איתור סניפים וכפרי בוגרים
ב”ה במאה השנים האחרונות חזרנו לארץ ישראל ואנחנו זוכים לראות בעינינו איך היא גדלה ופורחת. בפעולה זו ננסה להבין למה חשוב שעם ישראל ישלוט בארצו בביטחון ובחירות ואיך זה קשור לסוגיות אקטואליות לחיינו.
שימו לב שבשבטים הצעירים המורכבויות יכולות להיות לא בהירות או ליצור בלבול; בחרו את המתודות בהתאם לחניכיכם וזכרו שעיקר המטרה הוא להדגיש את החשיבות שבשלטון עם ישראל בארצו.
בהתאם לבחירת המתודות: חפץ למשחק הדגל, בריסטולים, טושים, מדבקות, כתבות, קטע לימוד.
בחלק הזה אנחנו רוצים להסביר לחניכים שיש שאיפה שעם ישראל יהיה נוכח ושולט בכל חלקי ארץ ישראל, קודם כול מפני שזו מצווה, ונוסף על כך כי זו הדרך להגיע למימוש הייעוד שלנו כעם.
יש שלוש אפשרויות להעביר את המסר הזה:
1. משחק הדגל – חלקו את השבט לשתי קבוצות ותנו דגל לכל קבוצה. על כל קבוצה להקים לעצמה בסיס, ובמרכזו להציב את דגלה. המטרה היא להיכנס לשטח של הקבוצה היריבה ולקחת לה את הדגל. אם מישהו מקבוצה אחת נתפס בשטח של הקבוצה האחרת הוא נחשב שבוי. אפשר לערוך חילופי שבויים או לערוך מבצע להצלת השבויים מידי הקבוצה היריבה.
במשחק הזה רואים שמי ששולט יותר בשטח שלו מצליח לשמור על הדגל, וגם לחברי הקבוצה שלו יש יותר ביטחון ללכת לשטח הקבוצה היריבה ולנסות להשיג את הדגל שלהם.
זה משחק אנרגטי וכיפי, וחשוב שלא להחמיץ את המסר.
2. משימה – תנו לשני חניכים משימה שמצריכה ללכת על הרצפה. למשל, להעביר חפץ ממקום למקום, לפתוח חלון בקצה השני של החדר, לתת כיפים לכל חברי השבט. לאחד נותנים למלא את המשימה כרגיל, ועל האחר אוסרים ללכת על הרצפה. מובן שיהיה לו קשה הרבה יותר וספק אם הוא יצליח בכלל. החיבור לאדמה והנוכחות בה מאפשרים לנו למלא את המשימה שלנו בצורה הטובה ביותר.
3. לימוד – מצורפת פסקה מהספר ‘קמעא קמעא’ של הרב דרוקמן (נספח 1). הרב מסביר מהיכן נלמד החיוב במצוות יישוב ארץ ישראל ומה משמעותו. זו לא פסקה קשה, ומומלץ מאוד ללמוד אותה גם אם בוחרים שלא להביא אותה לחניכים.
בחלק הזה אנחנו רוצים להציג את המושג ריבונות, שמשמעותו שליטה, ואת המורכבות העלולה לצוץ כשמישהו מחיל ריבונות על אנשים שאינם רוצים בה, ובמקרה שלנו את המורכבות שיש למדינת ישראל עם ערבים שאינם רוצים להיות חלק ממנה. אפשר להציג את המורכבות בכמה רמות. בשבטים הבוגרים אפשר להתעכב בחלק הזה יותר, לפתח את נקודות המבט השונות ולדון בהן. בשבטים הצעירים אפשר רק להעלות את הסוגיה כנקודה למחשבה.
שאלו את החניכים אם הם יודעים מה אומר המושג ריבונות. אחרי שתשמעו את התשובות שלהם, הקריאו את ההגדרה המילונית. אפשר לכתוב אותה בגדול על דף ולהניח על רצפת החדר. ודאו שהחניכים מבינים את ההגדרה.
