תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

מהלך הפעולה

 

פתיחה:

אפשרות א: נסו ללמד את החניכים את מספר הטלפון שלכם בעל פה או אפילו מספר אחר, ארוך יותר.
בשלב הראשון נסו ללמד אותו בשלמותו. סביר להניח שהחניכים לא יצליחו לקלוט בבת אחת, אך בשלב השני חלקו את המספר הארוך לכמה מספרים קטנים, וכך יש יותר סיכוי שהם יצליחו לזכור.

אפשרות ב: שחקו עם החניכים קונטקט – אחד המשתתפים בוחר מילה, והמטרה של המשתתפים האחרים היא לגלות מהי המילה. איך עושים את זה? מי שבחר את המילה אומר לשאר המשתתפים את האות הראשונה שלה, לדוגמה: אל”ף. המשתתפים האחרים חושבים על מילים שמתחילות באותה אות ואומרים הגדרה למילה. לדוגמה, אחד המשתתפים חשב על המילה אנציקלופדיה, אז הוא אומר “ספר שיש בו מידע על נושאים רבים”. אם משתתף אחר הבין את הכוונה, הוא אומר “קונטקט”, ואז שניהם יחד סופרים עד שלוש ואומרים את המילה בו זמנית. מי שבחר את המילה צריך להספיק לומר אותה לפני ששני המשתתפים יגידו אותה יחד. אם הוא הצליח, המשחק נמשך והמשתתפים צריכים לחשוב על מילים והגדרות נוספות, אבל אם הוא לא הצליח, הוא מגלה למשתתפים את האות הבאה, ואז הם צריכים לחשוב על מילים שמתחילות בשתי האותיות. לדוגמה, אם האות הבאה היא רי”ש, המשתתפים יכולים לחשוב על המילים אריה, ארגון, אריסטו, ארכיון ועוד. המשחק נמשך עד שמצליחים לנחש את המילה כולה.

סכמו את הפתיחה: בפעולות הקודמות דיברנו על חשיבות התהליך. למדנו שאי אפשר לעשות שינוי בבת אחת אלא שהוא מצריך מאיתנו לחלק את המשימה לשלבים, למספרים קטנים, לאותיות יחידות. לא נצליח במשימה שלנו אם ננסה לעשות את כולה בבת אחת.
בפעולה הקרובה ננסה לחשוב אילו שינויים אנחנו רוצים לעשות בעצמנו ואילו תהליכים השינויים האלה דורשים מאיתנו.

 

שלב א:

אפשרות א: בקשו שלושה מתנדבים ותנו לכל חניך כרטיסיית סיפור (נספח 1) שמתאר תהליך שינוי של מישהו, והחניך המתנדב יציג את הסיפור.

אפשרות ב: חלקו את השבט לשלוש קבוצות קטנות, וכל קבוצה תקבל כרטיסיית סיפור (נספח 1) שמתאר תהליך שינוי של מישהו. הנחו את החניכים לקרוא את הסיפור ולענות על השאלות המצורפות. לאחר שכל הקבוצות יסיימו הן יספרו במליאה את הסיפור שקראו ויסכמו בקצרה את התשובות על השאלות המצורפות.

סכמו את שלב א: שאלו את החניכים:
מה משותף לכל הסיפורים האלה?
היה איזה סיפור שהזכיר לכם סיפור דומה שאתם מכירים?

כל הסיפורים הנ”ל מתארים שינוי שמישהו עשה. לכולנו יש שינויים שאנחנו רוצים לעשות. הסיפורים מדברים על שינויים בעניינים דתיים, תורניים, אבל זה נכון לכל שינוי שאנחנו מעוניינים שיתרחש. אלה יכולים להיות שינויים ממש גדולים, כמו לחזור בתשובה, אבל זה יכול להיות שינוי קטן יותר, כמו “להיות יותר מסודר”, “לדאוג יותר לאחים הקטנים”, “לכבד יותר את המורים” ועוד.

 

שלב ב:

אפשרות א: הניחו על הרצפה כרטיסיות תחומים (נספח 2) ובקשו מכל חניך לבחור תחום אחד שבו הוא רוצה לעשות תהליך של שינוי ולדבר עליו: מדוע הוא בחר בתחום הזה, איפה זה פוגש אותו בחיי היום-יום, איפה הוא רוצה לראות את עצמו בעוד שנה בתחום הזה ועוד. הדיבור יכול להיות לפני כל הקבוצה, בקבוצות קטנות או בזוגות, לפי מה שמתאים לאופי השבט ולרמת הפתיחות בו.
טיפ למדריכים: שימו לב! מתודה כזאת עלולה להוביל לציניות וזלזול. חשבו כיצד אתם יכולים למנוע פגיעה בחניכים תוך כדי העיסוק בנושא.

