הבית כמקום להשתדלות והשקעה

תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

מהלך הפעולה

קדם-פעולה:

בקשו מהחניכים להגיע לפעולה בנעלי בית.

שלב א

• חלקו לכל אחד מהחניכים ארבעה פתקים שכתובות בהם המילים האלה: פראייר, גם אני הייתי עושה כך, יפה! כל הכבוד, זה תפקידו…
  הקריאו לחניכים חמישה מצבים (נספח 1), ובקשו מהם להביע את דעתם בעזרת הפתקים.
• העלו לדיון:
• האם יש הבדל בין המצבים? אם כן, מהו?
• למה יש הבדל בהתייחסותנו למקרים אלו?
• מדוע תפיסת המחויבות שלנו כלפי ההורים שונה ממחויבותנו כלפי אדם אחר?

אם החניכים הביעו פחות הערכה כלפי האם, שקפו להם שנראה שכלפי ההורים היחס מובן מאליו, אנחנו חשים כלפיהם פחות הכרת הטוב, ‘בשביל מה להכיר טובה ולכבד אותם? הם חייבים לנו, הם הביאו אותנו לעולם’. אם החניכים העריכו מאוד גם את עשייתה של האם, הדגישו לפניהם עד כמה חשוב שנשים לב ביום-יום שהורינו ראויים להערכה ולהכרת הטוב גם על הדברים הקטנים והיום-יומיים.

שלב ב

• פזרו על הרצפה כרטיסיות שרשומים בהן תפקידים שונים של בני הבית (נספח 2).
• מקמו על הרצפה שלטים: הורים (אבא ואימא), האחים שלי, אני, ואמרו לחניכים לחלק את התפקידים השונים לפי האנשים שעליהם מוטלת האחריות לבצע אותם.
  תוך כדי החלוקה החניכים יציפו כי יש תפקידים שיכולים להיות שייכים לכמה מבני הבית, ותנו להם את האפשרות להניח אותם בין שלט לשלט.
• התבוננו עם החניכים בתפקידים שסווגו בקטגוריה “אני”.

שאלו את החניכים:

• כיצד אתם מגדירים את תפקידכם במשפחה? האם יש לכם תפקיד בכלל?
• האם השתייכות למשפחה היא עניין מחייב?
• כיצד צריכה להתבטא שותפות של נער או נערה במשפחתם?

ערכו הצבעה כמה מהחניכים ממלאים את כל התפקידים הללו בבית שלהם ואם הם מרגישים כי הם ממלאים את תפקידם היטב.

• שאלו את החניכים: באילו מקומות הולכים בנעלי בית? מה המשמעות של מקום שאנחנו מרגישים בו בבית? האם הבית הוא רק עניין של שייכות ונוחות או שהוא דורש גם מחויבות?

השוו בין מי שמרגיש בבית לאורח. מה אנחנו רוצים להגיד לאורח כשאנחנו אומרים לו: “תרגיש בבית”? האם מישהו שלא יהיה שותף גם בחובות של הבית, יצליח להרגיש בבית?

• הסבירו לחניכים שכל ברית נכרתת בין שני צדדים: היא מחברת ביניהם והופכת אותם למשהו שלם, אבל גם דורשת משניהם להיות שותפים בשלם הזה.

שלב ג

• סכמו את שני השלבים הראשונים בפעולה. השוו בין המסקנות מהמתודה הראשונה, שבה ראינו כי היחס אל ההורים והציפיות מהם שונים, לעומת המתודה השנייה, שבה ראינו כי לכל אחד מבני הבית יש תפקידים במשפחה.
  קיימו דיון: האם באינסטינקטים שלנו אנו נוטים להתייחס אל המחויבות של שאר בני ביתנו למשפחתנו כמובנת מאליה? האם המחויבות שלנו גם היא מובנת מאליה?

סכמו את הדיון בהתאם לנאמר. הדגישו כי המחויבות של כל אחד מאיתנו למשפחתנו היא נקודה שמצריכה מחשבה והתעסקות, בדיוק כמו נקודות אחרות בחיינו שאנו רוצים לשפר ולחזק.

• קראו יחד את דברי הרב קוק באורות התשובה (נספח 3). הרב קוק אומר שכשאנחנו רוצים לעשות שינוי, לתקן משהו שעשינו בו שגיאות, עלינו להתמקד בתיקון ולא בקלקול שהיה. בהמשך הפסקה מסביר הרב: “אם יבא מיד לעסוק בתיקון העבר, ימצא מניעות רבות, ויהיו דרכי התשובה וקרבת ד’ קשים לפניו.” כשאנחנו מתמקדים במה אנחנו לא טובים, קשה לנו מאוד להתקדם. אך כאשר אנחנו מתמקדים בטוב הצפוי, בתיקון, הקלקול עובר לו והתיקון מגיע בקלות רבה יותר.
  בקשו מהחניכים להסביר מה הרב אומר. שימו לב, חשוב מאוד להדגיש את המקום של השינוי – לשנות את המצב ממה שהוא היום לפי הצורך והתיקון – לעשות אותו טוב יותר, במבט קדימה. אנחנו רוצים להתקדם ביחס שלנו ובמחויבות למשפחה.

