תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

מהלך הפעולה

 

פתיחה – היכרות ראשונים

שאלו את החברים מה הם יודעים על חייו של הרב חיים דרוקמן. אם יש חבר שהכיר את הרב ומשפחתו מקרוב או שעולה מאחד החברים זיכרון – זהו זמן לשתף.

 

שלב א – זהו את השקר

שחקו עם החברים "שתי אמיתות ושקר" על חייו של הרב דרוקמן. חלקו לכל חבר (או בסניף גדול – לכל קבוצת חברים) שלוש עובדות על הרב דרוקמן (נספח 1). על החברים להקריא בסבב את שלוש העובדות ולהחליט איזו מבין העובדות אינה נכונה. את העובדות הנכונות הניחו על הרצפה, ובסיום הסבב החברים יסדרו את כלל העובדות הנכונות לפי הסדר הכרונולוגי שלהן לדעתם.

בסיום המשחק ספרו לחברים על חייו של הרב דרוקמן, תוך שימוש בעובדות הנכונות שהם קיבלו.
לעזרתכם מצורף סיכום כתוב בנספח 2.  

 

שלב ב – אז והיום

שאלו את החברים מה הם יודעים על הציונות הדתית שבקום המדינה, ועל עולם התורה באותה תקופה. הקריאו כמה ציטוטים על מצב הציבור באותה תקופה (נספח 3). הקריאו כמה נתונים על מצב כיום לעומת אז (נספח 4).

 

שלב ג – מה ניקח אלינו?

דונו עם החברים: מה היה חלקו של הרב בשינוי הנתונים הללו? אילו מתחנות חייו השפיעו על מצב זה ושינו אותו לטובה? (הקמת אור עציון, הקמת כרם ביבנה, הדרכת שבט איתנים וכו). איך אתם מרגישים את השפעתו של הרב בחייכם שלכם?

לסיום, ערכו סבב ובקשו מהחברים לשתף בנקודה שהם למדו על סיפור חייו של הרב דרוקמן זצ"ל, נקודה שהיו רוצים לקחת לחייהם מפועלו הרב.

 

סיכום

נפגשנו עם נקודות ציון בחייו של הרב. ראינו שהוא כאב את הבעיות וחתר לשנות אותן. לקחנו על עצמנו ולעצמנו משהו מאישיותו ופועלו הגדולים.

 

נספחים

 

נספח 1 – שתי אמיתות ושקר

א:

1. הוא היה המדריך של זבולון המר בבני עקיבא
2. הוא היה שר החינוך של מדינת ישראל
3. הוא קיבל פרס ישראל על מפעל חיים

(השקר: מספר 2 – הוא היה סגן שר הדתות, אך מעולם לא כיהן כשר החינוך)

 

ב:

1. הוא כיהן כחבר כנסת במשך 35 שנים רצופות
2. הוא חתם על כ-50,000 תעודות גיור
3. הוא נפצע בפיגוע ירי בדרכו לקריית ארבע

(השקר: מספר 1 – הוא כיהן בכנסת בשתי תקופות נפרדות, לא ברצף)

 

ג:

1. בילדותו למד בבית ספר ביידיש והוכרח להגיע בשבת
2. הוא ניצל את שנות המלחמה במנזר נוצרי בפולין
3. הוא הגיע לארץ בלי הוריו דרך הים השחור

(השקר: מספר 2 – הוא הסתתר במחבוא מתחת לבית דודו, ברח לצ'רנוביץ ושהה בבית יתומים)

 

ד:

1. הוא למד חברותא עם הרב אליעזר ולדמן במשך 60 שנה
2. הוא היה הראשון שקיבל אישור ללמד אמונה בישיבת מרכז הרב
3. הוא התמנה לראש ישיבת מרכז הרב לאחר פטירת הרצי"ה קוק

(השקר: מספר 3 – הוא היה תלמיד ומורה בישיבה אך מעולם לא התמנה לראש הישיבה)

 

ה:

1. הוא ניצל בנס כשאיחר לספינה "מפקורה" שטבעה
2. הוא כיהן כרב ראשי של המועצה האזורית שפיר
3. הוא הקים את ישיבת אור עציון התיכונית והגבוהה

(השקר: מספר 2 – הוא התגורר במרכז שפירא והיה דמות רבנית מרכזית באזור, אך לא כיהן כרב ראשי של המועצה)

 

ו:

1. הרב צבי יהודה קוק הורה לו להיכנס לפוליטיקה בעקבות כניסת המפד"ל לממשלת המיעוט של גולדה מאיר
2. הוא עזב את המפד"ל והקים את מפלגת "תמורה" בשנות ה-80
3. הוא הוצב במקום השני ברשימת המפד"ל לכנסת בשתי תקופות שונות: 1977 ו-1999

(השקר: מספר 2 – הוא הקים את מחנה הציונות הדתית (מצ"ד) ואת מפלגת "מורשה", לא "תמורה")

 

ז:

1. הוא פרש מתפקיד סגן שר הדתות אחרי 7 חודשים בגלל הנסיגה מימית
2. בני גנץ היה תלמידו בישיבת אור עציון
3. הוא היה חבר בוועדה למינוי דיינים מטעם הכנסת

(השקר: מספר 3 – למרות מעורבותו הרבה בענייני דת ומדינה, הוא לא היה חבר בוועדה למינוי דיינים)

 

ח:

1. הרב אברהם אלקנה שפירא והרב מרדכי אליהו קראו לו לשוב לכנסת ב-1999
2. הוא זכה בפרס היצירה התורנית על שם הרצי"ה בשנת 2015
3. ספרו הראשון "קמעא קמעא" יצא לאור רק אחרי שקיבל את פרס ישראל

(השקר: מספר 2 – הוא אכן קיבל את הפרס, אך בשנת תשע"ה/2014, לא 2015)

 

ט:

1. הוא ערך את ליל הסדר במלון פארק בחברון ב-1969
2. הוא למד בחברותא עם הרב ולדמן עוד לפני שעלו ארצה
3. הוא יצא בשליחות בני עקיבא לארה"ב בשנת תשט"ז

(השקר: מספר 1 – הסדר במלון פארק היה ב-1968, שנה לאחר מלחמת ששת הימים)

 

י:

1. הוא למד בישיבת כפר הרוא"ה אצל הרב משה צבי נריה והרב אברהם צוקרמן
2. הוא קיבל סמיכה לרבנות מהרב צבי יהודה קוק בגיל 25
3. הוא היה הראשון מתלמידי הרצי"ה שקיבל אישור ללמד אמונה בישיבת מרכז הרב

(השקר: מספר 2 – למרות שהיה מתלמידיו הקרובים של הרצי"ה, אין תיעוד לכך שקיבל סמיכה לרבנות בגיל זה)

 

יא:

1. בתקופת המלחמה, הוריו מסרו אותו לזוג יהודים חשוכי ילדים כדי שיעלה איתם לארץ
2. כשהגיע לארץ בגיל 12, הוא כבר ידע ללמוד גמרא ברמה גבוהה מלימודיו בחו"ל
3. במוסד העלייה הוא שכנע רבים מחבריו להצטרף אליו לישיבת בני עקיבא

(השקר: מספר 2 – למרות שהיה מחונך למסורת, בגלל נסיבות המלחמה והבריחה הוא לא הספיק ללמוד גמרא ברמה גבוהה לפני עלייתו)

 

נספח 2

הרב חיים דרוקמן נולד ב1932 בפולין. בילדותו למד בבית ספר ביידיש והוכרח להגיע אליו בשבת. כשהתחילה מלחמת העולם השנייה הסתתר עם הוריו אך לאחר תקופה הם חיברו אותו לזוג חשוכי ילדים שקיבלו כרטיסי כניסה לארץ והילד הקטן חיים הגיע לארץ ללא הוריו. הרב דרוקמן נהג לספר שהוא ניצל ממוות כמה פעמים, אחת מהן הייתה כשהזוג שאיתם עלה לארץ והוא איחרו להפלגה של אונייה לארץ, אונייה שבהמשך מסעה טובעה ונוסעיה נהרגו.

בארץ הרב למד במוסד עלייה, ובהמשך שכנע רבים מחבריו לעבור איתו ללמוד בישיבת בני עקיבא בכפר הרא"ה, בה התחיל ללמוד בגיל 13. רבותיו בישיבה היו הרב נריה והרב צוקרמן. הרב דרוקמן הדריך את שבט "איתנים", השבט החדש של אז, שבט שהיו בו חניכים שברבות השנים הגיעו לתפקידי מפתח משמעותיים במדינת ישראל, בתורה ובעבודה; כמו זבולון המר שהיה שר החינוך, תלמידי החכמים הרב צפניה דרורי והרב זלמן מלמד שהקימו ישיבות, ועוד. חניכי שבט איתנים חוללו שינוי משמעותי בתנועה שהוביל לשינוי משמעותי בציונות הדתית, בהובלת המדריך חיים. החניכים ביקשו מהתנועה לדחות את גיוסם לצבא בגרעין תנועות נוער, כדי שיוכלו ללמוד תורה. כך, נולד מסלול ישיבות ההסדר והוקמה ישבת ההסדר הראשונה "כרם ביבנה".

הרב דרוקמן התגייס לצבא בגרעין נח"ל ולאחר השחרור הצטרף להנהלה הארצית של בני עקיבא. בהמשך יצא לארה"ב לשליחות מטעם התנועה, שם הכיר את הרב אליעזר ולדמן, איתו למד חברותא במשך 60 שנה!

הרב למד בישיבת מרכז הרב אצל הרב צבי יהודה קוק, ובהמשך אף לימד שם. אומרים כי הרב היה ראשון שקיבל אישור ללמד אמונה בישיבת מרכז הרב. הרב היה פעיל בפעילות להתיישבות יהודית בארץ, ואף ערך את ליל הסדר במלון "פארק", ליל הסדר הראשון זה שנים שנערך בחברון והחל את ההתיישבות היהודית בה.

