איתור סניפים וכפרי בוגרים
חדשים לבקרים צצות לפתחנו סוגיות לאומיות סבוכות הנוגעות לעם, לתורה ולארץ. מתוך שלל מהפכות מהשנים האחרונות נלמד איך מיישמים את תפיסת קמעא קמעא בקנה המידה של עם ישראל
מקורות להרחבה – יופיעו לאחר הנספחים.: סמארטפונים (אפשרות להדפיס מקורות), לאפשרות “יהדות התפוצות” – מפת יהדות התפוצות (ראו נספח 1).
הערה 1 למדריכים: הפעולה מורכבת משלושה חלקים: למידה על סוגיה אקטואלית, דיון ערכי על הסוגיה ותכנון מעשי של השבט איך לקדם אותה.
שימו לב! מן הסתם יש לכם עמדות משלכם בסוגיה. זה נפלא, אבל במיוחד בפעולה כזו יש להניח אותן בצד.
שבת
שלב א –
בארץ יש חוקים הנוגעים לשמירת שבת, אך המצב בפועל רחוק מאוד ממה שהחוק מתיר. באפשרות הזו נדון בשאלה איך נכון לחזק את השבת בישראל.
ראשית שאלו את השבט:
מולכם יש כפתור אדום. אם תלחצו עליו, חילונים לא יחללו יותר שבת באופן ציבורי. אוטובוסים לא ייסעו, בתי קולנוע או בתי קפה לא ייפתחו, קניונים וחנויות לא יפעלו. האם תלחצו עליו?
תנו לשבט לדון בתשובות.
אפשר להרחיב את הדיון בשאלות נוספות:
הציגו לשבט את המצב החוקי בישראל: בקשו מהם לחפש באינטרנט “הסכם סטטוס-קוו שבת“, לבדוק אילו דברים אסור לעשות בשבת נכון להיום ולשתף את הממצאים.
במהלך החיפוש כוונו אותם אל הנקודות האלה: פעילות ממשלתית, מקומות מסחר, מקומות בילוי ותרבות, תחבורה ציבורית.
לאחר מכן בקשו מהשבט לחפש מה המצב בפועל בהתאם לתחומים שנבדקו קודם לכן (שימו לב שחלק מהדברים השתנו מאוד בשנים האחרונות). מלבד ערך הוויקיפדיה הנ”ל, אפשר גם לגגל את המונחים האלה: ארגון “נוע תנוע”, “חוק המרכולים” ועבודות הרכבת בשבת.
טיפ למדריכים: אם עושים את הפעולה בשבת או שלחלק מחברי השבט אין טלפונים חכמים, הדפיסו להם את החומרים בנושא.
בנוגע לסטטוס-קוו: אפשר למצוא הכול בקלות בוויקיפדיה בהערות שאליהן הערך ‘סטטוס-קוו שבת’ מפנה ובמקומות רבים נוספים.
המצב בפועל: באתרים שצוינו.
שלב ב –
אמרו לחניכים כי השלב הקודם הוביל למסקנה הזאת: למרות המאמצים יש לא מעט חילול שבת בארץ בעקבות היתרים בחוק או בעקבות חוסר רצון של הרשויות לאכוף שמירת שבת.
לאחר הכרת הרקע לנושא הזמינו את חברי השבט לדיון.
שלב א –
מעט יותר מחצי העם היהודי אינו גר בישראל. באפשרות זו נדון מה צריכה להיות האמירה שלנו כלפיהם.
ראשית שאלו את חברי השבט:
מולכם יש כפתור אדום. אם תלחצו עליו, כל יהודי העולם יעלו מייד לארץ. האם תלחצו עליו?
תנו לחברים לדון בתשובות. אפשר להרחיב את הדיון בשאלות נוספות:
ערכו לחברי השבט חידון: כמה אתם מכירים את יהדות התפוצות? השתמשו במפה (נספח 1) כדי לשאול אותם את השאלות:
בהתאם לשבט ולהרכבו אפשר להוסיף עוד שאלות. תוכלו גם לחפש מקורות מידע נוספים ולשאול על פיהם.
