איתור סניפים וכפרי בוגרים
בהמשך להתעסקות שלנו בנושא המשפחה הגרעינית שלנו נתמקד כעת בעוד דמויות משמעותיות המלוות אותנו לאורך חיינו – האחים והאחיות.
ציוד נדרש: נספחים נבחרים, פרצופונים, שלטי רגשות ומספרים, דפי מספרים, אביזרים להצגה, דפים, טושים, מדבקות וכו’.
הערה למדריכים: שימו לב, לפעולה כמה שלבים. אתם יכולים לבחור את השלבים המסוימים המתאימים לשבט שלכם (לא לכל שבט הכול מתאים ונצרך).
שלב א –
שלב ב –
חלקו לחניכים מספרים מ-1 עד 6 ובקשו מהם לעמוד ליד הרגש שמתאים למספר שלהם (מי שקיבל מספר 1 יעמוד ליד הרגש כעס). ערכו סבב ובקשו מכל חניך וחניכה לספר לכולם על מקרה אחד שקרה להם עם האחים שלהם שקשור לתחושה שלידה הם עומדים (לדוגמה, מקרה שכעסתי על אח שלי). את החניכים שיכולים פחות להרחיב שאלו אם זו תחושה שחשו כלפי אח או אחות, ונסו למקד בשאלות כן ולא שיעזרו להם לבטא את הסיטואציה.
שלב ג –
בשלב האחרון נלמד עם החניכים להתמודד נכון עם התחושות השונות כלפי האחים:
הציגו לחניכים מקרים בין אחים (נספח 4). אפשר להציג בתיאטרון בובות, ולבקש מהחניכים להרים ידיים או להשמיע קול מסוים כאשר הילד בהצגה עשה משהו לא בסדר. ברגע שהחניכים יעצרו שאלו אותם: מה צריך לעשות? הציגו את הפתרונות והמשיכו בהצגה.
סיכום –
בקשו מהחניכים לכתוב מכתב לאחים שלהם, ובמכתב כתבו ברכה ואיחול לאחים (לחניכים מתקדמים אפשר לסייע ממש לכתוב, לחניכים מתקשים אפשר לתת מדבקות וצבעים ושיקשטו את הדף).
נספח 1: תמונות של אחים
נספח 2: רגשונים
נספח 3: שיר הטיול (מירה מאיר)
מה שאני אוהב הכי הכי,
זה לצאת לטיול,
עם אחי.
מפני שאחי,
הוא הכי.
הוא יודע להבעיר מדורה,
ולבשל קפה, ואפילו מרק.
והוא יודע לעזור בצרה,
ובכל רגע להמציא משחק.
מפני שאחי,
הוא הכי.
ואם הוא ירצה, הוא יוכל
לספר סיפורים, ואפילו בדיחות
ולטפס על עץ ולקלוע ערסל,
ולחבוש פצעים – ממש כמו אחות.
מפני שאחי,
הוא הכי.
אבל
מה שאני לא אוהב
בכלל
זה שאחי הגדול
אומר לי בקול
(כשכולם שומעים)
אתה עוד קטן.
ותיזהר,
ואל תיפול,
וזה חם,
ואל תלך לשם.
אבל חוץ מזה –
הטיולים
הם נפלאים
ואחי הגדול
הכי נחמד
והכול –.
נספח 4: מצבים
בהתחלה הוא לא ענה.
המשכתי לקרוא: יוסי, יוסי!
יוסי: תפסיק כבר לצעוק מהמרפסת!
אני: אז יאללה אתם באים להמשיך לשחק?
יוסי: לא… עכשיו אני רוצה לשחק עם חבר שלי.
אני: אז תביא את הכדור, הוא שלי.
יוסי רץ עם הכדור ולא ענה.
תמר: מה פתאום אני?! זה התפקיד שלך!
דוד: אבל אימא אמרה…
תמר: אין מצב, אתה משקר, כי אתה לא רוצה לעשות את זה.
דוד (צועק): אף פעם אל תקראי לי שקרן! אני יותר גדול ממך ואני מחליט.
תמר בוכה.
רינה: דינה, דינה, בואי איתי למגלשות.
דינה: יאללה! אני ממש אוהבת שאנחנו מתגלשות יחד.
רינה(צוהלת ושמחה): כן, כן!
דינה: אבל הפעם אני עולה ראשונה ואת יושבת מאחוריי.
רינה: בסדר, אבל בתורות. פעם אני, פעם את.
דינה: רעיון מצוין.
(עולות למגלשה ומתגלשות, דינה ראשונה.)
רינה: עכשיו מתחלפים.
דינה: לא, לא זה היה כיף ככה! אני רוצה עוד פעם.
רינה: אבל אמרנו! וגם לי כיף מקדימה.
דינה: אז לא נשחק בכלל (הולכת).