מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

קיץ תשע"ח - מחוז דן - דף לימוד

קיץ תשע"ח - מחוז דן - דף לימוד

סוג הפעולה
דף לימוד
מתאים לגיל
חבריא ב'
משך הפעולה
עד שעתיים
נושא
ועידה כד | תרבות
  • מתאים ליום חול
  • מתאים לשבת
מדריך 1 אהב את הפעולה

תקציר הפעולה

מדריך יקר, לפניכם מגוון מקורות. בנו לעצמכם את הדף לימוד האידיאלי על ידי בחירה של המקורות המתאימים ביותר לכם ולשבטכם, שיעוררו עניין ודיון ויתאימו למטרות שלכם.

מטרות הפעולה

  1. החברים ילמדו על החשיבות בבחירת התרבות שאנו צורכים.
  2. החברים יעבדו יחד קטעי תרבות מגוונים.
  3. החברים יחוו שימוש ערכי בתרבות הקיימת.

מהלך הלימוד

ראשית נראה שני מקורות שנוגעים לעניין הבחירה החופשית ולבחירה בטוב בחיים:

 

דברים ל, טו–כ:

רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע. אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת ה’ אֱלֹקֶיךָ לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וְלִשְׁמֹר מִצְוֺתָיו וְחֻקֹּתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְחָיִיתָ וְרָבִיתָ וּבֵרַכְךָ ה’ אֱלֹקֶיךָ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ. וְאִם יִפְנֶה לְבָבְךָ וְלֹא תִשְׁמָע וְנִדַּחְתָּ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לֵאלֹקִים אֲחֵרִים וַעֲבַדְתָּם. הִגַּדְתִּי לָכֶם הַיּוֹם כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן לֹא תַאֲרִיכֻן יָמִים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתָּה עֹבֵר אֶת הַיַּרְדֵּן לָבוֹא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ. הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ. לְאַהֲבָה אֶת ה’ אֱלֹקֶיךָ לִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ וּלְדָבְקָה בוֹ כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ לָשֶׁבֶת עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה’ לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת לָהֶם.

 

  • מהו המסר המרכזי שהפסוקים מלמדים אותנו?
  • האם לא ברור מאליו שנבחר בטוב?
  • מהי לדעתכם משמעותה של הבחירה בחיים? למה הכוונה?
  • איפה הבחירה החופשית בסיפור?

 

 

בבלי, שבת פח ע”א:

“ויתיצבו בתחתית ההר א”ר אבדימי בר חמא בר חסא מלמד שכפה הקב”ה עליהם את ההר כגיגית ואמר להם אם אתם מקבלים התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם”

  • יוצא לנו לפגוש הרבה במדרש הזה. על איזה אירוע הוא מדבר? נסו לדמיין את הסיטואציה שבה נמצא עם ישראל. מהן תחושותיו, מחשבותיו?
  • מה המשמעות של קבורה כאן? האם זהו מוות ממשי או מוות מטפורי?
  • איפה הבחירה החופשית בסיפור?!

 

שני המקורות האלה מדברים על הבחירה החופשית שיש לאדם. האדם נדרש לבחור כל הזמן; יש בחירות גדולות והרות גורל, שלרוב נשקיע בהן הרבה מחשבה ושיקול דעת, אך בואו ננסה לחשוב מה קורה בבחירות היום-יומיות והקטנות כביכול. אלו הן הבחירות המשמעותיות שמעצבות את אורח חיינו ואת מי שאנחנו. בשני המקורות לכאורה אין בחירה חופשית לעם ישראל. במקור הראשון הקב”ה אומר לבחור בחיים, ודי ברור שנבחר בחיים, לא? במקור השני הקב”ה ‘מודיע’ לעם ישראל שאם לא יקבלו את התורה, שם תהא קבורתם! אם כן, היכן הבחירה פה?

