איתור סניפים וכפרי בוגרים
מהי תרבות? מהו אדם תרבותי? האם יש אדם שאין לו תרבות או שאינו תרבותי? התרבות סובבת את כל חיינו, ואנחנו תורמים לה ונתרמים ממנה כל הזמן. בפעולה זו ילמדו החניכים מהי תרבות וכיצד הם משפיעים עליה.
ציוד נדרש: נספחים, דפים וכלי כתיבה
בשלב זה נלמד מהם המרכיבים של התרבות שלנו ונדון בשאלת התאמתם לעולם האמונות והערכים שלנו.
פתיחה: שחקו עם החניכים את משחק התנועות: אחד החניכים יצא החוצה, וחניך אחר ייבחר להוביל תנועות, וכולם יצטרכו לחזור אחריו ולחקות אותו בדיוק. החניך שהוצא יוכנס וינסה לזהות מיהו החניך שמוביל את שינוי התנועות.
הסבירו: כמו שכאן היה מישהו שכולם עשו את מה שהוא עושה, כך בתרבות מסוימת כולם מתנהגים אותו דבר בשל מכנה משותף כלשהו, למשל כי הם מאותו עם או מאותה הארץ.
אפשרות א: פזרו על הרצפה פתקים שכתובים ומצוירים בהם מנהגים של כל מיני ארצות וחברות בעולם, לדוגמה לאכול בפה פתוח, תמונה של ‘הבימה’, ספר תורה, פרה וכו’ (נספח 1). בקשו מהחניכים לאסוף אליהם את כל הדברים שמרכיבים לדעתם את התרבות שלנו ומסמלים בעולמנו תרבותיות.
פתחו דיון ושאלו:
אפשרות ב: חלקו את החניכים לשתי קבוצות, וכל קבוצה תקבל דף שכתובה בו המילה “תרבות”. הקציבו להם חמש דקות לכתוב כל דבר שהוא חלק מתרבות בעיניהם.
פתחו דיון: בקשו מכמה חניכים להסביר חלק מהמילים שכתבו ולנמק מדוע כתבו אותם כחלק מתרבות. שאלו את החניכים:
קראו לחניכים את ההגדרה של המילה תרבות והניחו אותה לנגד עיניהם:
“תרבות היא מכלול הערכים, האמונות ותפיסות העולם כפי שהן באות לידי ביטוי בהתנהגותם של בני האדם. דפוס התנהגות, אורח חיים וכלל ההישגים הרוחניים והטכניים של חברה מסוימת, בין השאר הטקסים והמיתוסים. קבוצות שונות בעולם יכולות להיות בעלות ערכי תרבות שונים” (ויקיפדיה).
שאלו את החניכים אם כעת, לאחר ששמעו את ההגדרה, יש דברים שהם רוצים להוסיף אל סל התרבות או להוציא ממנו, ובקשו שיסבירו למה.
במידת הצורך כוונו את החניכים ושאלו:
בשלב זה ניחשף לתרבות היצירה ונבין שלכל אחד מאיתנו יכולת השפעה על תרבות זו.
ספרו לחניכים סיפור על הישרדות של אדם על אי בודד (נספח 2), ובסופו אמרו לחניכים שהם החוקרים שהגיעו לאי הבודד ופגשו את אותו האיש, ועליהם לענות על שאלותיו: מה קרה בינתיים בעולם? מה השתנה?
הפנו את תשומת לב החניכים להיווצרות מרכיבי תרבות חדשים ולהתפתחותם ולחלקם המשמעותי בעיצוב החברה, למשל: תרבות של שירה, ספרות, ריקוד, קולנוע ועוד.
שאלו את החניכים:
סכמו: כל אדם גדול שהשפיע על התרבות, כל יוצר, אומן, זמר וכו’, גם הוא היה בעבר ילד לא מוכר שעדיין לא עשה דברים גדולים בעולם. היכולת שלנו להשפיע על התרבות לא תיווצר רק בעוד שנים, היכולת הזאת נמצאת כאן ועכשיו. קודם כול, כשאנו צורכים תרבות מסוימת (משתמשים באינסטגרם, צופים בסרטים, שומעים מוזיקה מסוימת) אנו כביכול מאשרים אותה ומחזקים את ההשפעה שלה בעולם. כמו כן יש ביכולתנו ליזום וליצור דברים חדשים מכוח היצירה שבכל אחד ואחת ולהתאימם לעולם הערכים האישי שלנו, וחשוב להאמין ביכולת זו בלי פחד!
לכל אחד ואחת כישרון ותרומה שהם יכולים לתרום לחברה ולתרבות הכללית.
בקשו מכל כל חניך וחניכה לשתף את השבט בכישרון שיש להם או בחיבור לתחום תרבות מסוים (פרסו לפני החניכים מגוון אפשרויות: בישול, ריקוד, ספורט, הצגה, שירה, נגינה, צילום, כתיבה וכו’).
ספרו לחניכים על ערב הכישרונות שעומד להתקיים בשבט או בסניף. בחרו יחד נושא (או החליטו מראש על שתיים-שלוש אפשרויות בחירה) שחשוב לשבט להציפו ולדבר עליו כדי שישפיע על התרבות שלנו.
