איתור סניפים וכפרי בוגרים
דניאל הוא בן למשפחת אברהמי מחברון, הם גרים שם כבר 4 דורות. מסופר שאבות אבותיו הגיעו מפרס שם גרו במשך 1500 שנה. שם המשפחה אברהמי הוא שהביא אותם לחזור ולשבת בחברון מתוך רצון להיות קרובים לקברו של אברהם אבינו. מאז רוב הצאצאים ממשיכים לגור בעיר הקודש- חברון. ומה אתכם? מאיפה המשפחה שלכם? איך הגעתם לכאן? מה זה שינה במשפחה שלכם?
2.החניך יבין שמשפחה אינה דבר פרטי אלא דבר הקשור לכלל עמ”י
3.החניך ידגים כיצד הקשר שלו לעמ”י מתבטא במשפחה הפרטית שלו.
ציוד נדרש: כרטיסיות של אירועים, חוט, ואטבים (רשות), כרטיסים עם מקורות, תנ”כים (רשות), הספר זום (רשות), טושים, דפים, עיתונים, מספריים, דבק…
חלקו את החניכים לשתי קבוצות ובצעו ביניהם תחרות – סידור האירועים (נספח מספר 1) ע”פ הרצף ההיסטורי הנכון.
אפשר לתלות חבל תלייה לכל קבוצה ולהביא אטבים ולבקש מהחניכים לתלות את האירועים על החבל ברצף הנכון.
הערה למדריך: בנספח מופיעים אירועים רבים. בחר את האירועים שידברו יותר אל החניכים שלך אך שים לב שאתה משתמש בכל הרצף ההיסטורי מבריאת העולם ועד היום.
הסבירו לחניכים שעם ישראל הוא בן אלפי שנים. הוא עבר כ”כ הרבה. שאלו אותם מה לדעתם החזיק את עמ”י לאורך כל הדורות והתלאות.
שלב א:
אפשרות א– חלקו לכל קבוצת חניכים תנ”ך ופתק עם מקור (נספח מספר 2). בקשו מהחניכים לאתר את המקור הנ”ל ולהקריא אותו.
אפשרות ב– חלקו לחניכים מקורות (נספח מספר 3) ובקשו מהם להקריא אותם.
שאלו את החניכים: מה משותף לכל המקורות?
אנחנו רואים שעניין ה’תולדות’ מופיע פעמים רבות כ”כ בתנ”ך. מדוע לדעתכם זה כך? מדוע חשוב להזכיר שוב ושוב את אבותינו?
הקריאו/ הציגו את הסיפור על נפוליאון ותשעה באב. (נספח מספר 4)
סכמו- זה שאנחנו מחוברים לעבר שלנו נותן לנו כח בהווה.
שלב ב:
אפשרות א- שחקו עם החניכים תופסת שרשרת. (חניך אחד מתחיל בתור תופס. כל חניך אחר שנתפס נותן יד לתופס המקורי וככה הם צריכים לתפוס כשהם אוחזים ידיים).
שאלו את החניכים מתי היה להם יותר קל לתפוס? מתי ההשפעה שלהם הייתה יותר רחבה?
מובן שכאשר אנחנו קשורים לעוד אנשים יש לנו יותר כוח.
אפשרות ב– הראו לחניכים את הספר “זום”. (ניתן להשיג בספריות ציבוריות וגם בסרטון ביוטיוב).
בהתחלה הדברים המוצגים בספר נראים לנו פשוטים וקטנים אבל אנחנו מבינים שכל דבר בספר הזה הוא חלק ממשהו גדול יותר.
https://www.youtube.com/watch?v=lhYblhdhQ1M חפשו ‘ZOOM’ ביוטיוב.
סיכום ביניים:
שאלו את החניכים מה גורם לעץ לא לעוף ברוח? מה גורם לבניין להיות יציב? השורשים והיסודות שלו.
ככה גם אצל בני האדם. אני איני אדם פרטי. לפני ולפני משפחתי היו דורות-דורות של יהודים. אני חלק מעם ישראל, העם הכי ותיק בהיסטוריה! השורשים שלנו שומרים עלינו שלא נעוף ברוח, שלא נכחד.
מכאן נובע שהמשפחה שלי אינה דבר פרטי אלא דבר הקשור לנצח, לאומה ומזה היא מקבלת כח.
