איתור סניפים וכפרי בוגרים
האם הערבים צודקים במאבקם על מדינה? האם אנו צריכים לאפשר למהגרים מאפריקה להיכנס בחופשיות למדינת ישראל? האם צריך למסור שטחים? האם יש סיכוי אמיתי לשלום? אוטובוסים בשבת – כן או לא?
בפעולה זו נציף כמה נושאים בוערים בשיח הישראלי הציבורי ונדון בהם. המטרה היא לכוון את החברים לכך שאם הם רוצים שדעתם תבוא לידי ביטוי מעשי, עליהם להצביע למי שהם חושבים שיממש אותה.
ציוד נדרש:
נספחים מודפסים בכמה עותקים.
מתודות אפשריות:
אפשרות א – חלקו את החברים לקבוצות. כל קבוצה תקבל כרטיסייה שבה נושא ושאלות לדיון (נספח 1). בקשו מהחברים להגיע להחלטה משותפת בנוגע לנושא. לאחר מכן חזרו למליאה ובקשו מכל קבוצה להציג את האמירה שלהם בנוגע לנושא.
אפשרות ב – בקשו מאחד החברים להקריא קטע ודונו יחד בדילמות.
אפשרות ג – חלקו לכל חבר וחברה כרטיסים של לייק ודיסלייק (נספח 2). הקריאו אחד מהקטעים שיש עליהם דילמות ובקשו מהחברים לבחור צד. לאחר מכן בקשו משני נציגים מהצדדים השונים להביע את דעתם בעימות.
אפשרות א – חלקו את הקטע של הרב שמואל אליהו על חשיבות הבחירות (נספח 3). שאלו את החברים:
אפשרות ב – הקריאו את השיר “איזו מדינה” (נספח 4). שאלו את החברים:
חלקו לחברים כרטיסיות ערכים (נספח 5). בקשו מכל אחד לבחור את הערך החשוב ביותר בעיניו. פזרו על הרצפה ציטוטים ממצעי מפלגות (נספח 6) ובקשו מכל אחד לבחור את האמירה המייצגת ביותר את הערך שבחר או לחלופין הרחוקה ביותר מהערך שבחר.
דונו על הדברים:
סיכום:
הצעות למימוש:
נספחים:
נספח 1 – כרטיסיות דילמות
ריאיון מיוחד: פליטי דרום סודן מדברים על עצמאות
הכניסו את הקישור:
תחבורה ציבורית בשבת
(מתומלל מהסרטון “בעד או נגד: תחבורה ציבורית בשבת” ביוטיוב: http://bit.ly/383SaN3)
נגד – פיני ויצנר
הינה הבעיה הכי גדולה עם מי שרוצה תחבורה ציבורית בשבת: הם מדברים יותר מדי על מי ייסע לים ופחות מדי על מי יסיע לים. חברים, זאת לא סוגיה של ימין ושמאל ואפילו לא של דתיים וחילונים. יש פה שאלה עקרונית: האם לאנשים מגיע יום חופש בעולם שרואה מולו רק את שורת הרווח? 600,000 ישראלים עובדים בשבת, רובם בעל כורחם. מה זה אומר לכם?
זה אומר שבעולם עם תחבורה ציבורית בשבת לא רק נהגי האוטובוס יעבדו בשבת, גם מוכרים בקיוסקים, גם אנשים שתומכים את השירות הזה (מפקחים, מנקים ועוד). אתם יודעים מי ייפגע הכי הרבה? בדיוק השכבות החלשות שעליהן בדרך כלל אנו רוצים להגן. שימו לב, אם אנחנו רוצים לתת לאנשים אפשרויות בחיים, אנחנו לא צריכים לעשות את זה על חשבון אפשרויות של אנשים אחרים. במיוחד לא ליום חופש.
בעד – צליל שמחון
יש הרבה סיבות למתחים בין מדינה יהודית לדמוקרטית, אבל הגדולה מכולן היא התחבורה הציבורית בשבת. כיום 74% מהישראלים מאמינים שצריכה להיות תחבורה ציבורית בשבת. אז למה כשיש רוב מובהק הדבר עדיין קורה? ועל מי זה באמת משפיע?
