מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

עין לציון צופיה

עין לציון צופיה

סוג הפעולה
פעולה
מתאים לגיל
נבטים | ניצנים
משך הפעולה
עד שעה
נושא
ארץ ישראל | מדינת ישראל | ארץ ישראל | חלוציות | מדינת ישראל | עם ישראל | חזון ומטרות | ציונות
  • מתאים לשבת
0 מדריכים אהבו את הפעולה

תקציר הפעולה

מה המשמעות של התנועה החלוצית? כיצד הצליח דור המייסדים של התנועה שעוררה את השיבה לארץ ישראל לפעול בכאלו עוצמות? מה הוביל אותם בחזונם, בחלומם? כיצד נראתה תנועת הנפש שלהם, שעוררה גלים-גלים המשפיעים עד היום עלינו, ציבור דתי-לאומי שחי חיים של חיבור לעם ולארץ ישראל?

מטרות הפעולה

1. החניכים ייפגשו עם תהליכים לאומיים שעוררו את הכוח הפנימי של החלוצים וסייעו לעלייה ולחזון הקמת המדינה.
2. החניכים יבינו את המהלך ההיסטורי ואת הערכים שעמדו מאחורי החזון והתקווה לעלייה ולהקמת מדינה יהודית ויחשבו כיצד זה מתחבר אליהם כיום.
3. החניכים יבחרו משימה שמבטאת בעיניהם חלוציות כיום. 

מהלך הפעולה

שלב א: 

תלו בקצה החדר או באזור הפעולה חוט, מעין ציר זמן, שעליו אפשר לתלות דברים בסיכות משרד, באטבים, בסלוטייפ וכו׳. 

הניחו במרכז המעגל קלפים (נספח 1) ושחקו את משחק הזיכרון בין אירועים בהיסטוריה לבין ערכים בולטים שבאו לידי ביטוי באירוע.

לדוגמה: העלאת ספינות מעפילים (יישוב הארץ אהבת ישראל).

בכל פעם שמישהו ימצא זוג, תלו אותו על הציר עד שיתמלא. 

שלב ב:

בקשו מהחניכים לחלק את הציר שבניתם לשלוש קבוצות: רצון, תוכנית, פעולה. 

בכל פעם תתמקדו בערכים הבולטים שחוזרים בקבוצה. 

 

שאלו את החניכים: 

  • האם יש ערכים שהיו רלוונטיים בעבר והיום כבר אינם חשובים? 
  • אילו ערכים הולכים איתנו עד היום?
  • אילו ערכים אנחנו חושבים שהכי רלוונטיים לנו גם היום?
  • לאיזו קבוצה הייתם מכניסים את ערך ההמיה? 

הבהירו שבכל אחד מהחלקים הנפש ההומייה באה לידי ביטוי בדרך קצת אחרת, ויחד הם בונים את התהליך בעם ישראל, בהיסטוריה שלנו, שבסופו של דבר הובילה לתקומת העם והארץ.

 

שלב ג: 

חלקו פתקים (או מדבקות) ובקשו מהחניכים להניח את הפתק שלהם על הערכים שהכי קשורים אלינו היום. דונו על הערך שקיבל את מרב הפתקים. 

  • היכן הערך המוביל נמצא בחיים שלנו כיום? 
  • האם אנחנו משקיעים ומתאמצים כדי שהערך הזה יוביל וינחה אותנו?
  • כיצד אנו יכולים להיות יותר מחוברים לערכים מהעבר ולהפוך אותם למרכזיים כיום? 

סיכום: 

קראו את הקטע:

”עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים וְאֵין אַתָּה בָּא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע מֵאַיִן בָּאתָ וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן“ (משנה, אבות ג, א).

הסבירו: כדי להמשיך ללכת אחרי הנפש של העם היהודי אנחנו צריכים לראות את התמונה הגדולה, את התהליך שהתחיל ועלינו להמשיך אותו.

כל אירוע על ציר הזמן היה חשוב. כל התקדמות בדרך הזו היא עוד צעד לעבר המטרה של החלוצים, החלום של העם היהודי כל הדורות, המיית נפש ישראל כולה. יש לנו הרבה ללמוד מדרכי הפעולה שלהם וממה שהם למדו מכל אירוע שקידם אותם עוד קצת למטרה. עכשיו שאנחנו יודעים מה קרה בעבר, נוכל להתקדם הלאה למטרה הבאה. 