ריבונות: שלטון, סמכות ריבונית. ריבונות היא הזכות הבלעדית להפעיל סמכות עליונה על אזור גאוגרפי או קבוצת אנשים כדוגמת מדינה או שבט. ריבונות לרוב מוענקת לממשלה או לסמכות פוליטית.
בשלב השני ננסה לדבר על המורכבות של ריבונות. אפשר לעשות את זה בשתי דרכים:
1. משחק ‘המלך אמר’ (לשבטים הצעירים) – בוחרים חניך אחד שהוא ‘המלך’, וכל שאר החניכים עומדים או יושבים מולו. המלך נותן פקודות ואומר: “המלך אמר ל…” וכולם צריכים למלא את המשימות. מי שלא עשה או לא הצליח נפסל ויוצא מהמשחק.אם המלך אומר פקודה בלי להגיד לפני כן “המלך אמר ל”, לא מבצעים את הפקודה, ומי שמבצע אותה נפסל. מנצח מי שנשאר אחרון במשחק, והוא נהיה המלך במשחק הבא. מה קורה כשיש חניך שלא רוצה לעשות את מה שהמלך אומר, או רוצה להיות המלך בעצמו ולא מצליח? אם המצבים הללו אינם קורים מעצמם אפשר ליזום אותם ולשתול חניכים מראש. אחר כך אפשר לדבר עליהם רגע ולומר: יש ערך בשלטון, לפעמים מי שלא רוצה בשלטון מתקשה להיות חלק ממנו.
2. כתבות (לשבטים בוגרים) – מצורפות שלוש כתבות שכל אחת מהן מייצגת גישה שונה בהקשר לריבונות מדינת ישראל בארץ ישראל (נספח 2). בשביל להפיק מהכתבות את המרב צריך לקרוא אותן מתוך עמדה ניטרלית ולנסות באמת להבין מה עומד מאחורי כל דעה והצעה. אפשר לקרוא אותן בזו אחר זו או לחלק את השבט לקבוצות ולתת לכל קבוצה לקרוא אחת מהן. אם המלל ארוך מדי, אפשר לקחת רק את משפטי המפתח של כל כתבה. בגדול, אנחנו רוצים להראות את המורכבות, להבין שלא מובן מאליו שיש לנו שליטה בארץ ולהפנים שיש אנשים שבהיגיון רב רוצים שלא תהיה ריבונות.
בחלק הזה אנחנו רוצים שהחניכים יתמצתו את מה שהם למדו והבינו בפעולה, וכן אנחנו רוצים לגרום להם להתלהב מהריבונות ולרצות בה.
אפשרות אחת היא להכין דבקיות (סטיקרים) – הכינו חומרים, כמו בריסטולים, טושים ומדבקות. חלקו את השבט לקבוצות ותנו להן לתכנן דבקית. בהתחלה עליהם לחשוב מה המסר המרכזי שהם רוצים להעביר, איזה משפט יכול לתמצת את מה שדיברנו עליו בפעולה, ואחר כך עליהם לתכנן באילו צבעים ישתמשו ואיפה כדאי לפרסם, ולבסוף עליהם להכין את הדבקית עצמה.
עוד אפשרות היא להכין פרסומות – אם מעבירים את הפעולה בשבת זו אפשרות רלוונטית יותר. הרעיון הוא אותו רעיון: לחשוב מה המסר המרכזי שלמדנו בפעולה, איך אנחנו יכולים לתמצת אותו, להחליט איך תיראה הפרסומת ולבסוף לחלק תפקידים ולעשות חזרה או שתיים.
בסוף התכנונים וההכנות אפשר להציג את הדבקיות ואת הפרסומות בסבב לכל השבט.
שימו לב: זו נקודה רגישה, ובאחריותכם לוודא שלא תהיינה אמירות גזעניות ואלימות.