השכבות החלשות הן מי שהכי צריכות את התחבורה הציבורית בשבת: קשישים, צעירים ומי שאין ברשותו רכב פרטי. להן יש כוח פוליטי מאוד מצומצם. לעומת זאת למפלגות הדתיות יש כוח פוליטי רב, בייחוד בגלל הצורך בהן להקים קואליציה, והן מונעות את שינוי הסטטוס-קוו.
אז למה בכל זאת כדאי לנו להתעקש על תחבורה ציבורית בשבת? הדבר הראשון זה לאפשר למי שאין ברשותו רכב פרטי להתנייד ממקום למקום. לתת את האלטרנטיבה לבני נוער וחיילים להגיע למקומות הבילוי, או פשוט את האופציה לטייל ברחבי הארץ.
אבל עזבו אתכם מהכול, הדבר יעזור לקרב לבבות בין דתיים לחילונים, שגם ככה מרגישים שהדת נכפית עליהם.
התנחלויות
ההתנחלויות (מאתר ‘בצלם’)
מאז 1967 ועד סוף 2017 הוקמו ברחבי הגדה המערבית יותר מ-200 התנחלויות.
מספר המתנחלים שגרים בהתנחלויות אלה עולה על 620,000: 413,400 תושבים בהתנחלויות הגדה, להוציא מזרח ירושלים (על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; הנתון עדכני לסוף 2017), וכ-209,270 תושבים בשטחי הגדה שסופחו לשטחה המוניציפלי של ירושלים (על פי מכון ירושלים לחקר ישראל; הנתון עדכני לסוף 2016).
ההתנחלויות הן הגורם המשפיע ביותר על מציאות החיים בגדה המערבית, וההשלכות שלהן על זכויות האדם של הפלסטינים הרסניות וחורגות בהרבה ממאות אלפי הדונמים שנגזלו מהם לצורך הקמתן, ובכלל זה שטחי מרעה ושטחים חקלאיים: קרקעות נוספות הופקעו מהם לסלילת מאות קילומטרים של כבישים עוקפים בעבור המתנחלים; מחסומים ואמצעים אחרים המגבילים רק את תנועתם של פלסטינים הוצבו בהתאם למיקומן של ההתנחלויות; הגישה לאדמות חקלאיות רבות של פלסטינים – בתוך שטחן של ההתנחלויות ומחוצה להן – נחסמה בפועל בפני בעליהן הפלסטינים; והתוואי המפותל של גדר ההפרדה – הפוגע קשות בזכויותיהם של הפלסטינים הגרים בסמוך לה – נקבע בתוך שטח הגדה בעיקר כדי להותיר מצידה המערבי כמה שיותר התנחלויות ושטחים נרחבים שישראל מייעדת להרחבתן.
התנחלות (מאתר ויקיפדיה, בערך הנ”ל)
חלק מהתומכים בקיומן של ההתנחלויות מנמקים זאת בחשיבותן לביטחונה של מדינת ישראל או של אזורים ותשתיות רגישים בה – גבולות בני הגנה. טענה מרכזית המושמעת בהקשר זה היא שללא שטחי יהודה ושומרון רוחבה המינימלי של מדינת ישראל הוא כ-15 קילומטרים, ולכן אפשר לפצלה לשניים במתקפת בזק מהירה. עוד נטען שהרי יהודה וגבעות השומרון חולשים על מישור החוף, גוש דן וירושלים, וללא התנחלויות טרוריסטים פלסטינים ומדינות ערב העוינות את ישראל ינצלו אותם כבסיסים להתקפות רקטות וטילים על ריכוזי האוכלוסייה והתשתיות של ישראל. טיעונים דומים מושמעים בזכות ההתיישבות בבקעת הירדן, המהווה טריז בין ערביי השטחים לערביי ירדן, עיראק וסוריה ומונעת יצירת חזית ערבית מאיימת מהמזרח הנושקת לעורפה של ישראל.
