איתור סניפים וכפרי בוגרים
בפעולה הקודמת למדנו מהי תרבות וראינו שהיא סובבת ומקיפה אותנו ואת מי שאנחנו. כעת נרצה להבין כיצד התרבות קשורה גם בעבודת ה’ שלנו, בעולם הרוחני של כל אחד ואחת מאיתנו ושל כולנו כחברה, כיצד התרבות מקרבת אותנו לריבונו של עולם וזה לזה ועושה את החברה שלנו מקום טוב וחיובי יותר.
א. החניכים יבינו שתרבות היא כלי בעל ערך רוחני.
ב. החניכים יחוו את התרבות כחיובית ומקרבת בין אנשים.
ג. החניכים יתנסו בפעילות תרבותית מחברת.
הערה למדריכים: שימו לב, בכל שלב משלבי הפעולה ניתנו כמה אפשרויות כדי שתוכלו לבחור את האפשרות המתאימה ביותר לגיל החניכים שלכם ולאופיים. אם הפעולה ארוכה מדי, שקלו בדעתכם לחלק אותה לרצף של כמה פעולות. בהצלחה:)
בשלב זה ייחשפו החניכים ליכולתה של תרבות להיות כלי בעל ערך רוחני ויבינו כי יש לה מקום בעבודת ה’ שלנו.
פתיחה: בחרו באקראי שני חניכים ובקשו מהם לספר על סדר היום שלהם. בקשו מהם לפרט ככל האפשר אילו דברים עשו. שאלו את שאר החניכים אילו מהדברים בסדר היום קשורים לעבודת ה’ ואילו לא. סביר להניח שהחניכים יגידו שתפילה, לימוד תורה וכדומה קשורים לעבודת ה’, ואילו כל השאר ממש לא קשורים. הניחו לחניכים להתלבט ולדון בנושא וכן להגדיר חלק מהדברים בתחום האפור.
אפשרות א: ספרו לחניכים את הסיפור על הלל הזקן (נספח 1). מה עונה הלל על השאלות שנשאל? איזה מסר משמעותי הוא רוצה להעביר לנו?
הלל רואה גם את הצרכים הפיזיים וגם את ההנאות הגופניות כחלק מעבודת ה’, כחלק מהיותו אדם מאמין ומקיים תורה ומצוות.
אפשרות ב: הניחו על הרצפה את הפסוק “בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך”.
שאלו את החניכים:
חלקו לחניכים את הפירוש של הרב קוק לפסוק זה (נספח 2).
הרב קוק מסביר שעבודת ה’ שלנו נמצאת בכל שלב, בכל מקום ובכל זמן ביום שלנו. הקב”ה אמור להיות נמצא ונוכח בחיים שלנו לא רק בזמן תפילה או לימוד תורה או קיום מצווה כזו או אחרת. זו הסתכלות שונה לחלוטין על החיים שלנו! כל דבר שאני עושה יכול להיות חלק מעבודת ה’ שלי, חלק מהשיח המתמיד שלי עם ריבונו של עולם, אם רק אבחר להסתכל בזה כך!
פזרו על הרצפה דברים הקשורים לתרבות ולרוח (נספח 3), ובקשו מהחניכים לבחור דף אחד שגורם להם תחושה טובה, הרגשה של רחבות הלב והנפש.
אפשרות נוספת: בקשו מהחניכים להיזכר ברגע שהרגישו טוב, שמחה אמיתית. מה גרם את השמחה, את התחושה הטובה?
שאלו את החניכים:
הרבה מהדברים האלה קשורים לתרבות בצורה כזו או אחרת. התרבות מזמנת לנו התבוננות עמוקה על מגוון יכולות אנושיות (אומנות, הצגה, שירה, כתיבה ועוד), ועל השפע שיש לנו בעולם: “אישה נאה, דירה נאה וכלים נאים מרחיבים דעתו של אדם”, אמרו חז”ל. ההתבוננות הזאת קוראת לאדם לשאול מהיכן מגיעים הדברים המופלאים האלה, והתשובה היא שמריבונו של עולם! הוא נטע בנו את היכולות האלה, את הפלא הזה בעולם. בעזרת התבוננות נכונה בעולם אנו מתקרבים לקב”ה ומכירים בנוכחותו בעולמנו.
כמו שראינו בפעולה הקודמת, התרבות היא חלק בלתי נפרד מחיי היום-יום שלנו, וכמו כל דבר אחר אנו רוצים ומסוגלים שהיא תהיה חלק משמעותי מאיתנו, חלק שמרומם ומגדיל אותנו ומביא אותנו למקומות רוחניים ומשמעותיים. יותר מזה, התרבות יכולה לרומם את העולם רוחני, וראינו לא מעט דברים שהיינו מגדירים ‘תרבות’ וגורמים לנו להאמין יותר בקב”ה ולהתקרב אליו יותר על ידי התבוננות נכונה ובריאה בהם.