סיכום:

בקשו מהחניכים לחשוב על תפקידם ועל תפקודם בבית והציעו להם לחשוב על נקודה אחת שהם מרגישים כי הם יכולים להשתפר בה כחלק מקבלת האחריות שלהם למשפחתם.

לצורך כך השתמשו במתודת שיתוף:

אפשרות א – הביאו חפצים שונים הנמצאים בבית (כלי, ציפה, פאזל, ספר).

אפשרות ב – פזרו תמונות מגוונות. אפשר להשתמש בתמונות של משחקים ברגשות (נמצא בסניפים).

ערכו סבב שיתוף: החניכים יציגו את התמונה או החפץ שבחרו ואת הנקודה שהם בוחרים לעבוד עליה.
הערה למדריכים: אל תוותרו על הסיום בתמונות או בחפצים, הוא עוזר מאוד לחניכים להביע את עצמם.

נספחים

נספח 1 – מקרים

1. קבעתם עם המדריך פויקה שווה בסניף, והייתה אווירה ממש מעולה וכיפית. טיפה נגררתם עם השעות, וכבר נהיה מאוחר. המדריך מזמן הלך הביתה, ונשארתם כמה חבר’ה לנקות.
   בבוקר הקומונרית שלחה הודעה למדריך שהסניף נראה מבולגן והפוך, ושלחה תמונות. הבנתם שכנראה פספסתם קצת, אבל השתדלתם, אז יאללה.
   המדריך שלח לכולם הודעה שנפגשים בשלוש בסניף. בשלוש המדריך עוד היה לבדו, אבל בשלוש וחצי הגיע יוסי, ועד ארבע הם חיכו לאחרים. בארבע הם החליטו לנקות לבד, וסיימו לאחר שעה.
2. חזרת מיום לימודים ארוך ומעייף בבית הספר, ואתה עייף מאוד והולך לישון. באמצע הלילה מתקשר חברך ומבקש בכל לשון של בקשה שתעזור לו בכמה תרגילים בחשבון לקראת המבחן הקרב. אתה קם, מתארגן ויוצא לעזור לו.
3. הייתה ארוחת ערב בבית. כל הילדים ישבו סביב השולחן ואכלו, וכשסיימו קמו מהשולחן והלכו לישון. אימא סדרה את השולחן והדיחה את הכלים.
4. אימא חזרה הביתה מיום עבודה מפרך. היא עייפה מאוד, ולמרות זאת הכינה אוכל לילדים, ולעת ערב שכבה לישון לצידם. בשעה 12:00 בלילה התעורר התינוק ודרש לאכול, ואימא היניקה אותו במסירות, הרגיעה אותו וחזרה לישון במיטתה.

5.אחיך שיחקו בשבת אחר הצוהריים בסלון והזמינו את כל החברים מהשכונה. על הדרך הם גם פתחו שולחן, אכלו עוגה ושתו מיץ פטל. במוצאי שבת אתה חוזר עייף הביתה ומגלה את כל הבית הפוך לגמרי, ונוסף על הכול הוריך יצאו ויחזרו מאוחר מאוד. אחיך ניגשים אליך ומבקשים ממך לעזור להם לסדר, ואתה אכן עושה זאת.

נספח 2 – תפקידים בבית

לכבס בגדים
לפנות את שולחן האוכל
להדיח כלים
לקפל כביסה
להכין אוכל
לעשות קניות
לפרנס
לשמור על הילדים
לוודא שכולם קמים בבוקר
לדאוג לאווירה נעימה
לגשר בסכסוכים

לארגן יום כיף משפחתי

לחגוג ימי הולדת לבני הבית
לפרגן
לחנך

לשמח את מי שעצוב
למתוח ביקורת
לדבר דברי תורה בשולחן
לערוך שולחן
לעזור לילדים הקטנים בשיעורי הבית
להשכיב את הילדים לישון

נספח 3 – הרב קוק, אורות התשובה פנקס יג, עמ’ צז

“יסוד התשובה צריך לעולם להיות מונח על התיקון של להבא, ובתחילה לא ישים כל כך עיקר מעכב על דבר העבר… אם יבא מיד לעסוק בתיקון העבר, ימצא מניעות רבות, ויהיו דרכי התשובה וקרבת ד’ קשים לפניו”.