אפשר להסתכל בשני המקורות על התוצאות של הבחירות שלנו כמטפורות, כאורח חיים: החיים והמוות אינם במובן הפשוט אלא במובן של איכות החיים שנחיה. אם נבחר בדרך הנכונה, הבריאה, שעושה אותנו לאנשים טובים יותר, לעובדי ה’ טובים יותר – נזכה לחיים! לחיים מלאי איכות ונושאי משמעות. אם נבחר בחירה לא טובה, החיים שלנו יהיו כמו מוות. מבחינה פיזית אומנם נחיה, הגוף יעבוד, אך הוא יהיה חסר משמעות.

 

כך גם התרבות. התרבות סובבת ומקיפה אותנו בכל צעד ושעל. כמעט בכל רגע נתון אנו יכולים לבחור איזו תרבות לצרוך, כי הכול זמין ונגיש. ובדיוק לכן אנו נדרשים להיות מודעים ובתשומת לב ולבחור את מה שנכון, את מה שיעשה אותנו אנשים ועובדי ה’ טובים יותר. יש תרבות טובה, מקדמת, ובה נכון לבחור.

 

 

השיר ‘דמיין’ או Imagine

דמיין

מילים ולחן: ג’ון לנון

תרגום: דן אלמגור

 

 

דמיין שאין גן עדן

וגם לא גיהינום

שרק שמיים תכלת

פרושים שם במרום

דמיין עולם של שקט

אין זה כבר חלום

דמיין אדם בלי פחד

חופשי מדאגות

ואנשים ביחד

זורמים ללא גבולות

פשוט חיים בנחת

עם אותן המשאלות.

 

אולי תגיד שרק חלמתי

אך זה כוחו של החלום

אם נדמיין אותו ביחד

נגשים אותו עכשיו היום.

 

דמיין עכשיו את שנינו

באהבה טובה

האופק לפנינו

מקרין חום ושלווה

תנשום את מה שבינינו

נכון שיש תקווה

אולי תגיד שרק חלמתי

אך זה כוחו של החלום

אם נדמיין אותו ביחד

נגשים אותו עכשיו היום.

 

דמיין שאין גן עדן

וגם לא גיהינום

שרק שמיים תכלת

פרושים שם במרום.

 

 

  • קראו את השיר יחד ונסו לדייק אילו תחושות ומחשבות הוא מעלה בכם.
  • באיזה הקשר הייתם בוחרים להביא את השיר אם הייתם רוצים להעביר מסר מסוים?
  • מה דעתכם: האם שירים מהסוג הזה (מבחינת אמירה, שפה וכו’) נכון שיהיו חלק מהתרבות שלנו? הסבירו מדוע.

 

 

קולולם – מכירים?

קולולם הוא מיזם מוזיקלי חברתי. המיזם נוצר על מנת להפגיש אנשים מכל קצוות הקשת החברתית הישראלית על שלל גווניה. הרעיון שלנו הוא לעצור את הכול לכמה שעות ופשוט לשיר יחד.
המיזם מאפשר לאנשים שמשתתפים בו ליהנות מתחושת היחד דרך עשייה משותפת חווייתית.
דרך הצלילים והקולות תצמח יצירה משותפת של מקהלה חברתית מלאת תקווה ואופטימיות.

מוזמנים לחוות בסרטון הבא:

 

  • מה דעתכם על המיזם הזה?
  • האם לדעתכם זוהי תרבות חיובית ומגדלת?

 

מוזאון ארץ ישראל בתל אביב:


מקור התמונה- http://mimamoo.com/component/content/article/1669-tourism/28086.html

 

מוזאון ארץ-ישראל בתל-אביב הוא מוזיאון רב-תחומי העוסק בתולדות הארץ ותרבותה באמצעות תצוגות קבע נרחבות ותערוכות מתחלפות בנושאים שונים ובהם ארכאולוגיה, אתנוגרפיה, דואר ובולאות, פולקלור, יודאיקה, מלאכות מסורתיות, אומנויות שימושיות, היסטוריה תרבותית וזהות מקומית.

המוזאון, אחד משלושת הגדולים ביותר בישראל, מתפרש על פני שטח של כ-200 דונם וכולל כ-15 מבנים ומתקנים שונים. מאות אלפי פריטים שמורים במוזאון באוספיו השונים והמגוונים, ובהם אוצרות רבים נדירים ויחידים מסוגם.