ניתן להוסיף כאן ולומר שהתורה והמצוות הם חלק מהמסורת שלנו והם אלו ששומרים עלינו חזקים.
שלב ג:
להיות מחובר לכל עם ישראל זה קשה. איך עושים את זה? דרך המשפחה הפרטית שלי! ברגע שאני אהיה יותר מחובר לאחים, להורים, לדודים, לסבא וסבתא שלי- ככה אני יותר מחובר לכלל עם ישראל.
הביאו גיליונות, טושים, צבעים, מספריים, דבק, עיתונים וכ”ו.
לפני הפעולה בקשו מהחניכים לברר מה שמות הסבים והסבתות שלהם (כמה שיותר דורות אחורה) וכעת בקשו מהחניכים ליצור את עץ המשפחה שלהם. בקשו מהחניכים לשלב בעץ המשפחתי שלהם ציור/כיתוב של מסורות משפחתיות שמחברות אותם לשרשרת הדורות של עם ישראל.
הערה למדריך: אם יש חניכים שהם קרובי משפחה עודד אותם ליצור עץ משפחה אחד לשניהם.
נספח מספר 1:
רשמו את כל אחד מהמושגים שתבחרו על פתק נפרד והביאו אותם מעורבבים לחניכים. הביאו אתכם את התשובות שלא יהיו טעויות. תשובות- בריאת העולם, שלושת האבות, הירידה למצרים, שיעבוד וגאולת מצרים,כיבוש הארץ, מלכות שאול דוד ושלמה, בנין בית המקדש הראשון, חורבן בית ראשון וגלות רומא, שיבת ציון ובניין בית המקדש השני, מלכות אחשורוש וסיפור פורים, מלכות יוון וסיפור חנוכה, חורבן בית שני, גלות בבל, כתיבת המשנה , כתיבת הגמרא, אינקוויזיציה, עלילות דם וגירוש ספרד, צמיחת החסידות,העליה הראשונה והשנייה, מלחמת העולם הראשונה, שואה ומלחמת העולם השנייה, הקמת מדינת ישראל, גוש אמונים והתיישבות ביהודה ושומרון עליית יהדות אתיופיה, גירוש גוש קטיף תשע”ט- אני
נספח מספר 2:
בראשית יא, י-כו
אסתר ב, ה
בראשית י, א-ח
בראשית יא, כו-לב
רות ד, יח-כב
נחמיה יב, י-יא
במדבר כו, כח-לג
נספח מספר 3:
מקור מספר 1:
כח בְּנֵי יוֹסֵף, לְמִשְׁפְּחֹתָם–מְנַשֶּׁה, וְאֶפְרָיִם. כט בְּנֵי מְנַשֶּׁה, לְמָכִיר מִשְׁפַּחַת הַמָּכִירִי, וּמָכִיר, הוֹלִיד אֶת-גִּלְעָד; לְגִלְעָד, מִשְׁפַּחַת הַגִּלְעָדִי. ל אֵלֶּה, בְּנֵי גִלְעָד–אִיעֶזֶר, מִשְׁפַּחַת הָאִיעֶזְרִי; לְחֵלֶק, מִשְׁפַּחַת הַחֶלְקִי. לא וְאַשְׂרִיאֵל–מִשְׁפַּחַת, הָאַשְׂרִאֵלִי; וְשֶׁכֶם, מִשְׁפַּחַת הַשִּׁכְמִי. לב וּשְׁמִידָע, מִשְׁפַּחַת הַשְּׁמִידָעִי; וְחֵפֶר, מִשְׁפַּחַת הַחֶפְרִי. לג וּצְלָפְחָד בֶּן-חֵפֶר, לֹא-הָיוּ לוֹ בָּנִים–כִּי אִם-בָּנוֹת: וְשֵׁם, בְּנוֹת צְלָפְחָד–מַחְלָה וְנֹעָה, חָגְלָה מִלְכָּה וְתִרְצָה. (במדבר פרק כו)
מקור מספר 2:
כו וַיְחִי-תֶרַח, שִׁבְעִים שָׁנָה; וַיּוֹלֶד, אֶת-אַבְרָם, אֶת-נָחוֹר, וְאֶת-הָרָן. כז וְאֵלֶּה, תּוֹלְדֹת תֶּרַח–תֶּרַח הוֹלִיד אֶת-אַבְרָם, אֶת-נָחוֹר וְאֶת-הָרָן; וְהָרָן, הוֹלִיד אֶת-לוֹט. כח וַיָּמָת הָרָן, עַל-פְּנֵי תֶּרַח אָבִיו, בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ, בְּאוּר כַּשְׂדִּים. כט וַיִּקַּח אַבְרָם וְנָחוֹר לָהֶם, נָשִׁים: שֵׁם אֵשֶׁת-אַבְרָם, שָׂרָי, וְשֵׁם אֵשֶׁת-נָחוֹר מִלְכָּה, בַּת-הָרָן אֲבִי-מִלְכָּה וַאֲבִי יִסְכָּה. ל וַתְּהִי שָׂרַי, עֲקָרָה: אֵין לָהּ, וָלָד. לא וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת-אַבְרָם בְּנוֹ, וְאֶת-לוֹט בֶּן-הָרָן בֶּן-בְּנוֹ, וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ, אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ; וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים, לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן, וַיָּבֹאוּ עַד-חָרָן, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם. לב וַיִּהְיוּ יְמֵי-תֶרַח, חָמֵשׁ שָׁנִים וּמָאתַיִם שָׁנָה; וַיָּמָת תֶּרַח, בְּחָרָן. (בראשית פרק יא)
מקור מספר 3:
י וְיֵשׁוּעַ, הוֹלִיד אֶת-יוֹיָקִים; וְיוֹיָקִים הוֹלִיד אֶת-אֶלְיָשִׁיב, וְאֶלְיָשִׁיב אֶת-יוֹיָדָע. יא וְיוֹיָדָע הוֹלִיד אֶת-יוֹנָתָן, וְיוֹנָתָן הוֹלִיד אֶת-יַדּוּעַ. (נחמיה פרק יב)
מקור מספר 4:
א וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת בְּנֵי-נֹחַ, שֵׁם חָם וָיָפֶת; וַיִּוָּלְדוּ לָהֶם בָּנִים, אַחַר הַמַּבּוּל. ב בְּנֵי יֶפֶת–גֹּמֶר וּמָגוֹג, וּמָדַי וְיָוָן וְתֻבָל; וּמֶשֶׁךְ, וְתִירָס. ג וּבְנֵי, גֹּמֶר–אַשְׁכְּנַז וְרִיפַת, וְתֹגַרְמָה. ד וּבְנֵי יָוָן, אֱלִישָׁה וְתַרְשִׁישׁ, כִּתִּים, וְדֹדָנִים. ה מֵאֵלֶּה נִפְרְדוּ אִיֵּי הַגּוֹיִם, בְּאַרְצֹתָם, אִישׁ, לִלְשֹׁנוֹ–לְמִשְׁפְּחֹתָם, בְּגוֹיֵהֶם. ו וּבְנֵי, חָם–כּוּשׁ וּמִצְרַיִם, וּפוּט וּכְנָעַן. ז וּבְנֵי כוּשׁ–סְבָא וַחֲוִילָה, וְסַבְתָּה וְרַעְמָה וְסַבְתְּכָא; וּבְנֵי רַעְמָה, שְׁבָא וּדְדָן. ח וְכוּשׁ, יָלַד אֶת-נִמְרֹד; הוּא הֵחֵל, לִהְיוֹת גִּבֹּר בָּאָרֶץ (בראשית פרק י)
מקור מספר 5:
יח וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת פָּרֶץ, פֶּרֶץ הוֹלִיד אֶת-חֶצְרוֹן. יט וְחֶצְרוֹן הוֹלִיד אֶת-רָם, וְרָם הוֹלִיד אֶת-עַמִּינָדָב. כ וְעַמִּינָדָב הוֹלִיד אֶת-נַחְשׁוֹן, וְנַחְשׁוֹן הוֹלִיד אֶת-שַׂלְמָה. כא וְשַׂלְמוֹן הוֹלִיד אֶת-בֹּעַז, וּבֹעַז הוֹלִיד אֶת-עוֹבֵד. כב וְעֹבֵד הוֹלִיד אֶת-יִשָׁי, וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת-דָּוִד. (רות פרק ד)
מקור מספר 6:
ה אִישׁ יְהוּדִי, הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה; וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי, בֶּן יָאִיר בֶּן-שִׁמְעִי בֶּן-קִישׁ–אִישׁ יְמִינִי (אסתר פרק ב)
מקור מספר 7:
י אֵלֶּה, תּוֹלְדֹת שֵׁם–שֵׁם בֶּן-מְאַת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד אֶת-אַרְפַּכְשָׁד: שְׁנָתַיִם, אַחַר הַמַּבּוּל. יא וַיְחִי-שֵׁם, אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת-אַרְפַּכְשָׁד, חֲמֵשׁ מֵאוֹת, שָׁנָה; וַיּוֹלֶד בָּנִים, וּבָנוֹת. {ס}יב וְאַרְפַּכְשַׁד חַי, חָמֵשׁ וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה; וַיּוֹלֶד, אֶת-שָׁלַח. יג וַיְחִי אַרְפַּכְשַׁד, אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת-שֶׁלַח, שָׁלֹשׁ שָׁנִים, וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה; וַיּוֹלֶד בָּנִים, וּבָנוֹת. {ס}יד וְשֶׁלַח חַי, שְׁלֹשִׁים שָׁנָה; וַיּוֹלֶד, אֶת-עֵבֶר. טו וַיְחִי-שֶׁלַח, אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת-עֵבֶר, שָׁלֹשׁ שָׁנִים, וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה; וַיּוֹלֶד בָּנִים, וּבָנוֹת. {ס}טז וַיְחִי-עֵבֶר, אַרְבַּע וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה; וַיּוֹלֶד, אֶת-פָּלֶג. יז וַיְחִי-עֵבֶר, אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת-פֶּלֶג, שְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה; וַיּוֹלֶד בָּנִים, וּבָנוֹת. {ס}יח וַיְחִי-פֶלֶג, שְׁלֹשִׁים שָׁנָה; וַיּוֹלֶד, אֶת-רְעוּ. יט וַיְחִי-פֶלֶג, אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת-רְעוּ, תֵּשַׁע שָׁנִים, וּמָאתַיִם שָׁנָה; וַיּוֹלֶד בָּנִים, וּבָנוֹת. {ס}כ וַיְחִי רְעוּ, שְׁתַּיִם וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה; וַיּוֹלֶד, אֶת-שְׂרוּג. כא וַיְחִי רְעוּ, אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת-שְׂרוּג, שֶׁבַע שָׁנִים, וּמָאתַיִם שָׁנָה; וַיּוֹלֶד בָּנִים, וּבָנוֹת. {ס}כב וַיְחִי שְׂרוּג, שְׁלֹשִׁים שָׁנָה; וַיּוֹלֶד, אֶת-נָחוֹר. כג וַיְחִי שְׂרוּג, אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת-נָחוֹר–מָאתַיִם שָׁנָה; וַיּוֹלֶד בָּנִים, וּבָנוֹת. {ס}כד וַיְחִי נָחוֹר, תֵּשַׁע וְעֶשְׂרִים שָׁנָה; וַיּוֹלֶד, אֶת-תָּרַח. כה וַיְחִי נָחוֹר, אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת-תֶּרַח, תְּשַׁע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וּמְאַת שָׁנָה; וַיּוֹלֶד בָּנִים, וּבָנוֹת. {ס}כו וַיְחִי-תֶרַח, שִׁבְעִים שָׁנָה; וַיּוֹלֶד, אֶת-אַבְרָם, אֶת-נָחוֹר, וְאֶת-הָרָן. (בראשית פרק יא)
נספח מספר 4:
נפוליאון הגיע פעם לקהיר, אותה כבש, היה זה בליל ט’ באב, וראה מקום חשוך, עם מעט נרות דולקים…
כשנכנס ראה שמדובר בבית כנסת, יהודים ישבו שם על הרצפה וייללו מרות.. שאל אותם נפוליאון מדוע הם בוכים, ענו לו בגלל חורבן בית המקדש שלנו.. שאל אותם: מתי זה קרה? לא שמעתי על זה.. זה קרה בשנים האחרונות? אמרו לו: קרוב ל2000 שנה.. הסתובב נפוליאון ואמר לחייליו: עם שמסוגל לבכות כך על עברו-יש לו עתיד..