איתור סניפים וכפרי בוגרים
מאמר “שליחות”, הרב סולוביצ’יק, “ימי זיכרון”
נבטים-ניצנים: שלושה בלונים
מעלות-מעפילים: נספח 1: “כרטיסיות סיפור”
הרא“ה-שבט חדש: נספח 2: “תמונות שחקן ספסל ושחקן מגרש”, נספח 3: “מפתחות”
לכולם: נספח 4: “בני עקיבא – מובילים!”
חלקו את החניכים לזוגות ואמרו להם שעל אחד מהחניכים לעצום עיניים. אמרו לחניכים להסתובב בחדר בזוגות כאשר אחד עוצם עיניים והשני נשאר בעיניים פקוחות.
לאחר כמה דקות, אמרו לחניכים להחליף תפקידים.
שאלו את החניכים:
– איך היה לכם המשחק?
– איך היה לכם להיות מובלים?
– איך היה לכם להיות מובילים?
– איזה תפקיד הייתם מעדיפים? מדוע?
נבטים-ניצנים: העמידו את החניכים וזרקו בלון למעלה, הסבירו לחניכים שמטרתם היא שהבלון לא ייפול כלל על הרצפה. אם הבלון נופל על הרצפה, המשחק מתחיל מחדש. הוסיפו עוד בלון או שניים לאחר זמן מה כדי לגרום למשחק להיות מאתגר יותר.
עם סיום המשחק, שאלו את החניכים:
– איך היה לכם המשחק?
– מה היית צריך לעשות כדי שהמשחק ימשיך?
הסבירו לחניכים שכדי שהבלון לא ייפול והמשחק ימשיך עליהם היה לפקוח עיניים ולהיות בתשומת לב למיקום שלו ולמצב. כל אחד מהחניכים היה צריך להיות מוביל ולתת לבלון מכה כאשר הוא עמד לגעת ברצפה. אם החניך היה אדיש ולא היה ממלא את תפקידו המשחק היה נגמר.
כך גם בחיים, כדי שדברים יתבצעו ויתקדמו יש להיות ערניים וקשובים – להיות מובילים. למשל, אם היה ריב, אפשר לבחור להיות מוביל ולגשת לחבר אתו רבת כדי לפתור את הריב או אם אימא זקוקה לעזרה אפשר לשים לב ולבחור להוביל, אפשר ללכת לעזור לה אפילו אם היא לא ביקשה. מי שמוביל יכול לשנות את המצב הקיים.
מעלות-מעפילים: חלקו את השבט לשלוש קבוצות. הביאו לכל קבוצה כרטיסיה עם סיפור. הסבירו לחניכים שעליהם לתכנן שתי הצגות אותן הם יציגו לשבט. ההצגה הראשונה צריכה להציג את הסיפור כפי שהוא כתוב וההצגה השנייה צריכה להציג את הסיפור עם סיום אחר שעליו על החניכים לדון ולבחור. כאשר החניכים מוכנים להציג, הושיבו את השבט והזמינו כל קבוצה להציג את ההצגות שלה.
שאלו את החניכים:
– מה מאפיין את ההצגות הראשונות של כל קבוצה ומה מאפיין את ההצגות השניות של כל קבוצה?
לאחר שהחניכים יביעו את דעתם, הסבירו לחניכים שכל הסיפורים הציגו מצב בו החברים היו אדישים למה שקורה בסביבתם. החברים זרמו והמשיכו הלאה. ניתן לשנות את סיומי הסיפור בכך שהחברים ייקחו אחריות ויוזמה על המצב ויובילו אותו למקום אחר.
הרא”ה-שבט חדש: הניחו במרכז המעגל שתי תמונות של שחקני משחק הכדור (נספח 2). בתמונה אחת ישנו שחקן א’ היושב על הספסל ואיננו משחק ובתמונה השנייה שחקן ב’ השותף למשחק.
בחרו שני חניכים ותנו לכל אחד מהם להחזיק את אחת התמונות. כעת, הסבירו להם שעליהם לעשות הצגה ולהיכנס לתפקיד של כל אחד מהשחקנים. הסבירו שאתם מודדים דקה לכל אחד מהם ובמהלך הזמן הנתון הם צריכים לספר לכולם בגוף ראשון על מה השחקן חושב ומה הוא מרגיש.
לאחר ההצגות ומחיאות הכפיים אמרו לחניכים לשוב למקומם ושאלו את כלל החניכים:
– מה ההבדל המרכזי בין השחקנים?
לאחר שהחניכים יענו, חזקו את דבריהם והוסיפו הסבר משלכם.
