תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

מהלך הפעולה

 

פתיחה

לפני הטקס אפשר לתלות שלטים מסביב לרחבת הטקס ובהם מידע על דמויות מופת דתיות שנלחמו ונפלו במערכות ישראל. כשיתכנסו החניכים במקום הם יוכלו עד תחילת הטקס לעיין ולהרחיב את ידיעותיהם (מומלץ להוסיף תמונה של הנופלים ולא לשכוח גם נופלים שהיו בוגרי הסניף). בזמן זה אפשר להשמיע ברקע שירים שיכניסו את החניכים לאווירה המתאימה (נספח 2).

 

גוף הטקס

מכבים את המוזיקה.

חניך עולה לבמה: “אנו מבקשים לכבות טלפונים ולכבד את הטקס. הקהל מתבקש לעמוד עד לאחר אמירת ‘אל מלא רחמים’. דקת דומייה” (אם יש דגל, מורידים אותו לחצי התורן).

 

מובא לפניכם רצף קטעים מגוונים ליצירת טקס המתמקד במצווה לשרת בצבא. קראו את הקטעים ובחרו את הקטעים הרלוונטיים לטקס הסניפי או השבטי שלכם.

 

הצעה לסדר של טקס כפי שמקובל ברוב המקומות:

• פתיחה כללית שתפקידה להכניס את הקהל לשלב גוף הטקס (שילוב בין מנגינת רקע לבין דיבור על יום הזיכרון בכלל ועל הנושא בפרט)
• הדלקת נרות, אמירת פרק תהלים ותפילת אל מלא רחמים (פעולות מקובלות ברוב טקסי יום הזיכרון)
• קטע קישור מתודי
• קטעים על הנופלים

 

קטע קישור מתודי

• קטע מעבר על שירות צבאי מתוך אידאל של מצווה וזכות
• קטעים על המקורות שמהם אנו שואבים את הציווי לשרת בצבא
• קטע סיום (מטרת הקטע יכולה להיות לרגש, לגעת עמוק יותר בלב, לסכם, לקחת את כל האמור בטקס ולהרים אותו שלב נוסף)
• מעגל עיבוד עם החניכים (סניפי או שבטי)

 

 

מהלך הטקס:

• (דוגמה לפתיחה) השמיעו ברקע את השיר “כי האדם עץ השדה” (נספח 5).

קטע הקראה: “אנו מתייחדים עם זיכרון הנופלים, אחינו, קרובינו וידידינו, בחורים ובחורות, צעירים ומבוגרים, שמסרו נפשם על קידוש השם. הנאהבים והנעימים, מנשרים קלו ומאריות גברו. בכל שנה אנו עומדים ומבכים את אבדנם של היקרים לליבנו ומתחברים לכאב, אך השנה ננסה לגעת בעוצמות חייהם. בכוחות, בחינוך ובאידאלים שהתוו את דרכם עד כדי קידוש השם. קידוש השם העצום הזה מתגלה לעינינו מכל הסיפורים, הזיכרונות, הגבורה והאמונה.

• הדלקת נר נשמה ונרות רגילים בצורת מגן דוד (מכבים את המוזיקה).

אמירת פרק תהלים – מזמור לאסף (נספח 1).

אמירת אל מלא רחמים (נספח 3).

 

חניך: הקהל מתבקש לשבת.

• ברקע השיר ‘יש פרחים’ (נספח 4).

 

קטע הצגה – ילדה קטנה מחזיקה פרחים עולה לבמה:

“רציתי לקטוף פרח קטן,

אימא אמרה שאסור, זה מוגן.

ובכל העולם יש חוקים

שאסור לקטוף פרחים מוגנים.

אולי אני סתם ילדה קטנה

שלא יודעת ולא מבינה,

אבל לי זה נראה קצת מוזר

שפרח אסור – וחיילים מותר”.

 

• (הצגה)

חניך נכנס כחבר של אלירז פרץ: “קוראים לי יהונתן. נפגשתי עם אלירז במסגרת גיבוש חובלים, ובסוף הגיבוש מסרתי לכל החברים את הכתובת שלי והזמנתי אותם לבוא לבקר ולשמור על קשר. אלירז היה היחיד שכתב לי”.

