עמוד הבית
>
מרכז הדרכה
>
“בסוף הדרך עוד תהיה מאושר…”

"בסוף הדרך עוד תהיה מאושר..."

הפצת אור התנועה.

סוג הפעולה

פעולה

מתאים לגיל

חבריא ב'

משך הפעולה

עד שעה

מערך

8/8

מתאים ליום חול

3 מדריכים אהבו את הפעולה

עמוד הפייסבוק של המרכז

תקציר הפעולה

אחרי שעסקנו בפעולה הקודמת בחיבור התנועה ללב החניכים, נרצה כעת לעסוק בהפצת אור התנועה ובחיבורה ללב של השבט, הסניף והכלל. לשם כך נצא לפעולה השונה מהפעולות הקודמות – למשחק ‘סוף הדרך’ שווה עם משימות בשיתוף אנשים מסביבת המגורים שלנו.

פעולה זו שונה מקודמותיה מכיוון שאנו רוצים ליצור אפשרות להגיע אל הכלל ולחשוף אותו לתנועת בני עקיבא. אפשר למצוא באינטרנט עוד משימות.

מטרות הפעולה

החניכים יתלהבו מהתנועה.
החניכים יחוו חוויה משותפת של תהליך שבטי ולימוד על התנועה.
החניכים ישתפו אחרים בתהליך שהם עברו בנוגע לתנועה וישתפו אותם בהיכרותם את התנועה.

בחרנו לשנות בפעולה זו וללכת על התחום החווייתי, כדי שכל החניכים יוכלו לשתף פעולה זה עם זה ועם אחרים בסביבתם. משחק כזה יוצר התלהבות והחניכים בדרך כלל אוהבים אותו. שימו לב שלא להקשות עליהם וודאו שהמשחק מתאים לשבט.

.
בסיס משחק סוף הדרך מוכן כאן, ומובן שככל שתוסיפו משימות ורעיונות ותשקיעו בעיצוב (הזמנות, מעטפות וכו’), הפעולה תהיה חווייתית יותר.

.
אפשר לחלק את החניכים לכמה קבוצות או למלא את המשימות כקבוצה אחת.

ציוד נדרש:

משימה 1 – תמונות: מצלמה, חולצת תנועה.
משימה 2 – חידון דמויות: מידע על דמויות מהתנועה ושאלות על הדמויות (נספח 1).
משימה 3 – משפטי בני עקיבא מבולבלים: משפט של בני עקיבא שבולבל (נספח 2).
משימה 4 – שאלון: דף שאלון (נספח 3) וכלי כתיבה.
משימה 5 – סידור השבטים: רשימת כל שמות השבטים מההתחלה ועד היום (נספח 4).
משימה 6 – חתימות: דף חתימות (נספח 5) וכלי כתיבה.
משימה 7 – זיהוי שיר: דיסק און קי, דיסק או הקלטה בווטסאפ עם התחלות של שירי בני עקיבא.

מהלך הפעולה:

משימה 1 – תמונות:

.
ציוד נדרש למדריכים – מצלמה וחולצת תנועה.

פתק משימה לחניכים –

.
נקודת התחלה בסניף.
עליכם להלביש בחולצת תנועה חמישה אנשים שאינם מהסניף ולהצטלם אתם.

.
סיימתם?
קבלו אישור מ__________
ורוצו אל____________________________, שם תחכה לכם המשימה הבאה.

משימה 2 – חידון דמויות:

.
ציוד נדרש למדריכים – מידע על דמויות מהתנועה ושאלות על הדמויות (נספח 1).

פתק משימה לחניכים –

.
למדנו בפעולה הקודמת על דמות הקשורה לבני עקיבא. מצורפים לכם קטעי מידע על דמויות מספר בתנועה שלא למדנו עליהן כעת, אך הם מוכרות בבני עקיבא.

.
עליכם ללמוד את המידע המצורף על הדמויות ולחזור אל המדריכים – הם ישאלו אתכם כמה שאלות על הדמויות.

עניתם על כל התשובות נכונה?
קבלו אישור מ__________
ורוצו אל____________________________, שם תחכה לכם המשימה הבאה.

משימה 3 – משפטי בני עקיבא מבולבלים:

.
ציוד נדרש למדריכים – משפט של בני עקיבא שבולבל (נספח 2).

פתק משימה לחניכים –

.
לפניכם משפטים מבולבלים הקשורים לבני עקיבא. צרו את המשפט בסדר הנכון ומצאו מי חיבר אותו. אפשר להיעזר באנשים מהסביבה; אין להשתמש באינטרנט.