בקשו מהם להכין משהו יצירתי לקראת הערב: תפאורה, ריקוד, שיר, הצגה, אוכל מיוחד, קטע ספורטיבי או לימוד על ספורט, קטע כתיבה אומנותית, תצוגת תמונות, סרטון מיוחד ועוד.
ראינו שהתרבות היא חלק מחייו של כל אדם; היא המנהגים, ההתנהגויות, הטקסים והיצירות שסובבים אותנו. לכל חברה תרבות שונה, וכל אדם, כל אחד מאיתנו, יכול להשפיע על התרבות אם רק ירצה. התרבות מתפתחת ומתקדמת כל הזמן, ומתפקידנו להיות שותפים בהתפתחות זו ולהשפיע עליה.
מושגי תרבות
לאכול בפה פתוח, ללבוש שחור להלוויה, לברך לפני שאוכלים, לבקש סליחה כשפוגעים במישהו, לענוד טבעות זהב סביב הצוואר
דמיינו שאירע לכם המעשה הזה:
לאחר שהגשמתם את חלומכם ורכשתם מטוס פרטי, המצטרף אל רישיון הטיסה שהוצאתם, יצאתם לטיסה מסביב לעולם. לאחר הצטיידות בכמה מכלי דלק רזרביים בחרתם לטוס דרומה ולהמשיך מעל ים סוף אל האוקיינוס ההודי. אי שם מעל האוקיינוס נגרמה למטוס תקלה טכנית והוא התחיל לאבד גובה. מפוחדים וחרדים ראיתם כיצד הים הולך וקרב אליכם בתאוצת כוח הכבידה, ומחוסר ברירה החלטתם לנטוש את המטוס ולצנוח אל הים בכיסא המפלט. הרמתם את הידית המתאימה וזינקתם אל האוויר, מותירים את המטוס לצלול אל הים. לשמחתכם הרבה הבחנתם באי הנמצא מתחתכם. ניסתם לכוון את המצנח לכיוון האי, ואכן הצלחתם לנחות בים במרחק של כמה דקות שחייה מהאי.
בשחייה מאומצת הגעתם אל האי, ולאחר מנוחה קצרה על החוף יצאתם לסיור. למזלכם, האי משופע בצמחייה ובעצי פרי, אך לחוסר מזלכם, אתם כנראה בני האנוש הראשונים שנחתו על האי הזה. אם קראתם פעם על רובינסון קרוזו אתם ודאי חושבים לעצמכם: “אני רובינסון קרוזו על האי, אבל איך אוכל לצאת מכאן?” גם אם הטלפון שהיה בכיסכם לא נהרס ממי הים, במרחק שאתם נמצאים ממקום היישוב הקרוב אין לכם סיכוי לדבר עם אף אחד. אין קליטה.
לאחר כמה ימי תסכול אתם מבינים שעליכם להסתדר באי, ולאחר כמה ימים נוספים אתם גם מגלים שזה אכן אפשרי. אתם לומדים להדליק אש בעזרת הפלסטיק השקוף שפירקתם מהטלפון, אתם לומדים לשייף כלים מעץ בעזרת האולר שבמקרה נכנס לכיסכם לפני הטיסה הגורלית. התקנתם לעצמכם מקום לינה בין ענפי אחד העצים, והתחלתם גם בניסיונות דיג בעזרת חכה שאלתרתם. ההכרח להתאמץ להסתדר בתנאי השדה שנכפו עליכם והיצירתיות שבאלתור מפיגים במידת מה את בעיית הבדידות שלכם, אך ככל שעובר הזמן אתם מבינים שזו הבעיה הגדולה ביותר במצב שנקלעתם אליו.
אתם מחשבים כל מיני חשבונות ומתכננים כל מיני תוכניות כיצד תוכלו לצאת מהאי, אך מכל מה שעולה בדעתכם הדברים המעשיים היחידים הם הדלקת אש בלילות ואלתור דגל והנפתו גבוה ככל האפשר בנקודה הגבוהה ביותר באי.
כך עוברת עליכם תקופה של כחמש שנים. אתם מצליחים לחשב את התאריכים ואת ימות השבוע בעזרת לוחות שנה שחרטתם בסלעי האי. יום אחד, חמש שנים, ארבעה חודשים ושנים עשר יום מיום הגעתכם אל האי, לנגד עיניכם הנדהמות אונייה מתקרבת אל האי. אתם מנופפים בידיכם בפראות וצועקים בקול החזק ביותר שאתם מצליחים להפיק מגרונכם: “הצילו! הצילו!” לא ברור אם מישהו באונייה ראה או שמע אתכם, אך האנייה אכן עוגנת לא רחוק מהאי וסירה קטנה עוזבת אותה ומפליגה אל האי.
כשהסירה מגיעה אל החוף אתם פוגשים עליה קבוצה של ארבעה חוקרים דוברי אנגלית. לאחר שהם נרגעים מהתדהמה שאוחזת בהם למראה ה’אדם הקדמון’ שמצאו באי, ולאחר שאתם מבינים כי למרבה מזלכם אוניית המחקר הזו כוונה דווקא לאי ‘שלכם’, אתם עולים על הסירה וחוזרים לעולם החופשי.