איתור סניפים וכפרי בוגרים
מתאים לשבת
פעולה ממערךהשייכות למשפחה, כפי שראינו בלימוד הקודם, היא מעצבת משמעותית של זהותנו, נותנת לנו מקום להיות מי שאנחנו ומפגישה אותנו בנקודות הכי אותנטיות ופנימיות שלנו, במודע ושלא במודע. משפחה היא מקום מלא אהבה וחיבור ללא תנאי, בפשטות, מהמקום הפנימי ביותר, אך לעתים הקרבה הגדולה יוצרת מורכבות. לפעמים לא פשוט להיות חלק ממשפחה.
בלימוד זה נעסוק במורכבויות העולות מתוך שייכות זו, נתמקד באחת המצוות המיוחדות והחשובות ועם זאת לעתים מאתגרות, מצווה הפוגשת אותנו בכל יום: כיבוד הורים. נבחן כיצד נרצה לנהוג באשר למורכבויות שעולות מהמצווה ונראה מה אחריותנו בחיזוק הקשרים והחיבורים במשפחה שלנו, מתוך אהבה גדולה ורצון להתחבר להורים שלנו ולמשפחה בכלל.
פתיחה
מדריך/ה יקר/ה, דף לימוד זה מורכב משלושה חלקים: דף למדריך, ושתי הצעות לדף לימוד לחניכים (בנספחים). בחר/י את ההצעה המתאימה לחברי השבט שלך.
חלק א: קשר משפחתי – איפה זה פוגש אותי?
אם נתבונן במבט רחב על אירועי ההיסטוריה נגלה כי מורכבות משפחתית היא תופעה עתיקת יומין.
כבר בתנ”ך מסופר לנו על מגוון התמודדויות משפחתיות של אבות האומה. התנ”ך לא מפחד לחשוף את המורכבות אלא להפך, הוא מביא אותה לפתחנו כדי שנוכל ללמוד ממנה להחליט כיצד נבחר אנו לנהוג במצבים דומים.
מכאן צריך להתחיל להתבונן ולבחון באמת את הסיפורים שהקב”ה ראה לנכון להכניס לתנ”ך, כי כנראה שמאחוריהם עומד מסר וסיוע גדול להתמודדויות בחיים שלנו.
בדף זה נתמקד באחת המצוות המאתגרות ועם זאת המדהימות (!) שיש לנו.
“שאלה:
שלום וברכה!
הרבה פעמים אנחנו חושבים איך למלא את אחת המצוות הקשות ביותר – כיבוד אב ואם.
איך נוכל למלא את מבוקשם בלי להתלונן, איך לא נמרה את פיהם וניתן להם את הכבוד הראוי בהיותם הורינו?
ידוע שזו אחת המצוות הקשות ביותר, ואף נכתב בגמרא שזכה היתום שאינו יכול למלא מצווה זו.
אולי שם אנחנו, בתור ילדים המשתדלים לקיים מצווה זו, שוכחים את עצמנו?!
מדוע אין ההורים מצווים לכבד את ילדיהם? כל זה היה נותן לנו את הרצון לכבד את הוריו, ועם עוד קצת מאמצים מצידנו, אף להגיע לקיום כמעט שלם של מצוות כיבוד אב ואם. אך המציאות השלטת, לצערי הרב, היא שלכל אחד ואחת יש את התלונות שלו/ה על הוריו/ה, שבעיקר מתבטאת בחוסר התחשבות, כבוד וכו’. מה לעשות? אשמח מאוד לעזרה!”
“תשובה:
שלום לך יקרה, שאלת שאלה מורכבת ועדינה.
התפעלתי מאוד מהמוכנות שלך לכבד את הורייך למרות הקשיים שבדרך. אני בטוחה ומאמינה שבכוח הרצון הזה תצליחי בע”ה לעמוד במטרות שתציבי לעצמך.
אני חושבת שניתן להגיד שבדורנו אחת ההתמודדויות הקשות היא דווקא מצוות כיבוד הורים.
