איתור סניפים וכפרי בוגרים
לאחר שהכרנו את יהודי ברית המועצות נעמיק את ההיכרות עם הערכים המרכזיים של החברה הזו, נגלה את הצדדים המשותפים שיש לנו ונלמד כיצד השונות בין האוכלוסיות גורמת לגיוון ולעניין ואף מוסיפה לחברה הישראלית.
מקורות להרחבה:
שיבת ציון: יהודי קווקז – יום העצמאות https://www.youtube.com/watch?v=ghAXltx1HYw
חדשות סוף השבוע עם דני קושמרו – 42 שנה למשפט לנינגרד, https://www.youtube.com/watch?v=LyJbm7v7Cr8
ניסיתי לחטוף מטוס… ולברוח מרוסיה! אש התורה
https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3623406
ציוד נדרש:
אפשרות א: בקשו מהחניכים לערוך ישיבה לתכנון עיר חדשה. כל חניך בישיבה מתבקש לציין לפחות שלושה צרכים שחייבים להיות בעיר החדשה (מוסדות, בעלי מקצוע, שירותים משפחתיים וחברתיים וכו’).
פזרו במרכז המעגל פתקים: משפחה, ילדים, תינוקות, נכים, עולים חדשים, דתיים, חרדים, חילונים, נכים, חולים, עיוורים, חיות, זקנים, עניים.
כוונו את החניכים לחשוב על הצרכים השונים שיש לכל סוגי האוכלוסיות בעיר.
דרך זה אפשר לראות שכדי לבנות חברה תקינה יש צורך במגוון של אנשים ודעות. לכל אוכלוסייה יש צרכים שונים, וחשוב לתת מענה לכולם.
אפשרות ב: חלקו כרטיסיות תכונות לכל חניך, והחניכים יחליט אם זאת תכונה שמגדירה את ילידי הארץ או את יהודי ברית המועצות וימקמו אותה על ציר בין ילידי הארץ ליהודי ברית המועצות (נספח 1).
נראה שהרבה מהתכונות של דייקנות, מסירות, הגינות וכדומה מאפיינות מאוד את עולי ברית המועצות, והם תורמים בהן לחברה הישראלית. הסבירו לחניכים שהרבה דברים שיש כיום בתרבות הישראלית בכלל הם שילוב של תרבויות, עדות ומנהגים שונים, והשילוב יוצר אצלנו רבגוניות ואפשרות לקחת דברים טובים מכל חברה. כך גם מעולי ברית המועצות אנו נתרמים כחברה וכתרבות משלל הערכים ומהיכולות החיוביות שלהם.
אפשרות א: קראו סיפור לחניכים על המסירות נפש הגדולה של יהודי ברית המועצות, והשוו את הסיפור לסיפורים על יהודים שנלחמו על הארץ (נספח 2). מהסיפור אפשר ללמוד על מסירות הנפש הגדולה של היהודים, על האומץ הרב ועל הרצון להגיע לארץ ישראל בכל מחיר: הם פשוט החליטו להקריב את הכול כדי לעלות ארצה, בדומה למסירות הנפש על ארץ ישראל שעליה אנו מתחנכים ואותה אנו מוקירים ומעריכים.
אפשרות ב: חלקו את המכתב מפעילי בני עקיבא ברוסיה (נספח 3) בצורת איגרת.
הסבירו לחניכים שהמכתב אמיתי, נשלח לחברי בני עקיבא בארץ ופורסם בעיתון ‘זרעים’ בשנת תשנ”א (1991). חשוב להדגיש שהמכתב נכתב לאחר נפילת מסך הברזל, כשהיהודים היו חופשיים ללמוד ולחיות אורח חיים יהודי, אבל בגלל השנים הרבות שאסרו עליהם זאת הם נצרכו ללמוד מחדש את יהדותם.
אנו רואים שליהודי ברית המועצות הייתה זיקה עמוקה לזהות היהודית, והם אף היו מוכנים להתמסר עליה. חשוב לזכור את אירועי ההיסטוריה, שבהם נאסר על היהודים לשמור על יהדותם, ולכן כיום אנו רואים צאצאים רבים של יהודי ברית המועצות שהתרחקו ממקורות היהדות. אבל עלינו לזכור שאל לנו לתת לזה להפריד בינינו, אלא אנחנו פה כדי ללמוד, להכיר ולהעצים את המשותף בינינו.
המלצה: ספרו את הסיפור בעל פה בצורה מותחת, ולא בקריאה מהדף.
לסיכום ערכו סבב בין החניכים, וכל חניך בתורו יציף שאלה שמעניינת אותו על יהודי ברית המועצות.
אם מתאפשר לכם, כתבו את כל השאלות, הזמינו לשיחה יהודי מברית המועצות ושאלו אותו את השאלות הנ”ל.
סיכום: בשלב הראשון ראינו שבחברה מוטב שיהיו גיוון ושונות בין אנשים, ומתוך כך ראינו שהשונות שיהודי ברית המועצות הביאו איתם לארץ תרמה ותורמת מאוד עד היום לחברה הישראלית. בהמשך ראינו את הדמיון בין מסירות הנפש הגדולה של יהודי ברית המועצות על החיבור לארץ ישראל לבין המסירות שעליה אנו מתחנכים, ולסיום יצרנו סקרנות ועניין לרצות ולהשיג ידע נוסף על עולי ברית המועצות.
