תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

מהלך הפעולה

פתיחה:

הציגו לפני החניכים מצב ושאלו אותם כיצד הם חושבים שנכון לפעול:

המורה נתנה שיעורי בית בשיעור הקודם. אחד החברים לכיתה ניגש אליכם, אומר שלא הספיק להכין את שיעורי הבית ומבקש להעתיק אותם מכם.

נסו להוביל את החניכים לדבר על הערכים שמתנגשים בדילמה ולא על הפחד מעונש או מהחשש לצאת פראיירים. לצורך הדוגמה, האם ערך החברות גדול מערך האמת?

לאחר שיביעו את דעתם שאלו את החניכים:

• על פי מה החלטתם איך לפעול?
• איך הכרעתם מה חשוב יותר?
• ובכלל, איך אנחנו יכולים להכריע בין ערכים שונים?

שלב א:

הערה למדריכים: אם הפעולה ארוכה מדי לחניכים שלכם, ותרו על שלב זה.

חלקו את החניכים לשתי קבוצות ותנו להן להרכיב פאזל (נספח 1). לקבוצה אחת תנו נוסף על כל החלקים גם את התמונה השלמה של הפאזל.

שאלו את החניכים:

• למה לקבוצה שהייתה לה התמונה השלמה היה קל יותר להרכיב את הפאזל?
• מה אנחנו יכולים ללמוד מזה לחיים שלנו?

הסבירו (תוך כדי דיבור ודיון עם החניכים ולא בנאום, אלא אם אתם מרגישים צורך לחזק את הנקודה): כשהתמונה המלאה בראש, קל לנו לדעת איך לפעול. יש לנו ציור ברור, אנחנו יודעים לאן אנחנו רוצים להגיע, לאן אנחנו מכוונים. אנחנו לא סתם מציבים חלקים ומעבירים אותם ממקום למקום, אנחנו יודעים איך הדברים אמורים להיראות. כך פעל הרב אלישע, וכך אנחנו צריכים לפעול במציאות. מתוך תפיסת עולם, מתוך תמונה ברורה של מה אנחנו רוצים ליצור בעולם, במה אנחנו מאמינים בעצם.

שלב ב:

הערה למדריכים: בפעולה מדברים הרבה על המושג ‘תפיסת עולם’. הסבירו אותו לחניכים וודאו שהם מבינים את משמעותו.

קודם הבנו שחשוב שנגבש לעצמנו תפיסת עולם שלמה ותובנות בנוגע למה שאנחנו חושבים על העולם, איך נכון להתנהל וכו’. אבל איך מגיעים לזה? איך אפשר לגבש תפיסת עולם?

שמעו קצת רעיונות מהחניכים, ולאחר מכן שימו במרכז המעגל תמונות: סימן שאלה, חברים, ספר, רב, מחשב (נספח 2).

שאלו את החניכים על כל תמונה איך היא יכולה לעזור לנו בגיבוש תפיסת עולם.

הסבירו שהשלב הראשוני בבניית תפיסת עולם שלמה ואורגנית הוא בירור ולימוד תמידי. כל אחת מהתמונות היא כלי שיכול לעזור לנו בבירור התפיסה שלנו: שאילת שאלות, לימוד מקורות, התייעצות עם דמויות, מחקר באינטרנט, דיון עם חברים, שיח עם אנשים ובירור הדעה שלהם (לשמוע ולא רק להשמיע) ועוד.

הזכירו את המצב שהזכרנו בתחילת הפעולה וחלקו את השבט לארבע קבוצות:

• קבוצה אחת תלמד קטע בנוגע למידת האמת (נספח 3).
• קבוצה אחת תיגש לשאול אנשים ברחוב מה הם חושבים על הדילמה שהצגנו בתחילת הפעולה.
• קבוצה אחת תיגש לדמות חינוכית (רב, קומונרית, מורה) שנמצאת באזור ותשאל אותה על הדילמה.
• קבוצה אחת תדון בינה לבין עצמה באמצעות שאלות מנחות (נספח 4).

התכנסו כעבור זמן מוגדר לשמוע מכל קבוצה מה היה לה.

פתחו דיון קצרצר שוב בנוגע למצב. שאלו את החניכים:

• מה התחדש לכם בעקבות הבירור?
• מישהו שינה את דעתו בנוגע למה שנכון לעשות בדילמה ממה שאמר בתחילת הפעולה? למה הדעה השתנתה?

חשוב להדגיש: הבירור תמידי, לא רק תלוי דילמות. דילמות מזמינות אותנו לברר עוד יותר לעומק כיצד נכון לפעול, אבל גם בלי שנעמוד בפניהן ראוי שכל החיים נהיה בבירור וגיבוש תפיסת עולם.

שלב ג:

עד עכשיו דיברנו על החשיבות של גיבוש תפיסת עולם ואיך עושים את זה. בשבוע שעבר למדנו על הרב אלישע, וכעת ננסה לתפוס קצת מתפיסת העולם שהניעה את הרב אלישע לפעולה.

חלקו את השבט לקבוצות. כל קבוצה תקבל סיפור ותדון בסיפור לפי השאלות המנחות (נספח 5). לאחר מכן יתאספו כולם יחד, וכל קבוצה תגיד במשפט קצר איזה חלק בתפיסה של הרב אלישע היא פגשה.