חז”ל כבר אמרו על דורנו: ‘אין הבן מתבייש מאביו’. המרחק הטבעי שקיים בין הורים לילדיהם הצטמצם והמורא שילדים חשו כלפי הוריהם בעבר, איננו קיים. היום ילד מעז בקלות להתחצף להוריו, מה שפעם היה נחשב מעשה נורא. ובמסגרת הזו, גם לנו יותר קשה לכבד את הורינו.
אלא שכאשר הקב”ה ציווה עלינו ‘כבד את אביך ואת אמך’, הוא ציווה את זה גם על הדור שלנו.
הוא, צופה כל הדורות, ידע שיגיע דור של בן שלא מתבייש מאביו, ובכל זאת, צריך לכבדו”.
(חברים מקשיבים, עדי, sht.adi@gmail.com)
חלק ב: מחזקים את האהבה במשפחה!
בחלק זה נתמקד בכמה הדרכות שהתורה נותנת לנו כדי ליצור קשרים טובים ואוהבים בין בני המשפחה.
אחת המצוות החשובות והמשמעותיות ביותר, ועם זה לעיתים אחת המורכבות ביותר, היא מצוות כיבוד הורים. מקור המצווה הוא הדיבר החמישי בעשרת הדיברות, עשרת העקרונות הבסיסיים ביותר שניתנו לעם ישראל במדבר. כבר הקדימה התורה ואמרה כי מי שיקפיד על קיום מצווה זו יזכה באריכות ימים דווקא בגלל חשיבותה וכן בשל האתגר הטמון בה.
“מצוות עשה מן התורה, שיכבד אדם את אביו ואת אמו, ויירא מהם, שנאמר: ‘כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה’ אלוקיך נֹתֵן לָךְ’ (שמות כ, יא). וכן, לציווי זה ישנו פן נוסף של ‘אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ‘ (ויקרא יט, ג).
ואמרו חכמים (קידושין ל, ב): השווה הכתוב כיבוד אב ואם לכבוד המקום, שנאמר: ‘אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאו’, ונאמר: ‘אֶת ה’ אֱלוֹהֶיךָ תִּירָא‘ (דברים י, כ).
מדוע תופסת מצוות כיבוד הורים מקום נכבד כל כך עד שהושוותה לכבוד שמיים?
ההסבר הוא, שאכן, אדם שאיננו מכבד את הוריו, אינו יכול להגיע לאמונה בה’. אדם שאינו מכבד את הוריו, הוא אדם אנוכי, שחושב רק על עצמו, על הנאותיו וצרכיו הפרטיים. הוא אינו מרים את מחשבתו אל אלה שעזרו לו וגמלו עמו חסד. שאלות כגון מי טיפל בו בילדותו ומי סעדו בעת חוליו אינן מעניינות אותו, הוא עסוק בעצמו בלבד וחושב שהכול מגיע לו, ולכן אינו מעלה בדעתו שהוא צריך להכיר טובה למישהו”.
(הרב אליעזר מלמד, פניני הלכה, משפחה א, א)
“‘שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ’ (משלי א, ח) – עליך להחזיק בחינוך שאתה מקבל בבית ההורים, שכן מן הסתם ההורים חפצים שבנם ילך בדרך ישרה”.
(מכון שטיינזלץ)
יחס של כבוד: כיצד עושים זאת?!
“וכן אמרו חכמים: יש מאכיל את אביו תרנגולים מפוטמים ויורש גיהנם, ויש מטחינו בריחיים ויורש גן עדן.
כיצד מאכיל את אביו תרנגולים מפוטמים ויורש גיהנם? מעשה באחד שהיה מאכיל את אביו תרנגולים מפוטמים. פעם אחת אמר לו אביו: ‘בני, תרנגולים הללו מנין לך?’ אמר לו: ‘זקן, זקן, אכול ושתוק, שהכלבים אוכלים ושותקים’. נמצא זה מאכיל את אביו תרנגולים מפוטמים ויורש גיהנם.
