מהלך הלימוד

שלב א – “אמר רב יהודה אמר רב: מאי דכתיב: ‘מי האיש החכם ויבן את זאת ואשר דבר פי ה’ אליו ויגדה על מה אבדה הארץ‘? דבר זה אמרו חכמים ולא פירשוהו, אמרו נביאים ולא פירשוהו, עד שפירשו הקדוש ברוך הוא בעצמו, שנאמר: ‘ויאמר ה’ על עזבם את תורתי אשר נתתי לפניהם ולא שמעו בקולי ולא הלכו בה‘. אמר רב יהודה אמר רב: שלא ברכו בתורה תחילה” (בבא מציעא פה א).

המדרש שואל: “על מה אבדה הארץ?”, מדוע יצא עם ישראל לגלות? גם החכמים וגם הנביאים לא ידעו את התשובה לכך, עד שענה הקב”ה בעצמו: על עוזבם את תורתי, כלומר: שלא ברכו בתורה תחילה. על כך דורש רש”י: “כשהיו עוסקין בתורה, לא היו מברכין לפניה”. כלומר: הם לא ברכו את ברכת התורה.

על זה אבדה לנו ארץ ישראל? מה כל כך חמור בכך שלא ברכו ברכות התורה? מדוע ברכה זו היא כל כך מהותית? (לפני שאתם ממשיכים- עיצרו לחשוב!)

שלב ב – “אכן בברכת התורה אנו מברכים אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לעסוק בדברי תורה, כי עיקר המצווה היא עסק התורה. ועניינו על דרך שאדם בעל עסקים שקוע בעסקיו יומם ולילה ומחפש תדיר המצאות חדשות, איך להגדיל ולהרחיב עסקיו, על דרך זה משמעות עסק התורה, להיות עסוק בענייני התורה בכל מהותו.

…ובכלל זה שעיקר המצווה היא עסק התורה, הוא עצם העמל והיגיעה שיהודי משקיע בעסק התורה, שגם אם אחרי כל עוסקו ויגיעתו בתורה לא השיג להבין אמיתות העניינים, קיים בזה מצוות עסק התורה, כי גודל הנחת-רוח לפניו יתברך שמו היא מעצם היגיעה והשקידה בתורה, וכמו שפירש הגאון הצדיק בעל חפץ חיים ז”ל, על הלשון בתפילת רבי נחוניא בו הקנה שאומרים בסיום מסכת, אנו עמלים והם עמלים, אנו עמלים ומקבלים שכר והם עמלים ואינם מקבלים שכר, שבענייני עולם הזה השכר אינו אלא עבור פרי עמלו, אבל בדברי תורה השכר הוא עבור עצם העמל והיגיעה שמשקיע, ואפילו אם אחרי כל יגיעותיו לא הצליח להבין הסוגיא העמוקה, מקבל שכר עבור עמלה של תורה.”

(נתיבות שלום א, קסג)

שלב ג – הביטוי “עסק” לעומת לימוד תורה רגיל- האם הוא דורש מאיתנו יותר, או שדווקא מרגיע אותנו בדרישות שלנו מעצמנו?

אם ברצונכם ללמוד מדוע העמל הזה נקרא גם ייסורים אך גם מתנה-

עברו ללימוד מס’ 6. 

אם ברצונכם לברר כיצד תיתכן חקיקה אמיתית, ולא רק בכנסת –

עברו ללימוד מס’ 7.