בפעולה זו הצגנו מצד אחד את הרצון שלנו בהחלת ריבונות על ארץ ישראל ומצד אחר הבנו את המורכבויות שיש ברצון הזה. בסופו של דבר אנחנו מאמינים בדרך שלנו ובמה שאנחנו רוצים שיקרה, אבל מבינים גם שזהו תהליך ארוך ומורכב שידרוש זמן וסבלנות.
(בהוצאת המכון התורני אור עציון וידיעות ספרים)
“בפרשת מסעי, מצווה אותנו התורה ‘והורשתם את הארץ וישבתם בה, כי לכם נתתי את הארץ, לרשת אותה’.
מעיר הרמב”ן במקום: ‘על דעתי זאת מצווה עשה היא, יצווה אותם שישבו בארץ ויירשו אותה כי הוא נתנה להם, ולא ימאסו בנחלת ה”.
ובהוספותיו לספר המצוות לרמב”ם מנסח הרמב”ן את גדרי המצווה: ‘שנצטווינו לרשת את הארץ אשר נתן הא-ל יתברך ויתעלה לאבותינו, לאברהם ליצחק וליעקב, ולא נעזבה ביד זולתנו מן האומות או לשממה’.
מצוות יישוב א”י מורכבת משני מרכיבים:
א. ‘ולא נעזבה ביד זולתנו מן האומות’ – מצווה לדאוג לכך שא”י תהיה תחת שלטון ישראל ולא תחת שלטון של עם אחר.
ב. ‘או לשממה’ – מצווה לדאוג שארץ ישראל תהיה מיושבת ולא תהיה שוממה.
שני מרכיבי המצווה מופיעים בפסוק: ‘והורשתם את הארץ וישבתם בה’. והורשתם את הארץ – שהארץ תהיה בידנו, תחת שלטוננו. וישבתם בה – שאנחנו ניישב אותה.
למען הסר ספר חוזר הרמב”ן ומדגיש: ‘ואל תשבש ותאמר שהמצווה הזו היא המצוה במלחמת שבעת העממים… אין הדבר כן… אבל הארץ לא תניח אותה בידם ולא ביד זולתם מן האומות בדור מן הדורות.. אן כן היא מצות עשה לדורות…’
מצוות ישוב הארץ היא מצוות עשה לדורות ואינה חלה רק על כיבוד הארץ שבימי יהושע מידי שבעת עמי כנען שישבו בה.
כאמור, למצווה זו שני מרכיבים, כאשר המרכיב הראשון שלה הוא שלטון עם ישראל בארץ. מימוש של שלטון ישראלי עצמאי בארץ הוא אך ורק באמצעות מדינה, ואן כן, מצווה אותנו התורה לא רק שניישב את הארץ, אלא שגם נשלוט בה. כלומר, שתהיה לנו מדינה.
יוצא איפה כי קיום מצוות יישוב ארץ ישראל בשלמותה, על שני מרכיביה, מתקיימת רק עם קום מדינה ריבונית יהודית בארץ ישראל, היא ‘מדינת ישראל'”.
1. מתוך אתר ‘החדשות’
התפקיד שלנו: החלה של הריבונות הישראלית בכל חלקי ארץ ישראל
אוהד לוין 11/02/2014 10:46
“התפקיד שלנו הוא בעצם להביא להחלה של הריבונות הישראלית בכל חלקי ארץ ישראל. העם בישראל ימני ומסורתי ומאמין בשייכות שלנו למדינה ולארץ שלנו. הפתרון האמיתי הוא שבארץ ישראל תהיה רק מדינה אחת, רק מדינת ישראל. הדרך לחזק את עם ישראל היא שלמות הארץ”.
בסרטון חדש שהן מפרסמות אתמול (שני 10.2) מציגות מארגנות משמרת האמהות מול בית ראש הממשלה, ראשי תנועת ‘נשים בירוק‘, יהודית קצובר ונדיה מטר, שורה נוספת של אישים שביקרו במאהל המשמרת והצטרפו לקריאה שעלתה ממנו להחלת ריבונות ישראלית ביהודה ושומרון.
