איתור סניפים וכפרי בוגרים
מתאים ליום חול
פעילות בחוץפנקס למדריכים – מסע סוכות תש”ף
תוכן
דרכים להענקת תשומת לב מיוחדת לחניכים במסע. 7
כפי שאולי כבר שמעתם, הנושא השנתי שנעסוק בו הוא “מצווה ועושה”. נדבר על המחויבות שלנו למצוות לצד החיבור שלנו אליהן. בחודש הארגון (שכבר ממש מתקרב?) נעסוק בנושא בהרחבה, ובהמשך השנה נעמיק בו עוד בע”ה. כפתיח לשנה זו, ומתוך הנושא השנתי, בחרנו לעסוק במצוות התשובה – בין יראה לאהבה – וזה גם הנושא שבו נתמקד במסע סוכות. מצוות התשובה ליוותה אותנו בשבועות האחרונים ליווי משמעותי בחודש אלול ובימים הנוראים שבאו בעקבותיו. התשובה מגיעה להשלמה ולחתימה גמורה בסוף חג הסוכות, רגע לפני המסע שלנו, אבל האמת היא שתשובה היא תהליך שצריך ללוות אותנו כל החיים, ולכן רגע אחרי החתימה נבקש למשוך את אור התשובה ולקחת ממנו לשנה כולה.
אפשר לזהות שני גורמים שמניעים אותנו לתשובה: יראה ואהבה. היראה מבטאת את המסגרת הבסיסית של הקשר עם אלוקים, את הצד המחויב לקיום כי כך ציוונו ה’. האהבה מבטאת את המקום של ההתעוררות האישית, את הרצון להתקרב לאלוקים שמוביל אותנו לקיום. התשובה היא תנועה שחייבת לשלב את שני הצדדים האלה – רצון והתעוררות אישית לקרבה שמגיעים עם קיום עקבי, רציף ומחויב לדבר ה’. אלה שני צדדים שנראים כמעט הפוכים זה מזה, ואולי לכן הם משלימים זה את זה, ושניהם חייבים לבוא לידי ביטוי.
המסע שלנו נערך מייד לאחר חג הסוכות, שמסכם תקופה של ימים נוראים, תקופה של תשובה שכוללת את שני הצדדים. סוכות עצמו הוא חג שבנוי מצד אחד על מסגרת של חיובים הלכתיים שיוצרים אותו (הרי מצוות החג היא הסוכה, ובלי לקיים אותה כמו שהיא לא יהיה ביטוי לחג) ומצד שני סוכות הוא חג של אהבה: אנחנו נכנסים אל הסוכה בכל גופנו ומצווים לשמוח.
המסע שלפנינו – כמו כל פעילות בסניף – הוא הזדמנות לחנך, להעניק תוכן ועומק שלמענם נוצר התפקיד שלנו. חשוב שיהיה כיף ושהאווירה תהיה טובה, וחשוב גם שננצל את ההזדמנות החינוכית היקרה שניתנה לנו. מובאים לפניכם כלים מגוונים להעברת תוכן משמעותי במסע בצורה מהנה ומושכת. מוזמנים להשתמש בהם ולשדרג את החוויה השבטית שלכם? בהצלחה!
הוראות המשחק:
חלקו את האוטובוס לשתי קבוצות לפי טורי הישיבה. אחד המדריכים יכריז ברמקול על מושג, והטורים יתחרו ביניהם מי הראשון שמעביר לו חפץ שקשור למושג שהכריז.
מושגים:
ארבעת המינים, קישוט לסוכה, ושמחת בחגך, תפילות חג, אכילת כזית בסוכה, איסור מלאכה, מצוות סוכה, הלל, שבעה ימים, סכך, טיולים, משפחה, הושענא רבה.
קחו את החפצים שהחניכים בחרו ל”ושמחת בחגך” ול”איסור מלאכה” ושאלו: איזה חפץ משמעותי יותר לאווירה של החג? מי מהם חשוב יותר לקשר שלנו עם אלוקים?