.
סיימתם?
קבלו אישור מ__________

ורוצו אל____________________________, שם תחכה לכם המשימה הבאה.

משימה 4 – שאלון:

.
ציוד נדרש למדריכים – דף שאלון (נספח 3) וכלי כתיבה.

פתק משימה לחניכים –

.
כעת עליכם למצוא דמות במקום מגוריכם אשר יש לה קשר לבני עקיבא ולפגוש אותה לריאיון קצר (מצורף). אתם יכולים לראיין פעילים, רכזים, מייסדים, חברי הנהלה בעבר או בהווה, ואל תשכחו לנהוג בנימוס ובדרך ארץ.

סיימתם?
קבלו אישור מ__________
ורוצו אל____________________________, שם תחכה לכם המשימה הבאה.

משימה 5 – סידור השבטים:

.
ציוד נדרש למדריכים – רשמת שמות כל השבטים מההתחלה ועד היום (נספח 4).

פתק משימה לחניכים –

.
עליכם לסדר לפי סדר כרונולוגי את שמות כל השבטים מהשבט הראשון ועד לשבט ששמו ניתן לו בחודש ארגון האחרון.

.
סיימתם?

קבלו אישור מ__________
ורוצו אל____________________________, שם תחכה לכם המשימה הבאה.

משימה 6 – חתימות:

.
ציוד נדרש למדריכים – דף חתימות (נספח 5) וכלי כתיבה.

פתק משימה לחניכים –

.
מצורף דף חתימות; עליכם להחתים את האנשים לפי מה שכתוב על הדף.

סיימתם?
קבלו אישור מ__________
ורוצו אל____________________________, שם תחכה לכם המשימה הבאה.

משימה 7 – זיהוי שיר:

ציוד נדרש למדריכים – דיסק און קי, דיסק או הקלטה בווטסאפ עם התחלות של שירי בני עקיבא.
קישורים לשירים מצורפים (נספח 6).

פתק משימה לחניכים –

מצורפות התחלות של שירי בני עקיבא. עליכם לזהות שניים מהשירים, לכתוב מהו השיר ומי כתב אותו, למצוא שלושה אנשים ברחוב, ללמוד אתם את השיר ולשיר אותו אתם.

.
סיימתם?
קבלו אישור מ__________
ורוצו אל____________________________, שם תחכה לכם ההפתעה הסופית.

אפשר לשדרג את המשימות בכל מיני דרכים: להכניס את הפתקים לכלי עם קרח קפוא, לכתוב בטוש שחור על בקבוק קולה, להחביא בתוך בלונים, לכתוב בשפה זרה וכו’, כיד הדמיון הטובה עליכם.

סיכום:

.
פעולה זו שונה מהפעולות הקודמות, מכיוון שהיא נועדה לשחרר את החניכים מעט, לצאת ולהשמיע בחוץ, בסביבת הסניף, מהי בני עקיבא ומה הקשר שלנו אליה, וליצור התלהבות פנימית וחיצונית מהתנועה.

נספחים

נספח 1 –

הרב משה צבי נריה זצ”ל

.
הרב נריה נולד בכ”א בשבט תרע”ג (1913) לר’ פתחיה ורחל מנקין. כבר מינקותו ספג את ריח התורה, שכן אביו היה רב העיירה קורצ’ה ברוסיה הלבנה והיה אישיות גדולה ומוערצת גם על בנו. הרב פתחיה היה יושב עם בנו ולומד לאחר שסיים את מחויבויותיו, והיה משנן לו שצריך ללמוד תורה לפחות עד גיל 20 – אם לא יותר.

.
לאחר שלמד ב’חדר’ עד גיל מצוות, נסע הנער משה צבי ללמוד בישיבת מינסק המפוארת. כישרונו בלימוד הורגש עד מהרה והוא נחשב לאחד התלמידים המצוינים, אך משה צבי לא הסתפק בלימוד התורה בגלות: נפשו כמהה לארץ הקודש. והנה, בשנת תר”ץ (1930), נודע לו שיוכל לעלות ארצה באמצעות אשרת נסיעה מיוחדת לתלמידי ישיבות. מיד כתב מכתב אל הרב קוק והוסיף לו כמה דברי תורה מפרי עטו. דבריו הרשימו מאוד את הרב קוק, וכעבור תקופה קצרה קיבל ממנו אשרת עלייה וכרטיס נסיעה. כאשר הגיע ארצה בכ’ בתמוז, שם פעמיו היישר לביתו של הרב קוק, והוא קלט אותו באהדה והכניסו לחוג הישיבה.

