מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

אבא ואימא, אני ומה שביניהם

אבא ואימא, אני ומה שביניהם

סוג הפעולה
דף לימוד
מתאים לגיל
חבריא ב'
משך הפעולה
עד שעתיים
נושא
משפחה
  • מתאים ליום חול
  • מתאים לשבת
  • פעולה ממערך
מדריך 1 אהב את הפעולה

כחלק מנושא הקיץ של מחוז חיפה – המשפחה – נעסוק בלימוד זה במצווה הגדולה והחשובה בהקשר זה: כיבוד הורים. זו מצווה שכבר מהגן אנחנו לומדים עליה, אך קשה מאוד לקיים אותה. כאן נרצה להעמיק בשורש המצווה ובדרכים שיחזקו אותנו בקיום מצווה זו.

 

מהלך הלימוד: 

שלב א’

 

ראשית נבין מהי המצווה ומהם שורשיה:

 

לכבד האב והאם, שנאמר (שמות כ יב): כבד את אביך ואת אמך וגו’. ובא הפרוש (קדושין לא, ב) אי זהו כבוד, מאכיל ומשקה מלביש ומכסה מכניס ומוציא
משרשי מצוה זו, שראוי לו לאדם שיכיר ויגמל חסד למי שעשה עמו טובה, ולא יהיה נבל ומתנכר וכפוי טובה שזו מדה רעה ומאוסה בתכלית לפני אלוקים ואנשים. ושיתן אל לבו כי האב והאם הם סבת היותו בעולם, ועל כן באמת ראוי לו לעשות להם כל כבוד וכל תועלת שיוכל, כי הם הביאוהו לעולם, גם יגעו בו כמה יגיעות בקטנתו, וכשיקבע זאת המדה בנפשו יעלה ממנה להכיר טובת האל ברוך הוא שהוא סבתו וסבת כל אבותיו עד אדם הראשון, ושהוציאו לאויר העולם וספק צרכו כל ימיו והעמידו על מתכנתו ושלמות אבריו, ונתן בו נפש יודעת ומשכלת, שאלולי הנפש שחננו האל, יהיה כסוס כפרד אין הבין, ויעריך במחשבתו כמה וכמה ראוי להזהר בעבודתו ברוך הוא. (ספר החינוך, מצווה לג, מצוות כיבוד אב ואם)

 

  • לפי ספר החינוך, מדוע יש לקיים את מצוות כיבוד הורים?
  • מה הכוונה במשפט “גם יגעו בו כמה יגיעות בקטנותו”?

 

יש להמשיך ולהבין את חשיבות מצווה זו.

אמרו חז”ל במסכת קידושין (ל, ב), שהשווה הכתוב כיבוד אב ואם לכבוד המקום, שנאמר (דברים ו, יג): “אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ”, ונאמר (שם י, כ): “אֶת ה’ אֱלוֹהֶיךָ תִּירָא”. וממשיכים חז”ל: “שלושה שותפים יש באדם, הקב”ה אביו ואמו, בזמן שאדם מכבד את אביו ואמו, אומר הקב”ה: מעלה אני עליהם כאילו דרתי ביניהם וכיבדוני” (קידושין ל, ב).

  • נסו לחשוב: מדוע הקב”ה מחשיב כל כך את מצוות כיבוד ההורים עד שהוא משווה את ההורים אליו?

 

עיינו בדבריו המיוחדים של הרש”ר הירש:

יציאת מצרים ומתן תורה הם שתי עובדות היסוד של עם ישראל, שעליהן תיכון כניעתנו לפני ה’ כמושל ושליט בגורלנו וחיינו, והנה שתי עובדות אלו – עובדות היסטוריות הן, ואנו יודעים אותם ומכירין בהם כאמיתות היסטוריות, אולם הערובה היחידה לאמיתותן היא המסורת, ויסודה של מסורת אינו אלא מסירתה הנאמנה לבנים מידי האבות וקבלתה ברצון בידי הבנים מידי האבות… ונמצאנו למדים כי כבוד אב ואם הוא התנאי היסודי לנצחיותה של האומה הישראלית. על ידי האב והאם נותן ה’ לילד לא לבד את הוויתו הפיסית, אלא הם למעשה גם החוליה המקשרת את הילד אל העבר היהודי ויעשה אותו לבן ישראל ולבת ישראל. מידי ההורים מקבל הילד את מסורת התעודה הישראלית, המעוצבת בדעת, בהליכות ובדרכי חינוך, והם מוסרים לו את דבר ההיסטוריה ואת דבר התורה למען ינחילום גם הוא לבניו אחריו בבוא הזמן. כשם שעיני הבן אל הוריו, כן תהיינה אליו עיני ילדיו בבוא הזמן. אלמלא הקשר בין אבות ובנים- תנותק שרשרת הדורות, תאבד תקוות העבר היהודי לגבי העתיד והאומה הישראלית תחדל מלהיות. אכן גדולה חשיבותם של ההורים בישראל, ולפיכך יחדה להם התורה מקום נכבד בעשרת הדברות. (הרב שמשון רפאל הירש, שמות כ, יב)

  • איזו סיבה למצווה מונה הרש”ר הירש נוסף על דבריו של ספר החינוך?
  • האם עתה תוכלו להסביר יותר מדוע מצווה זו היא מצווה בסיסית וחשובה כל כך לקב”ה?

