מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

חישוב מסלול מחדש

סוג הפעולה
פעולה
מתאים לגיל
חבריא ב'
משך הפעולה
עד שעה
מערך
1/3
  • מתאים ליום חול
  • מתאים לשבת
  • פעולה ממערך
0 מדריכים אהבו את הפעולה
עמוד הפייסבוק של המרכז

תקציר הפעולה

במפגש הזה נעסוק בזהויות שאליהן אנו בוחרים ורוצים להשתייך. כדי להיות שייכים למשהו באמת הבחירה בו צריכה להיות אקטיבית ופנימית ולא די להיוולד לתוכו. אדם שנולד למשפחה הדוגלת באידאולוגיה מסוימת לא יהיה שייך לאידאולוגיה הזו עד שלא יבחר בה בחירה מודעת ופעילה, עד שלא יברר אותה היטב וישייך את עצמו אליה. בין הזהויות החדשות שאנו מאמצים לבין אלו המוכתבות לנו נמצאות הזהויות שהן גם וגם, אך ללא בירור ובחירה הן עלולות להישאר ברמה שטחית ורדודה ולא להיות באמת חלק מן האישיות שלנו.

מטרות הפעולה

  1. החברים יכירו בצורך בבחירה מחדש במרכיבי הזהות שבהם הם חפצים מבין אלו המוכתבים להם בנסיבות חייהם.
  2. החברים ידונו בשאלה: איך הופכים זהות שנולדתי אליה לזהות שבחרתי בה באופן פעיל?
  3. החברים יכריזו על זהות אחת שאליה הם בוחרים להשתייך.

מתודות:

 

רציתי להגיד

פזרו על הרצפה התחלות של משפטים ובקשו מחברי הקבוצה לבחור בזוג משפטים ולהשלים אותו. לאחר מכן ערכו סבב שיתוף.

המשפטים יעסקו במרכיבי זהות טבעיים שהחברים רוצים להמשיך להשתייך אליהם.

 

דוגמאות:

  • נולדתי כ… ואני שמח/ה על זה כי…
  • לא בחרתי מלכתחילה להיות… אבל אני רואה בזה חלק מבורך בזהות שלי.
  • אני מוגדר/ת כ… ואני אוהב/ת את זה ורוצה שזה יהיה חלק ממני כי…

 

 

האפשרות לבחור

הלוואי שהייתי חוזר בתשובה.

שהייתה לי האפשרות לבחור. לגמרי בעצמי.

להרגיש את האור הגדול, הוודאות הפנימית העמוקה, הידיעה הזו,

ולדעת שזה לגמרי שלי.

לא “שטיפת מוח”, לא חינוך,

לא הגדרות ומגזרים,

אלא משהו אותנטי שבוקע מעומק נשמתי

מתוך חיבור לאינסוף…

הלוואי שהייתי חוזר בתשובה

הלוואי שאחזור בתשובה

שאצליח לבחור

לגמרי בעצמי

 

 

קראו יחד את הקטע ועוררו דיון בעקבותיו:

  • האם אתם מזדהים עם התחושות?
  • האם יש תחומים נוספים בחיים שלכם שכך אתם מרגישים לגביהם?
  • איך אדם יכול לבחור במשהו שהוא כבר חלק מחייו? אילו קשיים עלולים להתעורר בתהליך הזה?
  • מה יכול לעזור לנו ‘לבחור מחדש’ בחירה עמוקה ואמיתית?

 

 

מכירת זהויות פומבית

הכריזו על מכירה פומבית. חלקו לכל אחד מן החברים סכום כסף (שטרי מונופול או שטרות אחרים). בזו אחר זו הציעו זהויות למכירה (נספח 1), וכל המרבה במחיר יזכה בזהות. החברים לא ידעו מראש אילו זהויות תציעו למכירה, זה יוצר עניין במשחק.

 

הרעיון הוא לגרום לחברים להשקיע ולהילחם בעבור הזהויות שהם חפצים בהן. אחרי המכירה כדאי להציף את התחושות:

 

  • איך זה להילחם בעבור חלק מהגדרת הזהות שלכם?
  • האם אתם מרגישים מחוברים יותר לזהות אחרי שהכרזתם שהיא שייכת לכם ונלחמתם עליה?

