ערך החיים | מסמך התעדוף- שבוע יובל

מטרות הפעולה

מהלך הפעולה

 

• משחק פתיחה- כל משתתף יספר בתורו על הדבר הכי חשוב ובעל ערך שיש לו במציאות הנוכחית (הדבר בעל הערך יכול להיות חפץ או דבר מופשט), ויספר מדוע הדבר הזה בעל ערך על פני דברים אחרים- כל זה ב-5 משפטים, וכאשר המילה הראשונה איתה הוא מתחיל לדבר מתחילה במילה האחרונה של הדובר שהיה לפניו.

 

• מתן רקע לנושא (ולתהליך): מגפת הקורונה העולמית חייבה את ממשלת ישראל להיערך למצב שבו מערכות הבריאות לא יוכלו להכיל עוד את מספר החולים הקשים בקורונה הזקוקים לטיפול מציל חיים. לשם כך הקים משרד הבריאות ועדה ציבורית רב-תחומית, שהחברים בה הינם מומחים בכירים בתחומי הרפואה, האתיקה, הפילוסופיה, סוציולוגיה, עבודה סוציאלית, משפט, ההלכה היהודית, הנצרות והאסלאם. חברי הוועדה התבקשו לדון בדילמה מורכבת עם היבטים של אתיקה-חברה-דת-משפט. על הועדה הוטל ליצור מנגנון ברור ופשוט לגורמי הרפואה שעל פיו ייקבע סדר העדיפות במתן טיפול רפואי לחולי קורונה קשים במקרה של מחסור במכשירי הנשמה פנויים, מיטות זמינות במחלקות טיפול נמרץ בבתי החולים וכוח אדם רפואי.
  הועדה קבעה כי העיקרון המנחה לתעדוף בין מטופל אחד לאחר הוא הצלחת הטיפול במכשיר הנשמה וסיכויי ההישרדות. כלומר, יועדף מי שסיכויו לשרוד את מחלת הקורונה באמצעות הטיפול הרפואי גבוהים יותר מאדם אחר כאשר בשל מחסור באמצעים לא ניתן יהיה לטפל בשניהם. הועדה קבעה כי ההעדפה תיקבע באמצעות שקלול של 4 כלי תעדוף: דרגה תפקודית (ECOG), מחלות רקע כרוניות (ASA), כשל מערכות, והערכה כוללנית של סיכויי השרידות לטווח קצר. תוצאות השקלול של המדדים דורגו ל- 4 רמות כאשר מי שדורג בעדיפות ראשונה יקבל קדימות על פני השאר, מי שדורג שני יקבל עדיפות שנייה וכך הלאה.
  הקריטריונים שקבעה הוועדה לתעדוף החולים מכילים הפליה ברורה כלפי אנשים עם מוגבלות, שכן הקריטריון התפקודי שהועדה בחרה לכלול קובע מנגנון העדפה על פי תפקודו של האדם בחיי היומיום – האם הוא מתנייד בכיסא גלגלים או מרותק למיטתו, מה היכולת שלו לעבוד וכמה שעות ביום, ומהי רמת העצמאות והיכולת שלו לטפל בעצמו. חשוב להדגיש כי במדינות אחרות לא נעשה על פי רוב שימוש במדד התפקודי בהקשר לתעדוף טיפול רפואי בכלל ובהקשר לחולי קורונה בפרט (בנספח א’- תקציר דו”ח התעדוף ונייר עמדה שהוגש כנגדו).

 

חלק א’ – פתיח – ערך החיים

• מתודת פתיחה כללית אפשרות א’: שמש אסוציאציות “ערך החיים”

 

• מתודת פתיחה כללית אפשרות ב’: באיזו מרכיבים בחיים שלי אני מרגיש שאני “שווה פחות” (גיל, צבע, יצירה, ספורט, מתמטיקה, דיונים … )
  • (לדוגמה – לא לקחו אותי לתפקיד מסוים בהצגה כי אני נמוכ/ה).
  • איפה הרגשתי את אי השוויון ושהערך שלי פחות משמעותי? לספר מה היה שם
  • מה גרם לזה? כללים של מסגרת? יחס של אנשים?
  • מה גרם לזה שהרגשתי חסר ערך?
  • מתי הרגשתי שיש לי ערך ומשמעות? מה גרם לזה? (הפעילות? מסגרת? משפחה? החברה?)