כיצד מטחינו בריחיים ויורש גן עדן? מעשה באחד שהיה טוחן בריחיים. שלח המלך להביא טוחנים לעבודתו, וציווה לעבדיו לחפש אנשים שאינם עובדים, כדי שיהיו טוחנים אצלו. אמר לו הבן לאביו: ‘אבא, היכנס וטחן אתה תחתי, ואני אלך לעבודת המלך, שאם יגיע לידי בזיון – אתבזה אני ולא אתה, ואם לידי מלקות – אלקה אני ולא אתה’. נמצא זה מטחינו לאביו בריחיים ויורש גן עדן”.
(ירושלמי פאה א, א; בבלי, קידושין לא ע”ב ברש”י(.
“שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ, וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּך (משלי א, ח).
תִּתְנַהֵג תָּמִיד לְדַבֵּר כָּל דְּבָרֶיךָ בְּנַחַת, לְכָל אָדָם וּבְכָל עֵת, וּבַזֶּה תִּנָּצֵל מִן הַכַּעַס… וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז”ל (נדרים כב ע”א) כָּל הַכּוֹעֵס – כָּל מִינֵי גֵיהִנּוֹם שׁוֹלְטִים בּוֹ… וְכַאֲשֶׁר תִּנָּצֵל מִן הַכַּעַס, תַּעֲלֶה עַל לִבְּךָ מִדַּת הָעֲנָוָה… עַל כֵּן אַפָרֵשׁ לְךָ אֵיךְ תִּתְנַהֵג בְּמִדַּת הָעֲנָוָה… כָּל דְבָרֶיךָ יִהְיוּ בְּנַחַת, וְרֹאשְׁךָ כָּפוּף; וְעֵינֶךָ יַבִּיטוּ לְמַטָּה לָאָרֶץ, וְלִבְּךָ לְמַעֲלָה; וְאַל תַּבִּיט בִּפְנֵי אָדָם בְּדַבֶּרְךָ עִמוֹ. וְכָל אָדָם יִהְיֶה גָדוֹל מִמְךָ בְּעֵינֶיךָ: אִם חָכָם אוֹ עָשִׁיר הוּא – עָלֶיךָ לְכַבְּדוֹ. וְאִם רָשׁ הוּא, וְאַתָּה עָשִׁיר אוֹ חָכָם מִמֶנוּ – חֲשֹׁב בְּלִבְּךָ כִּי אַתָּה חַיָּב מִמֶנוּ, וְהוּא זַכַּאי מִמְךָ, שֶׁאִם הוּא חוֹטֵא – הוּא שׁוֹגֵג, וְאַתָּה מֵזִיד”.
(אגרת הרמב”ן)
הקשרים המיוחדים שבין בני משפחה בכלל ומצוות כיבוד הורים בפרט דורשים מאיתנו לשים לב לאופן שבו אנו מתייחסים זה לזה. עלינו להבין כי היכולת שלנו ליצור יחסים משפחתיים קרובים וטובים של אהבה וכבוד תלויה אך ורק בנו!
ככל שנשקיע יותר תשומת לב ביחסים שבין בני המשפחה, נעמיק בלימוד ובהבנה של מצוות כיבוד הורים ובחשיבות הקשר עם האחים ובני משפחה נוספים ונחשוב מראש כיצד עלינו לנהוג במצבים מאתגרים, נוכל ליצור משפחה תומכת, שמחה וחזקה!
נספח 1
המשפחה שלי- באחריותי! – דף לימוד – שבט הנני
אם נתבונן במבט רחב על אירועי ההיסטוריה נגלה כי מורכבות משפחתית היא תופעה עתיקת יומין.
כבר בתנ”ך מסופר לנו על מגוון התמודדויות משפחתיות של אבות האומה. התנ”ך לא מפחד לחשוף את המורכבות אלא להפך, הוא מביא אותה לפתחנו כדי שנוכל ללמוד ממנה להחליט כיצד נבחר אנו לנהוג במצבים דומים.
מכאן צריך להתחיל להתבונן ולבחון באמת את הסיפורים שהקב”ה ראה לנכון להכניס לתנ”ך, כי כנראה שמאחוריהם עומד מסר וסיוע גדול להתמודדויות בחיים שלנו.