בצד המבנים השונים וחללי התצוגה נמצא בלב המוזיאון תל ארכאולוגי קדום שגילו המוקדם ביותר הוא המאה ה-12 לפנה”ס. בשטח גן המוזאון פזורים אתרי עתיקות נוספים, כמו גם פסיפסים, מתקני ייצור שמן, גתות קדומות, טחנת קמח ועוד.

נוסף על שפע תצוגות הקבע והאתרים הקדומים מציג המוזאון כ-20 תערוכות מתחלפות בשנה ומקיים גם סימפוזיונים, הרצאות ומפגשים עם אוצרים וחוקרים בתחומים שונים. בשטח המוזאון פועלים גם פלנטריום משוכלל, אולמות בגדלים שונים, חדרי הרצאות וסדנאות, בית קפה-מסעדה וחנות.

 

  • מה אתם אומרים? מוזאון מביא ל’חיים’ או ל’מוות’ במובנים שדיברנו עליהם בתחילת הדף?
  • אם כן, האם הייתם מבקשים להבחין בין מוזאון למוזאון?
  • איזה ערך רוחני משמעותי יכול להביא ביקור במוזאון?

 

לסיום נתמקד בכלי שיוכל לסייע לנו לראות בתרבות כלי ערכי-רוחני:

 

בבלי, ברכות נז ע”ב:

“שלשה משיבין דעתו של אדם, אלו הן: קול ומראה וריח. שלשה מרחיבין דעתו של אדם, אלו הן: דירה נאה ואשה נאה וכלים נאים”.

  • מה הכוונה בביטוי ‘מרחיבין דעתו של אדם’?
  • מדוע לדעתכם דווקא שלושה דברים אלו הם המרחיבין דעתו של אדם?
  • אילו הייתם צריך לקבוע מהם שלושת הדברים שמרחיבים דעתו של אדם, מה הייתם כותבים?

 

התבוננות בעין חיובית ובפשטות על הדברים הברורים מאליו לכאורה שבחיינו מביאה אותנו לרחבות הדעת, לתחושה טובה. הדברים יכולים להיות חסרי משמעות ושוליים, אך אם נתבונן בהם קצת נראה עד כמה הם יכולים לשמח אותנו ולהרחיב את דעתנו.

 

רבנו בחיי, ספר חובת הלבבות, שער הבחינה, פרק א:

“אמר המחבר: אך מהות הבחינה היא התבונן בסימני חכמת הבורא בברואים ושערם בנפש כפי כח הכרת המבחין. כי החכמה, ואם סימניה נחלקים בברואים, היא ביסודה ועיקרה אחת, כשמש אשר היא אחת בעיקרה ובעצמה, ומתחלקות מראות ניצוציה בשמשות הנעשות מן הזכוכית הלבן והשחור והאדום והירוק, ומשתנה אורה כפי השתנות צבעי הזכוכית, וכמים שמשקין מהם הפרדס שפרחיו שונים זה מזה במראה, שהם נראים עליהם במראיהם. על כן התבונן בבריאות הבורא מקטנם ועד גדולם, והתיישב בנעלם ממך מהם תמצאם כאשר ספרתי לך בעזרת השם. ומפני שהם מתחלקים בברואים, התחייבנו להתבונן ולחשוב בהם, עד שיתיישב עניינה בנפשותינו וינוח ברעיוננו. ואילו היה סימניה על דרך אחת בברואים כולם, לא היה עניינה מסתפקת על אחד מהם, והיה המשכיל והכסיל שווה בהכרתם”.

  • על איזה עיקרון משמעותי מדבר רבנו בחיי בתחילת פרק הבחינה?
  • נסו לחשוב: מדוע הוא רואה בעיקרון זה כלי חשוב כל כך בעבודת ה’?
  • מה הקשר בין עיקרון זה ובין תרבות?

 

התרבות מביאה לעולם יכולות אנושיות מופלאות ומיוחדות. כאשר נדע ונצליח לבחור בתרבות הנכונה והטובה, התבוננות פשוטה אך גם מעמיקה באותה תרבות תביא אותנו לידי הכרה בנוכחות ה’ בעולם, בשפע ובטוב שבהם הוא עוטף אותנו ואת המציאות כולה.

דעתך חשובה לנו