איתור סניפים וכפרי בוגרים
מתאים ליום חול
מתאים לשבת
פעולה ממערךהחניכים יקבלו ארבעה פתקים , הנושאים את האמרות הבאות:
1. פראיירית
2. גם אני הייתי עושה כך
3. כל הכבוד
4. לא דורש הערכה
-כל חניך ירים את הפתק המתאים לתיאור הסיטואציה שנקרא.
תיאורי המקרים:
1. היה לכן שיעור יצירתי ובסופו הכתה נשארה מבולגנת ומלוכלכת. המורה דברה עם אחת התלמידות וכל הכתה נצלה את ההזדמנות וברחה, חוץ מיפעת שנשארה לסדר את הכתה.
(התלמידים מתבקשים להרים את אחד מהפתקים ולהגיב)
אז מה בעצם ההבדל בין הדוגמאות? למה יש הבדל בהתייחסותנו למקרים אלה? מדוע אנחנו מייחדים שיעור נפרד להורים ומפרידים אותם מ”כל אדם”? כאשר בסיטואציות הראשונות היחס יהיה של הערכה (או במקרים בהם השיח הוא ציני, הם יגידו שאנחנו פראיירים), להורים היחס יותר מובן מאליו, פחות הכרת הטוב. הרבה פעמים היחס אל ההורים (גם אם אז בסיטואציות, אז במציאות) הוא שהם חייבים לנו, הם ההורים שלנו.
אז מהי משמעות הכרת הטוב להורים? נלמד יחד מה אומר בעל “ספר החינוך” על עניין זה-
(מקור-ספר החינוך מצווה ל”ג)
למדנו מספר החינוך שהמכיר טובה להוריו יוצא נשכר בשלושה תחומים:
למה אנו זקוקים לציווי על מצוות הכרת הטוב להורים, זה לא דבר טבעי? הרבה פעמים אנחנו נוטים לשכוח, מתוך ההרגל, להכיר תודה להורים. אנחנו מתייחסים לכל הטוב כמובן מאליו. החכמה היא להכיר טובה להורים על הדברים הקטנים והיומיומיים שמתרחשים. תנו דוגמאות היכן וכיצד ניתן במהלך היום להוסיף מעשים שיזכירו לנו שכבוד ותודה להורים אינו מובן מאליו.
רעיון ליישום-
להכין מתנה קטנה/ מכתב להורים ולהגיד תודה.