מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

אני רוצה לגדול- שבת

אני רוצה לגדול- שבת

סוג הפעולה
פעולה
מתאים לגיל
נבטים
משך הפעולה
עד שעה
נושא
אכפתיות | נתינה
  • מתאים לשבת
  • פעולה ממערך
מדריך 1 אהב את הפעולה

תקציר הפעולה

מדריך יקר!

בפעולה זו אנו רוצים לגעת עם החניכים בנקודת החשיבה העצמית והבירור העצמי. אך חשוב לשים לב ולא להעביר מסר לפיו מה שאני לא מבין או מסכים אני לא צריך לעשות! לפעמים ההורים/ מורים וכד’ מבקשים ממנו דברים שאנחנו לא מבינים או מסכימים איתם ובכל זאת צריך לעשות. וכך גם לגבי המצוות וההלכות- לא הכל אנחנו מבינים או מסכימים בהכרח (אפילו הרוב לא מבינים) ואנחנו עדיין מחויבים לקיים אותם!

כלומר, המסר הוא לשאול ולברר כדי לגדול אבל לזכור שמה שאני מחויב לו אני צריך לעשות גם אם לא הבנתי בדיוק… וזה לא סותר את זה שצריך להמשיך ולשאול…

מטרות הפעולה

החניכים יפנימו את עיקרון החשיבה ובירור הדרך שלי.

מהלך הפעולה

 

  • שלב א’- הצגה-  “מי הוא בעל הבירה?”
  • שלב ב’- נשחק פרה עיוורת המטרה להמחיש לחניכים שלפעמים אנחנו רצים כי כולם רצים ואנו לא עוצרים לחשוב אם זה באמת מה שאני רוצה לעשות.
  • שלב ג’- סיטואציות
  • שלב ד’- סיכום

 

 

שלב א’

נציג לחניכים בהצגה את המשל על אברהם אבינו (כדאי מאד להביא אביזרים שמתאימים להצגה כדי להחיות את ההצגה).

 

“…משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום וראה בירה אחת דולקת.
אמר: “תאמר שבירה זו ללא מנהיג?”
הציץ עליו בעל הבירה ואמר לו: “אני הוא בעל הבירה”.

 

הנמשל במדרש הוא: היה אבינו אברהם אומר: “תאמר שהעולם הזה בלא מנהיג?”
הציץ עליו הקדוש ברוך הוא ואמר לו: “אני הוא בעל העולם”. “

בראשית רבה, פרשה לט, סימן א

 

הסיפור כהצגה מופיע בנספח!

 

המדרש מתחיל מכך שאברהם אבינו היה עובר ממקום למקום כלומר, אברהם היה בתהליך מתמיד, בחיפוש מתמיד וכאשר מצא משהו שאינו מבין או יודע, אינו המשיך הלאה אלא עצר ושאל איך זה הגיוני שיש דבר כזה בירה שדולקת ללא מנהיג?
גם אני בתור חניך כאשר אני לא מבין למה עושים דבר מה אני צריך לא להתעלם מהשאלה שמציקה לי אלא ללכת ולברר. עם המדריכים/ ההורים/מורים וכו’..

 

 

שלב ב’

נשחק יחד את המשחק “פרה עיוורת”- קושרים לחצי שבט את העיניים והם צריכים לרדוף אחרי החצי השני של השבט.

 

המשחק מבטא איך לפעמים בחיים אנו רצים בצורה עיוורת אחר החברה ולא עוצרים לחשוב, או לא עושים את מה שאנו חושבים באמת.

 

נשאל את החניכים:  האם הרגשתם פעם שאתם עושים משהו בלי להבין או להסכים איתו רק בגלל שככה מקובל?  האם זה הציק לכם?
ניראה איפה אנחנו פוגשים את זה אצלינו בחיי היום יום:

 

שלב ג’

נציג לחניכים מס’ סיטואציות. מחלקים את החדר לשני צדדים: צד אחד- כן, צד שני- לא.

 

המדריך מקריא סיטואציה אחר סיטואציה, כאשר בכל סיטואציה החניכים אמורים לעמוד בצד המתאים למה שהם חושבים.

 

מומלץ מאוד לכתוב את הסיטואציות על בריסטולים ואף שלטים של “כן” או “לא”.