אפשרות ב: חלקו את השבט לקבוצות קטנות של חמישה חניכים. חלקו לכל קבוצה את הכרטיסיות שבנספח 3 (אפשר לתת שני עותקים לכל קבוצה) ובקשו מכל חניך לקחת ארבע כרטיסיות. בכרטיסיות כתובים תחומים שאפשר לעשות בהם תהליך של שינוי. את יתר הכרטיסיות הניחו בקופה במרכז המעגל.
המטרה: בסוף המשחק יישארו לכל חניך ארבע כרטיסיות שבהן התחומים שהוא הכי רוצה להשתפר בהם.
מהלך המשחק: בדומה למשחק ‘יניב’ – כל חניך בתורו ירים קלף מן הקופה ויבחן מבין חמשת התחומים שיש לו כרגע ביד מה התחום שהכי פחות חשוב לו להשתנות בו כרגע. את הקלף הזה הוא יזרוק למרכז. החניך הבא יכול לבחור אם להרים קלף מן הקופה הראשית או מהערמה שבמרכז, הערמה שאליה כל חניך זורק את הקלף שהוא מחליט לוותר עליו. לאחר שייקח קלף חדש יבחר גם הוא איזה קלף לזרוק במקומו, וכן הלאה.
בסוף המשחק (כשייגמרו הקלפים בקופה הראשית) עודדו את החניכים לדבר על אחד התחומים שהשאירו אצלם. מדוע בחרו בתחום הזה? איפה הם פוגשים את זה בחיי היום-יום? איך הם רוצים לראות את עצמם בעוד שנה בתחום הזה? אפשר לשתף לפני כל השבט או להישאר בקבוצות הקטנות.

 

 

 

 

שלב ג:

אפשרות א: אחרי שכל חניך סיפר על תחום שבו הוא רוצה לעשות שינוי ינסו יתר חברי השבט לתת רעיונות לשלושה שלבים בתהליך השינוי. העצות יכולות להינתן לפני כל השבט, בקבוצות קטנות או בזוגות, בהתאם לאופי השבט ולרמת הפתיחות.
לדוגמה: חניך בחר בתחום ‘עין טובה’. השלבים בדרך יכולים להיות אלו:
1. בסוף כל יום להגיד שלושה דברים טובים שקרו לי.
2. פעם בשבוע כשקורה לי דבר רע להגיד מה בו יכול להיות טוב.
3. פעם ביום כשקורה לי דבר רע להגיד מה בו יכול להיות טוב.

עוד דוגמה: חניך בחר בתחום ‘ניצול זמן’. השלבים יכולים להיות אלו:
1. בניית לו”ז יומי לפחות פעם בשבוע.
2. הגבלת זמן ההתעסקות בטלפון.
3. הגדרת זמן מוגבל לבזבוז זמן.

 

אפשרות ב: חלקו לחניכים כרטיסיות המתארות שינוי שמישהו רוצה לעשות (נספח 4), ובקשו מיתר החניכים לתת עצות: אילו שלבים אפשר להגדיר בדרך להשגת השינוי?

לדוגמה: בכרטיסייה המתארת בת שרוצה להיות הכי צדיקה החניכים יכולים לתת עצות מסוג זה:
1. בכל חודש להתרכז במצווה אחרת שהיא רוצה להקפיד עליה יותר.
2. ללמוד על מצוות.
3. להבין את המשמעות של תהליך ושאי אפשר להיות צדיקה בבת אחת.

 

סיכום:

ראינו שכדי לעשות שינוי אנחנו צריכים לעבוד צעד צעד, שלב אחרי שלב, כי שינוי יוכל להתרחש רק בתהליך. זה קשה, ולא תמיד מובן מה הצעד הבא שצריך לעשות. משמח שהיו כאן חברים שבחרו לשתף במה שעובר עליהם ולהיעזר בעצות של חבריהם. זו אולי עוד דרך להתמודד עם השינויים הגדולים האלה.
נאחל לכולנו שנצליח לברר מה השינוי שאנחנו רוצים לעשות וגם נצליח לממש אותו!

