איתור סניפים וכפרי בוגרים
קומונריות
וכך היא היצירה שבחיים האנושיים: התחדשות, התייצרות של ההשגה החיונית על פי התחדשות חיי הטבע. ביתר דיוק, היצירה שבחיים האנושיים היא יצירת האדם את עצמו, יצירה מתחדשת ובלתי פוסקת מתוך התחדשותו התמידית של הטבע. הטבע מחדש בכל רגע מעשה בראשית ופועל תמיד על נפש האדם. וגם האדם יכול היה להיות כך. גוף האדם מתחדש בכל רגע על ידי התחלפות החומרים שבו, והרי הוא במובן ידוע בכל רגע כעין גוף חדש. במידה זו האדם צריך היה לכאורה לחיות בכל רגע חיים חדשים. אבל הוא הדבר – שיצירה דורשת התמכרות גמורה, התמזגות גמורה של האדם והטבע, של כל כוחות גופו ונפשו של האדם עם כל כוחות הטבע העולמי. צריך שהאדם יהיה כולו מובלע בתוך הטבע, בכל אטומי גופו ובכל ניצוצות נפשו. צריך שעם כל אטום חומרי חדש יבוא אל תוך האדם אטום נפשי חדש. זאת אומרת, בשביל שחיי האדם יהיו הולכים ומתחדשים, הולכים ומתיצרים, דרוש יחס אחר בהחלט מצד האדם אל הטבע, לא רק יחס נפשי אחר, כי אם גם יחס מעשי אחר.
“..וזה כלל גדול בעבודת השם שצריכים ממש בכל יום להתחיל מחדש! …כמה צריך האדם להתחזק בעבודת השם ולבלי ליפול משום דבר שבעולם, רק להתחיל בכל פעם מחדש”
“.. יש להשתדל לחוש בהתחדשות המתרחשת בחיינו, ובכלל העולם. חידוש ושינוי המאפשרים קשב טוב יותר. כאשר האדם חי באופן נכון, הוא עצמו מתחדש כל העת ולכן קשוב למציאות כולה, כחדשה היא בעיניו בכל רגע ורגע, כי הוא עצמו שונה ממה שהיה לפני רגע..”
חלפו המאורעות ושבו ימים כתקנם. חזר עזרא לעבודת יום-יום שלו. לא אהב עזרא ימים שיש בהם מתיחות, שהמתיחות מרגשת את הלב ומערבבת את הדעת ומעכירה את שלוות הנפש. אוהב היה עזרא ימים רגילים, ימים שדומה היה כי לא קורה בהם כלום, ימים שפותחים בתפילת שחרית רגילה עם הנץ החמה בבית הכנסת זהרי חמה, ממשיכים בעבודת המכבסה של כדורי ובקניות בשוק מחנה יהודה, וחותמים בשיעור הלכות בן איש חי של הרב כהנוף. אולי אצל רוב העולים נראים ימים אלו כאפורים, אבל אצל עזרא היו הם מלאים בצבעים. אוהב היה להתבונן כל יום בזריחה, ובכל יום נראתה לו בגוון אחר. בכל יום היה מתפלל אותה תפילה, אבל בכל פעם היה מבחין במלה אחרת כאילו חדשה היא אצלו, מגלגל אותה במחשבתו, נראה כחולם, והיא מעלה לפניו עולם ומלואו. וכשבא לעבודתו במכבסה, שקבועה הייתה ושווה הייתה תמיד, בכל פעם היה מוצא בה מראות חדשים. בכל יום ראה את בעל הבית יחזקאל באותו מקום, ובכל יום נראה היה לו בפנים חדשות. בכל יום שמע את ברכתו כשנכנס ואת ברכתו כשיצא, ובכל יום הייתה נשמעת לו כברכה אחרת. בכל יום ניקה טלית מכתמיה, ובכל יום היה עולה בדמיונו ציור אחר. פעם נראה לו בכתם כמין עוון שצריך ללבבנו והוא ממרק אותו ומתפלל שייפתחו השערים ותתקבל התשובה ותעלה עד כיסא הכבוד, ופעם היה מדמה חתן שעולה לתורה בטלית חדשה שנתנה לו כלתו וליבו מלא שמחה ואהבה..
כל ימיו של עזרא היו מלאים בציורים.
שנה היא מלשון שְנֵה- אותו מעגל זמן שחוזר על עצמו שוב ושוב אבל שנה היא גם מלשון שינוי והתרעננות. .. עלינו לגלות את חידוש בתוך מעגל הזמן החוזר ונשנה ומתוכו להשתנות לטובה.
למדני, אלוקי, ברך והתפלל
על סוד עלה קמל, על נגה פרי בשל,
על החרות הזאת: לראות, לחוש, לנשום,
לדעת, לייחל, להיכשל.
למד את שפתותי ברכה ושיר הלל
בהתחדש זמנך עם בוקר ועם ליל,
לבל יהיה יומי היום כתמול שלשום.
לבל יהיה עלי יומי הרגל.
(לאה גולדברג)
“אבינו מלכנו חדש עלינו שנה טובה”