איתור סניפים וכפרי בוגרים
לאחר שלמדנו את נושא יהדות התפוצות נרצה להבין מה קורה בארץ וללמוד על נתוני העלייה בשנים האחרונות. כמו כן נרצה לבחון אם אנו שואפים לכך שכל עם ישראל ישוב לארצו או שאולי מוטב דווקא לחזק את הקהילות בעולם.
כסף של מונופול, עטים.
כל חניך וחניכה יתבקשו לצלם דמות שהם מכירים ותספר בכמה דקות על העלייה שלה, ובפעולה יוקרנו כמה מהסיפורים.
בשבטים הצעירים: פתחו בסבב שבו כל חניך וחניכה יקבלו מדבקה, אותה יצטרכו להדביק על מפת עולם לאחר שיספרו מאיפה המשפחה שלהם הגיעה לארץ (אפשר לצלם מתוך אטלס ביתי).
בשבטים הבוגרים: פתחו בשאלה: האם מישהו יודע מהו חוק השבות?
הקרינו את הסרטון המסביר על חוק השבות או הקריאו את מילותיו (נספח 1).
שאלו:
בשלב זה נבחן את נתוני העלייה בשנים האחרונות, כמה יהודים עלו לארץ לאורך השנים, מהיכן הגיעו, מהם גילי העולים.
חלקו את השבט לקבוצות, וכל קבוצה תקבל דף עם נתוני העליות לשנת 2017 (נספח 2) וכן כרטיסיות משימה (נספח 3 – עליכם למלא שני קריטריונים מתוכם לפני חלוקתם לחניכים).
החניכים יצטרכו להשלים את הנתונים החסרים לפי הטבלה. מטרת כל אחת מן הקבוצות היא להצליח להשלים את הכרטיסיות בתשובות הנכונות בזמן הקצר ביותר.
לחניכים שזיכרונם טוב במיוחד אפשר להראות חלק מסוים של הטבלה, לתת לכל קבוצה כמה דקות להסתכל על הטבלה ואז להשלים את הנתונים לפי הזיכרון.
עוד אפשרות היא להרחיב את המשחק למרוץ שליחים: בכל פעם שחניך מסוים מגיע לנקודה מסוימת הוא צריך למלא את הנתון החסר, ורק אז אפשר להמשיך.
בשלב הזה נדון ביתרונות עידוד העלייה לעומת חיזוק הקהילות בחו”ל.
הניחו על הרצפה משימות (נספח 4), והחניכים יקבלו כסף של מונופול ויצטרכו לבחור במה הם משקיעים את הכסף וכמה בעבור כל משימה (בקשו מהחניכים לנמק את בחירותיהם. שאלו שאלות מנחות: האם הערך הזה נראה לך חשוב יותר מזה? למה בחרת דווקא בזה?)
לסיכום הדיון חלקו את המשימות לשניים: אלו שקשורות לחיזוק היהודים בחו”ל לעומת אלו שמעודדות עלייה. כוונו את החניכים לשאלה: מה חשוב יותר? איפה לדעתכם צריך לפעול יותר? ומה המטרה בסוף, לאן אנו חותרים? האם די שנעזור לאחינו בגולה או שהמטרה היא שנחיה יחד כל עם ישראל בארצנו?
בפעולה הבנו שלכל יהודי יש זכות לעלות לארץ ונחשפנו לחלק מנתוני העלייה. חשוב שנזכור שאף על פי שראוי להשקיע בחיזוק הקהילות בחו”ל ויש לפעול למענן, אנחנו שואפים לגאולה שלמה שבה ישוב כל עם ישראל לארצו.
חוק השבות התקבל בכנסת בשנת 1950. עם הקמת המדינה התנהל ויכוח אם לפתוח את שערי הארץ לעולים. היו שחששו שהיישוב הצעיר לא יעמוד באתגר הגדול שהציב בפניו גל העלייה הגדול. ראש הממשלה דוד בן-גוריון תמך באופן נחרץ בעלייה חופשית, ובהשפעתו התקבל החוק. חוק השבות קובע כי כל יהודי זכאי לעלות לארץ ישראל. אשרת עולה תינתן לכל יהודי שהביע את רצונו להשתקע בישראל אלא אם כן נוכח שר העלייה שהמבקש עלול לסכן את ביטחון המדינה או את בריאות הציבור. יהודי שבא לישראל ולאחר בואו הביע את רצונו להשתקע בה רשאי בעודו בישראל לקבל תעודת עולה. שר הפנים הוא הממונה על ביצוע החוק. בשנת 1970 הוכנס לחוק השבות תיקון מספר שתיים, המגדיר מיהו יהודי לצורך זכות השיבה: מי שנולד לאם יהודייה או שיש לו סב או סבתא יהודים או שהתגייר ואינו בן דת אחרת. מאז קום המדינה עלו לארץ כשלושה מיליון עולים. חלקם באופן עצמאי ומרביתם בגלי עלייה גדולים ממרוקו, מברית המועצות, מתימן ומאתיופיה.
ערוץ הכנסת: https://www.youtube.com/watch?v=ONYVwMh_WlM
הדפיסו את הכרטיסיות והורו לחניכים למלא את החסר:
בתוך הגוף יהיה כתוב: “גיל:”
ובחלק של הרקע, במסגרת, מימין יהיה כתוב: “מספר העולים:” ומשמאל: “ארץ מוצא:”
כתבו כל משימה בכרטיסייה נפרדת