 

נספחים

 

נספח 1:

מקור 1:

“תנו רבנן: לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז. מעשה שבא רבי אלעזר בן רבי שמעון ממגדל גדור מבית רבו, והיה רכוב על החמור ומטייל על שפת הנהר. ושמח שמחה גדולה, והייתה דעתו גסה עליו, מפני שלמד תורה הרבה. נזדמן לו אדם אחד שהיה מכוער ביותר. אמר לו: שלום עליך רבי! ולא החזיר לו. אמר לו: ריקה, כמה מכוער אותו האיש! שמא כל בני עירך מכוערין כמותך?! אמר לו: איני יודע, אלא לך ואמור לאומן שעשאני ‘כמה מכוער כלי זה שעשית’. כיון שידע בעצמו שחטא, ירד מן החמור ונשטח לפניו. ואמר לו: נעניתי לך, מחול לי! אמר לו: איני מוחל לך עד שתלך לאומן שעשאני ואמור לו: ‘כמה מכוער כלי זה שעשית’. היה מטייל אחריו עד שהגיע לעירו. יצאו בני עירו לקראתו והיו אומרים לו: שלום עליך רבי רבי, מורי מורי! אמר להם: למי אתם קורין רבי רבי, אמרו לו: לזה שמטייל אחריך. אמר להם: אם זה רבי – אל ירבו כמותו בישראל. אמרו לו: מפני מה? אמר להם: כך וכך עשה לי. אמרו לו: אף על פי כן, מחול לו, שאדם גדול בתורה הוא. אמר להם: בשבילכם הריני מוחל לו. ובלבד שלא יהא רגיל לעשות כן. מיד נכנס רבי אלעזר בן רבי שמעון ודרש: ‘לעולם יהא אדם רך כקנה, ואל יהא קשה כארז'” (בבלי, תענית כ ע”א).

 

אפשר להביא את מקור 1 גם בשפה קלה:

פעם אחת חזר רבי אלעזר בן רבי שמעון מבית רבו שבמגדל גדור רכוב על חמור, והיה רוכב על שפת הנהר. שמח רבי אלעזר על התורה הרבה שלמד, ואולי אפשר לומר שאפילו קצת התגאה.
לפתע פגש אדם אחר שהיה מכוער ביותר, ובכל זאת קרא לפניו “שלום לך”, ולא ענה לו אותו מכוער. מייד אמר לו רבי אלעזר: “ריק שכמותך! האם כל תושבי עירך מכוערים כמוך?”
ענה לו המכוער: “אתה חושב שאני מכוער? לך למי שיצר אותי (הקב”ה) ותגיד לו את זה”.
מייד הבין רבי אלעזר את טעותו, ירד מחמורו וביקש את סליחתו של אותו האיש, אך לא הסכים לסלוח לו עד אשר ילך לריבונו של עולם ויגיד לו כמה מכוער הדבר שהוא ברא.
הלך אחריו רבי אלעזר וביקש את סליחתו עד שהגיעו לעיר.
כשהגיעו לעיר ראו התושבים את רבי אלעזר וקראו לפניו: “שלום עליך רבי!”
שאל המכוער: למי אתם קוראים רב?
ענו לו: למי שהולך אחריך.
אמר להם: אם כך, הלוואי שלא יהיו הרבה רבנים כמותו.
שאלו אותו מדוע הוא אומר את מה שהוא אומר, והוא סיפר להם את כל המעשה.
אמרו לו: בכל זאת סלח לו, הרי הוא רב גדול.
אמר להם: רק בזכותכם אני סולח לו, ובתנאי שלא יעשה זאת שוב לעולם.
מייד נכנס רבי אלעזר לבית המדרש ודרש: “לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז”.

 

שאלות על מקור 1:
מה השינוי שעשה רבי אלעזר?
אילו שלבים היו בתהליך הלימוד שלו?
מה בסיפור הזה הכי חזק בעיניכם?

 

מקור 2:

“בן ארבעים שנה היה (רבי עקיבא) ולא שנה כלום. פעם אחת היה עומד על פי הבאר, אמר: מי חקק אבן זו? אמרו לו: המים שתדיר נופלים עליה בכל יום. אמרו לו: עקיבא, אי אתה קורא ‘אבנים שחקו מים?!’ מיד היה רבי עקיבא דן קל וחומר בעצמו: מה רך פיסל את הקשה, דברי תורה, שקשה כברזל, על אחת כמה וכמה שיחקקו את לבי, שהוא בשר ודם! מיד חזר ללמוד תורה. הלך הוא ובנו וישבו אצל מלמדי תינוקות. אמר לו: רבי! למדני תורה! אחז רבי עקיבא בראש הלוח, ובנו בראש הלוח. כתב לו אלף בית ולמדה. היה לומד והולך עד שלמד כל התורה כולה. הלך וישב לפני רבי אליעזר ולפני רבי יהושע, אמר להם: רבותי! פתחו לי טעם משנה! כיון שאמר לו הלכה אחת הלך וישב לו בינו לבין עצמו, אמר: אלף זו – למה נכתבה? בית זו – למה נכתבה? דבר זה – למה נאמר? חזר ושאלן והעמידן בדברים” (אבות דרבי נתן, נוסח א, ו; נוסח ב, יב).

