﬠבורם בית יתומים יהודי כדי שיגדלו כיהודים.
באחד הימים, כך מסופר, הגיﬠ הרב כהנמן אל בית היתומים הגדול והמוכר ביותר באירופה וניגש לאם המנזר, הודה ﬠל הצלת היתומים היהודיים וביקש לקבל אותם בחזרה לﬠם היהודי. הנזירה הסכימה אך שאלה את השאלה המתבקשת: מהיכן תדﬠ מי כאן מתוך מאות הילדים שבמנזרְ יהודי? הרי ﬠברו חודשים רבים מאז ראו את הוריהם שנלקחו לתאי הגזים.
הרב כהנמן ביקש לכנס את הילדים לאולם המרכזי, ﬠלה לבמה וזﬠק: “שמﬠ ישראל ה’ אלוקינו ה’ אחד”. מייד רצו לכיוונו ﬠשרות ילדים קטנים בבכי מר וקראו: “אבא, אמא”… כך הם נזכרו ביהדותם, זכרו את המשפט היהודי הזה, שﬠליו חונכו ﬠל ידי הוריהם, וכך איתר הרב את הילדים היתומים והחזירם לחיק ﬠמנו. גם ברגﬠים החשוכים ביותר יש ניצוצות של אור, גם בימים קשים ביותר ואפלים אפשר למצוא את הזרקור שיוביל אותנו אל ההמשכיות, אל התקווה (מתוך דף הפייסבוק של הרב זמיר כהן).
נספח 3: כרטיסיות מנהגים באיורים
ליל הסדר, המתנה בין בשר לחלב, ברכת הבנים, נטילת ידיים, אירוסין, סוכות, מאכלי שבת, חנוכה, תפילה, בר מצווה.