בדף זה נתמקד באחת המצוות המאתגרות ועם זאת מדהימות (!) שיש לנו.
“שאלה:
שלום וברכה!
הרבה פעמים אנחנו חושבים איך למלא את אחת המצוות הקשות ביותר – כיבוד אב ואם.
איך נוכל למלא את מבוקשם בלי להתלונן, איך לא נמרה את פיהם וניתן להם את הכבוד הראוי בהיותם הורינו?
ידוע שזו אחת המצוות הקשות ביותר, ואף נכתב בגמרא שזכה היתום שאינו יכול למלא מצווה זו.
אולי שם אנחנו, בתור ילדים המשתדלים לקיים מצווה זו, שוכחים את עצמנו?!
מדוע אין ההורים מצווים לכבד את ילדיהם? כל זה היה נותן לנו את הרצון לכבד את הוריו, ועם עוד קצת מאמצים מצידנו, אף להגיע לקיום כמעט שלם של מצוות כיבוד אב ואם. אך המציאות השלטת, לצערי הרב, היא שלכל אחד ואחת יש את התלונות שלו/ה על הוריו/ה, שבעיקר מתבטאת בחוסר התחשבות, כבוד וכו’. מה לעשות? אשמח מאוד לעזרה!”
כעת, נתמקד בכמה הדרכות שהתורה נותנת לנו כדי ליצור קשרים טובים ואוהבים בין בני המשפחה.
אחת המצוות החשובות והמשמעותיות ביותר, ועם זה לעיתים אחת המורכבות ביותר, היא מצוות כיבוד הורים. מקור המצווה הוא הדיבר החמישי בעשרת הדיברות, עשרת העקרונות הבסיסיים ביותר שניתנו לעם ישראל במדבר. כבר הקדימה התורה ואמרה כי מי שיקפיד על קיום מצווה זו יזכה באריכות ימים דווקא בגלל חשיבותה וכן בשל האתגר הטמון בה.
“מצוות עשה מן התורה, שיכבד אדם את אביו ואת אמו, ויירא מהם, שנאמר: ‘כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה’ אלוקיך נֹתֵן לָךְ’ (שמות כ, יא). וכן, לציווי זה ישנו פן נוסף של ‘אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ‘ (ויקרא יט, ג).
ואמרו חכמים (קידושין ל, ב): השווה הכתוב כיבוד אב ואם לכבוד המקום, שנאמר: ‘אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאו’, ונאמר: ‘אֶת ה’ אֱלוֹהֶיךָ תִּירָא‘ (דברים י, כ).
מדוע תופסת מצוות כיבוד הורים מקום נכבד כל כך עד שהושוותה לכבוד שמיים?
ההסבר הוא, שאכן, אדם שאיננו מכבד את הוריו, אינו יכול להגיע לאמונה בה’. אדם שאינו מכבד את הוריו, הוא אדם אנוכי, שחושב רק על עצמו, על הנאותיו וצרכיו הפרטיים. הוא אינו מרים את מחשבתו אל אלה שעזרו לו וגמלו עמו חסד. שאלות כגון מי טיפל בו בילדותו ומי סעדו בעת חוליו אינן מעניינות אותו, הוא עסוק בעצמו בלבד וחושב שהכול מגיע לו, ולכן אינו מעלה בדעתו שהוא צריך להכיר טובה למישהו”.
(הרב אליעזר מלמד, פניני הלכה, משפחה א, א)
“שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ, וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּך (משלי א, ח).