אפשר להביא את מקור 2 גם בשפה קלה:
פעם אחת היה רועה צאן ששמו עקיבא. פעם אחת לקח עקיבא את צאנו לשתות מים מן הבאר, ראה אבן שיש בה חריצים ושאל את שאר הרועים: מי חקק אבן זו?
אמרו לו: טיפות המים שנופלות על האבן בכל יום יצרו את החורים שבאבן, כמו שנאמר “אבנים שחקו מים” (= המים יכולים לשחוק את האבן).
אמר רבי עקיבא לעצמו: כמו שהמים פיסלו את האבן, שהיא קשה ביותר, כך התורה יכולה להיכנס לליבי.
הלך ללמוד תורה. ישב עם בנו אצל מלמד התינוקות, ולמד אות-אות עד שלמד את כל התורה כולה.
הלך ללמוד אצל רבי אליעזר ורבי יהושע (שהיו גדולי הדור), ביקש מהם ללמדו את טעמי המשניות, ביקש לדעת מדוע האות הזאת נכתבה פה ומדוע זו שם, דבר זה למה נאמר ומה המשמעות של דבר אחר, חזר ושאל עד שנהיה בעצמו גדול הדור.

שאלות על מקור 2:
מה השינוי שעשה רבי עקיבא?
אילו שלבים היו בתהליך הלימוד שלו?
מה בסיפור הזה הכי חזק בעיניכם?

 

מקור 3:

“אמרו עליו על ר’ אליעזר בן הורקנוס כשבקש ללמוד תורה, חורשין הרבה היו לאביו והוא היה חורש בטרשין. ישב לו והיה בוכה.
אמר לו אביו: [בני] מפני מה אתה בוכה? שמא מצטער אתה שאתה חורש בטרשין? למחר בוא וחרוש על גב מענה. ישב לו על גב מענה והיה בוכה.
א”ל אביו: מה אתה בוכה?
א”ל: שאני מבקש ללמוד תורה.
א”ל: [והרי בן כ”ח שנים אתה ואתה מבקש ללמוד תורה? אלא] לך וקח לך אשה והוליד ממנה בנים והוליכן לבית הספר.
היה מצטער שלוש שבתות עד שנגלה עליו אליהו.
א”ל: עלה לך אצל בן זכאי לירושלים.
[עלה] ישב לו והיה בוכה.
א”ל: בן מי אתה? ולא הגיד לו. מה אתה בוכה, מה תבקש?
א”ל: ללמוד תורה.
א”ל: מימיך לא נכנסת לבית הספר ולא למדת קריאת שמע ולא תפלה ולא ברכת המזון?
א”ל: לאו.
עמד ולמדו שלשתן.
א”ל: מה אתה מבקש, לקרות או לשנות?
א”ל: לשנות.
היה מלמדו שתי הלכות כל ימות השבת, ובשבת היה חוזר עליהם ומדבקן.

 

אפשר להביא את מקור 3 גם בשפה קלה:
היה היה חקלאי עשיר גדול ושמו הורקנוס, והיה לו בן ששמו אליעזר. בניו של הורקנוס עבדו בשדותיו יום-יום. יום אחד ראה הורקנוס כי בנו אליעזר בוכה בשעת העבודה. חשב הורקנוס כי הוא בוכה משום שהעבודה קשה לו, ולמחרת נתן לו לחרוש שדה פשוט יותר לחרישה.
ראה הורקנוס שלא זו הסיבה שאליעזר בוכה ושאל אותו מה קרה. ענה לו אליעזר שהוא רוצה ללכת ללמוד תורה.
ענה לו אביו: אתה כבר מבוגר, בן 28, זה לא גיל להתחיל ללמוד בו תורה. לך תתחתן, תוליד בן, ושלח אותו ללמוד תורה במקומך.
תשובה זו לא הניחה את דעתו של אליעזר בן הורקנוס והוא עדיין הצטער מאוד. לאחר כמה שבועות נגלה אליו אליהו הנביא ואמר לו ללכת ללמוד תורה אצל רבי יוחנן בן זכאי בירושלים. עזב אליעזר בן הורקנוס את בית אביו ועלה לבית המדרש בעיר הקודש.
התיישב בבית המדרש, ראה את כולם לומדים, והוא אינו יודע דבר. ישב ובכה.
ראה רבן יוחנן בן זכאי שהוא בוכה. שאל אותו: בן מי אתה? מה אתה רוצה?
ענה לו: ללמוד תורה!
שאל אותו: נכנסת אי-פעם לבית המדרש ולמדת תורה?
השיב אליעזר בן הורקנוס בשלילה.
למדו יחד עד שנהיה אליעזר לרבי אליעזר בן הורקנוס, שעליו נאמר שהוא גדול יותר מכל תלמידי אותו הדור יחד.