 

 

 הדור קיבלוה בימי אחשוורוש

ראו נספח 2. הלימוד עוסק בקבלת התורה מרצון שקיבל עם ישראל בפורים (לאחר שקיבלה בכפייה במעמד הר סיני). אפשר להעלות מתוך הלימוד שתי נקודות:

 

א. השפעות זרות על הרצון הפנימי והאמיתי שלנו (עם ישראל, במהותו, רצה לקבל תורה גם במעמד הר סיני, זה רצון הנשמה שלנו, אבל הגוף עיכב ומנע ולכן קיבלנו תורה בכפייה).

ב. החשיבות והתוקף של בחירה מרצון (הבחירה לקבל תורה מרצון היא שהחזיקה אותנו מחוברים לתורה לכל אורך הגלות).

 

ניגונים

אפשר להשמיע את השיר בנייד, לשיר או לקרוא עם החניכים את המילים.

 

ניגונים

מילים: פניה ברגשטיין

לחן: דוד זהבי

 

שתלתם ניגונים בי אימי ואבי

ניגונים מזמורים שכוחים

גרעינים גרעינים נשאם לבבי

עתה הם עולים וצומחים

עתה הם שולחים פארות בדמי

שורשיהם בעורקי שלובים

ניגוניך אבי ושירייך אימי

בדופקי נעורים ושבים

 

  • מה היחס בשיר בין המרכיבים הטבעיים-מולדים באישיות המשוררת לבין אלו שפיתחה בעצמה לאורך השנים? מה דעתכם על היחס הזה? האם הוא נראה לכם נכון?

 

 

נספחים

 

נספח 1

 

זהויות למכירה:

דתי-לאומי

יהודי

ימני

חילוני

שמאלני

ציוני

זהות הנגזרת ממקום המגורים, לדוגמה: ירושלמי

חבר בני עקיבא

ישראלי

חבר שבט         

בן/בת למשפחה שלי

 

 

נספח 2

 

לימוד – הדור קיבלוה בימי אחשוורוש

“ויתייצבו בתחתית ההר”

אמר רב אבדימי בר חמא בר מחסיא:

מלמד שכפה עליהם את ההר כגיגית ואמר להם:

אם אתם מקבלים את התורה מוטב,

ואם לאו שם תהא קבורתכם.

אמר רב אחא בר יעקב:

מכאן מודעה רבה לאורייתא.

אמר רבא: אף על פי כן הדר קבלוה בימי אחשוורוש

דכתיב: קיימו וקבלו קיימו מה שקבלו כבר.

(שבת פח ע”א)

 

ידענו מדברי חכמים אמתיים, שהארת פורים גדולה למאד, וקדושה גדולה מאירה בו בעולם. ונראה שמתוך כך מלמעלה, האדם נשמר אז מכל קלקול, כיון שהוא עסוק בשמחת פורים, ואין צריך כ”כ להיות על משמרתו רק שלא יעבור ח”ו שום דבר מדברי התורה והמצוה… והנה ההארה הנמשכת ביום הקדוש הזה היא ממש מצד קדושת הגוף הישראלי. כי קיימו וקבלו בו את התורה ברצון מה שהיה מקודם לכן מודעה רבא לאורייתא (שבת פ”ח.), וזה האונס (כש’כפה עליהם הר כגיגית’) לא היה כי אם לגופים, כי הנפשות נהנות מאור העליון, וזהו רצונם וכבודם לקבל עליהם עול תורה ומצוות, אבל הגופים עוד לא נתקנו לגמרי, ע”כ היה כבד עליהם עול התורה, אמנם כאשר שחה לעפר נפשם והמן הרע רצה לשלוט בגופם, וכאשר היה ד’ להם לישועה נפדה גופם מהכוחות הרעים, ולא נמצא בהם רצון כ”א בלב אחד לאביהם שבשמים.

 

להודיע שכל קויך לא יבושו ולא יכלמו לנצח כל החוסים בך. מתוך שורש הפורים שחזרו וקבלו אז ברצון את התורה, הולך ונמשך עיקר התקיימות התורה בכל אריכות הגלות הזאת, וכמו שיסוד הפורים קבע את הקבלה-ברצון של התורה, שהיא מתקיימת לעד, כן ראוי שיהיה הוא נצחי ולא יפסק לעולם (עולת ראיה, פורים).

דעתך חשובה לנו