שאלו את השבט מה מצב העלייה. בקשו מהם לחפש כמה יהודים עולים בממוצע כל שנה (התשובה: 20,000–30,000) וכמה זמן ייקח לכל יהודי העולם לעלות בקצב הזה אם אף אחד לא ירד ותושבי חו”ל לא ילדו עוד ילדים (266 שנה).
לסיום שאלו את השבט מה מצב ההתבוללות בתפוצות. מבין הארצות עם ריכוז היהודים הגבוה ביותר:
בהתאם לשבט ולהרכבו אפשר להוסיף עוד שאלות. אפשר לחפש גם פילוח התבוללות על פי קשר לדת.
שלב ב –
אמרו לחניכים כי השלב הקודם הוביל למסקנה הזאת: למרות הקמת המדינה יהודים רבים בוחרים לגור בחו”ל. בקצב העלייה הנוכחי יעברו מאות שנים עד שכל היהודים יעלו, אם בכלל, ובינתיים העם היהודי מאבד מיליונים בכל דור.
לאחר הכרת הנושא הזמינו את השבט לדיון:
הערה למדריכים: הפעולה נבנתה סביב פינוי אביתר, שנבחר עקב היותו אירוע מהזמן האחרון. אפשר לבנות פעולות דומות סביב אירועים אחרים: תקופת העליות, תוכנית החלוקה, פינוי גוש קטיף וכן הלאה. כמו כן במקומות רבים בארץ אפשר לבנות פעולה בנושא קמעא קמעא על הקמת המקום עצמו. אם בחרתם בנושא הזה, הכינו פעולה על האירוע הרלוונטי ביותר אצלכם.
לפני כמה חודשים הוקם בחטף היישוב אביתר, ולאחר מכן פונה בהסכם עם הממשלה. באפשרות זו נדון בדרך לבניית ארץ ישראל.
ספרו לחברי השבט על המקרה:
אביתר הוא יישוב חדש שהוקם ליד צומת תפוח בשומרון ונקרא על שם אביתר בורובסקי, שנרצח בפיגוע בצומת. לאחר ניסיון הקמה שלא צלח בשנת 2013 הוקם היישוב בשנית במאי 2021 בעקבות רצח יהודה גואטה. כמה שבועות לאחר מכן עזבו התושבים בעקבות חתימת הסכם עם הממשלה. לפי ההסכם, לאחר בחינת מעמד הקרקעות תוקם במקום ישיבה במקום.
השמיעו לשבט את הריאיון של צבי סוכות, יו”ר גוש אמונים וממקימי אביתר, אצל אראל סג”ל (נספח 2).
לאחר מכן העלו את השאלות האלה:
שלב ב –
בעקבות הריאיון העלו אחת משתי השאלות, ולאחר מכן עברו לדיון מסכם:
איך נכון לבנות את ארץ ישראל? מה צריכה להיות הדרך שלנו, כתושבי המדינה, להגשים את הערך הזה?
(כדי להעשיר את הדיון נכון להציף את הנקודות האלה:
– האם יש עוד אפשרויות מלבד בנייה בלתי חוקית? הפגנות, שינוי החוק, פיתוח הארץ מחוץ ליו”ש.
– איך מאזנים את הערך הזה עם ערכים אחרים? אחדות העם, פיקוח נפש וכן הלאה.)
שלב ג –
בשלב האחרון תעלה קריאה לחברי שבט רפאל לעבור מדיון לעשייה: איך אנחנו מחזקים את השבת, את יהדות התפוצות או את ההתיישבות בארץ. חשבו מראש על אפשרויות הניתנות ליישום בהתאם לשבט ולקהילת הסניף, ותנו לשבט להציע רעיונות נוספים.
אם חברי השבט מדריכים, מקדו את העשייה במעגל ההשפעה שלהם, כלומר החניכים והסניף. אם יש גם נחשוניסטים או חברי צוות ארגון, אפשר לפתוח גם אפשרויות שנוגעות לשכונה, לקהילה או לחברה הישראלית.
מצורפים כאן כיווני מחשבה, אם השבט נתקע ולא מצליח למצוא רעיון בר יישום.
