מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

בסוד התקשורת, עם ומשפחה

סוג הפעולה
פעולה
מתאים לגיל
הרא"ה | מעפילים
משך הפעולה
עד שעה
מערך
1/3
  • מתאים ליום חול
  • פעולה ממערך
3 מדריכים אהבו את הפעולה
עמוד הפייסבוק של המרכז

תקציר הפעולה

בפעולות הקודמות העמיקו החניכים בשייכותם למשפחתם וביכולת ובמחויבות שלהם למלא בה תפקיד פעיל. עתה, בסוף התהליך, נרצה להרים מבט אל עבר מקום התא המשפחתי כחלק מציבור, מעם ישראל. להבין שכמו שהמשפחה היא תא שמחזק אותנו כפרטים, כל משפחה היא גם תא שמחזק את כלל עם ישראל. בעקבות זאת נדון בערך בסיסי חברתי ומשפחתי שיכול לחזק את משפחותינו ומתוך כך את כלל הציבור והעם.

מטרות הפעולה

  1. החניכים יראו בתא המשפחתי אבן יסוד לחיזוק בניין העם, הציבור הכללי שאנו חיים בו
  2. החניכים יעסקו בערך התקשורת הבין-אישית כערך המחזק את התא המשפחתי ואת החברה
  3. החניכים יחליטו לצאת בצעד שבטי משותף שיחזק את ערך התקשורת במשפחותיהם

 

ציוד נדרש: בקבוק, נספח להדפסה

מהלך הפעולה

שלב א

  • חלקו את השבט לכמה קבוצות, ולכל קבוצה תנו דף הנחיות (נספח 1). זו משימה של שיח ודיון משותף דרך משחק תפקידים, ובסופה יתקיים סבב שיתוף ומסקנות.
  • כנסו את השבט ובקשו מכל קבוצה לשתף כיצד בחרה לחלק את הכסף ובמה להשקיע. חזרו והדגישו את התחומים השונים כדי שהחניכים ישימו לב אילו נושאים מקבלים יותר תקצוב ואילו נושאים פחות, ובכך בעצם מקבלים משקל וחשיבות ביחס לאחרים.
  • לאחר הדיון הרחב העמיקו עם החניכים דווקא בנושא התמיכה ברווחה ובמשפחות העם. בררו אם הם מצליחים לראות את החשיבות של תמיכת המדינה בחיזוק התא משפחתי. שאלו מהי לדעתם המשמעות של חוזק התא המשפחתי, ובכלל, מה נחשב תא משפחתי חזק.

 

שלב ב

  • לאחר שהבנו כי התא המשפחתי משמש אבן יסוד בחיים הפרטיים ויש לו השפעה רבה על החברה כולה, ולכן יש חשיבות רבה מאוד בהשקעה בו ובטיפוחו, ננסה להתבונן בנקודה משמעותית והכרחית במשפחה: תקשורת בין-אישית, או ליתר דיוק: לראות את מי שעומד מולי באמת.
    אפשרות א:

אם יש קבוצת ווטסאפ שבטית אפשר לבקש מהחניכים להוציא את הטלפונים ולערוך את הדיון הזה בווטסאפ, ולאחר מכן לשאול: מה ההבדל בין דיון בווטסאפ לדיון פנים אל פנים?

אפשרות ב:

בקשו מהחניכים לסכום כמה שעות ביום בני המשפחה נמצאים בבית, ומתוכן כמה שעות הם בטלפון, במחשב ובטלוויזיה. לדוגמה: אימא שלי בבית 8 שעות ביום, ומתוכן 6 בטלפון. אח שלי בבית 9 שעות ביום, ומתוכן שעה במחשב. אני 6 שעות בבית, ומתוכן 4 שעות בטלפון ובמחשב, ובסך הכול במשפחה שלנו נמצאת בבית 23 שעות, ומתוכן 11 שעות היא עסוקה במכשירים). נסו להבין עם החניכים אם זה טוב או לא טוב, אילו מחירים אנחנו משלמים על השעות הרבות מול המסכים ואם אנחנו גם מדברים זה עם זה.

אפשרות ג:

הציגו לחניכים רשימה של עיסוקים שעושים בבית בשעות הערות (גולשים בטלפון, אוכלים, צופים בטלוויזיה, מדברים זה עם זה, משחקים, רובצים על הספה), ובקשו מה לדרג מהעיסוק שמושקע בו הכי הרבה זמן לעיסוק שמושקע הכי פחות זמן. פתחו דיון מתוך הדירוג שידרגו.

 

  • שאלו את החניכים: היום בדור הווטסאפ, האם מדברים עם חברים יותר או פחות? מה ההשפעה של המדיה על התקשורת בינינו ועל הקשר בין אנשים בשבט, בכיתה, במשפחה?

 

  • חלקו את החניכים לשתי קבוצות שוות ובקשו מחברי קבוצה א’ להישאר בחדר ומחברי קבוצה ב’ לצאת לכמה רגעים.
    לאחר שחברי קבוצה ב’ יצאו הסבירו לחברי קבוצה א’ שבהמשך תיכנס קבוצה ב’, וכל חניך מקבוצה ב’ יפנה לאחד החניכים מקבוצה א’ וישאל אותו שאלה על עצמו.

על חברי קבוצה א’ לענות לפי כלל מסוים, וחברי קבוצה ב’ יצטרכו לגלות מהו הכלל.

זה הכלל: כל חניך יצטרך לענות כאילו הוא החניך שיושב מימינו (לדוגמה, אם ישאלו את החניך: “איזה שיעור אתה הכי פחות אוהב?” יהיה עליו לענות בשם החבר שיושב מימינו. אם הוא יודע שהחניך שמימין לא אוהב שיעורי היסטוריה, יהיה עליו לומר “היסטוריה”).

הכניסו את חברי קבוצה ב’ לחדר והסבירו להם כי עליהם לשאול את חברי קבוצה א’ שאלות, וכי חברי קבוצה א’ יענו על פי כלל מסוים שנבחר, ועליהם, קבוצה ב’, מוטל לגלות מהו הכלל.

לאחר כמה שאלות יבינו חברי קבוצה ב’ שהתשובות מוזרות מעט. תנו להם להמשיך במשחק עד שיגלו את הכלל שנקבע.

בסיום המשחק שאלו את חברי קבוצה ב’:

  • מה הקשה עליכם לגלות את הכלל?
  • מתי הבנתם שחבריכם אינם עונים בשם עצמם אלא בשם מישהו אחר?

הסבירו לחניכים כי התחכום בכללים שנקבעו משמש לצורך ההפתעה. כאשר אנו משוחחים עם אדם כלשהו אנו חושבים שפגשנו בו עצמו, וכאשר מתגלה לנו שבעצם ‘שוחחנו’ עם אדם אחר אנו מופתעים. חברי קבוצה ב’ חשבו שכאשר הם מפנים שאלה לחניך מסוים הם משוחחים איתו והוא עונה להם על עצמו, אך כאשר החניך ענה בשם חניך אחר הם בעצם ‘שוחחו’ עם החניך השני דרכו…

במפגשים שלנו עם בחיים בכלל קורה לנו לפעמים דבר דומה: אנחנו מצפים לפגוש אדם מסוים, וכאשר אנו אכן פוגשים אותו אנחנו מגלים שהוא לא בדיוק האדם שציפינו לפגוש אלא אדם קצת אחר.

 

שיתוף שבטי

למדריכים: שיתוף אינו תמיד פשוט, כי לעיתים יש ציניות או ביישנות. בחרו באפשרות שמתאימה לשבט שלכם ותאפשר דיבור מעמיק ופתוח.

אפשרות א:

ערכו סבב בין החניכים ובקשו מכל אחד ואחת מהם לספר פרט מפתיע על עצמם. הסבירו לחניכים כי עליהם לספר משהו שהחברים לא היו חושבים עליהם, עובדה מפתיעה עליהם. כדי לסייע לחניכים התחילו את הסבב בסיפור או בעובדה מפתיעה שהחניכים לא יודעים עליכם (לדוגמה, בכיתה ו’ ניצחתי בתחרות שחמט ארצית).

אפשרות ב:

הביאו בקבוק ושחקו בדומה ל’אמת או חובה’: מסובבים את הבקבוק באמצע המעגל, כאשר הבקבוק נעצר הוא מצביע על שני חניכים. חניך בצד אחד של הבקבוק עונה על- “משהו שלא יודעים עליי”, וחניך בצד השני של הבקבוק עונה על-  “משהו שהייתי רוצה לדעת יותר על חברי השבט”. אחד מהחניכים שענה מסובב את הבקבוק פעם נוספת וכן הלאה.