תהליך השלום הישראלי-פלסטיני (מאתר ויקיפדיה, בערך הנ”ל)
הציבור בישראל מחזיק בדעות ותפיסות מגוונות באשר לתהליך השלום. עמדתה הרשמית של ישראל היא שבמסגרת משא ומתן לשלום היא תהיה מוכנה לוותר במידת-מה על שליטה ביהודה ושומרון בתמורה להפסקת הטרור וחתימת הסכם שלום. עמדה זו באה לידי ביטוי בוועידת מדריד (1991), בהסכמי אוסלו (1993) ובוועידת קמפ דייוויד (2000). הגורם הפלסטיני שמולו מנהלות ממשלות ישראל משא ומתן הוא הרשות הפלסטינית בראשות מחמוד עבאס ופת”ח, בהתעלמות משליטת חמאס ברצועת עזה. חמאס מוגדר ארגון טרור במדינות רבות ובהן ישראל, ארצות הברית, קנדה, ירדן ויפן. חלק מהישראלים תומך בפתרון “שתי מדינות לשני עמים”, ואילו אחרים נואשו מתהליך השלום לאחר שחוו את הטרור של האינתיפאדה השנייה ואת מתקפות חמאס על ישראל, ואינם סומכים על ההנהגה הפלסטינית. חלקם מאמינים שלא ייתכן הסכם שלום על בסיס “שתי מדינות לשני עמים” או שכל השטח בין הירדן לים נועד למדינה יהודית או שילוב בין הגישות האלה וקורא לספח את השטחים במחלוקת במסגרת “פתרון מדינה אחת” או פתרון מדיני אחר.
נספח 2 –
לייק ודיסלייק
נספח 3 –
משיעור של הרב שמואל אליהו:
אף על פי כן צריך לדעת יש ערך גדול לבחירות, שהן קובעות הרבה דברים ששייכים לקדושה בעיר או במדינה. ראש ממשלה ממנה הרבה מינויים. שופטים, מערכות חינוך. תקציבים. החלטה אחת שלו יכולה להרבות הרבה קדושה. החלטה שגויה שלהם יכולה לעשות ההפך. החלטה שגויה שלו יכולה לעלות בחיי אדם. אם יש ביכולתנו להשפיע על ההחלטות הטובות, האם אנחנו פטורים מכך? […] בכל בחירות לממשלה יש בדרך כלל את כל החשיבות של ההחלטות בבחירות בעירייה, והן הרבה יותר משמעותיות כי הן נוגעות למדינה כולה. בבחירות לממשלה יש החלטות רבות יותר שקשורות לחיים של כלל ישראל. האם חברי הכנסת יצביעו בעד לתת נשק לאויבים? האם יצביעו בעד לתת חלקים מארץ ישראל למרצחינו? בכל המקרים הללו הבחירה משמעותית יותר כיוון שלתת אדמה מארץ ישראל זה איסור תורה. לתת נשק למחבלים זה איסור תורה חמור לא פחות. לתת אדמה לרוצחים זה חמור שבעתיים. כמו כן ההחלטה אם להגיב על ירי קסאמים היא חשובה ויש בה הצלת נפשות רבות, והבוחר נכון בוחר על פי הלכה.
נספח 4 –
איזו מדינה (אלי לוזון)
איזו מדינה, איזו מדינה
איזו מדינה מיוחדת במינה
ממשלה לוחצת, מדינה נלחצת,
איזו מדינה, איזו מדינה.
אנשים בוכים, מחירים עולים.
לשלם מיסים וגם קופת חולים.
אין כבר עבודה, הקופה ריקה,
אין ממה לחיות, סגרו את הלשכה.
בכנסת הם יושבים, עלינו הם עובדים,
לקחו החסכונות, הלכו הפיצויים.
לנו כבר נמאס, דפקו לנו עוד קנס.
גם על החלב הוסיפו את המס.
איזו מדינה, איזו מדינה
איזו מדינה מיוחדת במינה
ממשלה דורשת, כסף מבקשת.
איזו מדינה, איזו מדינה.
יש לנו שרים, רק כיסא רוצים.