שבת במהלך הוועידה האחרונה התקבלו כמה החלטות שאפשר לקבל מהן השראה. יש לציין שחלקן (למשל, תעודת נאמן השבת) כבר החלו לפעול מאז. החלקים הרלוונטיים מובאים כאן ככתבם וכלשונם:
חיזוק השבת במרחב הציבורי
התנועה רואה את חשיבותה הדתית וההיסטורית של השבת, ששמרה על ישראל לאורך הגלות, ואת מרכזיותה במרחב הציבורי של המדינה. מאז קום המדינה פעלה הציונות הדתית לעיצוב דמותה הדתית של המדינה בכלל ושל שמירת השבת בה בפרט. סוגיות של דת ומדינה בכלל וסוגיית השבת בפרט מעוררות מחלוקות עזות בחברה הישראלית. מתוך רצון להוביל בדרך תורה ועבודה התנועה מקבלת אחריות לפעול ליישוב הקונפליקטים הציבוריים בנושא.
על כן:
1. הוועידה מטילה על חברי התנועה ליזום שיח בין-מגזרי עם כל חלקי החברה הישראלית – בהנחיית רבני התנועה – כדי ליצור שיתופי פעולה שיאפשרו כינון מרחב ציבורי לשבת בישראל מתוך הסכמה ופעולה משותפת.
2. סניפי התנועה יקיימו מפגשים עם תנועות נוער שונות לשיח ולפעילות בנושא השבת.
עידוד עסקים שומרי שבת וחיזוקם
כדי לעודד את העסקים שומרי השבת ולחזקם:
1. חברי התנועה יעדיפו לערוך את קניותיהם בעסקים שומרי שבת בלבד ויקראו לבני משפחותיהם ולחבריהם לנהוג בדרך זו. נוסף על כך התנועה קוראת לכלל נאמני השבת לערוך את קניותיהם בעסקים אלו מטעמים הלכתיים, חברתיים וכלכליים…
3. התנועה תנפיק תעודת ‘נאמן השבת הציבורית’, והתעודה תחולק לעסקים שומרי השבת. הענקת התעודות תלווה בפרסום הולם.
נועם השבת בתנועה
פעילות בני עקיבא בשבת היא חלק מרכזי בחיי התנועה, וכדי להטמיע את ערכי קדושתה בקרב חניכינו הוחלט:
1. סעודה שלישית היא מצווה חשובה לעיצוב אופייה של השבת, על כן בכל שבת יש לקיים סעודה שלישית בסניפים.
2. כדי להשפיע על דמות השבת במרחב הציבורי יקיימו הסניפים פעילויות ברחובה של עיר לחיזוק תודעת השבת, כגון קבלת שבת, מלווה מלכה, העמדת דוכנים לאהבת השבת וכיוצא באלה.
יהדות התפוצות אומנם זה מעט רחוק מחברי שבט רפאל, אך אפשר להציע את האפשרות לצאת לקמפים בארצות הברית (לרוב אפשר בסוף כיתה י”א).
ליווי של עולים בשנים הראשונות עוזר להם להשתלב. מלבד זאת הקהילה שממנה באו שומעת מהם על היחס שמחכה למי שעולה, לטובה או לרעה. אפשר ללוות עולה מהשכונה או לפעול במרכז קליטה.
מעבר לזה תוכלו להיעזר ברכזת יהדות התפוצות של בני עקיבא כדי לחשוב על רעיונות מתאימים: יעל גולדשטיין 0545450859.
התיישבות בארץ ארגון השומר החדש פועל בכל רחבי הארץ ומסייע לחקלאים בעבודה חקלאית ובשמירות. אפשר לתאם התנדבויות קבועות או אירועים חד-פעמיים.
לאורך השנה הסניף יוצא למפעלים מטעם התנועה ולפעמים גם לטיולים עצמאיים. לכל מקום בארץ יש סיפור, מימי התנ”ך ועד לימינו אנו. אפשר לארגן צוות שיעביר הדרכות טיולים על ההיסטוריה של המסלולים.
סיכום:
לסיום קראו או חלקו לשבט את הקטעים האלה:
הדואג לימים זורע חיטים, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים” (יאנוש קורצ’אק)”.
“חשק נטיעת אילנות נובע מחפץ הטבת הדורות הבאים המובלט בתוקפו בעץ החרוב” (הרב קוק, מגד ירחים. ראו גם את הגמרא בתענית במקורות להרחבה).