בצד אחד של הבמה יהונתן פותח דף וממלמל כאילו הוא קורא מהדף, ובצד שני של הבמה אלירז כותב את המכתב וקורא בקול:
“בספר שמואל א פרק יד מתוארת המלחמה הראשונה של שאול. במלחמה הזאת לא היו לעם כלי נשק. בזמנם היו רק שתי חרבות, האחת של שאול והשנייה של יהונתן, וכל העם אחז מכל הבא ליד, וכך הם יצאו למלחמה.
“המלחמה התחילה, שאול נתן את הפקודה, והעם יצא אחריו. הוא לקח את נערו, נושא כליו, ויחד הם יצאו לאגף את כוחות הפלשתים העצומים. הוא איגף אותם דרך שן הסלע, צוק מחודד ואימתני, והגיע מאחורי האויב. הוא ונושא כליו התחילו להכות בהם מאחור. במכת האש הראשונה שלו הרג שאול עשרות אנשים, וכך זרע בלב האויב פחד ובהלה וכך ניצח אותם.
“יש כאן המון לקחים ומסקנות. עם כל הצבא הגדול שלנו אנחנו צריכים כמה כוחות מיוחדים – קטנים, חזקים ומיומנים. חובלים משתייכים לאותם הכוחות שמובילים את המלחמה ואת ההגנה על המדינה, ולכן אני מקווה מאוד שתצליח, שתתגייס לצבא ותהיה מפקד בחיל הים. אנחנו צריכים אנשים טובים בראש בכל התחומים – בצבא, בחינוך ובכלכלה. חובלים הם נושאי הדגל והראש, השפיץ בים. ובחלקך נפלה הזכות להשתייך לאותה הקבוצה שתתחיל את קורס החובלים. יהיה לך קשה מאוד, ישברו אותך, ידכאו אותך, אך לעולם תזכור מי אתה, מה אתה ולמה אתה נלחם”.

יהונתן: “אני נזכר, היינו רק בני 18. הוא כתב את זה בכלל לפני שגויס. כמה כוחות נפש, איך הוא מחזק אצלי את האמונה במצווה הזאת, בציווי על שמירה על עם ישראל וארץ ישראל”.

אלירז ממשיך: “לשאלות האלה תשובה די ברורה, אך למרות זאת יש ללמוד אותן לעומק. וזה מה שאני עושה כבר שנה בישיבה בעצמונה, ואמשיך ללמוד עוד שמונה חודשים. ואולי לך התשובות פשוטות.
מי אתה? יהונתן! זה צד אישי בחייך.
מה אתה? יהודי! חלק מהכלל שמרכיב את עם היהודים.
ולמה אתה נלחם? למען ביטחון מדינת ישראל ושלומה!

כי יש לנו שונאים שרוצים למחוק את זהותנו היהודית ובכך לטשטש את עצמיותינו. ואם אנחנו נשכח ונעזוב את זהותנו, לא תהיה שום עילה לכך שאנחנו בארצנו וזו לא תיקרא עוד ‘מולדתנו’. תלמד בזמן שנשאר לך כדי שתחזק את ההבנה שזו אכן הארץ שלך. אינני מודאג משום שאני יודע שאהבת עם ישראל וארץ ישראל היא חלק ממך וטבועה בך.

אם תיתקל בקשיים, בשאלות מחשבתיות-השקפתיות, והדרך לא תהיה לך ברורה ולא תמצא תשובה ל’למה’ וזה באמת יפריע לך – אז זו הכתובת שלי.

בהצלחה בצבא ובכל המשך הדרך, אלירז פרץ”.

מתחילה מוזיקת רקע של “קדושה אני מבקש”.

יהונתן: “עם זה הלכתי והתגייסתי” (מהספר ‘שירת מרים’ [עמ’ 193–194] + עיבוד להצגה).

