איתור סניפים וכפרי בוגרים
חברי חב"ב יקרים,
מתוך רצון להוסיף ולעלות בקודש אספנו מקורות שיוכלו ללוות אתכם בחודש אדר.
בכל שבוע במהלך החודש נתמקד בנושא הקשור לשמחה וחג הפורים, בשבוע הראשון נעסוק בשמחה בזמנים מאתגרים (לשמוח גם כשקשה).
תוכלו להיעזר במקורות, בסיפורים ובציטוטים כדי לבנות מהלך פעולה משמעותי ונוגע.
מאמינים בכם! בהצלחה!
מקור א: ליקוטי מוהר"ן, חלק ב, כד
"מִצְוָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד וּלְהִתְגַּבֵּר לְהַרְחִיק הָעַצְבוּת וְהַמָּרָה שְׁחֹרָה בְּכָל כּחוֹ וְכָל הַחוֹלַאַת הַבָּאִין עַל הָאָדָם, כֻּלָּם בָּאִין רַק מִקִּלְקוּל הַשִּׂמְחָה… וְהַכְּלָל, שֶׁצָּרִיך לְהַתְגַּבֵּר מְאד בְּכָל הַכּחוֹת לִהְיוֹת אַך שָׂמֵחַ תָּמִיד כִּי טֶבַע הָאָדָם לִמְשׁך עַצְמוֹ לְמָרָה שְׁחֹרָה וְעַצְבוּת מֵחֲמַת פִּגְעֵי וּמִקְרֵי הַזְּמַן וְכָל אָדָם מָלֵא יִסּוּרִים, עַל כֵּן צָרִיך לְהַכְרִיחַ אֶת עַצְמוֹ בְּכחַ גָּדוֹל לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד וּלְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בְּכָל אֲשֶׁר יוּכַל וַאֲפִלּוּ בְּמִלֵּי דִּשְׁטוּתָא (דברי צחוק)".
שאלות לדיון
מקור ב: הרב קוק
"כשהנשמה מאירה גם שמים עוטי ערפל מפיקים אור נעים" (הרב קוק, מגד ירחים, חודש מרחשון)
הרב קוק כתב כך על חודש שבו הימים מתקצרים, והכול מחשיך מוקדם בשעון החורף, והוא מזכיר לנו: כשאנחנו מאירים מבפנים, זה מאיר החוצה. התודעה שלנו, האמונה, החוסן – משנים את המציאות לטובה (אפרת בזק).
כאשר יש ערפילים מסביב, כאשר המצב לוט בערפל והכל נראה נורא וגרוע, גם אז, זה תלוי בנו. אם נחליט להסתכל בנשמה מאירה על המציאות, היא תאיר עלינו.
גם במצבים הקשים והנוראים ביותר ניתן לראות טוב אם מסתכלים בעין טובה על המציאות. אנו יכולים להחליט על המינונים, אנו יכולים להחליט לשנות אוירה לשעות, לזמן, לימים.
נכון, שכשאדם נפגע באופן ישיר, אין נחמות עבורו. אבל במציאות היום יומית, בחיים שכולנו חיים בשגרה, ההסתכלות שלנו היא חלק גדול מהתחושות, ההרגשות וכן ממה שקורה בפועל (מתוך קבוצת הפייסבוק: משפטי הרב קוק).
שאלות לדיון
גם זו לטובה: בבלי, תענית כא, ע"א
מִפְּנֵי מָה קָרְאוּ לוֹ "נַחוּם אִישׁ גַּם זוֹ"?
מִפְּנֵי שֶׁעַל כָּל דָּבָר שֶׁהִגִּיעַ לוֹ הָיָה אוֹמֵר: "גַּם זוֹ לְטוֹבָה".
פַּעַם אַחַת בִּקְּשׁוּ יִשְׂרָאֵל לְשַׁגֵּר דּוֹרוֹן לְקֵיסָר.
אָמְרוּ: מִי יֵלֵךְ?
יֵלֵךְ נַחוּם אִישׁ גַּם זוֹ, שֶׁמְּלֻמָּד בְּנִסִּים הוּא.
שִׁגְּרוּ בְּיָדוֹ מְלוֹא אַרְגַּז אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת.
הָלַךְ וְלָן בְּפֻנְדָּק.