 

שלב ב’:

 

הבנו שהמצווה חשובה ובסיסית מאוד, אבל בפועל היא אחת המצווה הקשות שיש! איך עושים את זה?
שאלה דומה נשאלה בשו”ת באתר חברים מקשיבים. ננסה להבין מתוך התשובה עצות וטיפים לקיום המצווה:

 

איך עושים את זה?! קודם כול בבסיס, לנסות לגעת בכל מיני מקורות ולראות מה זאת המצווה הזאת. זה יוסיף לך, זה יחזק אותך וזה גם יעזור לך לעבוד עליה יותר, כי כשאנחנו מבינים לעמוק ומתוך לימוד מה המצווה ולשם מה ואיך, המון פעמים זה יותר קל, זה גם נותן דחיפה.
דבר שני, להיזהר בדיבור שלנו. לשים לב מה יוצא לי מהפה ומה לא. ולמרות שאני בבית ומותר לי לומר הכול, כי זה בכל זאת הבית שלי, עדיין זה לא אומר שמותר לי להשתמש לא נכון בדיבור שלי.
ולמה אני אומרת בדיבור?! כי כיום, הכבוד נמדד הרבה בדיבור. כי אם ההורים ביקשו ממני לעשות משהו מסוים, ואני לא יכולה או לא רוצה, הצורה בה אני יענה להם אומרת – אם למרות הבקשה אני מכבדת אותם או לא. ועוד דבר, בדיבור נמדד היחס שלי אליהם, אם אני מזלזלת, אם אני פוגעת, אם אני צוחקת עליהם, אם אני רצינית, אם אני מקשיבה, אם אני אוהבת וכו´…
עוד הצעה שהיא עצה גם טובה לחיים בכלל [להסתכל חיובי על הדברים.] לראות מה כן טוב, מה כן חיובי, אצל ההורים בפרט, או בכלל על הניסיון, ועל עצמך כמובן. [הראייה החיובית והטובה הזאת, רק מוסיפה ומקדמת, היא לא באה לייפות את הדברים, היא באה להאיר את המקומות הטובים, וכל מקום ובכל אדם יש מקומות חיוביים מאד! הטוב רק גורם לנו להעצים, להתקדם, ולגדול.]

  • נסו לקחת נקודה אחת מתוך העצות ולחשוב יחד על סיטואציות שהתקשיתם יותר עם כיבוד הורים, ואיך עכשיו העצה יכולה לעזור לכם.

 

אומרת התורה בספר שמות (כ, יא):

“כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה’ אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לָךְ”. מדוע ראתה התורה לנכון להבטיח שכר “למען יאריכון ימיך”, מה שלא אמרה בכל המצוות? אלא, שאם אדם יתרשל במצוה זו, בדין הוא שגם בניו לא יכבדוהו. ואז לא כדאי שיאריך ימים, כי בזקנותו בהכרח יצטרך לעזרת בניו… אבל אם יכבד את הוריו, אזי בבוא העת יכבדוהו בניו, ותהא זקנותו טובה ומאושרת!
(רבנו סעדיה גאון)

 

  • מה הקשר בין כיבוד הורים לאריכות ימים?
  • באילו מצבים אנו מרגישים שמה שההורים מבקשים הוא בזבוז זמן? האם זה באמת כך?
  • האם היה ראוי לקיים את מצוות כיבוד ההורים באותה מידה ללא השכר?

 

“… אני חושב שהמסר של ספר בראשית הוא המסר הברור: המשפחה וחשיבותה. התורה, בכוונה תחילה ובפרוטרוט, מתארת לנו כמה קשה להקים ולתחזק משפחה מלוכדת. כל אחד מהדורות שמתוארים בספר בראשית, מקין והבל ועד יוסף ואחיו, עסוק במשימה הקשה ולעתים קורעת הלב של בניית משפחה.

בחומש בראשית אין יחסים משפחתיים ללא מהמורות או בעיות. יריבות בין אחים, אלימות, תכונות אישיות שונות, סכסוכים בין בני זוג ובתוך המשפחה – כל אלה הם חלק מהסיפור התנ”כי בספר בראשית. התורה אינה מצנזרת את סיפוריה ואינה נמנעת מלהתעמת עם החולשות והשגיאות של בני האדם.

האנשים הגדולים ביותר בעמנו, האבות והאימהות, התמודדו עם קשיים גדולים בניסיון ליצור משפחות מאוחדות ומוסריות. ולמרות הקשיים, הם לא התייאשו, מפני שבלי משפחתיות חזקה אין בסיס לקיום יהודי נצחי…”
(מתוך אתר ישיבה, הרב דב בערל וויין)

 

  • נסו להיזכר: אילו אתגרים משפחתיים יש בספר בראשית?
  • מדוע חשוב לדעת שגם האבות והאימהות של העם שלנו התמודדו עם אתגרים אלו? אילו כוחות זה נותן לנו?

 

מה ראינו כאן?

הכרנו יותר לעומק את מצוות כיבוד הורים, ניסינו להבין את השורש (הסיבה) של המצווה, ניסינו לחפש איך אפשר לקיים אותה בפועל וסיימנו בשכר הגדול של מי שמקיים את המצווה.

ועכשיו, אחרי הכול, נשארה לנו העבודה הקשה: לקיים אותה!
נכון שלא תמיד מצליחים ולפעמים גם נופלים, אבל הלוואי שבעז”ה נצליח להתקדם צעד-צעד ולקיים את המצווה על הצד הטוב ביותר!

דעתך חשובה לנו