בשלב זה יחוו החניכים את התרבות כחיובית וכמקרבת בין אנשים.
לשבטים הצעירים:
חלקו את החניכים לקבוצות של ארבעה עד שבעה חניכים בקבוצה ותנו לכל קבוצה רשימת משימות (נספח 4). חלק מהמשימות יגרמו לחניכים ליצור תרבות והווי קבוצתי. הקדישו לשלב זה 15–20 דקות (אפשר להוסיף עוד משימות, לפי מה שמתאים לכם ולחניכים).
לאחר שכל הקבוצות יסיימו את משימותיהן, אפשרו לכל קבוצה להציג את תוצרי עבודתה.
שאלו את החניכים:
ראינו כי פעילות משותפת סביב מקבץ משימות ויצירת תרבות הווי קבוצתי גורמת תחושה חיובית ומקרבת את חברי הקבוצה.
לשבטים הבוגרים:
כנסו את השבט באווירה רגועה, נינוחה וקשובה ככל האפשר.
אפשרות א: חלקו לחניכים שיר (נספח 5. בחרו באחד מהשירים, מומלץ שיר שהחניכים מכירים ויוכלו גם לשיר). אם יש אפשרות להשמיע את השיר, השמיעו להם את השיר, אם לא, שירו אותו יחד כל השבט. רגי לפני השירה בקשו מהחניכים לבחור משפט שהם מתחברים אליו או מתנגדים אליו במיוחד, משפט שהסב את תשומת ליבם ויש להם מה לומר עליו. לאחר השירה בקשו מהחניכים לשתף במשפט שבחרו.
אפשרות ב: הראו לחניכים את התמונה שצייר רנואר (נספח 6). מומלץ להדפיס אותה בגדול ובצבע או לחלק תמונה לכל אחד מהחניכים, כדי שיוכלו להתבונן בה לעומק. בקשו מהחניכים לתאר אילו תחושות מעלה בהם התמונה, מה הם חושבים עליה, מה הם יכולים ללמוד ממנה, מה המסר שהתמונה מבקשת להעביר.
אפשרות ג: חלקו לחניכים את קטע הקריאה ‘גיבור הדור’ (נספח 7). קראו את הקטע בקול והנחו את החניכים לחשוב על משפט שתפס אותם במיוחד. בקשו מהחניכים לשתף באיזה משפט בחרו ולנמק את בחירתם.
גם אם החניכים שלכם לא אוהבים לדבר הרבה, בקשו מהם לשתף במשפט אחד.
כל אחת מהאפשרויות תמחיש לחניכים את יכולתה של תרבות להביא לשיח עמוק ולחיבור משמעותי בין אנשים דרך הופעה של עולם רגש ונפש פנימיים. בשיח כזה נוצרים יותר אמון וכנות בין אנשים.
בשלב זה יתנסו החניכים בחוויה תרבותית מחברת.
הערה למדריכים: מוצגות כאן אפשרויות מגוונות לחוויה תרבותית שתוכלו ליישם עם החניכים. מומלץ לבחור את המתאימה ביותר לגיל החניכים ולאופי השבט, בהתאם לתנאים ולמגבלות. בהצלחה 🙂
(את השלב הזה אפשר לממש כערב המשך לתובנות שעלו בשבט מהפעולה.)
וכל מעשיך יהיו לשם שמיים, כהלל.
כשהיה הלל יוצא למקום היו אומרים לו: “להיכן אתה הולך?”
“לעשות מצווה אני הולך!”
“מה מצווה הלל?”
“לבית כיסא אני הולך.”
“וכי מצווה היא זו?”
אמר להן: “הן, בשביל שלא יתקלקל הגוף.”
“היכן אתה הולך הלל?”
“לעשות מצווה אני הולך!”
“מה מצווה הלל?”
“לבית המרחץ אני הולך.”
“וכי מצווה היא זו?”
אמר להן: “הן, בשביל לנקות את הגוף.”
תדע לך שהוא כן, מה אם אוקייניות [פסלים] העומדות בפלטיות [ארמונות] של מלכים, הממונה עליהם להיות שפן וממרקם [לנקות ולצחצח אותם], המלכות מעלה לו סלירא [משכורת] בכל שנה ושנה ולא עוד אלא שהוא מתגדל עם גדולי המלכות. אנו שנבראנו בצלם ובדמות שנא’ ‘כי בצלם אלוהים עשה את האדם’ (בראשית ט, ו), על אחת כמה וכמה. שמאי לא היה אומר כך אלא “יעשה חובותינו מן הגוף הזה” (אבות דרבי נתן, נוסחא ב פרק ל).