בין הדוברים חבר הכנסת זבולון כלפה (הבית היהודי) שקבע כי “הגיע הזמן להחיל ריבונות באופן מלא וגורף על כל השטח בלי יוצא מן הכלל. לא צריך לפחד”.
בדבריו דחה כלפה את הטענות על הריבוי הטבעי הגדל והולך של האוכלוסייה הערבית ביו”ש. כלפה קבע כי הנתונים המוצגים על ידי גורמים שונים אודות קצב הגידול הערבי אינם אלא “בלונים פורחים באוויר”, כלשונו. כלפה מציין כי איש לא בחן את נתוני האמת של קצב הריבוי הערבי ביהודה ושומרון ולהערכתו כשם שקיימת ירידה דרסטית בילודת המגזר הבדואי כך יהיה גם במגזר הערבי ביו”ש במידה ואוכלוסייה זו תיחשף למערכות חינוך ועבודה. “הגיע הזמן שנאמר את הדבר, קודם כל אצלנו פנימה ומכאן ואילך זה יקרין אל האחרים”.
סגן יו”ר הכנסת, חבר הכנסת משה פייגלין, הוסיף בדבריו רובד נוסף לחשיבות הריבונות על ארץ ישראל ואמר כי “מטרת התהליך האמיתי, תהליך הריבונות, שאותו אנחנו צריכים להציג כאלטרנטיבה לתהליך הנסיגות, צריכה להיות עיצוב מדינת ישראל כמדינה יהודית. אחיזה בשטח מחזקת את זהותה היהודית של מדינת ישראל עד שתשמש כלי להגשמת יעדיו של עם ישראל לתקן עולם במלכות שדי”.
סגן שר הדתות, חבר הכנסת הרב אלי בן דהן, הכריז בדבריו: “אנחנו תובעים להחיל את הריבונות הישראלית על כל יהודה ושומרון. זו ארצנו ומעולם לא התביישנו בה. יהודים בכל מקום בעולם ציפו להגיע לארץ ישראל כולה, לארץ ישראל שלמה ולא לחלקים ממנה”.
עוד הוסיף הרב בן דהן וקבע כי משמרת האמהות הקוראת להחלת ריבונות נועדה לחזק את עמידתו של ראש הממשלה מול הלחצים המדיניים בהם הוא נתון. “הכוח של האמהות שמובילות את המאבק הגדול למען ארץ ישראל יביא את ממשלת ישראל למסקנה הנכונה שאנחנו צריכים להחיל את הריבונות על יהודה ושומרון”.
אחרונת הפוליטיקאים שהשתתפו במשמרת האמהות שהתפרסה על פני שבוע ימים הייתה חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי שהדגישה את הצורך לחזור “לאמת הפשוטה שארץ ישראל שייכת לעם ישראל”.
“התפקיד שלנו הוא בעצם להביא להחלה של הריבונות הישראלית בכל חלקי ארץ ישראל. העם בישראל ימני ומסורתי ומאמין בשייכות שלנו למדינה ולארץ שלנו. הפתרון האמיתי הוא שבארץ ישראל תהיה רק מדינה אחת, רק מדינת ישראל. הדרך לחזק את עם ישראל היא שלמות הארץ”.
בדברים שנשמעו כמענה לדבריו בימים האחרונים של שר החוץ, אביגדור ליברמן, אודות החשיבות הגדולה יותר שיש לטעמו לשמירה על שלמות העם יותר מהשמירה על שלמות הארץ אמרה חברת הכנסת מועלם-רפאלי: “אנחנו לא צריכים לבחור אם אנחנו בעד עם ישראל או ארץ ישראל. השמירה על עם ישראל עוברת דרך השמירה על ארץ ישראל והשמירה על ארץ ישראל עוברת דרך השמירה על עם ישראל”.