תִּתְנַהֵג תָּמִיד לְדַבֵּר כָּל דְּבָרֶיךָ בְּנַחַת, לְכָל אָדָם וּבְכָל עֵת, וּבַזֶּה תִּנָּצֵל מִן הַכַּעַס… וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז”ל (נדרים כב ע”א) כָּל הַכּוֹעֵס – כָּל מִינֵי גֵיהִנּוֹם שׁוֹלְטִים בּוֹ… וְכַאֲשֶׁר תִּנָּצֵל מִן הַכַּעַס, תַּעֲלֶה עַל לִבְּךָ מִדַּת הָעֲנָוָה… עַל כֵּן אַפָרֵשׁ לְךָ אֵיךְ תִּתְנַהֵג בְּמִדַּת הָעֲנָוָה… כָּל דְבָרֶיךָ יִהְיוּ בְּנַחַת, וְרֹאשְׁךָ כָּפוּף; וְעֵינֶךָ יַבִּיטוּ לְמַטָּה לָאָרֶץ, וְלִבְּךָ לְמַעֲלָה; וְאַל תַּבִּיט בִּפְנֵי אָדָם בְּדַבֶּרְךָ עִמוֹ. וְכָל אָדָם יִהְיֶה גָדוֹל מִמְךָ בְּעֵינֶיךָ: אִם חָכָם אוֹ עָשִׁיר הוּא – עָלֶיךָ לְכַבְּדוֹ. וְאִם רָשׁ הוּא, וְאַתָּה עָשִׁיר אוֹ חָכָם מִמֶנוּ – חֲשֹׁב בְּלִבְּךָ כִּי אַתָּה חַיָּב מִמֶנוּ, וְהוּא זַכַּאי מִמְךָ, שֶׁאִם הוּא חוֹטֵא – הוּא שׁוֹגֵג, וְאַתָּה מֵזִיד”.
(אגרת הרמב”ן)
לסיכום, הקשרים המיוחדים שבין בני משפחה בכלל ומצוות כיבוד הורים בפרט דורשים מאיתנו לשים לב לאופן שבו אנו מתייחסים זה לזה. עלינו להבין כי היכולת שלנו ליצור יחסים משפחתיים קרובים וטובים של אהבה וכבוד תלויה אך ורק בנו!
ככל שנשקיע יותר תשומת לב ביחסים שבין בני המשפחה, נעמיק בלימוד ובהבנה של מצוות כיבוד הורים ובחשיבות הקשר עם האחים ובני משפחה נוספים ונחשוב מראש כיצד עלינו לנהוג במצבים מאתגרים, נוכל ליצור משפחה תומכת, שמחה וחזקה!
נספח 2
המשפחה שלי – באחריותי! – דף לימוד – שבט הנני
אם נתבונן במבט רחב על אירועי ההיסטוריה נגלה כי מורכבות משפחתית היא תופעה עתיקת יומין.
כבר בתנ”ך מסופר לנו על מגוון התמודדויות משפחתיות של אבות האומה. התנ”ך לא מפחד לחשוף את המורכבות אלא להפך, הוא מביא אותה לפתחנו כדי שנוכל ללמוד ממנה להחליט כיצד נבחר אנו לנהוג במצבים דומים.
מכאן צריך להתחיל להתבונן ולבחון באמת את הסיפורים שהקב”ה ראה לנכון להכניס לתנ”ך, כי כנראה שמאחוריהם עומד מסר וסיוע גדול להתמודדויות בחיים שלנו.
בדף זה נתמקד באחת המצוות המאתגרות ועם זאת מדהימות (!) שיש לנו.
“שאלה:
שלום וברכה!
הרבה פעמים אנחנו חושבים איך למלא את אחת המצוות הקשות ביותר – כיבוד אב ואם.
איך נוכל למלא את מבוקשם בלי להתלונן, איך לא נמרה את פיהם וניתן להם את הכבוד הראוי בהיותם הורינו?
ידוע שזו אחת המצוות הקשות ביותר, ואף נכתב בגמרא שזכה היתום שאינו יכול למלא מצווה זו.
אולי שם אנחנו, בתור ילדים המשתדלים לקיים מצווה זו, שוכחים את עצמנו?!
מדוע אין ההורים מצווים לכבד את ילדיהם? כל זה היה נותן לנו את הרצון לכבד את הוריו, ועם עוד קצת מאמצים מצידנו, אף להגיע לקיום כמעט שלם של מצוות כיבוד אב ואם. אך המציאות השלטת, לצערי הרב, היא שלכל אחד ואחת יש את התלונות שלו/ה על הוריו/ה, שבעיקר מתבטאת בחוסר התחשבות, כבוד וכו’. מה לעשות? אשמח מאוד לעזרה!”
