איתור סניפים וכפרי בוגרים
עד כה העמקנו במושג הרוח ופגשנו אותו בחיינו שלנו ובחיים של אנשים פרטיים. בפעולה זו ניפגש עם הרוח שמפעמת באומה. זו אותה רוח שהניעה את אברהם אבינו כשיצא מחרן בדרכו לארץ ישראל, ומאז דורות על גבי דורות הרוח מחזיקה אותנו ונותנת לנו כוח: מיציאת מצרים דרך יהושע, “איש אשר רוח בו”, מיחזקאל הנביא ורבי עקיבא ועד מגורשי ספרד, בימיו של הרצל ובימינו, במלחמה שעוברת עלינו.
פתיחה: מחזקים את הרוח
שחקו ‘אף פעם לא’ בגרסה מעט שונה: כל החניכים יושבים במעגל, כפות הידיים על הברכיים. הקריאו משפטים (נספח 1). כל חניך שהמשפט רלוונטי אליו מרים אצבע. המנצחים הם החניכים שהרימו כמה שיותר אצבעות.
לא דמיינו מציאות כזאת בדורנו, מלחמה מפתיעה וכואבת, אך גם לא שיערנו את עוצמת הרוח שהתגלתה גם במעשי גבורה גדולים וגם במעשי יום-יום פשוטים.
שלב א: רוח יהודית בשרשרת הדורות
שחקו משחק זיכרון אנושי: בחרו שני מתנדבים והוציאו אותם החוצה. כל שאר החניכים יקבלו כרטיס שבו שם של דמות או משפט על דמות (נספח 2). כל חניך וחניכה יצטרכו לחפש אצל מי הכרטיס שמשלים את שלהם. לאחר שכולם מצאו את הזוג שלהם המתנדבים חוזרים, ואז מתחילים לשחק משחק זיכרון אנושי: במקום קלפים משתמשים בחניכים. כל מתנדב בתורו מבקש משני חניכים להגיד מה היה להם בכרטיס, ויצטרך למצוא זוגות ממש כמו במשחק זיכרון רגיל. המנצח הוא מי שמצא כמה שיותר זוגות.
לאחר המשחק דונו: מה משותף לכל הדמויות שראינו כאן? אילו מילים עלו בכם כשראיתם את כל הדמויות? אתם חושבים שבעוד חמישים שנה גם אנחנו נוכל להיות אחת הדמויות כאן? למה?
שלב ב: רוח חפצת חיים
פזרו על הרצפה (או תלו על הקירות) ציטוטים של נופלי המלחמה (נספח 3). תוכלו גם לשלוח לחניכים את הקישור, והם יעברו יחד על הציטוטים דרך הטלפונים.
בקשו מכל חניך וחניכה לשתף במשפט שדיבר אליהם ולנמק מדוע. איפה אתם רואים שם את הרוח הגדולה שהתגלתה במלחמה? איפה אתם רואים חיבור לדורות?
שלב ג: הצעות להשבת הרוח
קראו (או תנו לאחד החניכים לקרוא) קטע מהספדה של יסכה מרק לגיסה פדיה מרק הי”ד (נספח 3). פדיה היה בן 15 כשנפצע בפיגוע שבו נרצח אביו הרב מיכי מרק הי”ד. שנתיים לאחר מכן נהרג בתאונה אחיו הגדול של פדיה, שלומי, בעלה של יסכה. פדיה קם, הרים את עצמו, התחזק והתגייס לגבעתי לאורו של אחיו. בשמחת תורה איבד את בן דודו אלחנן קלמנזון הגיבור בעת שחילץ תושבים מבארי. חודש לאחר מכן, בתחילת הלחימה בעזה, נפל פדיה. גיסתו יסכה בחרה להספיד אותו במילים גדולות ומחזקות.
אמרו לחניכים: הרוח החזקה של עם ישראל היא מה שהחזיק אותנו לאורך הדורות. לא משנה איפה היינו וכמה קשה היה לנו, עברנו את זה. אנחנו עם של נצח, ושום דבר לא יעצור את הרוח שלנו.
שאלו את החניכים: איפה אנחנו בכל הסיפור הזה? אומנם איננו לוחמים פיזית במערכה על הארץ, אבל במלחמה על הרוח אנחנו ממש יכולים להילחם. בקשו מהחניכים להציע הצעות לחיזוק הרוח ולרוממותה בקהילת הסניף, ביישוב או בעיר.
סיכום: הרוח של עם ישראל התגלתה בכל מיני תקופות לאורך ההיסטוריה היהודית ובכל מיני ביטויים. הרוח היא שמחזקת אותנו, מרימה אותנו ונותנת לנו כוחות ומדגישה את הנצח שלנו. רוח של חיים, של אמונה ושל ביטחון בצדקת הדרך, שמתגלה בעוצמתה גם היום.
נספח 1 – משפטים
שיתפתי תפילה על חייל פצוע
עזרתי למשפחות מגויסים
התפללתי על אחינו החטופים שישובו לשלום
הכנתי אוכל לחיילים
הכנתי פינוקים למשפחות מפונות
יצאתי מהבית עם דגל ישראל להעלאת המורל
יצרתי סרטון על המלחמה
התרמתי או תרמתי כסף לקניית ציוד לחימה
הוספתי חלק בתפילה בעקבות המלחמה
עזרתי לסיים ספר תהלים במלחמה
פגשתי אנשים שונים ממני כדי לחזק את האחדות
אבא שלי גויס
אח/ות שלי גויס/ה
התנדבתי בהתנדבות חקלאית
טיילתי בצפון בחודשים האחרונים
אני מכיר/ה משפחה מפונה
עזרתי לאימא בבית כי אבא היה במילואים
עשיתי הפרשת חלה והתפללתי על עם ישראל במלחמה
קיבלתי עליי קבלה טובה להצלחת עם ישראל
יש לנו על האוטו דגל ישראל
נספח 2 –
כרטיסיות שם דמות:
כרטיסיות מידע דמות:
נספח 3 –
נספח 4 –
“ולכם חמאס, אני אומרת: לא תנצחו אותי. לא מהר, לא לאט, לא בגלגול הזה ולא באלף הבאים אחריו. לא תוכלו לְנַצח ולא תוכלו לָנֶצח של בני עמי של הבטחת אלוהיי, לא תוכלו לאור שעוד יצא מירושלים ויאיר לעולם כולו. כי אתם באים אליי בחרב, ואני באה בשם ה’, שדמיינתם לכם ברוב טיפשותכם שיכולתם לו, כמו שאמר דוד לגוליית: “אַתָּה בָּא אֵלַי בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית וּבְכִידוֹן וְאָנֹכִי בָא אֵלֶיךָ בְּשֵׁם ה’ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר חֵרַפְתָּ”.
אנחנו באים מאהבה, וזה הדבר היחיד שיוכל לחושך. ולכם, עם ישראל האהוב והיקר שלי, לכל מי שעומד איתנו מתחת לאלונקה הזאת, אני אומר רק: חיזקו ואימצו. כמו שה’ בירך את יהושע, להתחזק, להתגבר ולהתאמץ. לראות את האור גם באפלה הגדולה. “הֲלוֹא צִוִּיתִיךָ חֲזַק וֶאֱמָץ אַל תַּעֲרֹץ וְאַל תֵּחָת כִּי עִמְּךָ ה’ אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ”. “נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר”.