איתור סניפים וכפרי בוגרים
לאחר שהבנו שמשפחת עם ישראל מורכבת מגוונים שונים ומקהילות שונות נרצה לגעת בקהילה מסוימת – יהדות התפוצות. נרצה ללמוד עליה ולהכיר את המאפיינים שלה, איך אנו מתייחסים אליה ומי היא באמת. נרצה לגעת בה באמת, בלי סטיגמות ובלי הכללות.
מקורות להרחבה:
– סרטון על יהדות ארצות הברית: http://bit.ly/2DKxzAR
– ריאיון עם הרב שמואל אליהו על יהדות התפוצות: http://bit.ly/2WfTK97
– סרטון של בני עקיבא על יהדות התפוצות: http://bit.ly/2LheJYa
– ריאיון עם שירה רודרמן, מנכ”לית קרן רודרמן בארצות הברית: http://bit.ly/2EahrZF
בקשו מהחניכים לספר מה הם יודעים וחושבים על קהילות יהודי צרפת, קנדה ודרום אפריקה.
כעת פזרו לפניהם קטעים (נספח 1 – כל משפט בנפרד) ובקשו מהם להסתובב ולמיין את הקטעים לפי הקהילות. לאחר מכן, אם יש צורך, תקנו וסדרו כמו שצריך.
בקשו שני מתנדבים ואמרו להם לאלתר הצגה. כל אחד ייצג קהילה אחת מהשלוש שהבאנו, ועליהם לדבר ביניהם על העלייה לארץ, על הקשיים ועל השאיפות.
בקשו משני חניכים להציג את הדעות על בתי חב”ד בחו”ל (נספח 2).
שאלו את החניכים:
הערה למדריכים: כוונו את הדיון להיות לא שיפוטי אלא ממקום שמנסה להבין ולגלות נקודות מבט חדשות.
חלקו את החניכים לקבוצות של ארבעה-חמישה, ולכל קבוצה תנו את הריאיון עם שירה רודרמן, מנכ”לית קרן רודרמן בארצות הברית (נספח 3). בקשו מהם לדלות מהריאיון את הדברים האלה:
הערה למדריכים: מומלץ מאוד לקרוא את הריאיון המלא בשביל להכיר את הסיפור בצורה רחבה יותר.
הסבירו לחניכים שבמה שמובא מתואר רק חלק מהסיפור. יש מחד גיסא קהילות מגובשות מאוד ששומרות על עצמן ומצליחות לחיות חיים יהודיים ולשמור על קלה כחמורה וכו’, ומאידך גיסא יש גם משפחות שחיות מחוץ לקהילות וגם קהילות שלא מצליחות לשמור טוב על עצמן, ושם רואים התבוללות והתרחקות.
יהודי התפוצות צריכים להשקיע מאוד בשביל לשמור על הגחלת היהודית בגולה, אך גם אנחנו צריכים להשקיע כדי שלא לנתק אותם מזהותם כחלק ממדינת ישראל, קרי לפתח יחסים חיוביים ולקבל אותם בברכה בבואם ארצה.
הדבר מצריך השקעה הדדית.
תנו לחניכים כמה דקות לחשוב על שאלות שהם רוצים לשאול אנשים מיהדות התפוצות – את מי שהם רוצים: נערים, אנשי ציבור, בעלי בתים – ובקשו מהם להעלות את השאלות בשיח שבטי. מדובר בעיקר בשאלות שבאות לברר בשבילנו את המציאות האמיתית שם מעבר לשמועות ולסטיגמות שיש.
מומלץ בצאת השבת להעלות את השאלות על הכתב לקראת הפעולות הבאות.
סיכום: בפעולה הזו התחלנו את המסע שלנו להכרת יהדות התפוצות. זהו מסע ארוך ורחב, ואנו ניגע רק בקצהו, אבל נשתדל להתחבר לאחינו שאומנם פיזית לא נמצאים איתנו יחד, אבל בליבנו ובליבם אנו יחד.
נספח 1 – מידע על קהילות יהודיות בתפוצות
– קהילה יהודית מהגדולות בתפוצות – כ-478 אלף יהודים.
– קהילה שמתמודדת עם שתי בעיות מרכזיות – התבוללות ואנטישמיות חדשה הנפוצה בה יותר מהמקובל במדינות אחרות.
– הקהילה ספרדית ברובה, ושיעור ניכר בה הם יוצאי אלג’יריה, מיעוט מתוניסיה וממרוקו וכן ממקומות נוספים, נוסף על יהודים ממוצא אשכנזי.