 

סיטואציות:

  1. כל התלמידים בכיתה החליטו שבשיעור הקרוב הם הולכים לתעתע את המורה באיזה דבר. להפריע לה כך שלא תצליח להעביר את השיעור היום.. האמת היא שאני מרגיש עם זה קצת לא נעים. לשתף איתם פעולה או שמא לומר להם את דעתי?
  2. אנחנו נוהגים לברך בכיתה ברכת המזון אחרי ההפסקה. פעם שמעתי שאומרים שצריך לברך כאשר מסיימים לאכול. האם אנסה לדבר עם המורה שלי על כך או שאשאיר את המצב כמו שהוא, הרי זה מלא שנים ככה..?
  3. כל החברים שלי החליטו היום לא להיכנס לפעולה ולהישאר לשחק בחוץ. דווקא חשוב לי להיות בפעולה ולשמוע את המסרים החדשים שיהיו בה… מה לעשות? להיכנס בכל זאת לפעולה או להישאר בחוץ עם כולם?
  4. החברים שלי קבעו ללכת לאסוף מוצרי מזון למשפחות מצוקה בסופר. אני לא מבין כ”כ את העניין והחשיבות שבזה. האם אנסה לברר עם המדריך שלי מה העניין בזה או שלא אתייחס לשאלות שמפריעות לי?

 

 

כמובן שאפשר ורצוי להוסיף או לשנות את הסיטואציות לפי מה שמתאים לשבט שלכם, אם אתם יודעים שהחניכים שלכם מתמודדים עם איזו שהיא סיטואציה לא קלה זה הזמן לדבר עליה.

 

 

לאחר ארבעת הסיטואציות, נדון עם החניכים על הסיטואציות.

 

נשאל אותם: 

  • מה גרם לי לבחור לאיזה צד ללכת?
  • האם קרה לי שממש לא הבנתי למה עושים דבר מה אך המשכתי לעשות אותו בכל אופן בלי לברר עם אף אחד?
  • האם הרגשתי פעם שאני עושה דברים לא כי אני רוצה לעשות אלא כי פשוט חברים שלי עושים זאת ולא כ”כ שמתי לב שאני בכלל לא רוצה לעשות את זה?

 

 

שים לב שהנקודה פה היא לא לחץ חברתי אלא ההבנה שאנו רוצים לברר לעצמינו את הדרך שלנו. שאנחנו רוצים לגדל אנשים שחשוב להם לשמוע, לגדול, להתקדם ע”י הברור המתמיד.

 

 

סיכום


אנחנו לומדים מאברהם אבינו כמה חשוב לבדוק ולחקור כדי להתפתח.
אנו רואים כי אברהם אבינו היה בחיפוש מתמיד אחרי דרכו. אברהם לא “רץ” אחרי כל העולם אלא חשב ושאל ובדק איך צריך לנהוג.  אנו רוצים להיות אנשים שחשוב להם לדעת, לבדוק, לברר, לשאול ומתוך כך להתקדם ולא פשוט לזרום… אנחנו רוצים לקחת מאברהם אבינו את ‘תכונת החקירה’ הזאת ולהשתמש בה על מנת לגדול.

 

נספחים

 

נספח:

 

 

הצגה- אברם הקטן מגלה את הקב”ה

 

לילה חשוך אחד, הסתכלו עבדי נמרוד המלך בשמים. הם עבדו עבודה זרה, והסתכלו בכוכבים כדי לחזות את העתיד. באותו הלילה, ראו הם בכוכבים שנולד תינוק שיכריע את נמרוד ועוד מלכים רבים. בדקו בכל הממלכה, וגילו שמי שנולד בזמן זה הוא אברם, בנו של תרח. רצה נמרוד להרוג את התינוק אברם הקטן. בכדי להימלט, תרח לקח את אברם הקטן ואת אימו אמתלאי, ושיכן אותם במערה חשוכה בין ההרים, להסתתר מפני נמרוד המלך….

במשך שנים חי במערה אברם עם אמו. המערה היתה כה חשוכה וקרה. אברם לא הצליח לראות אור יום, לא ידע איך נראה העולם שמבחוץ. ובאמת, זה סיקרן את אברם שלנו מאד…

אברם: אמא, איך נראה העולם שמחוץ למערה שלנו?

אמא: אמממ… העולם שלנו גדול ויפה. יש בו עצים ופרחים ופרפרים. ישנם נהרות רחבים מאד ובהם הרבה מים, והם זורמים אל הים הגדול.

אברם: מוזר…. אמא, איך מים יכולים לזוז ממקום למקום? הרי הם לא חיים כמונו… אמא, מי מזיז את המים?

