איתור סניפים וכפרי בוגרים
“ענו כולם ואמרו: גדול תלמוד, שהתלמוד מביא לידי מעשה”. בפעולה ניזום עם החניכים פעולה ממשית בנושא לימוד התורה בסניף ובקהילה מתוך הלימוד והבירור בנושא השבוע.
שלב א – שחקו משחק עם החניכים שיזכיר לכם מה הייתה מטרת הלימוד והעיסוק שלכם בחודש האחרון. מבקשים מחניך אחד לצאת מהחדר, ובזמן הזה בוחרים חניך שיתחיל את המשחק. מחזירים את החניך שבחוץ. החניך שמתחיל את המשחק צריך לקרוץ לאחד החניכים האחרים בלי שהחניך שהוצאתם יזהה את המעבר. חניך שקרצו לו צריך להעביר את הקריצה לחניך אחר וכן הלאה, עד שהקריצה תעבור בין כל החניכים או עד שהקורץ ייתפס.
נראה שכדי שהקריצה תעבור בין כל החניכים וכדי שהשבט יוכל לנצח במשחק, חשוב שנשמור על עיניים פקוחות למציאות, נשים לב לקולות שעולים. ואחרי שקרצו לנו, ששמענו את הקול, תורנו לקבל עלינו אחריות ולהיות בעמדה פעילה, אחרת המשחק לא יתקדם. עכשיו הזמן לצאת לעשייה!
שלב ב – הניחו לפני החניכים את הנושאים שביררתם ועסקתם בהם בפעולה הקודמת (לימוד עצמי ושאילת שאלות, לימוד תורה לנשים וחשיבות לימוד התורה, תלוי במה בחרתם לעסוק בפעולה הקודמת). בקשו מחניכים מתנדבים להסביר בקצרה כל אחד מהנושאים שביררתם.
הניחו במרכז החדר גיליון נייר ורשמו בו עם החניכים כל מיני רעיונות ליישום שעולים מהבירור של הצורך. חשבו איתם איך להעלות את הנושא למודעות. התחילו בחשיבה על השבט, המשיכו בחשיבה על הסניף ומשם עברו לקהילה בכלל.
שלב ג – כבר בשלב הזה אפשר להתחיל עם החניכים עשייה קטנה. בחרו באחד הרעיונות שעלו וקדמו אותו בהתאם על ידי פרסום בשלטים, שיר שתלמדו את חברי הסניף ועוד.
דוגמה לפעילות שאפשר לעשות כדי לקדם את לימוד התורה בשיטה של נחמה: הכינו פתקים של לימוד קצר ושאלה מעוררת מחשבה בסופו (נספח 1), והחניכים יחלקו אותם בסניף לחניכים אחרים (ואם ממש רוצים לעוף על זה, גם לאנשים מחוץ לסניף). אפשר גם לצרף צ’ופר קטן מתוק.
פעולת קורונה – בקשו מהחניכים להכין מראש דף שכתוב עליו “כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם” ולתלות על המקרר בבית. אפשר להוסיף למטה: “מתי אני קובע/ת עיתים לתורה?” ולגזור שעות במאונך שבני הבית יכולים לתלוש (כמו לוח מודעות רחוב).
נספח 1 –
לימוד לחלוקה
אפשרות 1:
“ואין טוב אלא תורה”, שאם היו בני אדם מרגישין במתיקות ועריבות טוב התורה היו משתגעים ומתלהטים אחריה ולא יחשב בעיניהם מלא עולם כסף וזהב למאומה כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם” (אור החיים הקדוש, דברים כו, יא).
אפשרות 2:
“וַיַּעֲבֹד יַעֲקֹב בְּרָחֵל שֶׁבַע שָׁנִים וַיִּהְיוּ בְעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים בְּאַהֲבָתוֹ אֹתָהּ” (בראשית כט, כ).
בעל עקדת יצחק מקשה:
“איך אמר שהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אותה (?), אדרבא – שהתוחלת ממושכה (=ציפייה ממושכת) למה שישתוקק האדם מאד הוא צער גדול ועמל מכאיב… ויאריך מאד הזמן למי שסובל דברים מכאיבים, מה שיהיה בהפך, בנפול הזמן על עניינים מענגים. וכבר הסכימו על זה חז”ל (שמות רבה א’) ‘ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים’ (שמות ב’) – אמרו: לפי שהיו ימים של צער קורא אותם ‘רבים’, ואם כן – כבר היה לו לומר ‘ויהיו בעיניו כאלף שנים באהבתו אותה'”.
השאלה מתוך גיליונותיה של נחמה ליבוביץ