הרב הקים את מוסדות "אור עציון" בתוכם ישיבה תיכונית וישיבה גבוהה שהצמיחו תלמידים רבים שהגיעו לעמדות השפעה בציבור הישראלי, למשל בני גנץ.

בשנות ה-90 הרב נפצע בפיגוע ירי, בו נהגו אפרים איובי ז"ל נרצח. זו עוד אחת מהפעמים עליהן הרב אמר שניצל ממוות.

הרב דרוקמן השפיע על הציבור הישראלי גם כחבר כנסת, בתקופות שונות, בהוראת רבו הרב צבי יהודה ובהמשך בהוראת הרבנים אליהו ושפירא. הרב היה סגן שר הדתות (והתפטר מתפקידו במחאה על הפינוי מימית), הקים את מפלגת "מורשה" אך נבחר לכנסת דרך ה"מפד"ל".

הרב דרוקמן נבחר לתפקיד ראש מערך הגיור וחולל בו שינויים רבים שהביאו לחתימתו על 50,000 אלף תעודות גיור של מצטרפים לעם היהודי.

הרב דרוקמן קיבל פרס ישראל על מפעל חיים וכן את פרס היצירה התורנית. ספרו הראשון "קמעא קמעא" יצא לאחר מכן.

הרב דרוקמן זכה לחגוג יום הולדת 90 באירוע גדול (באותו יום הגיע למליאת ההנהלה הארצית של התנועה והשתתף כבכל שנה בבחירת שם השבט החדש) ולאחר חודש, נפטר בשיבה טובה. הרב הותיר אחריו את אשתו הרבנית שרה דרוקמן זצ"ל, משפחה עניפה, תלמידים רבים רבים ותנועה שלימה.

 

נספח 3– ציטוטים

(הציטוטים נלקחו מכתבה בנושא, בערוץ 7. https://www.inn.co.il/news/599523)

א.
סבי, הרב יוסף בא-גד שליט"א שחגג השנה תשעים ואחת שנים, סיפר לנו שבילדותו היה מסתובב עם כובע קסקט כדי להסתיר את הכיפה, מפאת הבושה. יום אחד פגש אותו חבר ואמר לו בלעג: מה אתה חושב, שלא 'רואים לך'? תוריד את הכיפה וזהו. אל תישאר הדתי האחרון. זה נגמר.

ב.
כחודש לפני פטירתו הגיעו לרב דרוקמן נשות פורום "תורתם אומנותן" לקבל את ברכתו להקמת מועדון הטבות לאברכי הציונות הדתית. הרב אמר להן בקולו הצרוד והחם: "כשהייתי ילד, חשבתי שעולם התורה נגמר. שהוא שייך לחוץ לארץ. אבל המציאות היא שעולם התורה הוא הנשמה של מדינת ישראל. הוא נותן לה את הכח".

ג.
מסביבך שממה רוחנית של הנוער. מבתי הספר של 'המזרחי' הנוער נושר. אחרי כיתה ח' מסירים את הברטים, הקסקטים, ואים נוער דתי מגובש. (הרב מ"צ נריה. מתוך 'שחר אורו', עמוד 190).

 

נספח 4 – נתונים על עולם התורה

(רוב הנתונים נלקחו מכתבה בנושא, בערוץ 7. https://www.inn.co.il/news/599523)

בשנת 1948, קום המדינה, לאחר חורבן יהדות אירופה, היו בארץ כשלוש ישיבות תיכוניות (כפר הרא"ה, הישוב החדש והמדרשיה בפרדס חנה), ישיבה גבוהה אחת (מרכז הרב). סה"כ היו כ400 תלמידי ישיבות גבוהות (מוסדות דתיים לאומיים וחרדים יחד).

בישיבות ההסדר כ-75 מוסדות, ובהם כ- 9,000 תלמידים (ועוד 3,000 בצבא). בנוסף קיימים כ-60 כוללים שאינם בישיבות ובהם כ- 1000 אברכים.

בציונות הדתית ישנן כ-20 מכינות קדם צבאיות תורניות ובהן כ- 1200 תלמידים. ישנן כ-25 מדרשות תורניות לבנות ובהן כ- 1300 תלמידות.

בסך הכל ישנם 4500 בתי אב של אברכים בציונות הדתית, ובציבור החרדי כ-85 אלף. האברכים בציונות הדתית מהווים כ-35% מתוך כלל האברכים בגילאי 22-32, בעשר השנים הראשונות ללימודיהם.

מתוך כלל האברכים הנתמכים, כ- 10,000 אברכים הלומדים חצי יום ועובדים חצי יום.

יש בארץ מעל 100 ישיבות תיכוניות, ומעל 120 אולפנות.

גם מחוץ לישיבות נתוני לימוד התורה מדהימים: ישנם כ- 13,500 בתי כנסת ובהם כ- 6,000 רבני בתי כנסת. כ-10,000 נבחני רבנות בשנה. כמיליון שיעורי תורה וכ-27,500 מגידי שיעורים במימון המדינה.

להורדת והדפסת הפעולה