סכמו בשני משפטים שאנחנו אחרי חג הסוכות שמכיל אהבה ויראה: מצד אחד חיוב במצוות החג, שאנו נדרשים לקיים בלי קשר למה שמתחשק לנו, ומצד שני התעוררות שלנו, שמחה ואהבה לחג. הסבירו לחניכים שהמסע הולך לעסוק בנושא ‘אהבה ויראה’, ואנחנו מזמינים אותם לחשוב איפה הם פוגשים אהבה ויראה בעבודת ה’ שלהם.
במשחק הזה ננסה לתת לחניכים לחוות את שני הצדדים של התשובה – יראה ואהבה – ולעורר דיון קצר על היתרונות של כל אחד מהם ועל היחס הנכון ביניהם.
נחלק את כל החניכים לשתי קבוצות ונערוך תחרות ביניהן (חשוב שיהיה ברור באיזו קבוצה נמצא כל אחד מהחניכים, גם אלה שלא מראים נכונות להשתתף. אם השבטים קטנים, אפשר לשחק שבט נגד שבט כדי להגביר את העניין בתחרות):
השלב הראשון:
כל קבוצה עומדת במעגל, והחברים מעבירים זה לזה קופסת זיתים וצריכים לאכול את כולה (לחלופין אפשר להשתמש בבמבה אדומה או כל דבר אחר, אבל זה צריך להיות משהו שלא כולם אוהבים לאכול!). הקבוצה שמסיימת ראשונה מנצחת. הכללים הם אלו:
השלב השני:
המשימה היא אותה משימה בדיוק, אבל הפעם כל חברי הקבוצה חייבים להשתתף, אחרת הקבוצה אינה מנצחת.
באיזה סבב נהניתם יותר מהמשימה? באיזה סבב הצלחתם יותר? מה היתרון בכל סבב?
האפשרות הראשונה מציגה מציאות של אהבה בלבד. המשתתפים במשחק היו רק מי שהשתתפו מתוך רצון והנאה, והאווירה כנראה הייתה בהתאם. באפשרות השנייה אומנם לא כולם השתתפו מרצונם, אבל כולם היו שותפים למילוי המשימה, וכך היו פחות סבבים והקבוצה לא בזבזה זמן על המתנה.
איזו צורה עדיפה כשחוזרים בתשובה: לקיים הכול לפי ההלכה גם כשאין בי רצון, או לקיים ולשוב רק על דברים שנובעים מאהבה ומרצון?
סכמו: שתי צורות העשייה נצרכות בעבודת ה’ בכלל ובחזרה בתשובה בפרט: היראה מייצרת את הבסיס לקיום מצוות ושומרת על המסגרת גם כשלא מתחשק לנו לקיים, והאהבה יוצקת תוכן ורצון לתוך קיום המצוות.
(מתאימה לשבטים שמסוגלים לייצר שיח באמצע המסלול):
נכיר את המושגים יראה ואהבה בתשובה כשתי דרכים להשפיע על מעשיו של אדם.
הציגו לחניכים אחד מהמצבים שלהלן:
דמיינו שאתם הקומונרית בסניף. במהלך המסע אתם רואים קבוצת חניכים שמשאירה אחריה זבל בכל מקום שבו היא מתיישבת, אף על פי שכל הסניף מקפיד מאוד לשמור על סביבה נקייה מאחר שלמד על החשיבות שבכך. אתם צריכים לבחור תגובה אחת בלבד מהתגובות שלהלן, באיזו תבחרו?
לא לאפשר לחניכים האלה להירשם לעוד טיולים בשנה הקרובה / לשלוח את החניכים הביתה / לנקות אחריהם כדוגמה אישית ולהעיר להם שוב ושוב / לקחת אותם לשיחה ולהסביר עד כמה חשוב לשמור על סביבה נקייה.
דמיינו שאתם שר התחבורה. באחד הכבישים בארץ יש שיעור תאונות גבוה מאוד, ואתם רוצים להפסיק את התופעה הזאת. יש לכם תקציב להפעלת תוכנית אחת מהתוכניות שלהלן; באיזו דרך פעולה תבחרו? הגברת האכיפה / ניידת קבועה תפטרל באזור / שילוט להגברת המודעות / חינוך לנהיגה בטוחה במסגרות שונות בקהילה.
בחרו ארבעה חניכים; כל אחד מהם יחזיק שלט ובו אחת העמדות. בקשו משאר החניכים להניח את הכובע שלהם ליד השלט שבחרו. אם הם מתקשים לבחור בעמדה אחת בלבד, תנו להם אפשרות לבחור גישה משולבת אך פתחו שיח בנושא: מדוע אי אפשר לבחור בדרך אחת בלבד? מה אין בה שיש באחרות?