 

חלק ב’ – תעדוף בין בני האדם – ישראל 2020

• ועדת קורונה
  • חלקו לחניכים כרטיסיות של תפקידים היושבים בועדה: רופא, ח”כ, שופטת, פילוסוף, סוציולוגית, עובד סוציאלי, עו”ד, רב (נספח ב’).
  • פרסו במרכז המעגל 7 כרטיסיות של אנשים שונים – על הקבוצה להגיד מי מבניהם צריך להיות זה שיונשם במידה ויש רק 5 מכונות הנשמה? ואם יש 3? ואם רק אחת?
  • על הקבוצה לכתוב את העקרונות שעל פיהם הצוותים הרפואיים צריכים לפעול כשיש עומס חולים ומעט מכשירי הנשמה.

 

• הכרות עם “מסמך התעדוף” ושיחה עליו
  • מה אתם חושבים על המסמך הזה?
  • למה הוא נוסח?
  • מה בעייתי בו? האם זו אפליה?
  • למה זה מבלבל?
  • מה היחס ל”ערך החיים” לפי מסמך זה?
  • איזה תמונות עולם הוא מייצר כלפי בני האדם? כלפי אנשים עם מוגבלות?

 

• צפייה בסרטון תגובה של כאן11 על מסמך התעדוף: https://www.youtube.com/watch?v=22_NxMyulVk

 

חלק ג’ – ואיך זה אצלנו?

• דיון על עצמנו:
  • עד כמה אנחנו שופטים אנשים לפי מוגבלות?
  • האם אנחנו מרשים לעצמנו לשפוט עד כמה החיים של בעל מוגבלות טובים?
  • אילו חסמים אנחנו יוצרים בעבור אנשים בעלי מוגבלויות? (איתם הם מתמודדים ביום יום)
  • האם קיימת הפרדה בין היכולת התפקודית של הבנאדם לבין הזכות לחיים?
  • איפה זה פוגש אותנו בסניף או בשבט?
  • במה אנחנו יכולים לקדם את השוויון של ערך החיים בכלל, אבל הפעם בגלל נושא הפעולה: של אנשים עם מוגבלות, בסביבה שלנו?
  • מה אנחנו כתנועת נוער צריכים לעשות אל מול “מסמך התעדוף”? מה צריך להיות המסר שלנו ביחס לערך החיים של כל האנשים, כולל אנשים עם מוגבלות?

 

חלק ד’ – סיכום הפעולה

• אפשרות א’ – נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, אברמי טורם, כתב בתגובה לפרסום המסמך: “קראתי מספר פעמים את הדוח הכולל גם קריטריונים מעולם המוגבלות כחלק מהקריטריונים לתעדוף חולי קורונה בטיפול חירום רפואי, והרגשתי שחזרתי שנים לאחור, זהו מסמך שנגוע בכל ההמלצות שלו בהפליה קשה כלפי אנשים עם מוגבלות, מסמך מבייש המחזיר את ישראל שנות אור אחורה בכל הנוגע לשוויונם של אנשים עם מוגבלות”.

 

• אפשרות ב’ – אברהם אדרת: לפיכך יקרים חיי כל אדם, באשר הם גילוי חדש ומיוחד בעולם החיים. הוא חייב להתייחס אליהם בכבוד וביראה, לשמור עליהם כפיקדון יקר ולהביאם לידי גילוי מלא, במידת יכולתו. וכן יש לדרוש מזולתו להתייחס בכבוד ובקדושה אל חייו ואל ייחודו האנושי, ולתת לו את האפשרויות והתנאים לגילוי עצמותו זו ולמיזוגה בחיי בני אדם אחרים”.

 

• דיון סיכום:
  1. שתפו במחשבה חדשה שעלתה לכם היום ביחס לשיחה על ערך החיים והאפליה של אנשים עם מוגבלות במתן עזרה רפואית?

 

• סכמו במילים שלכם את הפעולה והדיון.

 

• אמרו: במפגש הבא ניפגש בזום עם אדם בעל מוגבלות שיספר על עצמו ויהיה גם זמן לשאול אותו שאלות. בהמשך החודש נצא לפעילות קהילתית לחיזוק ערך החיים בקהילה שלנו. אנחנו רוצים להראות שאין הבדל בין חייהם של בני האדם, ללא הבדל דת גזע מין ורמת תפקוד

 

נספחים

 

נספח א’- תקציר דו”ח התעדוף ונייר העמדה שהוגש נגדו:

מגפת הקורונה העולמית חייבה את ממשלת ישראל להיערך למצב שבו מערכות הבריאות לא יוכלו להכיל עוד את מספר החולים הקשים בקורונה הזקוקים לטיפול מציל חיים. לשם כך הקים משרד הבריאות ועדה ציבורית רב-תחומית, שהחברים בה הינם מומחים בכירים בתחומי הרפואה, האתיקה, הפילוסופיה, סוציולוגיה, עבודה סוציאלית, משפט, ההלכה היהודית, הנצרות והאסלאם. חברי הוועדה התבקשו לדון בדילמה מורכבת עם היבטים של אתיקה-חברה-דת-משפט. על הועדה הוטל ליצור מנגנון ברור ופשוט לגורמי הרפואה שעל פיו ייקבע סדר העדיפות במתן טיפול רפואי לחולי קורונה קשים במקרה של מחסור במכשירי הנשמה פנויים, מיטות זמינות במחלקות טיפול נמרץ בבתי החולים וכוח אדם רפואי.