– לרבים בקהילה (כ-200 אלף איש) זיקה חזקה לדת היהודית ולישראל, ומשום כך היא נתפסת כקהילה המסורתית והציונית ביותר בתפוצות.
– כ-300 אלף הם בעלי זיקה תרבותית יהודית ללא חיבור לקהילה המקומית.
– בשנים האחרונות מגיעים לישראל כ-4,000 עולים בשנה המונעים ממוטיבציה דתית או לאומית מוצהרת.
– הקהילה מגוונת מבחינת אופייה. יש בה אורתודוקסים, קונסרבטיבים, רפורמים וחילונים.
– בקהילה מגוון של מוסדות קהילתיים, ובהם בתי ספר, ספריות ומוסדות תרבות ואומנות.
– בקהילה יש ריכוזים גדולים של יהודים חרדים. לחלק מהקהילות יש גופי כשרות ומערכות שחיטה.
– נכון לשנת תשע”ו, כמעט 70% מהתושבים היהודים עומדים לצידה של ישראל.
– עוד מאפיין הוא היעדר כמעט מוחלט של עלייה, וגם מקרב העולים שיעור נכבד חזר.
– בסך הכול נהנים היהודים בקהילה מחיים נוחים בסביבה חופשית ושלווה. לכן עלייה לארץ היא בגדר הינתקות קשה הדורשת החלטה אמיצה ויכולה להיעשות רק מנימוקים ציוניים-יהודיים עמוקים.
– היום יש בקהילה כ-77,500 איש.
– הקהילה היהודית מגובשת, מאורגנת בקהילות ומוסדות וברובה חדורה תחושת זהות יהודית וציונית. כ-80% מהם רשומים כחברי קהילה, בעיקר כחברי קהילות אורתודוקסיות.
– הפדרציה הציונית וארגונים ציוניים נוספים פעילים מאוד בקהילה. עם זאת מהיהודים שעזבו את הקהילה רק מיעוט עלה לישראל, ואילו הרוב היגרו למדינות דוברות אנגלית אחרות.
– כמעט כל יהודי הקהילה דוברים אנגלית כשפת אם. הדור המבוגר יותר, שהולך ומתמעט, דובר יידיש.
– עברית נלמדת בבתי הספר היהודיים ובמסגרות אחרות, שכ-80% מבני הדור הצעיר משתייכים אליהם.
– במהלך כל התקופה שעד תש”ח היה היקף התרומות לנפש לבניין הארץ בקרב יהודי הקהילה הגבוה ביותר בקהילות העולם, והיו יהודים שהשקיעו בארץ ישראל באופן פרטי.
נספח 2 – דעות על בתי חב”ד בחו”ל
דעה א – אסון גדול
את אומרת שבתי חב”ד זה טוב?! אני אומרת לך שזה אחד האסונות הגדולים מאז קום המדינה. אם יש בית חב”ד בכל מקום זה אומר ליהודים שהם יכולים להיות בכל מקום, ובכל מקום ידאגו להם לכשרות, מניין, שבת. ניקח לדוגמה עיר אחת בחו”ל – אם אין שם בית חב”ד, הסבירות שמישהו יגיע לשם נמוכה מאוד, כי אז הוא לא יוכל לאכול כלום, לא יהיו לו מניינים, לא תהיה שבת נורמלית, בקיצור, הוא יהיה לבד. אבל אם יש שם בית חב”ד, אפשר להגיע לשם בכיף ויהיה מי שידאג לו.
אם לא יהיו בתי חב”ד בכל חו”ל, תראי פתאום שהרבה פחות אנשים הולכים לטייל בחו”ל, וקהילות שלמות שאם לא היה שם בית חב”ד לא היו קמות בכלל והיו באים לארץ.
בתי חב”ד גורמים ליהודים לצאת מהארץ וגם לרדת ממנה.
דעה ב – ברכה גדולה
מה את מדברת? הרי בכל מקרה יש יהודים שירדו מהארץ, ובכל מקרה יהיו יהודים שילכו לטייל, לעבוד וללמוד בחו”ל. אז את רוצה שכשהם שם לא יהיה להם אוכל כשר ותפילות וכל זה? אם לא יהיו בתי חב”ד זה לא שלא יהיו יהודים בחו”ל, אלא שגם מי שבכל מקרה בחו”ל יתנתקו יותר ויותר מהיהדות, ואז נפסיד גם אותם ואת הסיכוי שהם יעלו לארץ.
בתי חב”ד שומרים על היהדות של יהודים שבכל מקרה יוצאים מהארץ.