בַּלַּיְלָה עָמְדוּ בַּעֲלֵי הַפֻּנְדָּק וּפָתְחוּ אֶת הָאַרְגָּז וְנָטְלוּ כָּל מָה שֶׁבְּתוֹכוֹ וּמִלְּאוּהוּ עָפָר.
כְּשֶׁהִגִּיעַ לְקֵיסָר, פָּתְחוּ אַרְגָּזוֹ וְרָאוּ שֶׁהוּא מָלֵא עָפָר.
אָמַר הַמֶּלֶךְ: מְלַגְלְגִים עָלַי הַיְּהוּדִים. בִּקֵּשׁ לְהָרְגוֹ.
אָמַר: גַּם זוֹ לְטוֹבָה!
בָּא אֵלִיָּהוּ וְנִדְמָה לוֹ לְקֵיסָר כְּאֶחָד מִשֶּׁלָּהֶם,
אָמַר: שֶׁמָּא עָפָר זֶה מֵעֲפַר אַבְרָהָם אֲבִיהֶם הוּא;
שֶׁכְּשֶׁהָיָה אַבְרָהָם זוֹרֵק עָפָר נַעֲשׂוּ חֲרָבוֹת, קַשִּׁין – נַעֲשׂוּ חִצִּים,
שֶׁנֶּאֱמַר: "יִתֵּן כֶּעָפָר חַרְבּוֹ כְּקַשׁ נִדָּף קַשְׁתּוֹ" (ישעיה מא, ב).
הָיְתָה מְדִינָה אַחַת שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל הַמֶּלֶךְ לְכָבְשָׁהּ,
בָּדְקוּ בָּהּ אֶת הֶעָפָר וּכְבָשׁוּהָ.
הִכְנִיסוּהוּ לְגִנְזֵי הַמֶּלֶךְ וּמִלְּאוּ אַרְגָּזוֹ אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת וְשִׁגְּרוּהוּ בְּכָבוֹד גָּדוֹל.
בַּחֲזִירָתוֹ לָן בְּאוֹתוֹ פֻּנְדָּק.
אָמְרוּ לוֹ: מָה הֵבֵאתָ עִמְּךָ שֶׁעָשׂוּ לְךָ כָּבוֹד גָּדוֹל כָּל כָּךְ?
אָמַר לָהֶם: מָה שֶׁנָּטַלְתִּי מִכָּאן הֵבֵאתִי לְשָׁם.
סָתְרוּ בֵּיתָם וְהֵבִיאוּ עֲפָרוֹ לַמֶּלֶךְ.
אָמְרוּ לוֹ: אוֹתוֹ הֶעָפָר שֶׁנָּתַן לְךָ – מִשֶּׁלָּנוּ הָיָה.
בְּדָקוּהוּ וְלֹא מָצְאוּ כָּךְ, וַהֲרָגוּם.
קינצוגי
יש מנהג יפני עתיק יומין לתקן כלי חרס שנשברו בעזרת זהב. קוראים לזה קינצוגי (Kintsugi), שמתורגם מילולית ל"חיבור מוזהב". מטרת התיקון היא להדגיש את הסדקים ואת השבר באופן שמסב את תשומת הלב אל הנזק שנגרם לכלי, מתוך האמונה שקבלת הפגם והשבר, דרך הדגשתו ותיקונו המוזהב, תוביל ליופי גדול יותר מהיופי של כלי שלא נשבר. זה משל יפה גם לנפש השבורה שיכולה להתאחות. האדמו"ר מקוצק אמר "אין דבר שלם יותר מלב שבור", ולפעמים מטראומה אפשר דווקא לצמוח, לעזור לאחרים ולצאת מחוזקים. יש הרבה סיפורי השראה של אנשים גדולים שצמחו מתוך הכאב שלהם.
איתי שמע על המנהג הזה בפעם הראשונה כשטס לטייל ביפן וקנה כד יפה למזכרת. המשך היום שלו לא הלך בצורה שתכנן והכול התחרבש, ובקש ששבר את גב הגמל היה שהשקית שעטפה את הכד נקרעה פתאום והכד התנפץ לחתיכות. בהמשך הטיול שלו מצא חנות קטנה לכדים מיוחדים, ושם סיפרו לו על המנהג וביקשו ממנו להשאיר את הכד שלו לתיקון ולחזור לאסוף אותו, וכך עשה. הסבירו לו שזהו תהליך איטי ומתחשב לתקן פיסת חרס שבורה בדרך זו. זה יכול לקחת עד חודש, ובזמן הזה זה מאפשר לך להרהר על השבירה, להעריך בקפידה כל חלק בפאזל בזמן שאתה מחבר אותו בחזרה. כשהתיקון מושלם, הלכה ואבקת הזהב מעצימות את השברים והופכות את הכד הפגוע ליקר יותר משהיה כשהיה שלם.
איתי סיכם את החוויה: יש מקרים שבהם נתפרק. טרדות קטנות כמו אותו יום גשום שפספסתי את האוטובוס שלי או מכשולי חיים ענקיים – כשזנחתי את הקריירה שלי בגלל מחלה שנגרמה מלחץ. מה שחשוב זה איך אנחנו מחזירים את עצמנו ביחד. בדיוק כמו הכד, בצד השני של המצוקה, נהיה יותר חזקים, מעניינים ויפים בגלל המסע (על פי ויקיפדיה, https://www.facebook.com/share/p/1CNFNQ6Rrb/).
*אפשר להראות לחברים תמונות של כדים שתוקנו בשיטה הזו.
קח שמחה בהלוואה
מספרים בשם רבי נתן (תלמידו של רבי נחמן מברסלב)
שפעם אחת דיבר מגודל מעלת השמחה וחיובה.
שאל אותו אחד:
"ומה אעשה ואין לי ממה לשמוח לרוב צרותיי ויגונותיי?"
ענה לו רבי נתן:
"אם כן, בינתיים תלווה לעצמך שמחה מהשמחה העתידית שתהיה לך כשהקדוש ברוך הוא
יתן לך דברים טובים ויושיע אותך מצרותיך. שמח כבר עתה בזה".
(דבש מסלע, אברהם ציון סייג)
סטירה בחיים
מעשה בפעם אחת שישב רבי נחמן מברסלב בחתונה והבחין שהמתופף של התזמורת נרדם על כיסאו באמצע הניגון. כשהבחין בו מנהל התזמורת, ניגש אליו, סטר לו על פניו וצעק: "יאנקל! תמשיך לתופף בשמחה!"
יאנקל התעורר והמשיך לתופף כשחיוך מעושה על פניו, כי עדיין הרגיש את כאב הסטירה.
רבי נחמן למד מן המעשה הזה מוסר השכל ואמר: "אף על פי שקיבלת סטירה בחיים חייב הנך להמשיך להיות בשמחה".
(דבש מסלע, אברהם ציון סייג)
מתוך הספר: רנה – ממשיכים להוסיף חיים – לע"נ רנה שנרב
יאללה, יהיה כיף
בסוף כיתה י"א זכיתי לגור עם רנה באותו חדר בפנימייה. זה היה חדר גרוע מבחינת תנאים, הוא היה קטן, המזרנים לא היו בגודל של המיטות, המקלחת הייתה קטנה ביותר, ורנה פשוט באה ואמרה "יאללה, יהיה כיף, יהיה טוב, נעשה שמח" (שירה צור, חברה מהשכבה).
לדעת גם להתבאס
אחרי הבגרות במתמטיקה הבנתי שרנה סיימה את הבחינה בהרגשה לא טובה, ישבנו בחדר כ-20 דקות, חצי שעה, ודיברנו. אני זוכרת שהיא התבאסה ממש שלא הלך לה טוב כי היא השקיעה בהכנות לקראת המבחן.
בדרך כלל שמתבאסים על משהו שקשור בלימודים, זה נמשך כמה שעות. אולי אפילו יום או יותר… עד שמצליחים להתגבר על הקושי, אבל לא אצל רנה.
20 דקות מאוחר יותר ראיתי אותה מחייכת שוב, מבלה עם חברות וצוחקת עם כולם. היא לא שכחה את הבאסה, אבל השתחררה מזה למרות שזה לא היה לה כיף במיוחד. התכונה הזאת בלטה אצלה, מצד אחד היא ידעה לכאוב ולהצטער, אבל מצד שני הקפידה לא ליפול לקושי ולבאסה לגמרי, אלא לדעת לקום (חברה מהאולפנה).