(אפשר לחלק צ׳ופר: ׳דע מאין באת ולאן אתה הולך׳).

נספחים 

נספח 1 -משחק הזיכרון

הצהרת בלפור

אהבת ארץ ישראל 

קבלת אחריות

ביולי 1917 הגישו ד”ר חיים ויצמן ונחום סוקולוב לממשלת בריטניה הצעה להצהרה מדינית שרואה בארץ ישראל את ביתו הלאומי של עם ישראל ומכירה בזכותו לבנות את חייו הלאומיים בה, הכרזה שלפיה תתמוך בריטניה בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, שבאותו זמן לא התגוררו בה הרבה יהודים. ההצהרה הייתה הישג מדהים של התנועה הציונית: מעצמה כמו בריטניה הסכימה לעזור לתנועה הציונית במימוש מטרתה העיקרית.
העלייה הראשונה 

עבודת הארץ 

יישוב הארץ 

הפרחת השממה 

גל עלייה המוני של יהודים לארץ ישראל העות’מאנית משנת תרמ”ב עד שנת תרס”ד (1882–1903).

גל העלייה בא בעיקר ממזרח אירופה, עיראק ותימן, וההערכה היא ש־25,000–35,000 יהודים עלו לארץ ישראל במהלך העלייה הראשונה. בעלייה זו הוקמו היישוביים החקלאיים הראשונים. יישובים אלו נקראו מושבות. אנשי עלייה זו עסקו במקצועות חופשיים, במסחר ובחקלאות.

התקוממות נגד השלטון 

העות’מאני בארץ ישראל

ריבונות בארץ ישראל

ניל”י, ראשי התיבות של הפסוק “נצח ישראל לא ישקר”, היה ארגון שהוקם בשנת 1915 ופעל ביישוב העברי בארץ ישראל בתקופת מלחמת העולם הראשונה. הארגון, שהיו בו פחות משלושים חברים פעילים, עסק בעיקר בריגול, בניסיון לסייע לצבא הבריטי לכבוש את הארץ מידי האימפריה העות’מאנית. 

נוסף על פעילות הריגול עסק הארגון גם בהברחת כספים מחוץ לישראל אל יהודי ארץ ישראל, ובהמשך גם בניסיונות להשיג הישגים מדיניים. 

לאחר כשנתיים של פעילות חשפו העות’מאנים את רשת הריגול. חלק מראשי הרשת נתפסו והוצאו להורג, וכמה מאנשיה נשפטו לעונשי מאסר. לאחר תפיסת הרשת הענישו העות’מאנים וכלאו גם אנשים רבים שלא היו קשורים לפעילותה כלל.

הקונגרס הציוני הראשון 

דבקות במטרה 

קיבוץ גלויות

הקונגרס הציוני העולמי הראשון הויה הכינוס הגדול הראשון של צירי התנועה הציונית וראשון הקונגרסים הציונים העולמיים. הקונגרס נערך בעיר באזל שבשווייץ ב-29 באוגוסט 1897, א’ באלול תרנ”ז. יוזם הקונגרס ומנהיגו היה בנימין זאב הרצל. הקונגרס נועד ליצור תשתית שתרכז את התומכים בתוכניותיו של הרצל ותשמש בסיס להרחבת התנועה הציונית מחובבי ציון לעבר תנועה ציונית-מדינית מאורגנת.
הכרזת המדינה

עם ישראל בארץ ישראל 

אחריות לאומית 

הנהגת היישוב היהודי בארץ ישראל, ובראשה דוד בן-גוריון, ידעה שעם סיום המנדט הבריטי יפלשו צבאות ערב הסדירים לארץ כדי למנוע את יישום תוכנית החלוקה של עצרת האו”ם. על אף הסיכון הרב שבהכרזה על הקמתה של מדינת ישראל העצמאית והריבונית ואזהרת ארצות הברית ומדינות אחרות והמלצתן לדחות את ההכרזה, החליטה מנהלת העם להכריז על הקמת המדינה. הכרזת העצמאות של מדינת ישראל נערכה בעיר תל אביב ביום שישי, ה’ באייר תש”ח, 14 במאי 1948.
מבצע חומה ומגדל

