מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

הראה דורות 3

הראה דורות 3

מתחברים לערכי יהדות התפוצות

סוג הפעולה
פעולה
מתאים לגיל
הרא"ה | שבט חדש - כיתה ט
משך הפעולה
עד שעה
נושא
ארץ ישראל | מדינת ישראל | יהדות התפוצות | עם ישראל
0 מדריכים אהבו את הפעולה

תקציר הפעולה

לאחר שהכרנו נרצה להעמיק ולהבין שיהודי התפוצות בעצם אינם שונים כל כך מאיתנו. כמו שאני לא דומה לאחי, והוא לא דומה לאחותי, כך גם כאן. אומנם יש שוני בינינו לבינם, אבל למעשה יש בינינו קשרים גדולים וחזקים ממה שחשבנו, והם מתבטאים דרך ערכים משותפים. מתוך ההבנה הזו נרצה לעורר את האחווה ואת העין הטובה על יהדות התפוצות.

 

מטרות הפעולה

  1. החניכים יכירו ערכים מרכזיים ביהדות התפוצות
  2. החניכים יפנימו שיש ערכים דומים ומשותפים המחברים בינינו לבין יהודי התפוצות
  3. החניכים ישתפו מה השתנה אצלם ביחס ליהדות התפוצות

 

מקורות להרחבה:

– אתר משרד החוץ, יהדות התפוצות: http://bit.ly/2LkuXjl

– מאמר על חשיבות החיבור ליהדות התפוצות: http://bit.ly/2LexgUX

 

ציוד נדרש: נספחים מודפסים

 

גוף הפעולה

 

שלב א עיין ערך…

 

חלקו לחניכים מילים (נספח 1), וכל חניך (או קבוצה, בשבט גדול) יצטרך להציג בפנטומימה את המושג שקיבל.

הסבירו לחניכים שאלה חלק מהערכים המרכזיים של יהדות התפוצות: הם שומרים מאוד על הקהילה בשביל לשמור זה על זה ולמנוע התבוללות, הם מזדעזעים מפגיעה ביהודים במקומות אחרים בעולם, הם דואגים מאוד למדינת ישראל ומחוברים אליה. כמובן, זה לא הכול.

 

שלב ב ממש שתי טיפות מים

 

פזרו על הרצפה כרטיסיות אירועים (נספח 2) ובקשו מהחניכים לחשוב מה משותף לכל אלה ולשתף את השבט. הסבירו להם שחלק מהכרטיסיות מתארות אירועים שגם אם הם קורים למישהו אחר מתעוררים בנו רגשי סולידריות ועצב, חלקם דברים שכולנו שותפים בהם, וחלקם ערכים שמובילים אותנו. מה שמאפיין את כל אלה הוא שהם נוגעים בכולנו אף אם אנו לא עושים כלום עם זה, וגם השותפות בלב חשובה.

 

מגשרים בין פערים:

חלקו את השבט לקבוצות של שלושה חניכים להצגת גישור (בכל קבוצה שני שחקנים ומגשר).

תנו לכל קבוצה סיטואציה שיש בה חיכוך בין ישראלי ליהודי מהתפוצות (נספח 3). השחקנים יציגו את הסיטואציה, והמגשר יצטרך להציע פתרון ערכי.

לאחר כל הצגה שאלו את השבט: האם יש לכם הצעה לפתרון אחר? כיצד ערכים משותפים יכולים לשמש לפתרון בעיות?

 

סיכום ביניים: לישראלים וליהודי התפוצות יש הרבה ערכים משותפים שלפעמים אינם ניכרים על פני השטח, כמו שמירה על זהות יהודית, אהבת למדינת ישראל, דאגה לכל יהודי באשר הוא, נתינה וחסד, חיבור למסורת ישראל ולארץ ישראל ועוד, בין שהם קורים בפועל ובין שהם קיימים בלב וברגש בלי לצאת אל הפועל.

חוץ מהיותנו אחינו הדברים הללו מחברים בינינו בקשר בל יינתק. אומנם פיזית אנו מרוחקים, אבל בליבנו אנו קשורים. נוסף על כך הערכים המחברים בינינו חשובים מאין כמותם, שהרי תפקיד עם ישראל הוא בעולם  לרומם את המציאות כולה בעשיית חסד, משפט וצדקה – עשיית טוב – ואת זה אנו עושים בין בתפוצות ובין בארץ. זה הקשר הנשמתי שיש בינינו, והוא חוצה את כל המגזרים ואת כל המרחקים.

 

הערה למדריכים: מומלץ לקרוא לחניכים את השיר ‘כמו רקפות בין הסלעים’ ולהראות שגם אם יש שוני ופערים, עדיין כשהמדינה צריכה כולם עומדים לצידה, מכל התפוצות.

 

שלב ג שיתוף

 

חלקו את החניכים לזוגות, וכל אחד יספר למי שיושב מולו מה התחדש לו על יהדות התפוצות בשתי הפעולות. לבסוף עשו סבב סיכום, וכל אחד יאמר מילה אחת שמסכמת בעבורו את הפעולות בנושא. “האסוציאציה שלי מיהדות התפוצות היא…”.

 

סיכום: יש מי שאומרים לרבים לבוא להתארח אצלם, וכששואלים אותם איפה יכניסו את כולם הם אומרים: “אם יש מקום בלב – נצליח למצוא מקום בבית”. ניקח את זה גם אלינו – אם יש לנו מקום בלב לאחינו, מתוך היכרות עימם והערכה לדרכם, המקום הפיזי לא משנה.