הועדה קבעה כי העיקרון המנחה לתעדוף בין מטופל אחד לאחר הוא הצלחת הטיפול במכשיר הנשמה וסיכויי ההישרדות. כלומר, יועדף מי שסיכויו לשרוד את מחלת הקורונה באמצעות הטיפול הרפואי גבוהים יותר מאדם אחר כאשר בשל מחסור באמצעים לא ניתן יהיה לטפל בשניהם. הועדה קבעה כי ההעדפה תיקבע  באמצעות שקלול של 4 כלי תעדוף: דרגה תפקודית (ECOG), מחלות רקע כרוניות (ASA), כשל מערכות, והערכה כוללנית של סיכויי השרידות לטווח קצר. תוצאות השקלול של המדדים דורגו ל- 4 רמות כאשר מי שדורג בעדיפות ראשונה יקבל קדימות על פני השאר, מי שדורג שני יקבל עדיפות שנייה וכך הלאה.

הקריטריונים שקבעה הוועדה לתעדוף החולים מכילים הפליה ברורה כלפי אנשים עם מוגבלות, שכן הקריטריון התפקודי שהועדה בחרה לכלול קובע מנגנון העדפה על פי תפקודו של האדם בחיי היומיום – האם הוא מתנייד בכיסא גלגלים או מרותק למיטתו, מה היכולת שלו לעבוד וכמה שעות ביום, ומהי רמת העצמאות והיכולת שלו לטפל בעצמו. חשוב להדגיש כי במדינות אחרות לא נעשה על פי רוב שימוש במדד התפקודי בהקשר לתעדוף טיפול רפואי בכלל ובהקשר לחולי קורונה בפרט.

במסמך התעדוף של הועדה, רמת תפקוד היא לא רק קריטריון לגיטימי, אלא יכולה לשמש לבדה בסיס לניתוב אדם לעדיפות טיפולית נמוכה. החשש הוא שרופאים הנדרשים בזמן אמת ובלחצים מגוונים לבחור את מי לחבר למכונת ההנשמה, יבדקו תחילה את ההיבט התפקודי וכתוצאה מכך כל אדם המתנייד בכיסא גלגלים או שאינו יכול לעבוד ולטפל בעצמו, יסווג מראש ברמת עדיפות נמוכה מבלי להידרש לקריטריונים הנוספים ולסיכויי השרידות וההחלמה שלו. דוגמה זו מעלה שאלה ערכית בסיסית – האם חייו של אדם עם מוגבלות שווים פחות מחיי אדם אחר?

יתרה על כך, המלצות הוועדה לא לוקחות בחשבון שרמת התפקוד של אדם עם מוגבלות בחברה ויכולתו לעבוד מושפעות משורה שלמה של חסמים חברתיים, הדרה חברתית, חוסר בנגישות, העדר התאמות הפליה, דעות קדומות וסטיגמות שליליות כלפי אנשים עם מוגבלות.

על אף ההשלכות מרחיקות הלכת של המסמך על חייהם של אנשים עם מוגבלות, לא קיימה הועדה היוועצות עם אנשים עם מוגבלות או גופים  המייצגים את הפרספקטיבה של שוויון זכויות אנשים עם מוגבלויות, כגון נציגי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות וארגונים, פעילי זכויות או מומחים בתחום המוגבלות.

בעקבות לחץ ציבורי רב מצד נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ארגונים, אנשים עם מוגבלות, אקדמאים, רופאים ועוד שונה הדו”ח והוועדה כללה בהמלצותיה לצד עקרון השוויון ומניעת הפליה בין מטופל למטופל על בסיס של דת, גזע, מין, מגדר, גיל, מצב סוציו-אקונומי, מעמד חברתי, מעמד משפחתי, עיסוק וכדומה  גם איסור הפליה על רקע של מוגבלות, וכן אזכרה את חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. אולם קריטריון התפקוד נותר גם במסמך המעודכן. 