משמרת האמהות, שהוקמה כאמור ביום ראשון בשבוע שעבר על ידי תנועת ‘נשים בירוק’ ובשיתוף תנועת ‘מטות ערים’ וחוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי, נחתמה בשירת התקווה משותפת לעשרות המשתתפים שחתמו מפגן בו השתתפו במרוצת השבוע משתתפים רבים מכל רחבי הארץ.
בימים הקרובים יעלו מארגני המשמרת לאתר ‘נשים בירוק’ סרטונים בהם יוצג מיצג ‘העם מדבר אל ראש הממשלה’ שהתקיים תוך כדי משמרת האמהות. במיצג זה עוברי אורח כמו גם פעילי ארץ ישראל וותיקים, רבנים, אנשי ציבור ואקדמיה פונים באופן ישיר אל ראש הממשלה בקריאה לחדול מהשיח על חלוקת הארץ והפקרתה לזרים, ובמקום זאת להחיל את ריבונות ישראל על יהודה שומרון ובקעת הירדן.
הרוח העולה מדבריהם של המשתתפים במיזם ‘העם מדבר אל ראש הממשלה’ היא רוח של רצון לחזק את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בעמידתו מול הלחץ המדיני המאסיבי שהוא מצוי בו מבית ומחוץ.
2. מתוך אתר ynet
רוב באונסק”ו: לשלול ריבונות ישראל בכל ירושלים
איתמר אייכנרעדכון אחרון: 02.05.17 , 16:33
דווקא ביום העצמאות, הצביע ארגון האו”ם בעד ההחלטה שקובעת כי ישראל היא כוח כובש בירושלים ולא מכירה בחוק איחוד העיר. נתניהו הבוקר: “אנחנו כופרים באונסק”ו”
אונסק”ו, ארגון האו”ם לחינוך למדע ולתרבות, הצביע אחר הצהריים (יום ג’) בעד החלטה הקוראת לשלילת ריבונות ישראלית בכל ירושלים. ההחלטה, שקובעת כי ישראל היא כוח כובש בירושלים ולא מכירה בחוק איחוד ירושלים, עברה ברוב של 22 מדינות שתמכו מול 10 שהתנגדו, 22 שנמנעו ושלוש שנעדרו. לפני ההצבעה ניסתה ישראל לשכנע כמה שיותר מדינות להתנגד, אך כאמור ללא הצלחה.
22 המדינות שתמכו בהחלטה הן איראן, רוסיה, סין, מלזיה, מאוריציוס, ניגריה, סנגל, דרום אפריקה, בנגלדש, פקיסטן, וייאטנם, ברזיל, ניקרגואה, צ’אד, אלג’יריה, מצרים, עומאן, סודן, מרוקו, קטאר, לבנון, ושבדיה – המדינה האירופית היחידה שתמכה בהצעה. 10 המדינות שהתנגדו הן ארצות הברית, איטליה, בריטניה, הולנד, ליטא, יוון, פרגוואי, אוקראינה, טוגו וגרמניה.
22 המדינות שנמנעו הן צרפת, האיטי, הרפובליקה הדומיניקנית, מכסיקו, ספרד, סנט קיטס, קניה, טרינידד, אלבניה, קמרון, אסטוניה, חוף השנהב, סלובניה, גאנה, מוזמביק, אוגנדה, ארגנטינה, הודו, אל סלבדור, יפן, קוריאה, סרי לנקה. שלוש המדינות שנעדרו – נפאל, סרביה וטורקמניסטן.
ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס להחלטה שהתקבלה, במהלך אירוע קבלת פנים לסגל הדיפלומטי: “ביומיים האחרונים קיימתי שיחות רבות עם מנהיגי המדינות שלכם, ראשי המדינה, שרי החוץ, וכך עשו גם אנשי משרד החוץ, ביחס להצבעה האבסורדית באו”ם. התוצאה היא שמספר המדינות שתומכות בהצעה הולך ומצטמצם.