הציפו את הדיון:
הן למחנכים הן לנוטעי העצים קשה לראות את תוצאות ההשקעה שלהם. רק לאורך זמן יהיה אפשר להצביע על פירות המאמצים ולהעריך את ההתקדמות שנעשתה.
מתוך הדיון סכמו את הפעולה:
למדנו היום על (הנושא שנבחר). התלבטנו מה צריכה להיות קריאת הכיוון שלנו, ולאחר מכן חשבנו איך אנחנו בעצמנו, חברי שבט רפאל, נוכל לחזק את (הנושא) במעגל ההשפעה שלנו. לחינוך ולהגשמה שלנו יש הרבה כוח בטווח הארוך, וחשוב שלא להשאיר את ההצעות באוויר אלא לקדם אותן עד כמה שנוכל.
נספח 1:
את מפת יהדות העולם אפשר למצוא באתר משרד התפוצות > מפת אוכלוסיית יהודי העולם.
נספח 2:
ריאיון עם צבי סוכות, אראל סג”ל, 103fm.
החלקים שמומלץ להשמיע:
0:00–1:13 פתיחה והסברים על אביתר
3:06–7:05 דיונים על חתימת המתווה
8:35–9:35 ההשפעה על הנוער
(סה”כ כ-6 דקות)
אפשר להשמיע ריאיון אחר במקום: צבי סוכות עם איתי גדסי ויעקב פרידמן, 93fm.
הוא קצר ותמציתי יותר, אך אינו כולל הרבה מהנקודות שעליהן דנים בפעולה. כדאי להקדים לכל שאלה הסבר מה הטענה שמופנית כלפי סוכות או מצידו.
0:00–2:10 רקע והסברים על אביתר ועל המתווה
3:30–6:23 דיון על ההצבעה בעד המתווה
שבת: אמנת גביזון–מדן – אפשר למצוא באינטרנט את הקובץ המלא או את עיקרי הדברים באתר שאליו הברקוד המצורף מפנה, תחת הקטגוריה “שבת”.
יהדות התפוצות: ישראל היום, “המספרים המבהילים: יהודי העולם נכנעים להתבוללות”, משה נוסבוים.
שר התפוצות נחמן שי: “לא חושב שצריך להגיד לכל היהודים ברחבי העולם תעלו לישראל. לא באתי לעודד עלייה לישראל, זה לא חלק ממטרות המשרד” (חשבון הטוויטר של כאן חדשות, 9.8.2021).
על היחס לעולים לארץ:
“‘נפולת של נמושות’, קרא פעם יצחק רבין לירודים מהארץ, ועורר סערה. מהיכן מגיע היחס השלילי הזה למי שיוצא מארץ ישראל? מהפרשה שלנו. לא, היא ממש לא מכנה כך את היורדים מהארץ, אבל היא בהחלט משבחת את העולים אליה…
“יוסף אומר לאחיו, כשהוא שולח אותם ממצרים בחזרה לארצם, כדי להביא את יעקב: ‘עלו אל אבי’. ורש”י מסביר מדוע לא נאמר ‘סעו אל אבי’: ‘ארץ ישראל גבוהה מכל הארצות’.
“אומנם באנגלית נגיד immigrant (מהגר), אבל בעברית יהודי שישוב לישראל יהיה ‘עולה’ תמיד, בין שמדובר בבני יעקב אבינו ובין שביהודי שהגיע אתמול בטיסת עולים מצרפת. ובעצם כל עולה כזה מאז ועד היום אינו עולה לבד: ‘אנוכי ארד עימך מצרימה ואנוכי אעלך גם עלה'”. (הסטטוס היהודי – פרשת ויגש, סיון רהב מאיר, עמ’ 57)
לסיום הפעולה: “יום אחד היה חוני הולך בדרך, ראה איש שהיה נוטע חרוב. שאל אותו: מתי יניב העץ פירות? ענה לו: בעוד שבעים שנה. אמר לו: וכי אתה בטוח שתחיה שבעים שנה? אמר לו אותו אדם: אני באתי לעולם ומצאתי חרוב נטוע מניב פירות. כמו שאבותיי שתלו לי, כך אני שותל לצורך בניי “(תענית כג ע”א, תרגום מארמית).