בכל דרכיך דעהו (משלי ג, ו) צריך לבקש את הקב”ה בתוך הדרכים שהוא מתנהג בהם:
שהוא עוסק בתפלה, אז יבקש את הקב”ה בהבנת עניני תפלתו וכונה רצויה באמונת הלב באותם הענינים של תפלתו, ולא יבקש את הידיעה בשעה ההיא בענינים אחרים, כי כיון שהוא עוסק בעבודה זו, הקב”ה כביכול שורה מצדו בזו העבודה דוקא, ובה ימצאנה ולא במקום אחר.
כשהוא עוסק בתורה, יידע שימצא את הקב”ה בהיותו מעמיק ומעיין להבין דבר על בוריו ולזכור ולשנן היטיב, ובה הוא יודע אותו ית’ בתורתו ולא באופן אחר, כי בשעה זו הוא מתגלה בעבודה זו.
וכן בהיותו עסוק בגמ”ח להיטיב לחברו, אז יבקש את הקב”ה רק בהעמקת עצה איך להיטיב לו טובה גדולה הגונה וקימת.
וכן בכל הדברים שעושה, הרי באמת אין דבר בעולם שאינו לכבודו, על-כן כל מה שעושה יהיה הכל דברי מצותו ורצונו, ויבקש בהם את שמו ית’, כשישתדל בכל שכלו וכחותיו לעשות את מה שהוא עושה בתכלית השלמות בכל צדדי השלמות, ונמצא שהוא יודע את השם יתברך בכל הדרכים.
והב’ הוא ב’ ה”בתוך”, שבעצמותם של הדרכים הוא יודע את הקב”ה.
הרב קוק, מוסר אביך ב, ב
ציור, שיר, סרט, לימוד, ספר טוב, חוויה חברתית, חג ושבת, חוויה משפחתית, מפגש עם אדם מיוחד, הופעה
הנה ימים באים
פזיז מעשים בהול תנועות
אין עוד פנאי להמתין ולא זמן לחכות
ירידת הדורות
כנראה הסיבה לעליית התורות בקופה הראשית
שמענו לפידים וראינו את הקולות
את ההר עשן למען ה׳ איך עוד הלב הזה ישן
בתור לקופה הראשית
ערפילי טוהר
לא בחיל ולא בכוח
רק בשם ומלכות
כשזה יבוא זה יבוא זה יבוא
בלי מקום לטעות
הנה ימים באים נאום ה׳ אלוקים
לא רעב ללחם
לא צמא למים
ערל שפתיים נבוב לוחות
אם ללמד עלינו זכות
זה על הרצון לשנות
להסיר מסכות
זמן לגילוי הפנים
לא רעב ללחם לא צמא למים
רק דיבורים של אמת המשביעים את הלב
ירידת הדורות
כנראה הסיבה לעליית התורות בספרייה הראשית
בשורות טובות
תגידי לי שמשיח הגיע // שהעצבות נכנעה לשמחה
ואין יותר מלחמות להכריע // תגידי שלסרטן יש תרופה
תגידי לי שמחלת לי על אמש // תגידי לי שעוד יש לי סיכוי
להינצל ולזרוח כשמש // תגידי לי שליבך לא כבוי
ותבשרי לי בשורות טובות // כמו שרק את יודעת לבשר
רק תבשרי לי בשורות טובות // אני לא יכול לשמוע חדשות יותר
תגידי שהקטנה כבר הולכת // שהכינרת מוצפת עד תום
ואלוהים עוד ייטה כלפי חסד // תגידי שיש סיכוי לשלום
כי הימין והשמאל מזמן מתו // הביטי סביב יש רק אנשים
אז בואי נתחיל רק שנינו, בינינו // נפסיק להטיף, נפסיק להאשים
ותבשרי לי בשורות טובות // כמו שרק את יודעת לבשר
רק תבשרי לי בשורות טובות // אני לא יכול לשמוע חדשות יותר
תגידי שיום יבוא ונשבה // זוג זקנים על ספסל בגינה
את תציירי כל היום מול הטבע // ואני אשרוק לך אותה מנגינה
תבשרי לי בשורות טובות // כמו שרק את יודעת לבשר
רק תבשרי לי בשורות טובות // אני לא יכול לשמוע חדשות יותר
TOY
מילים ולחן: דורון מדלי וסתיו בגר
Look at me, I’m a beautiful creature
I don’t care about your “modern-time preachers”
Welcome boys, too much noise, I will teach you
Pam pam pa hoo, Turram pam pa hoo
Hey, I think you forgot how to play
My teddy bear’s running away
The Barbie got something to say: Hey! Hey! Hey!
