איתור סניפים וכפרי בוגרים
“מתחילים הכי חזק, ולאט ולאט מגבירים”. זה הזמן לפעול למען החיבור בין חלקי העם, לקבל אחריות וליזום מעשים המקרבים ומדגישים את היותנו משפחה אחת גדולה, אוהבת ומלוכדת.
שחקו עם החניכים משחק תנועות בשני שלבים (נספח 1).
כעת קחו פחית קולה, שקית במבה או סוכריות וכדומה, והסבירו לחניכים כמה זה לא בריא ולא טעים תוך כדי אכילה ושתייה. לדוגמה, לגמו לגימה ואמרו: “קולה זה לא בריא”, ואחר כך לגמו עוד לגימה ואמרו: “עשו מחקרים על שזה ממש לא בריא ויש בזה רכיבים מזיקים”, ולגמו עוד לגימה ואמרו שזה גם ממש מגעיל וכן על זה הדרך.
הסבירו לחניכים שכמו שהיה קשה לומר משהו מסוים ולעשות משהו אחר במשחק, וגם היה מוזר ומעלה גיחוך לראות את המדריך אומר משהו מסוים ועושה ההפך הגמור, כך זה במציאות. כלומר, אם אנחנו חושבים ואומרים משהו מסוים, זה דורש מאיתנו מבחינה מוסרית והגיונית גם לפעול בהתאם לאמירה. כמובן, יכולים להיות מצבים שאנחנו לא מצליחים לעשות את מה שאנחנו רוצים ומאמינים בו, אבל זה לא גורע בכלל ממה שאנחנו חושבים ומדרך הפעולה שלנו בהמשך, שתמשיך להיות בשאיפה ועשייה למען מה שאנו מאמינים בו.
אפשרות א– הראו לחניכים את הסרטון הבא, ע”י שליחה לכולם או סרקו את הברקוד:
שאלו את החניכים:
– מה לדעתם גרם לכך שדבר כזה יקרה, שאף אחד לא יעזור?
– מה הייתם עושים אם הייתם שם?
אפשרות ב:
הציגו (על בריסטול גדול) לפני החניכים את החוק הבא:
חוק ‘לא תעמוד על דם דעך’:
“חובה על אדם להושיט עזרה לאדם הנמצא לנגד עיניו… ”
שאלו את החניכים:
הראו לחניכים את המשך החוק?
“…עקב אירוע פתאומי, בסכנה חמורה ומיידית לחייו, לשלמות גופו או לבריאותו, כאשר לאל-ידו להושיט את העזרה, מבלי להסתכן או לסכן את זולתו.”
הסבירו להם שקיים אפקט ה’צופה מן הצד’ שאנשים חושבים שמישהו אחר ידאג לבעיה שקיימת, אבל ממה שאנו רואים כל אחד צריך לקחת את האחריות ולא להיות הצופה מן הצד אלא להיות הפועל.
קראו לחניכים את הקטע בנספח 2 והסבירו להם שזה ממש תלוי בנו. אנו לא מחכים ש’המחנה האחר’ ישתנה אלא אנו צריכים לשנות את עצמנו ולהתחבר באהבה לשאר העם וממילא הדבר ישפיע הלאה.
הערה למדריך: שים לב שהשפה קצת קשה. אם צריך, אפשר לקרוא ישירות את ההסבר
עכשיו הזכירו לחניכים את מה שדיברנו עליו בפעולה הראשונה במערך והדגישו להם שוב את המסרים שדיברנו עליהם ואמרנו להם שאם אנו באמת מאמינים במה שדיברנו על כך שאנחנו עם אחד ואוהבים אחד את השני אז אנו גם צריכים לפעול לפי זה בצורה מעשית כדי להרבות וליישם את זה כמה שניתן.
בקשו מהחניכים לחשוב על ערך מסוים המשותף לנו וליהדות התפוצות שהם ירצו לחזק ולממש בחייהם (אפשר לפרוס לפניהם את הערכים שדיברנו עליהם בפעולה הקודמת: קהילתיות, אחווה, מדינת ישראל, תרומה למדינת ישראל, שגרירות, הסברה, ציונות, אהבת ישראל, אחדות), ושאלו אותם איך הם חושבים להביא לידי ביטוי את הערך הזה (ראו רעיונות גם בשלב ג של פעולה 3 במערך).
הערה למדריכים: מומלץ להכין מראש רעיונות שמתאימים לשבט שלכם ולמקום שבו אתם גרים. בהצלחה!
סיכום: כולנו כגוף אחד – עם אחד – על כל חלקיו, ואנו צריכים להביא את זה לידי ביטוי במעשינו ובמחשבותינו ולפעול לפי זה בפני עצמנו ובסביבתנו.
נספח 1 – משחק תנועות
בשלב הראשון שחקו כרגיל – המדריך אומר לשים ידיים על הראש, וכולם עושים כך, ידיים על הכתפיים, וכולם עושים כך וכן הלאה.
בשלב השני הכניסו שינוי – המדריך אומר לדוגמה לשים ידיים על הראש, אבל למעשה שם את הידיים על הכתפיים.
החניכים צריכים לחזור בקול אחרי מה שהמדריך אומר, אבל לעשות בפועל את מה שהוא עושה, ששונה ממה שאומרים.
אם רוצים, אפשר קצת לגוון, ובשלב השני לעשות לפעמים כמו השלב הראשון – לומר ולעשות אותו דבר – ולפעמים כמו השלב השני.
נספח 2
מאמרי הראי”ה, מאמר ‘מסע המחנות’
דומה לנו שהננו מחולקים לשני מחנות. תמיד רגילים לצלצל אצלנו בשני השמות המהוים את הקהל שלנו בכללו, והם “חרדים” ו”חפשים” […] באמת, לא שני מחנות כי אם שלשה מחנות הננו מונים מאז. מסורת ישנה היא ש”צבור” הוא כולל במובנו כפי הנוטריקין שלו “צדיקים בינונים ורשעים”, אבל זהו דוקא תיאור אישי, ועל כל אדם בפרט למדנו ש”אפילו כל העולם כולו אומרים עליך צדיק אתה, היה בעיניך כרשע”. וטוב מאד לאדם שיהיה שקוע לחשב חשבון עצמו, ולחטט במומיו הנפשיים ולהביט בעין יפה על אחרים שיוכל באמת להיות שיש במצפונם גם אוצר טוב הסמוי מן העין.
והננו צריכים להחליט, כי כוח כמוס של הצעדה לטובה ישנו בכל המחנות ובכל אישי האומה, וביחוד בכל אלה שהערך הכללי של ישראל ותקותו יקרים להם באיזו מדה שהיא. נתודע איש אל אחיו בשם ישראל הכללי, לא בשם מפלגתי ומחנתי. נדע, שיש לנו בכל מחנה הרבה מה לתקן והרבה מה לקבל מהאור והטוב זה מזה, ואז תופיע עלינו האורה העליונה הכללית אשר בה נושע תשועת עולמים, ותתקיים בנו התפילה המוקדשת קודש קדשים, שהננו עתידים להביעה בכל כך המית נפש “ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם”
פירוש:
נדמה לנו שאנו מחולקים לשני מחנות – דתיים וחילונים… אבל האמת היא שיש שלושה מחנות, כמו ראשי התיבות של המילה ‘צבו”ר’ – צדיקים, בינונים ורשעים. אומנם ידוע לנו שאפילו אם כל העולם אומר עליך שאתה צדיק, תחשוב שאתה רשע, וטוב מאוד אם אדם יתרכז בתיקון עצמו במידות ובמעשים ויסתכל בעין טובה על אחרים, כי יכול להיות שיש בהם באמת טוב גדול נסתר. נוסף על כך אנו צריכים להבין שיש באמת כוונה טובה בכל המחנות ובכל אנשי ישראל, ובמיוחד במי שטובת ישראל ועילויים חשובים להם במידה מסוימת.
נפנה זה אל זה בשם ישראל, ולא בשם שום מחנה שהוא. נדע שבכל מחנה יש הרבה מה לתקן ולקבל איש מרעהו, ואז יופיע עלינו האור האלוקי שיביא את הגאולה השלמה, ותתקיים בנו התפילה המקודשת שאנו עתידים לאומרה בעוצמה גדולה: “ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם”.
אומנם המאמר הזה מדבר על דתיים וחילונים, אבל הקריאה בסופו ודאי רלוונטית לעיסוק בכלל עם ישראל בתפוצות.