.
שנותיו בישיבה היו שנים משמעותיות בעיצוב דרכו בחיים, ושנים אחר כך סיפר: “בארץ ישראל, בישיבת הרב, למדתי להעמיד במרכז חיי את היהדות הציבורית, הלאומית. למדתי שכל אדם מחויב לחשוב על עם ישראל, לדאוג לעם ישראל, לראות את עצמו ערב לעם ישראל”.

.
תחושות אלו הניעו את משה צבי, שכונה “נריה” בפי חבריו, להצטרף אל סניף בני עקיבא בירושלים, ומאז לא פסק הקשר עם בני עקיבא עד יומו האחרון, מכתיבת ההמנון ועד ריכוז סניפים, ארגון פעילויות וקשר שוטף עם החניכים.

.
בשנת תרצ”ט, באחד מסמינריוני המדריכים, החליט הרב נריה שאין אפשרות למנוע את הסחף של הנוער הדתי אל עבר החילוניות ללא מוסד חינוכי ‘משלנו’. וכך מוסד הרעיון והוקמה מתוך קשיים ישיבת בני עקיבא ‘כפר הרא”ה’, שהתחילה מישיבה קטנה עם 13 תלמידים והלכה ושגשגה והייתה לאם הישיבות.

.
מישיבות אלה צמחו ועלו רבבות תלמידים ותלמידות, חניכים וחניכות, שהגשימו וממשיכים להגשים את חזונו של הרב נריה זצ”ל ושל רבו – הרב קוק זצ”ל.

.
רבות סופר על הרב נריה – המחנך, ראש הישיבה, הדמות – האדם שדאג לכל תלמידיו לפרטים הקטנים ביותר, הכניס רוח חיות ושמחה לכל דבר שעשה ויצק תוכן של אמונה וביטחון אמתיים.

.
דבריו האחרונים שאמר על ערש דווי, כשהמחלה האיומה כבר כמעט הכריעה אותו, יכולים אולי לשמש סיכום וגם מעין צוואה לדמותו הייחודית והמיוחדת:

“תנו לי קצת עירוי דם לנפשי לחזק אותה ולחזק את תלמידיי.
.
אני מבקש!
.
קדושה – אני מבקש.
.
קודש הקודשים – אני מבקש.
.
תנו לי קדושת ארץ ישראל.
.
תנו לי קדושת אהבת ישראל.
.
לא סתם דיבורים תנו לי הרגשת קדושת ארץ ישראל!”
.
ואז קרא כמה פעמים בקול גדול:
.
“שמע ישראל ה’ אלוקינו ה’ אחד”.
.
הוא סיים במילים: “נוציא את כולנו ונתקדש כולנו”, ונדם בי”ט בכסלו תשנ”ו (1996).

ריאיון עם יחיאל אליאש
.
זהו סיפור על איש עם חלומות שהקים את בני עקיבא. סיפור על איש עם חלומות ואידאלים, שבשמם החליט לצאת נגד כל המוסכמות ולפעול.

.
“נולדתי בט’ אייר תרס”ח בכפר קטן בפולניה”, יחיאל אליאש מספר, “בגיל עשר אמי נפטרה ממחלה ומצאתי את עצמי מתפקד כהורה לאחי הקטנים. כשהייתי בן 13 יצאתי ללמוד בישיבה רחוקה בביתי. בישיבות של פולין עוצבה השקפתי הדתית-לאומית”. בן 17 היה אליאש כשהחליט לעלות לארץ. הוא טען אז שלא די לדבר על ארץ ישראל, צריך גם לעשות. בבחינת לא רק ‘נאה דורש’ אלא גם ‘נאה מקיים’.

.
בשנת 1925 הגיע אליאש לארץ, ל’מרכז הרב’. “למדתי בישיבה ובמקביל המשכתי בחברותי ב’הפועל המזרחי’, שבה התחלתי לפעול עוד בפולין”, הוא מספר. “הלך המחשבה שלי באותה תקופה היה שארץ ישראל זקוקה ליהודים לומדי תורה, אבל מי שאינו מתעתד להיות ראש ישיבה או רב צריך להקדיש את כל מרצו וכוחו לבניית הארץ באופן ממשי. בניין הארץ, פירושו ללכת לעבוד בחקלאות ויחד עם זה לשמור על הקשר המתמיד עם הישיבה”. מנהיגי ‘הפועל המזרחי’ עודדו אותו לעבור לקבוצה בחקלאות ועם זה לשמור על הקשר המתמיד עם הישיבה. ראשי ‘מרכז הרב’ הבינו גם הם לרוחו, וכך עזב אליאש את הישיבה ועבר לקבוצה חקלאית שהוקמה על אדמות פתח תקווה.