אפשרות ג:

השמיעו מוזיקה והנחו את החניכים להסתובב ברחבי החדר. בכל פעם שהמוזיקה נעצרת עליהם להיעמד ליד החניך הקרוב אליהם ביותר. כרגע הם זוג. שאלו שאלה, וכל זוג יענה זה לזה. אחרי שיחה קצרה ביניהם הפעילו שוב את המוזיקה עד לשאלה הבאה. התחילו בשאלות קלילות והגיעו לשאלות עמוקות ופנימיות יותר (לדוגמה: הצבע האהוב עליי, המקצוע האהוב עליי, כמה אחים יש במשפחתי, במה ההורים שלי עובדים, תכונה טובה בי, משהו שלא עשיתי אף פעם, דבר שעשיתי ולא יודעים עליי).

 

כאשר החניכים יסיימו בקשו מכל חניך וחניכה לחשוב על פרט המידע שהכי הפתיע אותם, ושאלו:

  • מדוע הסיפור הפתיע אתכם?
  • האם הוא סותר את מה שחשבתם על חבריכם?
  • האם אתם חשים שכעת ההיכרות שלכם עם חבריכם שונה מההיכרות שהייתה לכם איתם עד כה?
  • באיזה אמצעי תקשורת השתמשתם כדי להכיר יותר את החברים?

הסבירו לחניכים: אמצעי התקשורת שהשתמשתם בו במשימה היה שיחה ישירה פנים אל פנים. מפגש ושיחה ישירה מאפשרים לנו לפגוש את האדם עצמו כפי שהוא באמת, ולא רק את מה שאנו חושבים עליו מראש. לפני מפגש עם כל אדם יש לנו תמונה בראש של האדם שאנו מצפים לפגוש על פי מה שאנו כבר יודעים עליו, אך בשיחה פתוחה וכנה ייתכן כי נגלה דברים חדשים ומפתיעים על האדם שמולנו (בין שהיה מוכר לנו לפני כן ובין שלא). כדי להשיג היכרות אמיתית שתאפשר יצירת קשר עלינו להגיע מתוך הקשבה ופתיחות. אם נצליח בכך נגלה לפעמים כי האדם שפגשנו איננו בדיוק האדם שציפינו לפגוש.

 

שלב ג

  • בשלב הקודם ראינו כי אין תחליף למפגש פנים מול פנים. בשלב זה החניכים מבינים כי היכולת ללמוד על האחר ולגלות חידושים על סביבתו היא תמידית, ולכן עליו להשקיע זמן תמיד בסביבתו ולצאת מתוך נקודת הנחה כי הוא לעולם אינו יודע די ויש לו עוד הרבה להכיר.
  • מתוך נקודה זו בקשו לצאת באמירה שבטית.
    שימו לב, שיח זה דורש המון כנות גם מצד המדריכים.
  • קיימו שיח כן ופתוח עם החניכים על נוכחותו של הטלפון בזמן מפגשים. אפילו כעת, בזמן הפעולה, סביר להניח שנוכחותו פוגעת בשותפותם המלאה של החניכים.
    הדגישו לחניכים כי מהלך משותף זה יכול ליצור שינוי של ממש במשפחה. הזמן שאנו מבלים יחד יכול להיעשות משמעותי ביותר אם נשכיל להניח בצד את המכשיר, משום שהוא מסיח את דעתנו בקלות.
    הציעו לחניכים שכולכם תקבלו עליכם להיטיב את התקשורת הבין-אישית בבית ולהזמין זה את זה לגלות דברים חדשים על בני משפחותיכם.
    לדוגמה:
    – להניח את הטלפון בצד בזמן משפגש משפחתי (למשל בארוחות).
    -דפי משימה, “משהו שלמדתי על כל אחד מאחיי”, שצריך למלא בבית ולהביא בעוד זמן מסוים לפעולה בנושא.
  • כתבו בשלט גדול את ההחלטה השבטית והדגישו לחניכים שבעקבות הפעולה וההחלטה שהם מקבלים עליהם, אלפי בתים משקיעים יותר במשפחות שלהם ומתחייבים להקשיב. לאהוב.

למדריכים: כדאי למצוא זמן לחזור להחלטה זו בעוד שבוע-שבועיים, לראות אם היא מתקיימת, לעקוב ולתת לחניכים תחושת מחויבות כלפי מה שקיבלו עליהם בשל החשיבות שבדבר.

