מערך ניצנים

“ארץ ישראל איננה דבר חיצוני…”

(אורות ישראל פרק א’)

מדוע מתחיל הרב קוק בהגדרתו את ארץ ישראל על דרך השלילה? במיוחד שהמשפט השני הוא על דרך החיוב: “ארץ ישראל היא חטיבה עצמותית…”?  כלומר, למה הרב אומר לנו מה ארץ ישראל איננה?! עדיף שיתחיל במה הארץ הינה! אלא, שיש עניינים שמפאת גודלם אפשר להבינם רק על דרך השלילה. ישנן הגדרות שנתנו אנשים אחרים לארץ ישראל, שהן שגויות לדעת הרב קוק זצ”ל, ואותן הוא רוצה להפריח.

ומהן, אם כן, אותן ההגדרות השגויות?

ממשיך הרב את משפטו הראשון: “ארץ ישראל איננה דבר חיצוני, קניין חיצוני לאומה, רק בתור אמצעי למטרה של ההתאגדות הכללית והחזקת קיומה החומרי או אפילו הרוחני”. הדעה הרווחת באותם הימים ביהדות המערבית טוענת שארץ ישראל היא דבר חיצוני. והרב קוק יוצא נגד התפיסה הזו. כלומר, הדעה הזו אומרת שארץ ישראל היא כמו רכוש של העם; היא שלנו – אך לא באופן מהותי, אפשר להחליף אותה ואיננו תלויים בה כלל. לדוגמא: יש כאלה שאומרים שכדאי לעלות לארץ כי אפשר לקיים בה מצוות התלויות בארץ, או כי יש בה מקלט בטוח. אומר הרב קוק: “כולם טועים”.

אם כן, מטרת ארץ ישראל היא לא מקום שיאגד את כל היהודים, ולא שיהיה מקום שיחזיק אותנו כלכלית (“החזקת קיומה החומרי“) ואפילו לא מקום שיקדם אותנו רוחנית.

 אז מה היא כן?

 “ארץ ישראל היא חטיבה עצמותית קשורה בקשר חיים עם האומה, חבוקה בסגולות פנימיות עם מציאותה“. אומר הרב קוק: ארץ ישראל ועם ישראל הם דבר אחד.

רק בשפה העברית המילה המציינת את הנקבה שבאדם, היא מילה נקבית שמציינת את המילה של הזכר שבאדם. כלומר: בשפה העברית המילה שמייצגת את הזכר שבאדם היא “איש”, והמילה שמייצגת את הנקבה שבאדם היא: “אישה”. רק אות אחת מפרידה ביניהם. וזה ייחודי לשפה העברית. מסקנה: לפי העברית, האישה היא ההשלמה של האיש, והאיש הוא ההשלמה של האישה. כלומר, הם זהות אחת, שאי אפשר לאחד מהם בלי השני. מה שאין כן בשאר השפות: האיש הוא זהות שלמה, נפרדת מהאישה. והאישה היא זהות שלמה נפרדת מהאיש. נשאלת השאלה: אם (לפי שאר השפות) האיש והאישה הם ישויות נפרדות, למה הם נישאים אחד לשנייה? הם מתחברים זה לזה כי הם זקוקים זה לזה, אבל זו הזדקקות חיצונית. (בדיוק שכמו שאדם ששותה מיץ, זקוק למיץ. אך אין זה אומר שהמיץ נהפך לחלק עצמותי ומהותי בו). מה שאין כך בעברית, שהאיש והאישה ביחד הם ה”אדם”. שהרי בעברית איש ואישה ביחד נקראים “אדם”.

בעברית, הנקבה של המילה “אדם” היא “אדמה”. יוצא לפי זה שכמו שהאיש והאישה הם שני צדדים של אותה הזהות, כך האומה והארץ הם כמו איש ואישה. כלומר: יש קשר של זוגיות בין האומה לבין הארץ. וזה שונה מהקשר בין הגויים לארצם. אצל הגויים הארץ נקראת: “מולדת”, כלומר יש להם יחס של הורות כלפי ארצם.

הקשר בין איש להוריו הוא קשר טבעי, בלתי ניתן לשינוי ובלתי בחירי. לעומתו הקשר בין האיש לאשתו הינו קשר בחירי, רצוני ונעלה יותר. בעם ישראל זה קשר של נישואים. הרי עם ישראל נולד במצרים, והתורה מצווה אותנו לא לחזור לשם. כלומר, הקשר לארץ ישראל הוא כמו קשר של נישואים.

מתוך דבריו של הרב אורי שרקי.

מדריכים יקרים, ה’ עמכם!

אנו פותחים במערך בנושא “ארץ ישראל”.

בוודאי אתם שואלים עצמיכם כיצד יתכן שנושא כ”כ גדול זה מתאים לילדים כ”כ קטנים, חניכי שבט ניצנים? הרי אפילו עבורנו הנושא לא מספיק ברור. האם למדנו בעבר בצורה רצינית על מעלתה של הארץ?

עלינו להבין תחילה,שכשמדברים על ארץ ישראל – מדברים ברזי עולם. קשה מאוד להבין מהי באמת ארץ ישראל. ככל שמתקדמים בלימוד, מגלים שהוא רק הולך ומתעצם. מתוך העמקה בערכה של ארץ ישראל מגלים את גודלה יותר ויותר.

אנו מוכרחים כבר מהגיל הזה, של החניכים שלנו, לחנך לערכה של ארץ ישראל –כל גיל ברמתו שלו, ברבדים המתאימים לו. כמובן שלא נקיף “את כל החומר” אך ניסינו במערך הזה לגעת בנקודות המתאימות דווקא לשבט ניצנים. להיכנס לנק’ המבט של החניכים שלנו ולנסות לברר ביחד איתם מהו אותו קשר חי ומהותי הקושר בינינו לבין הארץ. מדוע א”י איננה ‘דבר חיצוני’ ומהי כן?

כשאנו המדריכים ניגשים למערך עלינו להניח שתי הנחות יסוד:

• כמחנכים עלינו לשלוט בחומר ברמתנו. לא רק ברמה של החניכים. עלינו להכיר את הנושא מכל כיוון אפשרי, ללמוד על הנושא, לברר אותו, להתחבר אליו מהזווית שלנו. כמובן שכשמדובר במערך, הלימוד מבחינתנו צריך להיות הרבה יותר רציני מפעולה בודדת. אנו מקיפים במערך זה נושאים שונים ביחס לארץ ישראל, מוטלת עליכם האחריות לגשת אליו ממקום הרבה יותר מבורר.
• במערך הפעולות בנויות זו על גבי זו. האחת משמשת בסיס לבאה אחריה. לכן, כדאי לחשוב כיצד אנו שומרים על נוכחות קבועה של החניכים לאורך כל המערך ע”מ שיבינו את רצף הנושאים הבנויים אחד על גבי השני.

כדי לעורר את הסקרנות ולשמור על קביעות החניכים חשבנו על רעיון המצורף למערך: מחזיק מפתחות – בסוף כל פעולה צירפנו משפט קצר הקשור לתוכן הפעולה, כך שבסוף המערך לכל אחד יהיה מחזיק מפתחות עם 10 חלקים [=10 פעולות]. כל שעלינו לעשות זה לקנות מחזיקי מפתחות ולהכין את המשפטים כרצוננו-  על דפים צבעוניים, מקושטים, מנוילנים וכו’.. ולחורר כל אחד מהם ע”מ שיכנסו במחזיק מפתחות. מומלץ לחשוב על רעיונות נוספים שיגרמו לחניכים להגיע בקביעות בתקופה הקרובה לסניף.

בהצלחה רבה!