המטרה היא לראות שיש כמה דרכים להשפיע על מעשיו של אדם: אפשר להציב לו מסגרת ברורה של כללים שאם לא יעמוד בהם ייענש, ואפשר לנסות לעורר בו רצון להישמע לאותם כללים מתוך הסבר והבנה ללא קשר לעונש. שתי הדרכים האלה מקבילות למושגים ‘יראה’ ו’אהבה’.
שאלו את החניכים:
המסע הוא אירוע ענקי: כל השבט, הסניף, המחוז במקום אחד, יוצאים לטייל ולהכיר את הארץ. יש נושא עמוק, אווירה, מורלים, התלהבות, אבל בתוך כל זה המסע הוא הזדמנות מיוחדת לדבר החשוב ביותר: מפגש עם החניכים שלנו. יש ביום הזה הזדמנות פז לפגוש את החניכים טיפה אחרת, מחוץ לשגרה הרגילה, ולהצליח להעמיק את הקשר איתם.
איך מצליחים לעשות את זה? קודם כול חשובים ההכנה ותשומת הלב. אם תגיעו מוכוונים לקשר אישי, יש סיכוי גדול הרבה יותר שתגיעו במהלך המסע לדברים נפלאים ולא תפספסו את ההזדמנות. לשם כך הבאנו לכם כמה כלים שיכולים לעזור בתכנון ולתת לכם טיפים להתנהלות במסע.
לפני שמדברים על כל חניך בפני עצמו נחשוב מה חשוב שיקרה במסע ברמה השבטית.
כדי להצליח לראות באמת את כל החניכים ולא לתת לאף אחד ליפול בין הכיסאות מומלץ לעבור על כל החניכים בשבט ולענות על כמה שאלות בנוגע לכל אחד מהם.
מה עושים במיפוי שבטי?
כותבים את השמות של כל החניכים, עוברים אחד-אחד ושואלים על כל חניך וחניכה את השאלות האלה:
1. מה המקום החברתי שלהם? (באיזו חבורה הם, מי החברים שלהם)
2. מה מצבם בשבט? (נוכחים, משתפים פעולה, מפריעים, מצליחים להשתלב, מקבלים אחרות ויוזמה)
3. מה הם צריכים כרגע? (יחס אישי, להתחבר לאחרים, להוביל, לקבל אחריות וכו’)
4. איך זה יכול להתבצע במסע?
| שם | נוכחות
(תמיד / בדרך כלל כן / לפעמים / כמעט שלא / מי זה בכלל?) |
מצב חברתי
(דומיננטי ומוביל / מקום טוב באמצע – מרגיש בנוח עם כולם / יש לו חבורה משלו / נראה שלא מוצא את עצמו חברתית) |
מעורבות
(לא סותם ת’פה / מביע דעה בדרך כלל / לפעמים מעורב ולפעמים פחות / לא מדבר אף פעם בפורום השבטי) |
קשר איתנו המדריכים
(צפוף וקרוב / סבבה / היי–ביי / לא קשור) |
מה היינו רוצים לחזק אצלו? | איך עושים את זה במסע? |
אחרי שמיפינו את החניכים צריך לעשות תיעדוף: לא להכול אפשר להגיע עכשיו ומייד. חשבו ביחד: מה הכי דחוף? מי הכי צריך את השינוי הזה עכשיו? על מה אנחנו הולכים במסע?
חשוב להוסיף שיש דברים שלא סותרים, ואפשר לעשות אותם במקביל כמו למשל לתת אחריות לחניך שצריך לקבל במה בשבט, ומצד שני להעניק יותר תשומת לב לחניך שזקוק לזה.
בהמשך למיפוי חלקו ביניכם את החניכים שבחרתם להתמקד בהם במסע. חשוב לשים לב שאתם בוחרים בחירה שתאפשר לכם לשים לב לכל חניך עד הסוף ולא לפספס אותו.
במהלך המסע אני מתמקד/ת ב:
איך אנחנו מובילים שיחה עם חניך או חניכה למקומות שאנחנו רוצים?