“תשובה:
שלום לך יקרה, שאלת שאלה מורכבת ועדינה.
התפעלתי מאוד מהמוכנות שלך לכבד את הורייך למרות הקשיים שבדרך. אני בטוחה ומאמינה שבכוח הרצון הזה תצליחי בע”ה לעמוד במטרות שתציבי לעצמך.
אני חושבת שניתן להגיד שבדורנו אחת ההתמודדויות הקשות היא דווקא מצוות כיבוד הורים.
חז”ל כבר אמרו על דורנו: ‘אין הבן מתבייש מאביו’. המרחק הטבעי שקיים בין הורים לילדיהם הצטמצם והמורא שילדים חשו כלפי הוריהם בעבר, איננו קיים. היום ילד מעז בקלות להתחצף להוריו, מה שפעם היה נחשב מעשה נורא. ובמסגרת הזו, גם לנו יותר קשה לכבד את הורינו.
אלא שכאשר הקב”ה ציווה עלינו ‘כבד את אביך ואת אמך’, הוא ציווה את זה גם על הדור שלנו.
הוא, צופה כל הדורות, ידע שיגיע דור של בן שלא מתבייש מאביו, ובכל זאת, צריך לכבדו”.
(חברים מקשיבים, עדי, sht.adi@gmail.com)
כעת נתמקד בכמה הדרכות שהתורה נותנת לנו כדי ליצור קשרים טובים ואוהבים בין בני המשפחה.
אחת המצוות החשובות והמשמעותיות ביותר, ועם זה לעיתים אחת המורכבות ביותר, היא מצוות כיבוד הורים. מקור המצווה הוא הדיבר החמישי בעשרת הדיברות, עשרת העקרונות הבסיסיים ביותר שניתנו לעם ישראל במדבר. כבר הקדימה התורה ואמרה כי מי שיקפיד על קיום מצווה זו יזכה באריכות ימים דווקא בגלל חשיבותה וכן בשל האתגר הטמון בה.
“מצוות עשה מן התורה, שיכבד אדם את אביו ואת אמו, ויירא מהם, שנאמר: ‘כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה’ אלוקיך נֹתֵן לָךְ’ (שמות כ, יא). וכן, לציווי זה ישנו פן נוסף של ‘אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ‘ (ויקרא יט, ג).
ואמרו חכמים (קידושין ל, ב): השווה הכתוב כיבוד אב ואם לכבוד המקום, שנאמר: ‘אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאו’, ונאמר: ‘אֶת ה’ אֱלוֹהֶיךָ תִּירָא‘ (דברים י, כ).
מדוע תופסת מצוות כיבוד הורים מקום נכבד כל כך עד שהושוותה לכבוד שמיים?
ההסבר הוא, שאכן, אדם שאיננו מכבד את הוריו, אינו יכול להגיע לאמונה בה’. אדם שאינו מכבד את הוריו, הוא אדם אנוכי, שחושב רק על עצמו, על הנאותיו וצרכיו הפרטיים. הוא אינו מרים את מחשבתו אל אלה שעזרו לו וגמלו עמו חסד. שאלות כגון מי טיפל בו בילדותו ומי סעדו בעת חוליו אינן מעניינות אותו, הוא עסוק בעצמו בלבד וחושב שהכול מגיע לו, ולכן אינו מעלה בדעתו שהוא צריך להכיר טובה למישהו”.
(הרב אליעזר מלמד, פניני הלכה, משפחה א, א)
“‘שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ’ (משלי א, ח) – עליך להחזיק בחינוך שאתה מקבל בבית ההורים, שכן מן הסתם ההורים חפצים שבנם ילך בדרך ישרה”.
(מכון שטיינזלץ)
יחס של כבוד: כיצד עושים זאת?!
