מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

ראשינו בעמקי תורתה

ראשינו בעמקי תורתה

פעולה מס' 4

סוג הפעולה
פעולה
מתאים לגיל
משך הפעולה
עד שעה
נושא
בני עקיבא | מגדילים את התנועה
  • מתאים לשבת
0 מדריכים אהבו את הפעולה

תקציר הפעולה

לפני שתתחילו לדבר עם החניכים שלכם על התורה כבסיס לחברי בני עקיבא, עצרו ובררו עם עצמכם: מה מקומו של הקב”ה בחיי? האם התורה היא מקור חיים או רק חוקים והגבלות? מה הקשר הנכון בין התורה לחיי?

 

מטרות הפעולה

  1. ליצור שיח כן עם החניכים על היחס שלנו לתורה ולקב”ה.
  2. החניכים יתעוררו לראות את התורה כתורת חיים וכבסיס נכון ואמתי לחייהם.
  3. החניכים ירגישו את הצורך כחברים בבני עקיבא לפעול מתוך תורה ולהנכיח את הקב”ה בחייהם.
  4. החניכים יבחנו את מקום לימוד התורה ועשיית החסד בחייהם ויתעוררו להגדילם.

 

הרחבה למדריכים:

מאמר מגיליון “בעין חינוכית” של שלומית בן שעיה:

http://www.orot.ac.il/publications/bayin-chinuchit/Pages/99140.aspx

.

הכנות וציוד נדרש:

  • לשלוח לחניכים קישור לשיר ‘קדושה’ של הרב נריה
  • שני חישוקים, ציורים, מנקי מקטרות – בהתאם למתודה
  • קטע מהמאמר של הרב יונה

.

מהלך הפעולה:

  • שירי סעודה שלישית
  • היחס שלנו לקב”ה ולתורה
  • היחס הנכון לתורה בחיינו
  • סיכום

.

א. שירי סעודה שלישית

.
הפעולה דורשת דיבור על נקודה שלרובנו כואבת ולא תמיד מבוררת עד הסוף. כדי שתצליחו ותפתחו את החניכים בדרך הטובה ביותר פעלו לאווירה מאפשרת. ודאו כי אתם יושבים במקום ללא הפרעות (במקום קצת מרוחק), במעגל שלם – בלי שורה שנייה או יציע נוסף, ומומלץ לשבת בקבוצות קטנות.

.
פתחו בשניים-שלושה שירי סעודה שלישית שקטים – כשהנשמה מאירה, קדושה אני מבקש וכד’.

.
אמרו לחניכים שאתם רוצים לדבר על נקודה רגישה ואמתית בחיינו, ולכן כולנו משאירים את הציניות בחוץ ומקשיבים באמת לעצמנו ולחברים שלנו. חשוב לאפס בתחילת הפעולה – האיפוס עוזר לכולם להיכנס לראש ולהבין שכולנו נוכחים עכשיו.

.

ב. היחס שלנו לקב”ה ולתורה

.
שאלו את החניכים: איך הייתם מתארים את הקשר שלכם עם התורה?

.

לצורך הדיון היעזרו במתודה חזותית:

.
אפשרות א: הכינו מראש שני חישוקים, שעל אחד מהם כתוב ‘תורה’ ועל האחר – ‘חיים’. על החניכים לסדר את החישוקים כך שיבטאו את היחס ביניהם בחיים שלהם (זה לצד זה, נוגעים-לא נוגעים, זה מעל זה, זה בתוך זה). אפשר לתת לאחד החניכים לסדר אותם לפי דעתו, ומשם לשאול את השאר האם גם אצלם זה כך? אם כן – להסביר, אם לא – איך הם היו מסדרם את החישוקים? למה?

.
אפשרות ב: פזרו ציורים על הרצפה ובקשו מכל חניך לבחור את הציור שמבטא את היחס שלו לתורה. אחרי כמה דקות למחשבה עשו סבב שיתוף.

.
אפשרות ג: חלקו לכל חניך שני מנקי מקטרות בשני צבעים שונים ואמרו לכל חניך לפסל את הקשר בין התורה ובינו, כאשר מנקה מקטרות אחד מבטא אותו והאחר את התורה.

.
אפשרות ד: היו יצירתיים! חשבו על מיצגים שיבטאו סוגי יחסים, למשל כוסות חד-פעמיות – באחת נעצו קיסמי שיניים, על אחת ציירו עננים, באחת ציירו להבה, באחת גזרו חורים קטנים בתחתית או בשוליים העליונים, כוס עם חבל מסביב וכו’.