.
“לא החזקתי שם מעמד הרבה זמן”, הוא ממשיך, “זמן קצר אחרי שהגעתי חליתי והרופאים אמרו שאין לי סיכוי לחיות”. אליאש החליט שאם נגזר גורלו למות, לפחות שיהיה זה בירושלים. “תוך כדי העבודה הזאת, שנהניתי ממנה, הרגשתי שכוחותיי חוזרים אלי והתחלתי להאמין כי ייתכן שאמשיך לחיות”.

.
בשלהי שנת תרפ”ח (1928) החליט אליאש שהגיע הזמן להגשים את חלומו ולהקים תנועת נוער דתית-לאומית. הימים היו ימי בניין הארץ, דתיים וחילונים כאחד עסקו בעבודה חקלאית ובהגנה על היישובים. הזהות הדתית היטשטשה. “היה צורך לפתח את הזהות הדתית ולהחדיר גאווה בלב בני הנוער”, אומר אליאש. “הכנתי את התכניות להקמת תנועה ברעיון ‘התורה והעבודה’, ופניתי עם הרעיונות לשלמה זלמן שרגאי, שהיה באותה תקופה המזכיר הראשי של הברית העולמית לתורה ועבודה”.

.
רבים מחבריו ששמעו על הקמת תנועת נוער דתית-לאומית קראו לאליאש ‘בעל החלומות’, אבל הוא אומר שזה לא הפריע לו כי הוא הרגיש שאת חלומותיו יוכל לממש. אברהם קסטנבוים, שהיה באותה תקופה חבר הוועד הפועל של ‘המזרחי’, הציע את השם ‘בני עקיבא’. “מה יותר מתאים משמו של התנא רבי עקיבא, שבמעשיו סימל הן את התורה והן את העבודה?” אמר לאליאש, “תלמידיו קיבלו מרבם את אהבת ארץ ישראל בצורה חיה ומעשית ולא כתורה מופשטת, ואנחנו ממשיכי דרכם”. השם התקבל, ורעיון הקמת התנועה הועבר לוועד הפועל של ‘המזרחי’.

.
הוועד החליט להתייעץ עם מומחי חינוך, ובישיבה ארוכה, שאליאש לא הורשה להשתתף בה, סירבו ראשי הוועד לרעיון הקמת התנועה בנימוקים שאין אדם בעל שיעור קומה המתאים להנהיג בני נוער; גיל העשרה הוא גיל של מרד, והחינוך הדתי דוגל בשמרנות, כך שתנועת נוער עלולה לתת פתחון פה ל’מורדים’. היחיד שתמך באותה ישיבה בהקמת בני עקיבא היה ד”ר עקיבא ארנסט סימון, חבר הוועד, שאף עזר לאליאש בדרכו החינוכית כשזה החליט להקים את התנועה למרות הכול.

.
“הבנתי שאל לי לסמוך על החוגים האלה ושאם אני רוצה שמשהו יזוז, עלי לעשות זאת בעצמי”. אמר ועשה.

.
ביום רביעי, כ”ד באדר א’ תרפ”ט (1929), התכנסו החברים הראשונים של בני עקיבא. היו שם תלמידי כיתות ח של ת”ת ‘מזרחי’ ותלמידי סמינר למורים של ‘המזרחי’, שהחליטו יחד על הקמת תנועת נוער ברוח התורה והעבודה, תנועה שמטרתה לחנך דור בריא ואמיץ, מסור ונאמן לעמו, לארצו ולתורתו, החי מעבודתו על פי חוקי התורה.

.
“אמרתי לחברים הראשונים שהם חלק מתנועת התורה והעבודה שמתפתחת בכל העולם”, ממשיך אליאש, “רציתי להחדיר בהם את רגש הגאווה ואת התחושה שהם עושים היסטוריה”.

.
וכך היה. במהלך החודשים הקרובים הגיעו עוד ועוד חברים חדשים. ארגון בני עקיבא קיבל חדרון קטן בבית הפועל המזרחי, ושם ארגנו החברים גינה קטנה עם ירקות בשביל סעודה שלישית של שבת. הם שמעו שיחות מוסר שנקראו ‘פעולות’, קבעו חוקים וארגנו נשפים בחגים.

.
“התחושה הייתה שכולנו שותפים לדבר גדול” ממשיך אליאש, “אני לא הרגשתי ‘מעליהם’, אלא נתתי את התחושה שכולם שווים”. הימים, כזכור, היו ימים שבהם ‘ההגנה’ שלטה בארץ, וברוח הימים ההם נקבע שכל פעולה תיפתח בתרגילי סדר.