 

נספחים

 

נספח 1 – דף הנחיות

שלום לכם חברי כנסת יקרים. מתוך כלל המועמדים נבחרתם אתם לדון בצורך השעה. אנו סומכים עליכם ומבקשים מכם להגיע למסקנות שקולות ומדויקות, שכן עתיד המדינה נתון בידכם!
אם כן, הינכם מתבקשים לדון בשאלת חיזוק החוסן הלאומי במדינתנו (חוסן לאומי הוא כושר ההתמודדות של אזרחי המדינה עם משברים, מלחמות ושאר קשיים).
אנו מקציבים לכך 100 מיליון שקלים.
אנא חשבו כיצד אפשר לחזק את החוסן הלאומי דרך התקצוב הממשלתי, כגון כלכלה (חיזוק עסקים קטנים), ביטחון (צבא, חיילים בודדים) ורווחה (הדרכת הורים, ליווי נוער בסיכון, תמיכה במשפחות חד-הוריות, הדרכת חתנים וכלות לחיי משפחה).

הערה: בעת הצורך אפשר להשתמש בעמדות המובאות מטה ולהרחיבן לפי דעתכם:

חבר כנסת א’
לפי דעתי מדינה חזקה היא מדינה בעלת כלכלה ענפה. ללא כלכלה המדינה שלנו לא תחזיק מעמד.
האדם הפשוט המבקש לפרנס את ביתו ולכלכל את משפחתו יקרוס לבסוף תחת העומס ואולי יעדיף להגר למדינה אחרת.
נוסף על כך ללא תמיכה כלכלית יקרסו החקלאות, הייצור והתעשייה וכל מערך הפיתוח הישראלי, וקריסתם תוביל להסתמכות הולכת וגדלה על ייבוא מחו”ל.
ערכו של השקל ירד וההוצאות על מוצרי בסיס רק יעלו ויעלו.
וכבר אמרנו מילה או שניים על יוקר המחיה בארץ…

חבר כנסת ב’
אומנם הכלכלה חשובה מאין כמותה וההוצאות גם היום מרובות ועלולות לגדול ולהכביד על התושבים, אולם בסופו של דבר ללא ביטחון וצבא חזק מבחינה פיזית ורוחנית מדינתנו לא תשרוד, כך שיהיה מיותר לדבר על כלכלה ועל יוקר המחיה!
אולי ישלמו טיפה יותר ויעבדו קשה יותר, אבל לפחות יוכלו ללכת לישון בבטחה, או בכלל, אם נשים את הדברים על השולחן, יוכלו לחיות…
הרי ידוע לנו שיש איום ממשי על מדינתנו, וחיילינו העומדים בחזית זקוקים לתמיכה גדולה, לציוד משוכלל, לאוכל מזין ולתמיכה רגשית ונפשית כדי שיוכלו לעמוד בעומס התפקיד ובדרישותיו.

חבר כנסת ג’
שניכם צודקים, ויש עוד נושאים רבים וחשובים: לפתח תשתיות, לפתח קשרי חוץ, לתמוך בצבא, כלכלה, מחקר… אולם אנו שוכחים כי בסופו של דבר החוסן שלנו נמדד קודם כול באיכות אנשינו!
כולנו אנשים בעלי חוסן אישי פנימי, וביכולתנו לעמוד בהרבה מאוד אתגרים באופן אישי.
ברצוני לטעון כי החשוב מכול הוא להשקיע בפרטים, כי אם הם יהיו חזקים וטובים יותר, הם יצליחו לבנות כלכלה ענפה, לפתח את המדינה, לשמור על ביטחוננו ולתפעל חברה חזקה ומובילה.
חיזוק הפרט נעשה על ידי השקעה ברווחת תושבי המדינה, בפיתוח מנהיגות, במתן עזרה וסיוע למשפחות וילדים במצבי סיכון, בהדרכת הורים…
לדעתי ילד שגדל בבית חזק, עטוף במשאבים המפתחים אותו ומעצימים את יכולותיו, ובד בבד גם ניתנים לו כלים ועצות חיוביות ומעשיות לחיים, הוא ילד אשר יגדל להיות מבוגר בעל חוסן אישי. אוסף של פרטים כאלה יבנה לנו חברה בעלת חוסן לאומי, ואז ממילא יהיו חיילים טובים יותר, פועלים חרוצים, עובדים מסורים, יזמים מוכשרים, מחנכים ואנשי מעשה גדולים.

דעתך חשובה לנו