לסיכום, ההשלכות שיכולות להיות להמלצות של הוועדה חורגות הרבה מעבר לתחום הרפואי ומעידות על היחס של החברה לערך החיים של אנשים עם מוגבלות. המלצות הוועדה מכילות אמירה ערכית שלילית בנוגע לערך חייהם של אנשים עם מוגבלות ושוויונם בחברה הישראלית וקובעות הלכה למעשה כי חייהם של אנשים עם מוגבלות שווים פחות אך ורק בשל המוגבלות. בכך שוחקות ההמלצות תהליכים ארוכי שנים של שינוי עמדות בכל הנוגע לאנשים עם מוגבלות וכן תהליכי מדיניות ארוכים, שקידמו את שוויונם והשתלבותם של אנשים עם מוגבלות בכל תחומי החיים בישראל.

 

נספח ב’- חברי ועדה:

ד”ר אבוטבול דני מומחה במחלות ריאה- מאמין במדע כבסיס לפתרון בעיות, בגישה רציונאלית ויבשה כדי לקבל החלטות נכונות.	פרופסור ירמיהו כהן פילוסופיה בעת החדשה מאמין ברוח האדם, בחינוך ובמוסר. מאמין כי רוח האדם חזקה מהכל וכי האנושות ערכית ביסודה
פרופסור בלאו חן מומחית במחלות ריאה ילדים מאמינה בהומניות, חינוך ואנושיות. מאמינה שהפתרונות הטובים באים בשיח.	אסתר פלג סופרת ופסיכולוגית פמיניסטית, אינה מאמינה באל או בדת. מאמינה כי בני האדם זקוקים כל הזמן לתיקון מוסרי חיצוני
רם ישי מומחה באתיקה רפואית מאמין בניתוח של סוגיות ויצירת סדר בשיח. מאמין שבמצבים קשים חייב להיאחז בעקרונות כדי להחליט בצורה נבונה.	אחמד סמוחה סוציולוג מאמין בשילוב של ריאליזם והומניזם, מאמין כי בקבלת החלטות יש לתת משקל לניסיון ולמומחיות בתחום ולמקצועיות
יעל אדלשטיין מומחית למשפט רפואי וביו-אתיקה מאמינה בשיח המשפטי כמקדם ערכיות בחברה וכמצפן מוסרי. מאמינה באמות מידה מוסריות אוניברסליות.	רזי בנבנישתי עו”ס אתאיסט מוחלט כהגדרתו. מאמין בחינוך ובכוח החברתי לתיקון העולם ולשינוי. מאמין כי בכל החלטה יש לקיים למידה והעמקה
תהילה ביטון-לוי רבנית וח”כ אורתודוקסית, מאמינה שלחברה יש אחריות על כל אדם ועל כולם כחברה. מאמינה שיש לדאוג למוחלשים	ורד אלשיך נשיאת בית המשפט המחוזי חיפה מאמינה בצדק ויושרה, מאמינה כי לעולם יש לרדוף אחר הדבר הצדק והשלום
מיכאל הר-טוב רב אורתודוקס ושמרן, מאמין שבתורה ובעולם ההלכה נמצאות התשובות, הפתרונות והעקרונות המוסריים הנצחיים	אדנקו סבחת- נאור בית משפט שלום ירושלים מאמינה בהומניזם כתשתית ליצירת אנושות ערכית, מאמינה כי המשפט מהווה את הפועל היוצא של הערכים האנושיים

 

 

 

נספח ג’- מועמדים למכונת הנשמה:

ליאת טובול- ירון- בת 38, נשואה אמא ל 3. עו”ד במקצועה, בעלת תואר ראשון ושני במשפטים עובדת כיועצת משפטית בכירה בחברת ביטוח. מתגוררת בהוד השרון.

שמואל לוי- בן 25 רווק. סטודנט להנדסה, עובד כמלצר. בעל צל”ש ועיטור העוז. גר בגבעתיים.

סלימאן מנסור- בן 51 נשוי ואב ל 2. בעל תואר דוקטור למדעי הים, חוקר וזוכה פרס ישראל במדעים. גר בחיפה

רקפת מרמלשטיין- בת 20 רווקה. מתנדבת בשירות לאומי וספורטאית מצטיינת. גרה בבית אל.

חנוך טפרה- בן 33 נשוי , קופאי ברשת סופרמרקטים. מתגורר ברחובות.

מישל ברגמן- בת 46 נשואה ואם ל 4, בעלת תואר שני במדעי החיים, סופרת ובימאית.  גרה בערד.

לונא והבי- בת 63, אמא ל 1 וסבתא ל 3, בעלת תואר במנהל עסקים מנכ”לית בנק “יסודות”, גרה בלוד.

 

נספח ד- מסך תעדוף- נייר העמדה

[gview file=”http://bneiakiva.org.il/wp-content/uploads/2020/12/נספח-2-לפעולה-מסמך-התיעדוף-נייר-עמדה-הוועדה-הציבורית-לתיעדוף-חולים-קשים.pdf”]

 

להורדת והדפסת הפעולה