הצעה לצ’ופר:
שיר ישראלי
שלמה גרוניך
מילים: אהוד מנור
לחן: שלמה גרוניך
השלג שלך
והמטר שלי
הוואדי שלך
והנהר שלי
נפגשים סוף סוף
בחוף ישראלי
עם כל החלומות והגעגועים
עם כל הזיכרונות
הטובים והרעים
בשיר חדש ישן
שמאחה את הקרעים
הנה מה טוב
הנה מה טוב
ומה נעים.
במקצב יווני עם מבטא פולני…
בסלסול תימני עם כינור רומני…
מי אני? מי אני?
כן אני! אלי, אלי!
שיר ישראלי
העמק שלך
וההר שלי
היער שלך
והמדבר שלי
נפגשים סוף סוף
בנוף ישראלי
עם כל החלומות והגעגועים
עם כל הזיכרונות
הטובים והרעים
בשיר חדש ישן
שמאחה את הקרעים
הנה מה טוב
הנה מה טוב
ומה נעים.
במקצב יווני עם מבטא פולני…
בסלסול תימני עם כינור רומני…
מי אני? מי אני?
כן אני! אלי, אלי!
שיר ישראלי
הלמ”ד שלך
והחי”ת שלי
העי”ן שלי
והרי”ש שלך
נפגשים סוף סוף
עם תוף ישראלי
עם כל החלומות והגעגועים
עם כל הזיכרונות
הטובים והרעים
בשיר חדש ישן
שמאחה את הקרעים
הנה מה טוב
הנה מה טוב
ומה נעים.
במקצב יווני עם מבטא פולני…
בסלסול תימני עם כינור רומני…
מי אני? מי אני?
כן אני! אלי, אלי!
שיר ישראלי
נספח 1:
לכתוב כל הגדרה על פתק נפרד
נספח 2:
יוסף מנדלוביץ על פי שלמה ריזל, אש התורה
באחת הפעמים שביקר בפטרבורג הוא פגש אדם ששמו אברהם דימשיץ, שהגיע מחרקוב. דימשיץ בן ה-42 היה בעבר סגן מפקד טייסת בחיל האוויר הרוסי, וגם הוא היה נואש לעזוב את רוסיה ולעלות לארץ הקודש כדי לחיות כיהודי כשר. הוא נזף בחבורות הצעירים על שמלבד דיבורים על רצונם לעלות לארץ הם אינם נוקטים שום פעולה רצינית, והציע תוכנית פעולה משלו: לחטוף יחד מטוס, לחצות את המפרץ הפיני ולנחות בשוודיה, ושם יכנסו יחד מסיבת עיתונאים ויספרו לעולם על ההתנכרות של השלטונות הרוסיים ליהודי ברית המועצות.
“התוכנית קרצה לנו, מכיוון שהיא הייתה נשמעת בת ביצוע לחלוטין, בזכות שדימשיץ ידע להטיס מטוס והיה חמוש באקדח. עם זאת הבנו שיש סיכוי גבוה שנסיים את חיינו בפעילות הזו ופחדנו מטילי נ”מ או מטוס קרב שיפיל אותנו, אבל החלטנו ללכת על התוכנית באמונה שלמה”. התוכנית עצמה, אגב, כונתה ‘מבצע חתונה’, מכיוון שהתירוץ להגעת החבורה לשדה התעופה היה נסיעה לחתונה משפחתית.
התוכנית המקורית הייתה לחטוף מטוס נוסעים גדול ככל האפשר, כדי שהרעש של הסיפור הזה יהיה בהתאם לגודל קבוצת הנמלטים, אבל גורמים בקהילה היהודית בפטרבורג ששמעו על כך חששו שהקא-גה-בה ישתולל ויפגע בכל הקהילה היהודית בעיר ובחבר העמים, והם ביקשו לבטל את התוכנית. לפיכך הוחלט בסופו של דבר לחטוף מטוס מנהלים קטן.
לאחר כמה שבועות מורטי עצבים הודיע דימשיץ לחבורה כי בשדה התעופה חונה מטוס ובו 12 מקומות שיכול להתאים לחלוטין לצורכיהם. המטוס היה אמור לקחת כמה אנשי עסקים לנופש ביער עבות במרחק של כמה מאות מטרים צפונית-מזרחית לפטרבורג. דימשיץ הודיע שהוא מביא את אקדחו האישי.
חברי הקבוצה התחפשו לתיירים והגיעו בנפרד למקום ההתכנסות בשדה התעופה. אחרי שעברו את הליך בדיקת התעודות, חצי שעה לפני שעת הטיסה המיועדת הוקראו שמותיהם במערכת הטיסה כדי שיעלו למטוס. “ברגעים האלו שמנו לב לעובדה שהטייס, דימשיץ, נעדר… חיפשנו אחריו, ובסוף ראיתי אותו יושב בפינת הטרמינל עם אשתו ושתי בנותיו. שאלתי אותו מדוע הוא לא מגיע, והוא אמר שהקדמת הטיסה מעוררת אצלו חששות. בסופו של דבר הצלחתי לשכנע אותו, ובלב כבד הוא הגיע למטוס עם אשתו וילדותיו. כמה מטרים לפני דלת המטוס הרגשתי פתאום חבטה עזה ונפלתי לרצפה. כשהבטתי סביב ראיתי עשרות צנחנים וחיילי משמר הגבול חמושים היטב מקיפים אותנו מכל הכיוונים. תוך כדי ההמולה ירה אחד הקצינים בדימשיץ ופצע אותו קשה. נתפסנו ונכלאנו ברוסיה, אך לשמחתנו עשה ניסיון החטיפה רעש בעולם, והוא דרש לשחרר אותנו מרוסיה”.
נספח 3:
