איתור סניפים וכפרי בוגרים
הפעולה מועברת בזמן רגיש לשבט; כל אחד קיבל את התפקיד שלו. לא תמיד כל חבר יודע לזהות את הטוב שבתפקיד שלו ואת השערים שהוא פותח בפניו. בפעולה הזו נסו לגרום לחניכים לחוות כיף יחד ולדבר על הרגשות כחבורה, באווירה טובה.
* את הפעולה חשוב לקיים דווקא בסניף, להראות לכל החניכים שלכל אחד יש מקום בסניף והם נשארים קשורים לסניף ללא קשר לתפקיד הספציפי שלהם.
ציוד נדרש:
כתבות אקטואליה, דף מקורות מצולם לפי מספר החניכים, שמות אנשים (נספח 3), אביזרים להשמעת מוזיקה, גיליון גדול ומצבע (טוש).
שלב א- כתבות אקטואליה
פזרו על הרצפה את כותרות הכתבות המצורפות (נספח 1).
בקשו מחניכים שונים להקריא את הכותרת של כל כתבה וכתבה.
אפשר תוך כדי הקריאה לשאול את מי שקרא או את אחד החניכים האחרים:
←האם ידעת על הנושא הזה?
←מה אתה מרגיש כאשר אתה שומע על זה?
שלב ב- אדישות
חלקו לחניכים את דף המקורות המצורף (נספח 2). דברו עם חניכים על אדישות ועל מקומה בחיינו, הובילו את הדיון בהתאם לדף המקורות.
מהאדישות הראשונה שבתורה, “השומר אחי אנוכי?!” – האם אנחנו אחראים לכל העוולות שמתרחשות בעולם ובארץ? על מה אנו אחראים?
דרך השיר הנפלא של אביתר בנאי, ‘כלום לא עצוב’ – המנגינה של השיר שמחה וקצבית ומסתירה את מילותיו הקשות.
← מה השיר רוצה לעורר?
← האם אנחנו חשים את הכאב בכל פעם שקורה במדינה משהו מזעזע? למה?
← מה צריך להיות היחס שלנו לאירועים שקורים בארץ ובעולם? האם אנו יכולים להתעלם? אנחנו צריכים לזעוק? האם אנחנו צריכים להמשיך בחיים?
המשיכו דרך הקטע מיומנה של יוסטינה. יוסטינה הייתה נערה צעירה בשואה, והיא מדברת על שאיננו יכולים לשבת בשקט ללא מעש. צריך לזכור, אנחנו לא עומדים רק מול ספרי ההיסטוריה אלא גם מול הילדים והנכדים שלנו, שישאלו אותנו: “אימא ואבא, איפה הייתם בהפגנות על אלימות שוטרים לאתיופים? ועל קבלת מוגבלים לחברה? ואחרי 120 בעזרת ה’ נעמוד מול בית דין של מעלה ונצטרך לתת תשובות על כל אותם הדברים שלא טרחנו אפילו להתעניין בהם ולכאוב אותם.
סיימו בקטע של אלי ויזל, המסכם את הדיון.
שלב ג- זה הגיל לשנות את העולם!
לאחר שדיברתם על שצריך לשנות, ואל לכם להישאר אדישים, שימו על הרצפה את השמות שבנספח 3 או הקריאו אותם.
ספרו במשפט על כל דמות ושאלו את החניכים: מי יודע באיזה גיל אותו אדם עשה משהו משמעותי, או לחלופין מת?
קומונרית יקרה- אם אינך מכירה את הדמויות, לפני הפעולה חפשי כל שם בגוגל. וודאי שאת יודעת מי היה האיש ומה היה פועלו.
לאחר שתשמעו את תשובות החניכים, הקריאו להם את הגילים האמתיים.
אישים:
כדי לעשות דברים משמעותיים לא צריך לחכות לגילים מאוחרים, לא צריך לחכות שיהיו לנו כסף ומשפחה ועבודה, זה הזמן להתחיל לפעול.
ערב התרמה מכל הלב (נספח 4) – אפשר להקריא את הקטע במלואו או רק את הקטע הזה:
“נפגשנו והתייעצנו עם כמה אנשים מבוגרים וכולם אמרו לנו שאנחנו לא מציאותיות ובזמן כל-כך קצר, של חודש וחצי, אי אפשר להרים ערב התרמה. וברוך ה’ שאנחנו בגיל ההתבגרות כך שזה עמוק בתוכנו לא להקשיב לאנשים מבוגרים, ופשוט המשכנו להריץ את זה”.
הקטע מסכם שאין דבר העומד בפני הרצון, במיוחד בגיל הזה. זו לא חולשה להיות בני נוער אלא דווקא נקודת חוזק עצומה!
שלב ד- “אני ואתה נשנה את העולם”
פרסו גיליון במרכז המעגל וכתבו עליו:
מה אנחנו יכולים לעשות?
בקשו מכל חניך לנסח לפחות שתי מטרות לשינוי חברתי- אחת מטרה אישית לעצמו, ואחת מטרה שהשבט יכול לחתור עליה יחד. המטרות יכולות להיות קונקרטיות ונקודתיות, ויכולות להיות רחבות וכלליות. לדוג’: לעזור למשפחה עם מצוקה כלכלית לקנות ציוד בית ספר לילדים (קונקרטי). לצמצם את השסעים בחברה הישראלית/בעיר שלנו (כללית).
נסו לעורר את החניכים לחשוב על צרכים בסביבת הסניף- ביישוב, בקיבוץ או בעיר שאנחנו שוכנים בה?
בזמן הכתיבה הפעילו ברקע את השיר ” אני ואתה נשנה את העולם”
(מילים לשיר בנספח 5).
סיימו וסכמו– יש לנו עם גדול, והמשימות בו רחבות וגדולות. כל אחד ואחד מהחניכים בשבט יכול לתת מעצמו הרבה במקום ובצורה שמתאימים ונכונים לו. העיקר הוא לא ליפול לאדישות, להיות ער תמיד לצרכים של הסביבה הקרובה והרחוקה יותר. להם כבני נוער יש כוח לעשות ולפעול- בסניף ובכלל. חפשו כל הזמן את המשימות שנמצאות סביבנו ותראו איפה אתם יכולים להיות חלק– תהיו שם.
הצעה לצ’ופר:
“אין זה חשוב באמת להחליט בגיל צעיר מאוד, מה בדיוק אדם רוצה לעשות כאשר יגדל. חשוב הרבה יותר שתחליטו על דרך בה אתם רוצים לחיות. אם תהיו ישרים עם עצמכם וישרים עם חבריכם, אם תיקחו חלק במאבקים שטובים לאחרים, לא רק לעצמכם, הרי נדמה לי שזה מספיק. ואולי מה תהיו – זה כבר פחות חשוב” (גולדה מאיר).