.
חשוב ביותר להוביל את הדיון ברגישות, ולא לשפוט אף אחד או לזלזל בשום מחשבה או תחושה. רק להציף. לפעמים המפגש בגיל הזה עם התורה נוגע בעיקר בהגבלות של בתי הספר ובנוקשות של המחנכים, וחשוב לתת מקום גם לביטוי של התחושות הללו. להקשיב וליצור אווירה שמאפשרת פתיחות, לשאול שאלות מנחות, להגיב בחדות ובמידיות לציניות בין החניכים ולהודות למי ששיתף.

.

ג. היחס הנכון לתורה בחיינו

.
לאחר שכל חניך שיתף ביחס שלו לתורה עכשיו, שאלו את החניכים: האם זה היחס האידאלי? מהו לדעתכם היחס הראוי לתורה? הקשר הכי טוב לתורה?

.
בקשו מהם להדגים שוב בעזרת המתודה שהשתמשתם בה קודם (תשובות אפשריות: לשמוח שיש לנו תורה, לאהוב אותה, שתגרום לי לאהוב את הקב”ה, שארגיש חי כשאני מקיים מצוות, שירגש אותי, שאתלהב ממנה תמיד, שתהיה קשורה לי לחיים).

.
הביאו לפני החניכים קטע של הרב סולובייצ’יק:

.

היחס ביננו הוא אישי: הרמב”ם מימיני, רבנו תם משמאלי, רש”י יושב בראש ומפרש, רבנו תם מקשה, הרמב”ם פוסק, הראב”ד משיג. כולם הם בחדרי הקטן, יושבים סביב לשולחני. המה מביטים עלי בחיבה, משתעשעים עמי בסברא ובגמרא, מעודדים ומחזקים אותי כאב (הרב סולובייצ’יק, ‘ובקשתם משם’).

.

הרב סולובייצ’יק מתאר את לימוד התורה שלו כחוויה חיה; לא סתם כאילו הדמויות חיות ומדברות זו עם זו והוא צופה מהצד – אלא יושבות לצדו ודנות בסוגיות לנגד עיניו. הוא ממש חי את הלימוד שלו.
.

שאלו את החניכים:
.

  • האם אתם מרגישים כך כשאתם לומדים תורה? כשאתם מקיימים מצוות?
  • האם זה מעורר בכם חשק לחיות כך את התורה?
  • האם זה אפשרי? איך?

.
נסו ליצור בהם רצון ללמוד כך תורה, להרגיש את התלהבותו של הרב סלובייצ’יק מלימודו.

.
אפשר לנסות להמחיז בקצרה – תנו לחניך לפתוח חומש, ובכל פעם שיש פירוש על מילה בפסוק יקום חניך אחר ויסביר לו את הקושי ואת התשובה.

.

סיכום:

.

סיימו את הפעולה עם החיבור לתנועה: הרב סולובייצ’יק גורם לנו לרצות לחיות את התורה מתוך התלהבות, חיות ושמחה; לראות את קדושת החיים בכל. את הרצון הזה – לחיות את התורה ואת הקשר עם הקב”ה באמת ובקדושה, אנו רואים אצל הרב נריה, שהיה ממייסדי התנועה.

.
רבות סופר על הרב נריה – המחנך, ראש הישיבה, הדמות – האדם שדאג לכל תלמידיו בפרטים הקטנים ביותר, הכניס רוח חיות ושמחה לכל דבר שעשה ויצק תוכן של אמונה וביטחון אמתיים.

.
דבריו האחרונים שאמר על ערש דווי, כשהמחלה האיומה כבר כמעט הכריעה אותו, יכולים אולי לשמש סיכום וגם מעין צוואה לדמותו הייחודית והמיוחדת:

.

“תנו לי קצת עירוי דם לנפשי לחזק אותה ולחזק את תלמידיי.

אני מבקש!

קדושה – אני מבקש.

קודש הקודשים – אני מבקש.

תנו לי קדושת ארץ ישראל.

תנו לי קדושת אהבת ישראל.

לא סתם דיבורים תנו לי הרגשת קדושת ארץ ישראל!”

ואז קרא כמה פעמים בקול גדול:

“שמע ישראל ה’ אלוקינו ה’ אחד”.

.

סיימו בתפילה לחיות את הקדושה של התורה בחיים שלנו – בארץ ישראל, בעם ישראל, בתורה ובכל רובד של חיינו בכלל. אפשר לשיר לסיום את השיר של הרב נריה.
.

 

דעתך חשובה לנו