לא עושים דבר ורק מבטיחים
איפה השוויון, איפה החזון
איפה המוסר, איזה ביזיון.
מה אשיר לכם ומה אספר,
יש דברים רבים עליהם נוותר.
למרות הבלגן והחסרונות
את מדינתנו לדורי דורות.
איזו מדינה, איזו מדינה
איזו מדינה מיוחדת במינה
ממשלה לוחצת, מדינה נלחצת,
איזו מדינה, איזו מדינה
איזו מדינה מיוחדת במינה.
נספח 5 –
כרטיסיות ערכים
נספח 6 –
ממצעי מפלגות
מפלגה 1
מה עמדתכם בסוגיית הסכסוך הישראלי-פלסטיני?
– חיזוק גושי ההתיישבות
– קביעת בקעת הירדן כגבול ביטחון מזרחי
– פיתוח כלכלי מואץ ברשות הפלסטינית ושמירת אופק פתוח להסדרה מדינית
– ירושלים המאוחדת – בירת ישראל לנצח
– בחינת תוכנית השלום של טראמפ
– כל החלטה מדינית היסטורית תובא למשאל עם או תאושר בכנסת ברוב מיוחד
– ועידה אזורית עם מדינות ערב השואפות ליציבות והעמקת תהליכי ההיפרדות מהפלסטינים
מפלגה 2
כיצד תתמודדו עם בעיית יוקר המחיה?
– פתיחת מונופולים וקרטלים לתחרות כדי לייעל ולהוזיל את השירות לאזרח
– הסרת חסמים ורגולציה עודפת
– קביעת מדיניות רווחה לאומית הכוללת כללי זכאות ומנגנוני יישום שקופים ופשוטים וסל רווחה שיתעדכן מדי שנה
מה יחס המפלגה לנושא המתח בין דת ומדינה?
– התרבות היהודית על כל מרכיביה (התנ”ך, התלמוד, ספרות ההלכה) ימשיכו להיות בסיס השראה למרחב השיח הישראלי
מפלגה 3
מה יחסכם למתח בין דת ומדינה?
מתנגדים לכפייה דתית ולשימוש בדת למטרות פגיעה בשוויון האזרחי. מאמינים כי לכל אדם צריכה להיות הזכות לחופש דת
מפלגה 4
כיצד סבורה המפלגה שיש להתמודד עם תופעת הגזענות בחברה הישראלית?
– בישראל יש מקום לכולם, ואין לקבל דחיקת מיעוטים או גזענות על רקע אחר. יש למגר כל גילוי אפליה גזענית מכל סוג וכלפי כל קבוצה ואוכלוסייה
מפלגה 5
מה יחס המפלגה לנושא המתח בין דת ומדינה?
– קידום חוק שעל פיו יוכל כל אדם בישראל להתחתן ולהקים משפחה על פי בחירתו בנישואים אזרחיים או בנישואים דתיים כולל לבני זוג מאותו מין
– זוגות חד-מיניים יוכלו לממש את אהבתם, להקים תא משפחתי בישראל ולגדל את ילדיהם
– קידום הפעלת תחבורה ציבורית בשבת, כולל תחבורה ציבורית בין-עירונית וקידום פעילות תרבות, נופש ובילוי בשבת, כולל פתיחה של בתי שעשועים ואתרי בילוי בהתחשבות באופי האוכלוסייה במקום
– קידום ביטול בתי הדין הדתיים המפלים לרעה נשים, יהודים חילונים ויהודים בעלי גישות דתיות פלורליסטיות והבטחת שוויון מעמדם של כל הזרמים הדתיים בכל תחומי החיים
מפלגה 6
כיצד תתמודדו עם בעיית יוקר המחיה?
שמונה עקרונות מרכזיים להורדת יוקר המחיה, שבהם קביעת 100 מוצרי יסוד שימוסו בשיעור 0% מע”ם.
מה יחס המפלגה לנושא המתח בין דת ומדינה?
חלופה להפסקת התערבות המדינה בחייהם האישיים של האזרחים ואימוץ מדיניות של השקעה בבני אדם.