הסבירו לחניכים ששחקן ספסל זהו שחקן שאין לו השפעה ממשית על מהלך המשחק, הוא פסיבי, צופה מהצד ואילו שחקן על המגרש שותף פעיל למהלך המשחק, הוא אקטיבי ומשפיע על המצב.
– בקשו מאחד החניכים לתת דוגמא לסיטואציה בה הוא שחקן מגרש ובקשו מחניך אחר לתת דוגמא לסיטואציה בה הוא שחקן ספסל.
לדוגמא: שחקן מגרש: “אני רואה לכלוך בכיתה ומרים אותו לפח.”
שחקן ספסל: “אני רואה לכלוך בכיתה, מתעלם וממשיך ללכת”.
סכמו לחניכים את הפעולה עד כה, להלן דוגמא. אמרו את הדברים במילים שלכם וחשבו לפני הפעולה על דוגמאות מהחיים שלכם שתוכלו לספר עליהם, כדי להמחיש לחניכים את הרעיון.
“פתחנו את הפעולה בניסיון לחוות תחושה של הובלה, היינו מובילים ומובלים. דיברנו כיצד הרגשנו ואיזה תפקיד היינו מעדיפים. לאחר מכן, חידדנו את ההבדל שבין להיות מוביל למובל. ראינו את ההבדלים ביניהם (הזכירו את המתודה אותם בחרתם). בחיים אנחנו יכולים לבחור האם להיות מובלים או מובילים, האם אנחנו בוחרים להשפיע ולבחור את המעשים שלנו והדרך שלנו או שאנחנו מעדיפים לזרום ולהביט מהצד.”
נבטים-ניצנים+מעלות-מעפילים: שחקו עם החניכים את המשחק “מולקולות”. הגדירו מכנה משותף כל שהוא על פיו השבט צריך להתחלק לקבוצות. העמידו את כלל החניכים ואמרו: “מולקולות מולקולות לפי מספר אחים”, לאחר שאמרתם הסבירו לחניכים שהם צריכים כמה שיותר מהר להיעמד בקבוצות קטנות על פי ההגדרה. שחקו את המשחק מספר פעמים ולבסוף אמרו: “כל מי ששייך לבני עקיבא”, בשלב הזה כלל החניכים יעמדו בקבוצה יחד.
הסבירו לחניכים שכל עם ישראל שייך לבני עקיבא ושזה מה שמיוחד בה. בני עקיבא היא זו שיכולה להוביל את כולם. היא כוללת בתוכה כל מיני אוכלוסיות, היא משלבת בין תורה לעבודה, בין ציונות לדתיות. היא מתייחסת לחילונים ולדתיים, לימניים ולשמאלנים. היא זאת שיכולה להוביל את כולם קדימה בזכות שהיא כוללת בתוכה את כולם כתנועה של עם.
הביאו חניכים דוגמאות מהשטח כדי להמחיש כיצד בני עקיבא נוגעת לכל חלקי עם ישראל. בני עקיבא עובדת עם עולים חדשים, מפעילה ישיבות ואולפנות, דואגת לבעלי צרכים מיוחדים, מפיצה תורה, מארגנת שיח בין דתיים לחילוניים, חבירה שותפים לצבא ולשירות הלאומי…
הרא”ה-שבט חדש: חלקו את השבט לשלישיות, כל שלישיה תקבל דף עם ציורים של מפתחות (לדוגמה: נספח 3). המשימה של כל שלישיה היא לדון ביניהם כיצד יראה מפתח ה”master”“. המפתח שכולל את כל המפתחות המצוירים ופותח את כל הדלתות שהמפתחות האחרים פותחים. לאחר דיונים בקבוצות, בקשו מכל קבוצה לשתף את השבט כיצד יראה המפתח לדעתם.
הסבירו לחניכים שכל מפתח הוא בצורה מסוימת וספציפית וכך הוא מתאים למנעול של דלת אחת ויחידה. הצורה שלו היא מדויקת לדלת אחת וזו הסיבה שהיא איננה מתאימה לאף דלת אחרת.
אך, יש מפתח אחד שהוא מתאים לכל הדלתות. הצורה שלו כוללת את כל הצורות האחרות ולכן אפשר לפתוח באמצעותו את כל הדלתות.
משחק המפתחות הוא משל לכל עם ישראל. כדי לפתוח את דלתות הלב של עם ישראל צריך מפתח מיוחד הפותח את כולם ומתאים לכולם.
“בני עקיבא” היא מפת הmaster שמתאים לפתוח את דלתות הלב של כל עם ישראל. בני עקיבא היא זו שיכולה להוביל את כולם. היא כוללת בתוכה כל מיני אוכלוסיות, היא משלבת בין תורה לעבודה, בין ציונות לדתיות. היא מתייחסת לחילונים ולדתיים, לימניים ולשמאלנים. היא זאת שיכולה להוביל את כולם קדימה בזכות שהיא כוללת בתוכה את כולם כתנועה של עם.
הביאו חניכים דוגמאות מהשטח כדי להמחיש כיצד בני עקיבא נוגעת לכל חלקי עם ישראל. בני עקיבא עובדת עם עולים חדשים, מפעילה ישיבות ואולפנות, דואגת לבעלי צרכים מיוחדים, מפיצה תורה, מארגנת שיח בין דתיים לחילוניים, חבירה שותפים לצבא ולשירות הלאומי…
לסיכום הפעולה, חלקו לחניכים את נספח 4: “בני עקיבא – מובילים!”
אם תרצו, תנו לחניכים להגיב אל המכתב.
– מה דעתכם?
– מה מיוחד בבני עקיבא שכדאי שתוביל?
ספרו לחניכים שנושא המסע הוא הובלה וכעת לאחר שבררנו לעצמינו מה הוא כוחו של מוביל ולמה דווקא בני עקיבא נצא למסע סוכות ללמוד יחד איך עושים את זה.
זהו היום הראשון של השנה של כיתה ו’. הפסקת עשר. פתאום נכנס תלמיד חדש לכיתה, הוא נראה מבוהל ומבולבל. אתם חבורת חברים היושבים במעגל בפינת הכיתה, כולכם מפנים את המבט אל התלמיד ומיד ממשיכים לדבר במעגל על הנושא בו הייתם עסוקים.
– חשבו, האם ניתן לסיים את הסיפור אחרת?
– עליכם להציג את הסיפור כמו שהוא כתוב ולאחר מכן להציג אותו שוב, עם סיום אחר…
יום שלישי, הגעתם לסניף כמה חברים וראיתם שהוא הפוך ומלוכלך. אתם רואים את הקומונרית עומדת בתוך כל הבלגן. היא מביאה שקית זבל ומתחילה לאסוף את הדברים. אתם ממשיכים הלאה אל המקום הקבוע של השבט.
– חשבו, האם ניתן לסיים את הסיפור אחרת?
– עליכם להציג את הסיפור כמו שהוא כתוב ולאחר מכן להציג אותו שוב, עם סיום אחר…
יום רביעי, אתם בדרך לסניף, חבורה גדולה של חברים שהולכים יחד באופן קבוע. אתם מאחרים וממהרים לפעולה. בדרך, אתם שמים לב בזווית העין לאיש מבוגר שמתקשה ללכת ולסחוב את סלי הקניות. אתם מסתכלים עליו וממשיכים לרוץ לסניף.
– חשבו, האם ניתן לסיים את הסיפור אחרת?
– עליכם להציג את הסיפור כמו שהוא כתוב ולאחר מכן להציג אותו שוב, עם סיום אחר…
אם נביט לעומק
אל המציאות שתנועתנו יוצרת,
נגלה כי המטרה ששמנו לעצמנו: “לחנך דור נאמן לעמו, תורתו וארצו”
מחלחלת בצינורות רבים,
צינורות של לימוד, בירור, חינוך ועשייה.
לימוד התורה בסניפים,
עשיית החסד לה שותפים חברינו,
החתירה לצדק חברתי בקליטת עליה,
בשילוב חניכים בעלי צרכים מיוחדים,
המפגשים המתקיימים בין אוכלוסיות שונות וגוונים בחברה הישראלית,
ההתנדבות,
האחריות והמנהיגות שמגלים חברינו חושפים דור נאמן,
דור מחויב שמחפש כל הזדמנות להשפיע טוב על סביבתו.
לא נברח מלשאול את עצמנו בכל רגע נתון:
“מה עוד עלינו לעשות כדי להגישם את החזון,
נחלום בגדול,
ונשאף להגשים את חלומותינו,
עלינו להעמיק וללמוד את הדרך,
את המשנה הסדורה של תורת ארץ ישראל,
של דרך תורה ועבודה,
של ציונות דתית שלוקחת אחריות על כל שטחי החיים.
יש לנו רעיון עצום שמשנה את המציאות!
אנחנו דורשים שלמות!
עלינו להיות מובילים!
(על פי דברים של דני הירשברג המזכ”ל לשעבר ואלחנן שטיגליץ ראש מחלקת הדרכה בבני עקיבא)