יישוב הארץ

עבודה יהודית

מבצעי התיישבות אלו באו בתגובה על הפרעות שעשו הערבים ביישוב היהודי וכן על הגבלת העלייה על ידי הבריטים, ונועדו ליישב אדמות בבעלות יהודית כדי להרחיב את גבולות ההתיישבות העברית, המדינה היהודית העתידית. את הביצוע הוביל ארגון ההגנה על פי הרעיון והתכנון של שלמה גור. היישובים הוקמו במהירות, לרוב במהלך יום אחד, וחומרי הגלם להקמת החומה, המגדל והצריפים הראשונים הוכנו מראש והובאו למקום הקמת היישוב. סיבת המהירות בהקמה: הצורך שבסוף היום הראשון יעמוד על תילו יישוב מוגן.
מסע המושבות 

אהבת ישראל 

קירוב לבבות

בכ”ח אייר תרס”ד (1904) הגיע הרב קוק לארץ ישראל לשמש רבן של יפו ושל המושבות. בשנים אלו, שנות העלייה השנייה, הגיעו לארץ ישראל עולים רבים, ובהם צעירים שרובם התרחקו מהדת. הם עלו לארץ כדי לבנות ריבונות יהודית בארץ ישראל, וראו בכיבוש העבודה אמצעי נחוץ וחיוני.

הרב קוק העריך מאוד את החלוצים אנשי העלייה השנייה הבונים ומפתחים את הארץ במסירות נפש, וראה בהם חוליה חשובה בתהליך הגאולה. הוא טען שיש בהם נשמה ואור הגנוז, אפילו שלא מדעתם.

המסע הוגדר מסע התעוררות וקירוב לבבות אשר נועד להכשיר את הקרקע ולהחזיר את החלוצים ככל האפשר לאורח חיים מסורתי, בעיקר בנושאים של כשרות, שמירת שבת, חינוך יהודי במושבות ומצוות התלויות בארץ כדי למנוע את הקרע שהחל להיווצר בין היישוב הישן ליישוב החדש.

גירוש ספרד

דבקות בה’ 

גירוש ספרד היה סילוקם בכפייה בשנת 1492 של יהודי ספרד (וכמה שנים אחר כך מפורטוגל) אשר סירבו להתנצר. חלק גדול מהיהודים, מספר הנאמד ב-200,000 איש, בחרו להתנצר – לפחות למראית עין – ונותרו בספרד.

הרוב המוחלט של המגורשים עברו לצפון אפריקה ולארצות שהיו תחת שלטון האימפריה העות’מאנית, בעיקר לארצות הבלקן והמזרח התיכון וכן לארץ ישראל.

גירוש היהודים מספרד סימן את קיצה של תקופה בתולדות עם ישראל. הוא הותיר רישומו הניכר בשירה ובספרות ההלכה של הדורות הבאים.

ספינת אגוז

הקרבה למען כלל ישראל 

אהבת הארץ 

אגוז הייתה ספינה ששימשה לעליית יהודי מרוקו למדינת ישראל, שיצאו מארצם בניגוד לחוקים שאסרו עליית יהודים לישראל. הספינה פעלה בחשאי וטבעה בליל כ”ג בטבת תשכ”א, הלילה שבין 10 ל-11 בינואר 1961, וארבעים וחמישה מנוסעיה טבעו בים.

אסון טביעת אגוז גרם להשגת הסכם ליציאת יהודים ממרוקו בתנאים מסוימים: ממשלת ישראל נאלצה לשלם לממשלת מרוקו כופר בעד כל יהודי, והעלייה נערכה באמצעות ארגון שאינו ציוני ובמסלול שאינו נסיעה ישירה לישראל אלא עובר בתחנת ביניים. עד 1964 יצאו ממרוקו כשמונים אלף יהודים במבצע יכין, ומרביתם הגיעו לישראל.

הברחת מעפילים

דבקות במטרה 

יצירתיות 

והירתמות למען מטרה גדולה

ההעפלה הייתה התנועה לכניסה בלתי חוקית של יהודים לארץ ישראל בדרכי הים והיבשה ובשנת 1947 גם בדרך האוויר, אשר ארגן היישוב העברי בתקופת המנדט הבריטי משנת 1934 ועד הקמת מדינת ישראל ב-1948. אומנם כניסתם של יהודים לתחומי הארץ באופן בלתי חוקי ובלתי מאורגן התגברה מאז תום מלחמת העולם הראשונה, כאשר הונהג ממשל צבאי בריטי, אך ההעפלה המאורגנת החלה ב-1934 וכונתה גם עלייה ב’, משום שנעשתה במקביל לעלייה החוקית.

 

דעתך חשובה לנו