נספח 3 – קטעים מריאיון עם שירה רודרמן, מנכ”לית קרן רודרמן בארצות הברית
– אז איך זה להיות אישה שהפכה מציונית שמתנגדת לקהילות יהודיות מחוץ לישראל לישראלית הזאת שפתאום חיה בארצות הברית?
“החוויה הראשונה שלי הייתה מאוד חיובית, אבל גם מאוד שונה, אפילו מוזרה, ולא במובן השלילי. כמו ילד שנכנס לחנות ממתקים, הייתה לי התרגשות שכזו. מצד אחד העושר הפיזי, אך מצד שני העושר היהודי-קהילתי. לראות אנשים שמתכנסים אל תוך קהילה, משקיעים מאמץ אדיר להיות יהודים. הרי לשלוח ילדים לבית ספר יהודי זו מחויבות והוצאה כלכלית לא מבוטלת של עשרות אלפי דולרים בשנה. היה לי כל כך מדהים לראות מחוץ למדינת ישראל את מה שכל כך טבעי לנו וברור לנו – לראות שמתקיימים חיים יהודיים מדהימים אך מורכבים, בגאווה, שייכות ואכפתיות גדולה ליהדות ולמדינת ישראל. תמיד הדהימה אותי היכולת לשמר מחויבות למדינת ישראל ולציונות כשאתה חי אורח חיים אחר לגמרי ובמדינה אחרת”.
היא מספרת כי בעלה ג’יי לא גדל בניו יורק, מדינה עם כמיליון יהודים וחיי קהילה עשירים ומגוונים, אלא במקום שבו לא חיים הרבה יהודים. “הוא גדל בסביבה לא יהודית, בבית ספר לא יהודי, והדהים אותי שהוא עדיין ציוני כה גדול ועם זהות יהודית חזקה. עניין אותי – איך מייצרים אנשים כאלה מחוץ לישראל?”
– מה הכי הפתיע אותך?
“כמובן שהדהים אותי, כמו כל הישראלים שמגיעים לארצות הברית, הגיוון היהודי; המנעד הזה ביהדות שאני כבר למדתי להכיר לעומק. סוגים שונים של יהודים. אך למרות השוני, לכולם מחויבות גדולה. עד היום אני נכנסת לבתי כנסת קונסרבטיביים או רפורמיים בארצות הברית ואני נדהמת. אני נדהמת כי זה שונה ממה שאני רגילה ביום יום”.
רודרמן עצמה מנהלת חיים אורתודוקסיים, וילדיה לומדים בבית ספר יהודי אורתודוקסי בברוקליין, פרבר של ניו יורק. “זה מדהים לראות את התהליך הזה שהשתנה עם השנים. פעם כולם היו שייכים לקהילה האורתודוקסית, ובעולם האשכנזי של היום זה כבר ממש לא כך. העולם הספרדי שונה בהיבט הזה. אתה לא חייב להיות דתי אבל תהיה מסורתי…
לדבריה, בניגוד לסטיגמה, “אין עודף כסף בקהילה היהודית”. “יש אמנם כסף, אבל רוב היהודים לא תורמים למטרות יהודיות. מדובר בגרעין קטן של תורמים עם מחויבות כספית ואידאולוגית שמשקיע בקהילה. אנחנו בתקופה שבה העולם היהודי מרגיש מאוד בטוח, משגשג, ובסלנג הכי ישיר: אנחנו על הגל. לא הייתה תקופה משגשגת מזו. ישנו עושר כספי, וישנם יהודים שנושאים תפקידים בכירים, דבר שכמעט לא היה קיים בצורה כזו בהיסטוריה. בארגנטינה יש שני שרים יהודים, וזו מדינה אנטישמית במהות שלה. לכן אנחנו לדעתי מתבלבלים. המצב שונה ממה שהיה בעבר. אין כיום סכנה קיומית לעם היהודי. פעם לא הייתה מדינת ישראל, ולכן מה שהיה לנו אז היה רק העם, והדאגה האחד לשני. היום יש ליהודים מדינה, ואנחנו גם מרגישים מאוד בנוח לבקר אותה בכל מיני תחומים”.
– מה יש לישראלים ללמוד מהקהילה היהודית אמריקנית ולהפך?
“קשה לי להשוות, כי יש שוני גדול בין קהילה יהודית בעולם לבין מדינה. אך ללא ספק לישראלים יש הרבה מה ללמוד בכל מה שקשור בחוויה של להיות חלק מהעם היהודי. יש משהו מדהים שקורה כשאתה חי כמיעוט; אתה כל הזמן שומר על הגחלת, מלא תשוקה, מעורבות. כשאתה חלק מהרוב, זה לא קורה. צריך לחשוב איך ישראלים יכולים לאמץ את השיטה הזו”.