“וכן אמרו חכמים: יש מאכיל את אביו תרנגולים מפוטמים ויורש גיהנם, ויש מטחינו בריחיים ויורש גן עדן.
כיצד מאכיל את אביו תרנגולים מפוטמים ויורש גיהנם? מעשה באחד שהיה מאכיל את אביו תרנגולים מפוטמים. פעם אחת אמר לו אביו: ‘בני, תרנגולים הללו מנין לך?’ אמר לו: ‘זקן, זקן, אכול ושתוק, שהכלבים אוכלים ושותקים’. נמצא זה מאכיל את אביו תרנגולים מפוטמים ויורש גיהנם.
כיצד מטחינו בריחיים ויורש גן עדן? מעשה באחד שהיה טוחן בריחיים. שלח המלך להביא טוחנים לעבודתו, וציווה לעבדיו לחפש אנשים שאינם עובדים, כדי שיהיו טוחנים אצלו. אמר לו הבן לאביו: ‘אבא, היכנס וטחן אתה תחתי, ואני אלך לעבודת המלך, שאם יגיע לידי בזיון – אתבזה אני ולא אתה, ואם לידי מלקות – אלקה אני ולא אתה’. נמצא זה מטחינו לאביו בריחיים ויורש גן עדן”.
(ירושלמי פאה א, א; בבלי, קידושין לא ע”ב ברש”י(.
“שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ, וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּך (משלי א, ח).
תִּתְנַהֵג תָּמִיד לְדַבֵּר כָּל דְּבָרֶיךָ בְּנַחַת, לְכָל אָדָם וּבְכָל עֵת, וּבַזֶּה תִּנָּצֵל מִן הַכַּעַס… וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז”ל (נדרים כב ע”א) כָּל הַכּוֹעֵס – כָּל מִינֵי גֵיהִנּוֹם שׁוֹלְטִים בּוֹ… וְכַאֲשֶׁר תִּנָּצֵל מִן הַכַּעַס, תַּעֲלֶה עַל לִבְּךָ מִדַּת הָעֲנָוָה… עַל כֵּן אַפָרֵשׁ לְךָ אֵיךְ תִּתְנַהֵג בְּמִדַּת הָעֲנָוָה… כָּל דְבָרֶיךָ יִהְיוּ בְּנַחַת, וְרֹאשְׁךָ כָּפוּף; וְעֵינֶךָ יַבִּיטוּ לְמַטָּה לָאָרֶץ, וְלִבְּךָ לְמַעֲלָה; וְאַל תַּבִּיט בִּפְנֵי אָדָם בְּדַבֶּרְךָ עִמוֹ. וְכָל אָדָם יִהְיֶה גָדוֹל מִמְךָ בְּעֵינֶיךָ: אִם חָכָם אוֹ עָשִׁיר הוּא – עָלֶיךָ לְכַבְּדוֹ. וְאִם רָשׁ הוּא, וְאַתָּה עָשִׁיר אוֹ חָכָם מִמֶנוּ – חֲשֹׁב בְּלִבְּךָ כִּי אַתָּה חַיָּב מִמֶנוּ, וְהוּא זַכַּאי מִמְךָ, שֶׁאִם הוּא חוֹטֵא – הוּא שׁוֹגֵג, וְאַתָּה מֵזִיד”.
(אגרת הרמב”ן)
הקשרים המיוחדים שבין בני משפחה בכלל ומצוות כיבוד הורים בפרט דורשים מאיתנו לשים לב לאופן שבו אנו מתייחסים זה לזה. עלינו להבין כי היכולת שלנו ליצור יחסים משפחתיים קרובים וטובים של אהבה וכבוד תלויה אך ורק בנו!
ככל שנשקיע יותר תשומת לב ביחסים שבין בני המשפחה, נעמיק בלימוד ובהבנה של מצוות כיבוד הורים ובחשיבות הקשר עם האחים ובני משפחה נוספים ונחשוב מראש כיצד עלינו לנהוג במצבים מאתגרים, נוכל ליצור משפחה תומכת, שמחה וחזקה!