 

• קטע על רועי קליין – קטע מידע:

(חניך מקריא)

המעט שאנו יכולים לעשות בעבור מי שהקריב את חייו בגבורה רבה כל כך הוא לספר את סיפורו. רב-סרן רועי קליין, סמג”ד גדוד 51 בגולני, היה בעל הדרגה הבכירה בקרב לוחמיו בקרב בבינת ג’בל שניטש בזמן במלחמת לבנון השנייה. בשעת הקרב הבחין רועי ברימון שהושלך לעבר אנשיו, ומאחר שכבר לא היה אפשר להתגונן ולמנוע את פגיעתו של הרימון, הוא זינק עליו כדי שגופו יחסום את מרבית ההדף ואנשיו יינצלו. חייליו שניצלו סיפרו כי זעק “שמע ישראל” בשעה שקפץ על הרימון. לאחר מותו קיבל רועי את עיטור העוז על מעשה גבורה זה. כארבע שנים אחר כך נהרג סמג”ד גדוד 12 בגולני, אלירז פרץ, בתקרית בכיסופים שבגזרת עזה. אלירז היה שכן וחבר טוב של רועי ומשפחתו, ונפילת שניהם גרמה הלם וצער עמוק בקרב המשפחות. יהי זכרם ברוך.

 

• (הצגה או הקראה):

שלוש שאלות יש לי לשאול, וחסרות לי תשובות בשביל הכול, ואלו השאלות: מה נמצא מאחורי הצל? ומה בחושך מסתתר? מה קורה אחרי שמתים? ולא ידעתי איך ומה עונים, והשאלות הן שלוש, והתשובות במקום אחר. ולשאלה שלוש, “מה קורה אחרי שמתים?”, ראיתי שגם עצים מתים. ואחרי זה נשאר הזיכרון. רק זוכרים. זוכרים גזע, ועלים, ופרי וצל, וכל מה שהיה עץ, ולא דבר אחר. וזוכרים אותם כבר לא רק באותה חצר. כי הזיכרון קטן ולא תופס מקום, לכן נשאר בנו ונמצא יום אחר יום. וזו בעצם התשובה לשאלה שלוש: “מה קורה אחרי שמתים?” פשוט זוכרים אותם בלב ובראש, ותמיד הרבה זמן. כך זה כשעצים מתים, וגם עם אנשים (אחרי שהם מתים, כמובן), רק זוכרים אותם. זה מה שעושים.

 

• שיר: ‘רקמה אנושית אחת חיה’.

 

• (קטע קריאה)

“לאימא ואבא, אני יושב בקרון שילוחים בפולין, בפינה. עברו פה אני לא יודע כמה ילדים כמוני ואנשים דומים ושונים ממני, וכולם יהודים שנקרעו מביתם, ממשפחתם, מהוריהם וילדיהם ולא ידעו לאן שולחים אותם ולאן הם הולכים. אבל אני רוצה להגיד לכם שבזכותכם אני יודע לאן אני הולך. אני הולך למדינת ישראל, המדינה שלי ושלנו, ואני מבין בזכותכם מה המדינה שלי נותנת לי, אבל בעיקר – מה אני צריך לתת מעצמי למדינה. וכשאני מסתכל פנימה אני יודע שיש לי את הכוח לתת מעל ומעבר וגם זה מכם. כל דבר שאני רואה פה בפולין מחזיר אותי אליכם. כולנו ניצחון המהלך של העם היהודי. משימה אדירה שאני מוכן לקחת על עצמי, וזה כנראה מהסיבה שמהשנייה שנולדתי העברתם לי את המשימה הזאת בתוכי. בזכותכם. אני הולך לרדת עכשיו מהקרון, כמו הרבה יהודים כמוני. הם צעדו בדרכם האחרונה ובמותם על קידוש השם או בהישרדותם בקידוש החיים אני צועד מפה לדרך שהורו לי. לצמוח מהעפר. אוהב תמיד. שלכם, הדר” (מכתב שכתב הדר גולדין להוריו מקרון השילוחים בפולין -https://katzr.net/bc29fe).

• השמיעו ברקע את השיר ‘בואי אימא’ (נספח 6).

 

קטע הצגה:

נכנסת אימא וקוראת: “קוראים לי מרים, נולדתי בקזבלנקה ועליתי לארץ בערך בגיל שלכם. הקמתי משפחה לתפארת. הבנים שלי רצו לשרת בצבא ההגנה לישראל. הם רצו לשרת שירות של חיים, הם לא רצו למות. הם ראו בשירות מצווה וזכות, לא חובה. לא טפטפתי להם ציונות לארוחת הבוקר, אבל מדי יום ביומו הם ראו כמה אנחנו מאושרים כאן בארץ. הנחלנו לילדינו ערכים של אהבת אדם, נתינה, חסד ועשייה למען הזולת בדרך של דוגמה אישית, לא במילים. הם ראו את אבא שלהם מתנדב ומקים את בית הכנסת בגבעת זאב, הם ראו אותי – אימא דתייה השולחת את ילדיה ללמוד בבתי ספר דתיים אך בוחרת לנהל בית ספר ממלכתי שתלמידיו מבררים את זהותם וקשורים למולדתם ולשורשיהם, הם ראו אותנו מתמודדים עם קשיים בזכות האמונה. כך היה כשאליעזר נאבק בסרטן ומשקלו פחת ל-45 ק”ג. אלירז קנה לו ‘מקל סבא’ וצעד איתו לתפילה. חינכנו את ילדינו לאהוב את הארץ, את המדינה, את העם על גווניו השונים ואת המורשת היהודית המפוארת שלנו. הבנים שלי רצו לשרת בצבא ההגנה לישראל. הם רצו לשרת, שירות של חיים, הם לא רצו למות. הם ראו בשירות מצווה וזכות, לא חובה” )שילוב קטעים מתוך הספר ‘שירת מרים'(.

 

• קטע דוגמה לסיום

(קטע קריאה)

“בחייהם ובעיקר במותם קידשו וקיימו אותם אלפי חיילים בעלי כיפות וללא, נשים וגברים את מצוות הבורא, ועל מעלתם נספר מתוך סיפור ששמעתי לפני שנים רבות על מרן פוסק הדור הגאון רבי שלמה זלמן אויערבך זכר צדיק וקדוש לברכה, ששאלו אותו כמה בחורים מישיבת קול תורה, ישיבה שעמד בראשה, אם כדאי וחשוב ללכת להתפלל בקברי התנאים בצפון הארץ. ענה להם מרן זצ”ל: ‘לא רחוק מכאן, במרחק הליכה, יש בית קברות של קדושים וטהורים, שם אתם יכולים להתפלל’. כוונת רבי שלמה זלמן הייתה לבית הקברות הצבאי שבהר הרצל, הסמוך מאוד לישיבת קול תורה בבית וגן בירושלים. דבריו של מרן זצ”ל אינם צריכים הסבר. תהא נשמתם הטהורה צרורה בצרור החיים” (הרב נחמיה רוטנברג).

 

• סיום: הקהל מתבקש לעמוד לשירת ‘התקוה’, ‘אני מאמין’ והמנון התנועה.

 

עיבוד משותף:

אפשר לקיים את מעגל העיבוד במסגרת סניפית או שבטית.

 

שאלות הכוונה:

1. מה הרגשתם במהלך הטקס?
2. האם הרגשתם שלמדתם דבר חדש בנוגע לצבא והלכה?
3. מהי חשיבותו של הצבא לאור הטקס?
4. מה לדעתכם אנו יכולים לעשות כדי לקיים את הציווי שקיבלנו לשמור על עם ישראל?

 

סכמו: עם ישראל עבר הרבה טלטלות מאז היווסדו ומאז הקים מדינה בארץ ישראל. הקב”ה ציווה אותנו לשמור על עם ישראל, על ארץ ישראל ועל תורת ישראל, ואנו מחויבים בכך ולכן אנו נלחמים למען המדינה. לכן אנחנו יושבים פה היום יחד ללמוד ולהיזכר בכל הגיבורים שלחמו את מלחמתנו ונפלו בשביל שאנחנו נשב פה בביטחון בארץ ישראל. עכשיו נגיד יחד פרק תהלים, ולאחר מכן כל אחד יבקש מריבונו של עולם שיעזור לעם ישראל במלחמתו, שיעזור לחיילים וישמור עליהם, וניזכר בכל מי שאינם איתנו.

 

נספחים

נספח 1 –

תהלים פג – מזמור לאסף

א שִׁיר מִזְמוֹר לְאָסָף:

ב אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקֹט אֵל:

ג כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֶהֱמָיוּן וּמְשַׂנְאֶיךָ נָשְׂאוּ רֹאשׁ:

ד עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד וְיִתְיָעֲצוּ עַל צְפוּנֶיךָ:

ה אָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד:

ו כִּי נוֹעֲצוּ לֵב יַחְדָּו עָלֶיךָ בְּרִית יִכְרֹתוּ:

ז אָהֳלֵי אֱדוֹם וְיִשְׁמְעֵאלִים מוֹאָב וְהַגְרִים:

ח גְּבָל וְעַמּוֹן וַעֲמָלֵק פְּלֶשֶׁת עִם יֹשְׁבֵי צוֹר:ה ט גַּם אַשּׁוּר נִלְוָה עִמָּם הָיוּ זְרוֹעַ לִבְנֵי לוֹט סֶלָה:

י עֲשֵׂה לָהֶם כְּמִדְיָן כְּסִיסְרָא כְיָבִין בְּנַחַל קִישׁוֹן:

יא נִשְׁמְדוּ בְעֵין דֹּאר הָיוּ דֹּמֶן לָאֲדָמָה:

יב שִׁיתֵמוֹ נְדִיבֵמוֹ כְּעֹרֵב וְכִזְאֵב וּכְזֶבַח וּכְצַלְמֻנָּע כָּל נְסִיכֵמוֹ:

יג אֲשֶׁר אָמְרוּ נִירֲשָׁה לָּנוּ אֵת נְאוֹת אֱלֹהִים:

יד אֱלֹהַי שִׁיתֵמוֹ כַגַּלְגַּל כְּקַשׁ לִפְנֵי רוּחַ:

טו כְּאֵשׁ תִּבְעַר יָעַר וּכְלֶהָבָה תְּלַהֵט הָרִים:

טז כֵּן תִּרְדְּפֵם בְּסַעֲרֶךָ וּבְסוּפָתְךָ תְבַהֲלֵם:

יז מַלֵּא פְנֵיהֶם קָלוֹן וִיבַקְשׁוּ שִׁמְךָ ה’:

יח יֵבֹשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ עֲדֵי עַד וְיַחְפְּרוּ וְיֹאבֵדוּ:

יט וְיֵדְעוּ כִּי אַתָּה שִׁמְךָ ה’ לְבַדֶּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הָאָרֶץ:

 

נספח 2 –

שירי רקע

מומלץ לבחור מחרוזות, לדוגמה: https://www.youtube.com/watch?v=12podDy003I.

 

נספח 3 –

תפילת אל מלא רחמים ליום הזיכרון לחללי צה”ל

אֵל מָלֵא רַחֲמִים, שׁוכֵן בַּמְּרומִים,

הַמְצֵא מְנוּחָה נְכונָה עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה,

בְּמַעֲלות קְדושִׁים, טְהורִים וְגִבּורִים, כְּזֹהַר הָרָקִיעַ מַזְהִירִים,

לְנִשְׁמות חַיָּלֵי צְבָא הֲגָנָה לְיִשְׂרָאֵל וְלוֹחֲמֵי הַמַּחְתָּרוֹת שֶׁנָּפְלוּ בְּמִלְחֲמות יִשְׂרָאֵל,

וְכָל הַלּוֹחֲמִים בְּמַעַרְכות הָעָם שֶׁחֵרְפוּ נַפְשָׁם לָמוּת עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם,

וּבְעֶזְרַת אֱלֹהֵי מַעַרְכות יִשְׂרָאֵל הֵבִיאוּ לִתְקוּמַת הָאֻמָּה וְהַמְּדִינָה וְלִגְאֻלַּת הָאָרֶץ וְעִיר הָאֱלהִים,

וְכָל אֵלֶּה שֶׁנִּרְצְחוּ בָּאָרֶץ וּמִחוּצָה לָהּ בִּידֵי הַמְּרַצְּחִים מֵאִרְגּוּנֵי הַטֵּרוֹר.

לָכֵן בַּעַל הָרַחֲמִים יַסְתִּירֵם בְּסֵתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים,

וְיִצְרוֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמָתָם.

יְיָ הוּא נַחֲלָתָם,

בְּגַן עֵדֶן (תְּהֵא) מְנוּחָתָם, וְיָנוּחוּ בְּשָׁלום עַל מִשְׁכָּבָם,

וְיַעַמְדוּ לְגוֹרָלָם לְקֵץ הָיָּמִין, וְנֹאמַר אָמֵן.

 

נספח 4 –

יש פרחים (קישור לשיר)

http://zemer.nli.org.il/song/Bait_Lazemer003774311&SysNum

 

נספח 5 –

כי האדם עץ השדה (קישור לשיר)

https://www.youtube.com/watch?v=GTjYHa4r_CQ

 

נספח 6 –

בואי אימא (קישור לשיר)

https://www.youtube.com/watch?v=l6Lfb5tkCpk