 

הצעה לצ’ופר: תמונה של מבחנה ועליה כתוב: “אחים בערכים, לא רק אחים בדם”.

 

נספחים

 

נספח 1 – רשימת ערכים

 

קהילתיות, אחווה, מדינת ישראל, תרומה למדינת ישראל, שגרירות, הסברה, ציונות, אהבת ישראל, אחדות.

 

נספח 2

 

– רקטה על אשקלון.

– משפחה נזקקת בעיר/ביישוב.

– פיגוע.

– פריצה לבית של חברים.

– גמ”ח שכונתי/סניפי.

– גיוס לצה”ל/התנדבות לשירות לאומי.

– לימוד תורה.

– שמירת מצוות.

– ציונות.

– אהבת ישראל.

 

נספח 3 – סיטואציות

 

סיטואציה א:

 

מקום: סופר בנתניה ביום חמישי בערב.

דוד מאוסטרליה עומד בתור לקופה כבר רבע שעה עם עגלה מלאה לקראת שבת עם חברים שבאו לחופשת קיץ.

הוא כבר ממש מצפה לתורו כי מחכים לו בחוץ.

יניב, חייל שיצא לסופ”ש, מגיע עם שתי חלות, חלב וכמה ירקות בידיים. הוא מסתכל על דוד, עושה לו חצי סימן בראש ועוקף אותו בתור במחשבה לא נורא, הוא יבין שיש לי רק קצת מוצרים, וגם ככה הוא בטח לא מדבר עברית.

דוד מתעצבן וצועק עליו: “אתם, הישראלים, אין לכם שום כבוד. לא שמעתם על נימוס? ערכים?” יניב מתגונן ועונה לו: “אתה מדבר איתי על חוסר ערכים? אם לכם היו ערכים לא הייתם באים חודש בשנה לחגוג לנו בחופים, להעלות את המחירים במדינה עם הכסף שלכם ולברוח חזרה כשאנחנו אוכלים חול בצבא לפחות שלוש שנים”.

כאן המגשר ייכנס ויציע דרך לגישור בין השניים.

 

סיטואציה ב:

 

מקום: בית הכנסת ‘שבט אחים’ בהרצליה פיתוח

בסוף תפילת שבת בבוקר פונה לשלמה, גבאי בית הכנסת, מקס, שכבר שנתיים גר שבוע בארץ ושבוע עובד בסן דיאגו,  ואומר לו: “שלמה, אני לא מבין אותך. כבר שנה שאנחנו מתפללים פה, פעם אחת לא העלית אותי לתורה, פעם אחת לא הצעת לי להיות חזן. מה אתה חושב, שאתם יותר טובים? בית הכנסת הוא של כולם”.

הגבאי עונה לו: “תראה, מקס, כדי להיות חלק פעיל מבית הכנסת אתה צריך להיות חלק מהקהילה, לגור פה באופן קבוע, להגיע לאירועים ולשיעורי תורה מדי פעם, אנחנו צריכים להכיר אותך ואת המשפחה. אי אפשר ככה שאתם רגל פה רגל שם… הלב שלכם צריך להיות בארץ ישראל’.

מקס: “אם זאת הגישה שלכם, אל תתפלאו שיהודים נשארים בארצות הברית ומתבוללים. הם יודעים שאין פה מי שיקבל אותם ויהפוך אותם למשפחה, לעם אחד. אולי אתם אלה שצריכים לבדוק איפה הלב שלכם נמצא”.

כאן המגשר ייכנס ויציע דרך לגישור בין השניים.

 

סיטואציה ג:

 

מקום: חנות מזכרות בירושלים

נעמה, סטודנטית מקנדה שהגיעה לארץ לסיור ‘תגלית’, נכנסת לחנות ומרימה מחזיק מפתחות שעליו המילה Jerusalem, ועוד לפני שהיא מספיקה להסתכל המוכר מגיע ואומר לה שהמחיר הוא 50 שקלים. נעמה מרימה את מבטה ומסתכלת על השלטים בחנות, שכתוב בהם “שני מחזיקי מפתחות ב-20”, וצועקת על המוכר: “אתה לא מתבייש לשקר לי רק כי אני תיירת ואתה חושב שאני לא יודעת לקרוא את השלטים שכתובים בעברית?”

המוכר עונה לה: “מה את רוצה? לכם יש כסף, ואני רוצה להתפרנס. זה מחיר לישראלים”.

כאן המגשר ייכנס ויציע דרך לגישור בין השניים.

 

סיטואציה ד:

 

מקום: הבית של ג’רמי, ניו יורק.

יעל, השליחה מהארץ שהגיעה לפני שבועיים לקהילה, באה לסעודת ליל שבת בבית של ג’רמי, מדריך בסניף בני עקיבא. בין המנות אבא של ג’רמי אומר דבר תורה על פרשת ‘שלח לך’, ומסביר שהחטא של המרגלים הוא החמור ביותר שחטאו במדבר, כי הם מאסו בארץ ישראל, ארצנו הקדושה.

יעל לא חושבת פעמיים ואומרת: “ומה איתכם? למה אתם לא באים לארץ?”

שתיקה מתוחה בשולחן.

כאן המגשר ייכנס ויציע דרך לגישור.

 

דעתך חשובה לנו