Hey! My “Simon says” leave me alone
I’m taking my Pikachu home
You’re stupid just like your smart phone
Wonder woman, don’t you ever forget
You’re divine and he’s about to regret
His baka-bakum, bak-bak bakumbai…
I’m not your toy
You stupid boy
I’ll take you down
I’ll make you watch me
Dancing with my dolls
On the MadaBaka Beat
Not your toy!
A-A-A-Ani Lo buba!
Don’t you go and play with me boy!
A-A-A-Ani Lo buba!
Don’t you go and play… Shake!
Kulului, Kulului, Ah, wedding bells ringing
Kulului, Kulului, Ah, money man bling-bling
I don’t care about your ‘stefa’, baby
Pam pam pa hoo, Turram pam pa hoo
Wonder woman, don’t you ever forget
You’re divine and he’s about to regret
His baka-bakum…bak-bak bakumbai…
I’m not your toy
You stupid boy
I’ll take you down
I’ll make you watch me
Dancing with my dolls
On the MadaBaka Beat
Not your toy!
זהב
היי יואו ג’ורדי יש מצב שאתה נותן לי משהו כזה
קל
אוקיי אוקיי אוקיי שים גיטרות
ג’ורדי ג’ורדליש, בן אל תבורוש וסטטבוי
היי, אף פעם לא ראיתי עוד חיוך כזה
אחת כמוך בטח שומעת את זה הרבה
ואין מצב אני יוצא מפה לבד
כמעט הלכתי כבר אז כמה טוב שבאת
אני מרגיש שאת יודעת בדיוק מה את עושה
כשאת עוברת ברחוב ואז שולחת נשיקה
כאילו לא בכוונה איך את גונבת לכולן ת’הצגה
כאילו לא בכוונה וכל העיר כבר מסביבך התעוררה
תמיד כולם קראו לך הזהב של השכונה
אבל היום, היום תשאלי בכל המדינה
תגידו מי הכי יפה בכל העיר?
עונים לי: היא הכי יפה שאני מכיר!
פזמון: כל סופ”ש את מגיעה לפה
כמו הדבש את מביאה מתוק
ואם תתני לזה לקרות
הלילה זה אני ואת והחצוצרות
תני לי רק כמה שעות
שנדבר בלי שכל וגם בלי דאגות
עוד כוס עליי, עוד שתיים אולי, התחלנו!
אם את יודעת יחסינו לאן
את תלמדי אותי ובואי נעשה בלגן
אני היהלום שלך, את הזהב שלי
את מוזמנת לקפה אבל אפשר גם בלי
תמיד כולם קראו לך הזהב של השכונה
אבל היום, היום תשאלי בכל המדינה
תגידו מי הכי יפה בכל העיר?
עונים לי: היא הכי יפה שאני מכיר!
פזמון: כל סופ”ש את מגיעה לפה…
אבא
אבא, אני רוצה לעמוד מולך
להאמין שאתה אבא טוב
אבא, אני צריך לדעת שאתה אוהב אותי
ככה סתם אבא טוב
אבא, אני רוצה להיות בטוח בכל ליבי
שלמסע הזה יהיה סוף טוב
שכל מה שאני עובר בדרך
יהפוך חולשה לעוצמה גדולה
אבא, אני רוצה לחזור אליי
למצוא אותך שם איתי
במקור שלי אני טוב גמור, אבא
ושם אני מאמין בעצמי
יונתי בחגווי הסלע
השמיעיני את קולך
תשירי לי שיר חדש, חדש
שיאיר ליבי ואת מיתרי
ציור של רנואר
גיבור הדור (אהרון מגד)
אבל, מיהו גיבור דורנו היום, של שנות ה-80 וה-90 בארץ? מה האידיאל שלו? הוא כבר אינו “האדם העברי החדש”, המשליך מאחורי גבו את הגלות, כפי שנהוג היה לומר. היום, הוא חוזר ונעשה דומה יותר ויותר ליהודי הגלותי, שממנו ביקשה הציונות להתנער. לא היהודי של גלות מזרח-אירופה, כמובן, שלא נותר שריד ממנה ומרוחה, אלא היהודי של “גולת הזהב”, שאליה נכספת נפשו, הוא במזרח ונפשו בסוף מערב. זו שאיפתו להצליח, להרוויח, בדרך זו או אחרת, בכל דרך שהיא, להידחף, “להסתדר” ו”לסדר” את הזולת. ולא עוד “ישראל ערבים זה לזה”, אלא “אם אין אני לי – מי לי, ואני כשלעצמי – הכל לי”.