.
עד ל”ג בעומר היו חברים בבני עקיבא כ-30 חברים קבועים. “החברים היו גם אלו שהחליטו לקבוע את ל”ג בעומר כיום ייסוד בני עקיבא, כחג לתלמידי רבי עקיבא החדשים הסוללים את הדרך לתחיית האומה בארץ ישראל ההולכת ונבנית מחדש”.

.
הבעיה של התנועה החדשה הייתה דווקא בתחום השירה. אליאש רצה להכניס שמחה וחיים בדמות שירים המשותפים לחברי התנועה, ולא היו שירים בנמצא. “הכרתי כמה שירים מהישיבות שלמדתי בהן בילדותי”, הוא מספר, “אבל זה לא הספיק, וחברים שהיה להם חוש שירה הלכו לבתי מדרש חסידיים ללמוד שירים. קבענו לעצמנו שהשירה צריכה לחנך, ולכן כשחינכנו להסתפקות במועט שרנו: ‘כל העולם כולו אינו ניזון אלא בשביל חנינא בני, וחנינא בני די לו בקב חרובין בערב שבת'” (לקוח ממסכת ברכות).

.
זה כמה עשרות שנים אחרי הקמת התנועה, ויחיאל אליאש עוצם עיניים ושר את השיר. “אין לי קול מתאים לשירה”, הוא מתנצל “אבל זה שיר יפה כל כך שאהבנו לשיר יחד”.

.
הימים שחלפו הביא להתארגנות סניפים נוספים של בני עקיבא. קם סניף בתל אביב וקם גם אחד בכפר גדעון.

.
בני עקיבא המשיכה לגדול ולפרוח. חברים המשיכו להצטרף, לקחו חלק מעשי בבניית הארץ ובעזרה ליישוב היהודי, התרימו לקופת הקק”ל, והשמחה בזמן הפעולות הייתה גדולה. אווירה ייחודית של תנועת נוער נוצרה, בנות הצטרפו (בני עקיבא בראשיתה כללה רק בנים), ונדמה היה שהכול צועד בכיוון הנכון.

.
“ראיתי את הסניף בהתפתחותו”, ממשיך אליאש, “וחשבתי שהגיע הזמן להתחיל בארגון גרעין לקבוצות בני עקיבא אשר ישמש מורה דרך לחברי הארגון כיצד להגשים את הרעיון הלכה למעשה. גרעין זה התחיל בפגישות ובדיונים לגבי נתיבי הגשמה. רציתי לצאת לאותו גרעין חקלאי ולשמש דוגמה לעשייה ולהמשך הגשמה, וידעתי שאצטרך מישהו שימלא את מקומי בראשות הסניף של בני עקיבא בירושלים. החלטתי לחפש מחליף ב’מרכז הרב’, המקום שהייתי קרוב אליו בדעותיי.

.
“במהלך חיפוש שמעתי על עולה חדש מרוסיה, בעל להט ורצון לפעולה, איש בעל שאר רוח והתלהבות דתית, מוכשר וראוי להיות מחנך בבני עקיבא. השתכנעתי שהוא האיש המתאים. משה צבי נרי’ה היה אותו התלמיד. כשהצעתי לו את התפקיד הוא לא מיהר להשיב בחיוב. ניהלנו שיחות רבות על העניין, הרב נרי’ה חקר ובדק ושאל וחשב עד שהסכים להצעתי.
.

מבני עקיבא בירושלים עבר אליאש לגרעין שהוקם במרכז הארץ, ומשם יצא לשליחות בצ’כוסלובקיה הרחוקה, הפך למזכיר ‘הפועל המזרחי’ בתל אביב, הקים את ארגון אליצור והמשיך לחלום ולהגשים. ‘בעל החלומות’ הוכיח שעם נחישות, אמונה ועבודה קשה אפשר להגשים כל חלום.

.
“לצערי, לא אוכל להיות עם חברי בני עקיבא בוועידה הקרובה” הוא אומר. “אני מרותק למיטתי. אבל כשאני מסתכל היום על התנועה ורואה מה נעשה בה, אני מתמלא גאווה. כשעמדתי אז, במפקד הראשון של התנועה החדשה, קיוויתי שיבוא יום ובבני עקיבא יהיו חברים אלפי בני נוער. היום, כשאני רואה שב”ה זכיתם לרבבות, אני מאחל לכם שתזכו לראות אלפי רבבות של חברים שמגיעים לבני עקיבא ופועלים ברוח התורה והעבודה”.

.
יחיאל אליאש נפטר בז’ בתשרי התשנ”ח.

שאלות:
.