“לפני שנה זה היה 32 מדינות, לפני חצי שנה זה ירד ל-26, עכשיו זה ירד ל-22”, אמר נתניהו. “אני רוצה שנמשיך לעשות את המאמץ השיטתי והעקבי הזה ונוריד את זה בכלל, כי לא צריכות להיות הצבעות כאלה באו”ם. יש היום יותר מדינות שנמנעות או תומכות בישראל מאשר מדינות שמתנגדות לישראל. זה שינוי, פעם ראשונה”.
שגריר ישראל לאונסק”ו, כרמל שאמה הכהן, מסר לאחר שההחלטה עברה: “מדובר בהישג דיפלומטי אדיר. התמיכה לישראל כמעט הכפילה עצמה והתפשטה לאפריקה, דרום אמריקה, ומזרח אירופה. העובדה שבהצבעה באוקטובר 14 רק ארה”ב תמכה בישראל ומאז המספר רק הולך וגדל הודות למאמץ דיפלומטי בהובלת ראש הממשלה.
“למרות התוצאה המצוינת”, המשיך שאמה הכהן, “עדיין מדובר בהצעות שאין להם מקום במשפחת העמים ובטח לא באונסק”ו. להצביע נגד מדינה ביום העצמאות שלה זה שפל חדש של מדינות ערב אבל תוצאות ההצבעה הם יום הכיפורים שלהם. הם המומים, הם הגיעו הבוקר זחוחים שהאיחוד האירופי בכיסם – וסיימו עם חמש מדינות חדשות שהצביעו בפעם הראשונה נגדם. דגלי ישראל המתנוססים בהר הבית ובכל רחבי ירושלים והארץ הם תשובה מוחצת למזימה הערבית לפגוע בריבונותנו ובקשר ההיסטורי של העם היהודי לירושלים, הר הבית והכותל”.
משרד החוץ הפלסטיני מסר: “אנו מברכים על ההחלטה שמהווה ניצחון לחוק הבינלאומי. האיום הגדול ביותר שמולו ניצבת ירושלים ואתרי מורשת נוספים בפלסטין הוא הכיבוש הישראלי והפרקטיקות הלא חוקיות שלו”.
מוקדם יותר היום, בחידון התנ”ך העולמי לנוער שעמד בסימן 50 שנה לאיחוד ירושלים, התייחס ראש הממשלה בנימין נתניהו להצבעה ואמר: “אין עם בעולם שירושלים קדושה וחשובה לו כמו העם היהודי, אף שהיום מתקיים דיון באונסק”ו שמנסה לכפור באמת הפשוטה הזאת. אנחנו כופרים באונסק”ו, אנחנו דוגלים באמת שלנו, שהיא האמת”.
בשגרירויות ישראל בחו”ל ובמשרד החוץ הורגש בימים האחרונים גיוס כללי על מנת לנסות ולשכנע כמה שיותר מדינות להתנגד להחלטה. גם ארה”ב התגייסה להפעלת לחץ על אונסק”ו ועל המדינות החברות בו.
בשנה שעברה אימץ הוועד המנהל של אונסק”ו הצעה פלסטינית שמטילה ספק בזיקה בין היהודים לאתרים הקדושים בירושלים. בהצבעה אז התנגדו 6 מדינות להצעה, ובישראל מקווים שהשנה מספר המתנגדות יגדל.
מי שעומדות מאחוריי ההחלטה הן מדינות ערב בשם הפלסטינים. הפעם הן הוציאו את הסעיף המדבר על הקשר היהודי לאתרים הקדושים, שאותם הן מכנות “מסגד אל אקצה” ו”חראם אל שריף”, אבל חזרו על ההצעה שמדברת על ניתוק הזיקה של העם היהודי. במקביל, התווסף סעיף שקורא לשלילת ריבונות של ישראל על ירושלים רבתי – לא רק העיר המזרחית והעיר העתיקה.