לעשות שמח
השנה שזכיתי להיות איתך יותר מאשר בכל שנה אחרת הייתה בשביעית. נהניתי מכל רגע! תמיד הייתה שמחה וצחוקים, תמיד היה אור בחדר עד השעות הקטנות של הלילה כיוון שישבנו, דיברנו וצחקנו, והכול כמובן בגבולות המותרים ומתוך דאגה לכל אחת ואחת. כמעט תמיד נשארת ערה וחיכית שעדי תחזור ותלך לישון, ושלא יפריעו לשירה לישון כי היא תמיד הלכה לישון לפנינו.
בלילות החורף הייתה רטיבות בקיר שמאחורי המיטה שלך. בעקבות הרטיבות עברת עם המיטה לאמצע החדר כדי לא להירטב ועשית לנו שמח למרות כל הבלגן (איילת טישלר, חברה מהכיתה).
ואפילו בהסתרה – רבי נחמן מברסלב (מליקוטי מוהר"ן)
וַאֲפִילוּ בְּהַסְתָּרָה
שֶׁבְּתוֹךְ הַהַסְתָּרָה
בְּוַדַּאי גַּם שָׁם
נִמְצָא הַשֵׁם יִתְבָּרֵךְ
גַּם מֵאֲחוֹרֵי הַדְּבָרִים הַקָּשִׁים
הָעוֹבְרִים עָלֶיךָ אֲנִי עוֹמֵד
אֲנִי עוֹמֵד, אֲנִי עוֹמֵד.
כשהנשמה מאירה – הרב קוק
"כשהנשמה מאירה גם שמים עוטי ערפל מפיקים אור נעים"
איזון
מילים ולחן: חנן בן ארי
אני חושד שנעשיתי בינוני
דווקא אחרי שכבר חשבתי שאני
מתעלה באופן לא זמני
באה המציאות ועוררה את זיכרוני
אני אדם, מעפר באתי ולעפר אני אשוב
הרוח המנשבת בי קרירה
בכל מצב שמנסה אני לשמור על הגרוב
אני מקדים או מאחר בפעימה
אני צריך כיוון, איזון
כדי לצאת מהניוון
מינון
בין רוח-נפש-נשמה
בין הרצון לעשייה
אש-רוח-מים-אדמה
בין היראה לאהבה
אתה צריך כיוון, איזון
כדי לצאת מהניוון
מינון
בין רוח-נפש-נשמה
בין הרצון לעשייה
אש-רוח-מים-אדמה
בין היראה לאהבה
האם אפשר להיות קדוש
ולהשאר נורמלי?
להיות חופשי
בלי לעשות כל מה שבא לי
להתבגר
ולהשאר טוטלי
להתאבד על החלום באופן רציונלי
למצוא ת'רגש בשגרת הריפיט
לשים תחפושת ולזכור ת'תכלית
ליצור פאנק-היפ-הופ ולשמור על הביט
ושעדיין יקראו לזה מוזיקה יהודית?
מכל הגלויות מהן הגעתי
אפשר ליצור יבשת
אפגניסטן, הונגריה ופרס המתחמשת
אני רוצה מיזוג
הופך הפכים לזוג
אבל בשביל שזה יהיה תענוג…
אני צריך כיוון, איזון
כדי לצאת מהניוון
מינון
בין רוח-נפש-נשמה
בין הרצון לעשייה
אש-רוח-מים-אדמה
בין היראה לאהבה
אתה צריך כיוון, איזון
כדי לצאת מהניוון
מינון
בין רוח-נפש-נשמה
בין הרצון לעשייה
אש-רוח-מים-אדמה
בין היראה לאהבה
הנפש לא פראיירית
ואת מה שחשבת שחסכת
ברבות השנים היא תגבה ממך עם ריבית של משכנתא
תאזן את הכח
שלוט בלב עם המוח
ואז תוכל להשתחרר
ולזרום
ולחלום…
אתה צריך אשפוז
חפוז
אחינו, אל תהיה שבוז
תזוז
מן העצבות אל השמחה
מחידלון לעשייה
תצא מתוך ההפכה
משעבוד לגאולה
אתה צריך אשפוז
חפוז
אחינו, אל תהיה שבוז
תזוז
מן העצבות אל השמחה
מחידלון לעשייה
תצא מתוך ההפיכה
עולם הזה
עולם הבא
משעבוד לגאולה