אמא: שאלה טובה, בני. מעניין. אף פעם לא חשבתי על זה…

ואברם הקטן נותר מבולבל, ללא תשובה.

 

מדי פעם הגיע גם אבא תרח לביקור. וגם אותו שיגע אברם עם כל מיני שאלות..

אברם: אבא, אבא, גם מחוץ למערה יש מדורה גדולה של אש כמו פה, שתחמם ותאיר את העולם?

תרח: בני יקירי, כמעט, כמעט, אבל לא בדיוק…(בצחקוק)  בשמים יש כדור צהוב וגדול שמאיר ומחמם את ה-כ-ל. לעיגול הזה קוראים שמש. תגיד: ש-מ-ש. ש-מ-ש.

אברם: ש-מ-ש. שמש. איזו מילה יפה. איך בא לי כבר לראות את השמש…

אבל אבא, מי הוא זה שמדליק את השמש?

תרח: אף אחד לא מדליק אותה, מתוק, היא דולקת  לבד, מ-ע-צ-מ-ה.

אברם: אבל אבא, איך יכול להיות שהיא דולקת כך מעצמה? מישהו היה חייב להדליק אותה. הנה, כמו המדורה שלנו, אמא הדליקה אותה! ומי תלה אותה בשמים?

תרח: אוי, עייפת אותי כבר עם השאלות שלך. כשתגדל, תבין.

 

יום אחד, הגיע תרח שמח ובישר להם שהסכנה חלפה. נמרוד שכח בכלל מכל הסיפור עם אברם והכוכבים. אפשר לצאת מן המערה..

אברם יוצא אל העולם: וואו. איזה עולם נפלא! יש כאן כל כך הרבה דברים מעניינים מסביב. אייייי, מה זה? זה דוקר!  ואיזה ריח טוב יש לזה… וואו. אילו צבעים! פשוט נפלא! ומה זה שם שמרחף בשמים? והדבר הזה העגול?

מעניין.. מעניין מי דואג לי, מי עושה שיהיה לי נעים כל כך…. אני יודע!

הכל בזכות השמש! היא מחממת אותי, ומאירה לי את העולם.

שמש, מלכת העולם! אני אברם, בנו של תרח ואמתלאי. אני כ”כ רוצה להודות לך על טוב הלב שלך, ועל השפע שאת נותנת לנו!

 

לפתע, קרה דבר נורא ואיום: השמש החלה לרדת! היא ירדה וירדה. האור הלבן שלה נחלש, נהייה כבר כתום, ואפילו אדום, כאילו….

אברם: הצילו! הצילו! שריפה! השמש נשרפת! היא נופלת מהשמים! מישהו כאן? תעזרו לי להציל אותה!! שמש, בבקשה, אל תעזבי אותי כאן לבד בחושך…

 

אך דבר לא עזר. השמש אט אט נעלמה. חושך מוחלט כיסה את הארץ.

אברם התעצב. הוא הרגיש כאילו הוא שוב במערה. הוא רואה רק צללים עמומים (וגם די מפחידים…). לא יכול היה לראות את הדברים הנפלאים שבעולם.

אברם: רגע… אז אולי השמש איננה מלכת העולם. הרי החושך ניצח אותה. ואף אחד לא יכול להביס את החושך הקר והמפחיד…

היי, מה אני רואה שם? הנה, הכדור הלבן בא להילחם בחושך! כדור לבן, אולי אורך לא כ”כ חזק כמו השמש, אבל מספיק כדי להניס את החושך הנורא. תודה לך! תודה!

 

לאברם היה קצת קשה להירדם. הכל כ”כ חדש, והוא היה מלא במחשבות.

פתאום עלה עמוד השחר…

אברם: חשוך לי. וקר. רגע, מה זה שם שאני רואה בקצה השמים? השמש! השמש חזרה!

 

לאט לאט הבין אברם, שלא השמש היא מלכת העולם, וגם לא הירח.

 

אברם: אני לא מבין מה קורה פה. אולי, אולי הכדור הגדול והקטן בשמים לא נוצרו לבד? אולי מישהו ברא את השניים האלה? אולי הוא זה שאומר להם מתי להאיר, ומתי להיעלם? אולי הוא פשוט לא מתגלה בעולם, אבל הוא ברא את הכל ודואג לכל?

 

כך חשב אברם הקטן, וכבר פרצה בליבו תפילת הודיה גדולה אל אותו אדון מסתורי ונעלם. זה שברא את הכל.

 

דעתך חשובה לנו