ההצעה מבקשת לקבוע שכל החלטה של הכנסת, בית המשפט העליון או של כל רשות שיפוטית או מנהלתית בעניין ירושלים, בטלה ומבוטלת ואין לה כל משמעות
3. מתוך עקרונות תנועת ‘שתי מדינות מולדת אחת’
ארץ אחת, שתי מדינות
פלסטין/ארץ ישראל היא יחידה היסטורית וגיאוגרפית אחת המשתרעת בין הירדן לים. בתוכה יתקיימו שתי מדינות ריבוניות, פלסטין וישראל. בהן יממשו שני העמים אז זכותם להגדרה עצמית; הגבול בין המדינות יקבע על פי קווי ה-4 ביוני 1967, תוך סיום מוחלט של מצב הכיבוש.
דמוקרטיה, זכויות אדם, שלטון החוק
שתי המדינות תהיינה דמוקרטיות; משטרן יהיה מבוסס על עקרון שלטון החוק ועל ההכרה באוניברסאליות של זכויות האדם כפי שאלו הוכרו במשפט הבינלאומי, על ערך השוויון, החירות ועל קדושת חיי האדם.
הגירה והתאזרחות
לשתי המדינות הזכות לקבוע את אופי ההגירה לתחומן ואת חוקי ההתאזרחות שלהן. לפיכך, פלסטין תהיה חופשית לאזרח את הפליטים הפלסטינים ומדינת ישראל תהיה חופשית לאזרח את יהודי התפוצות על פי ראות עיניהן.
חזון הארץ הפתוחה
שתי המדינות תהיינה מחויבות לחזון הארץ הפתוחה, בו לאזרחי שתי המדינות תעמוד הזכות לנוע ולהתגורר בכל חלקי הארץ;
הזכות הזו תחול גם על מי שיתאזרח בשתי המדינות, בכללם פלסטינים מהפזורה בפלסטין ויהודי התפוצות בישראל.
שתי המדינות יפעלו למימוש מלא של חזון זה במספר שלבים , בהדדיות, ותוך שכל התקדמות מחייבת את הסכמת שתי המדינות.
בשלב הראשון שתי המדינות יכירו בזכות אזרחיהן לנוע, לטייל, לבקר, לעבוד ולסחור בכל חלקי הארץ.
כמו כן, בשלב הראשון יסכימו שתי המדינות על מספר מוסכם של אזרחי המדינה האחרת שיגורו בשטחן ויקבלו מעמד של תושבי קבע על כל הזכויות הכרוכות בכך. הסכמה זו תאפשר לישראלים, כולל כאלה החיים היום בשטחים שבהם תוקם מדינת פלסטין, לחיות במעמד של תושבי קבע בפלסטין, ובלבד שיהיו מוכנים לחיות בשלום עם שכניהם תחת ריבונות פלסטינית; הסכמה הזו תאפשר גם לפלסטינים, כולל כאלה שיתאזרחו בפלסטין, לקבל מעמד של תושבי קבע בישראל, ובלבד שיהיו מוכנים לחיות בשלום עם שכניהם תחת ריבונות ישראלית.
תושבי קבע אלו, שיגורו במדינה שאיננה מדינת אזרחותם, יחויבו לכבד את החוק המקומי, ולהימנע מפעולות הפוגעות בביטחונה של המדינה שבה הם חיים ובביטחון אזרחיה;
תושבי הקבע הישראלים בפלסטין יממשו את זכות ההצבעה שלהם בישראל ותושבי הקבע הפלסטינים בישראל יממשו את זכות ההצבעה שלהם בפלסטין.
ירושלים
ירושלים תשמש בירה של שתי המדינות; התושבים הפלסטינים יהיו אזרחי פלסטין והתושבים הישראלים יהיו אזרחי ישראל.
ירושלים תהיה עיר משותפת ופתוחה לאזרחי שתי המדינות, בגבולות מוסכמים. יקום בה משטר עירוני מיוחד בניהול משותף ושוויוני של שתי המדינות.
המקומות הקדושים ינוהלו בשיתוף נציגי הדתות השונות והקהילה הבינלאומית ותוך הבטחת חופש הפולחן לבני כל הדתות.