סכמו בקצרה: הרב אלישע לא פעל מתוך משהו רגעי אלא תפיסת עולם שלמה ומבוררת הובילה אותו וחרזה את כל מהלך חייו ואת כל הפעולות שפעל בעם ישראל.

סיכום:

חזרו על עיקרי הדברים שנלמדו בפעולה ושאלו את החניכים איזה נושא בחייהם היו רוצים לברר ובאיזו דרך הם יכולים לברר אותו.

נספחים

נספח 1 –

פאזל  (להדפיס פעמיים ולגזור לחלקים)

נספח 2 –

תמונות

נספח 3 –

קטע על מידת האמת

פניני הלכה, איסורי השקר השונים:

האיסור הכללי לשקר כולל בתוכו גוונים שונים של שקרים, שכמובן כולם אסורים מן התורה, שהרי אנחנו מצווים להידבק במידותיו של הקב”ה, שנאמר (דברים כח, ט): “וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו”, ואחת ממידותיו של הקב”ה היא אמת. ובכל זאת התורה התייחסה ביתר פירוט לכמה תחומים.

איסור אחד נזכר בפסוק “מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק” (שמות כג, ז), ועניינו שלא לתאר אירוע שקרה בעבר בשינוי פרטים. וכן גם לגבי העתיד, אסור לאדם לתאר את תוכניותיו בשינוי פרטים. וככל שהשקר גורם נזק רב יותר לחבירו, כך הוא חמור יותר. וקל וחומר אם הוא נאמר בעת עדות בבית-דין – חומרתו רבה מאוד. אבל גם שקרים שאינם גורמים נזק לזולת, כגון סתם שקרים קטנים בתיאור אירוע, כלולים באיסור זה.

האיסור השני הוא איסור ‘גניבת דעת’, היינו שלא לגנוב את דעתו של חבירו על ידי מעשה או דיבור שיגרום לחבר לחשוב כאילו עשינו למענו דבר-מה, כאשר בפועל לא עשינו דבר. ההבדל שבין איסור זה לאיסור לשקר, שהאיסור לשקר מכוון כלפי תיאור דבר-מה בעבר או בעתיד, שצריך להיאמר בצורה מדויקת, ואילו איסור ‘גניבת דעת’ מכוון כלפי ההתנהגות בהווה שצריכה להיות ישרה, ללא הצגות שנועדו ליצור רושם מוטעה. מקור האיסור בפסוק: “לֹא תִּגְנֹבוּ” (ויקרא יט, יא), ואף שבדרך כלל בלשוננו גניבה היא לקיחת חפץ או ממון, מכל מקום מצינו במקרא מספר פעמים שגם גניבת דעת נקראת גניבה, כמו שנאמר אצל אבשלום שגנב את לב ישראל (שמואל ב’ טו, י. לאיסור ‘גניבת דעת’ נקדיש את הפרק הבא).

האיסור השלישי הוא חנופה. ישנם שני סוגי חנופה עיקריים: הראשון, שלמרות שאדם מסוים ראוי לגנאי על מעשה שעשה, חבירו מחניף לו פנים, ומתכחש לאמת. והשני, שאדם מתנהג כלפי חבירו כאילו הוא אוהבו ומעריצו, אך ליבו רחוק מאהבה והערכה כלפיו, וכל התחנפותו אינה אלא לזכות בתמיכתו ועזרתו. המקור לאיסור החנופה בפסוק: “וְלֹא תַחֲנִיפוּ אֶת הָאָרֶץ” (במדבר לה, לג).

האיסור הרביעי שייך לענייני משא ומתן, שכל הדיבורים בענייני משא ומתן צריכים להיאמר ביושר. ולכן אסור לאדם לומר לחברו שבעתיד יקנה ממנו או ימכור לו משהו, ובליבו הוא לא מתכוון לעשות כן. ואפילו אם בשעה שאמר התכוון לקיים את דבריו, רק שאחר-כך נשתנו הנסיבות וקשה לו לקיימם – עליו להתאמץ לעמוד בדיבורו. המקור לזה בפסוק (ויקרא יט, לו): “מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי צֶדֶק אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם”, ופירשו חז”ל שכוונת הכתוב ללמדנו, שהן שלנו יהיה הן, ולאו יהיה לאו, שאסור שאדם יאמר אחד בפה ואחד בלב, וכן שיקיים את דבריו ויעמוד בדיבורו (ב”מ מט, א; אנצ’ תלמודית ‘הן צדק’).

איסור חמישי מיוחד ישנו לגבי עדים שלא ישקרו בעדותם, וזהו אחד מעשרת הדיברות, שנאמר (שמות כ, יג): “לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר”. ישנה חשיבות עצומה שבית-הדין יוכל להגיע לחקר האמת, כדי להעמיד את הדין על תילו ולהשתית את חיי החברה על ערכי הצדק והיושר, ולכן קבעה התורה איסור מיוחד לעדים שלא ישקרו, ואף הכלילה אותו בעשרת הדיברות.

נספח 4 –

שאלות מנחות לדיון:

• אילו שני ערכים באים לידי התנגשות בדילמה?
• מה התורה אומרת על זה?
• אם מישהו שאני מעריכ/ה היה לידי, מה הייתי בוחר/ת?
• האם יש ערך שמתבטל אל מול הערך האחר, או שזה רק למראית עין?

נספח 5 –

סיפורים על הרב אלישע