שאלות על מקור 3:
מה השינוי שעשה רבי אליעזר בן הורקנוס?
אילו שלבים היו בתהליך הלימוד שלו?
מה בסיפור הזה הכי חזק בעיניכם?

 

מקור 4:

הערה למדריכים: המקור הזה עלול להיות מעט רגיש, והוא מתאים רק לשבטים בוגרים. לפני שאתם מביאים את המקור הזה חשבו היטב אם הוא מתאים לשבט שלכם. אפשר להתייעץ עם הקומונרית. בהצלחה!

“אמרו עליו על רבי אלעזר בן דורדיא שלא הניח זונה אחת בעולם שלא בא עליה.
פעם אחת שמע שיש זונה אחת בכרכי הים והייתה נוטלת כיס דינרין בשכרה. נטל כיס דינרין והלך ועבר עליה שבעה נהרות.
בשעת הרגל דבר הפיחה, אמרה: כשם שהפיחה זו אינה חוזרת למקומה, כך אלעזר בן דורדיא אין מקבלין אותו בתשובה.
הלך וישב בין שני הרים וגבעות, אמר: הרים וגבעות בקשו עלי רחמים!
אמרו לו עד שאנו מבקשים עליך, נבקש על עצמנו שנאמר כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶנָה
אמר: שמים וארץ, בקשו עלי רחמים!
אמרו: עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו שנאמר כִּי שָׁמַיִם כֶּעָשָׁן נִמְלָחוּ וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה.
אמר: חמה ולבנה בקשו עלי רחמים!
אמרו לו: עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו שנאמר וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה.
אמר: כוכבים ומזלות בקשו עלי רחמים!
אמרו לו: עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו שנאמר וְנָמַקּוּ כָּל צְבָא הַשָּׁמַיִם.
אמר: אין הדבר תלוי אלא בי.
הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכיה עד שיצתה נשמתו.
יצתה בת קול ואמרה: רבי אלעזר בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבא” (בבלי, עבודה זרה יז ע”א).

אפשר להביא את מקור 4 גם בשפה קלה:
פעם אחת היה יהודי ששמו אלעזר בן דורדיא. יהודי זה היה חוטא גדול. אמרו עליו כי לא הייתה אישה אחת שלא בא עליה באיסור. פעם אחת הוא שמע שיש אישה אחת, מיוחדת, אבל כדי להגיע אליה צריך לחצות שבעה נהרות ולשלם לה הרבה מאוד כסף. לא היה אכפת לו הכסף ולא המאמץ, והוא הלך אליה למרות כל אלה. תוך כדי החטא איתה היא אמרה לו שתשובתו לפני בורא של עולם לעולם לא תתקבל.
נבהל אלעזר בן דורדיא מדבריה והלך להרים ולגבעות שיבקשו עליו רחמים. אמרו לו: עד שאנו מבקשים עליך נבקש עלינו!
הלך לארץ ולשמיים שיבקשו עליו רחמים. החזירו לו: עד שאנו מבקשים עליך נבקש בעד עצמנו!
הלך לשמש ולירח שיבקשו עליו רחמים, והחזירו לו את אותה תשובה בדיוק.
הלך לכוכבים ולמזלות, ביקש את אותה בקשה, והחזירו לו את אותה תשובה.
אמר לעצמו: התשובה תלויה רק בי!
התיישב מקופל ובכה עד שמת.
יצאה בת קול מן השמיים ואמרה: רבי אלעזר בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבא.

שאלות על מקור 4:
מה השינוי שעשה רבי אלעזר בן דורדיא?
אילו שלבים היו בתהליך התשובה שלו?
מה בסיפור הזה הכי חזק בעיניכם?

 

 

נספח 2:

 

אמונה

תקשורת

מצוינות

שמחה

אהבה

כבוד

סדר וניקיון

אמפתיה

אחריות

זהירות

פרגון

הקשבה

עמידה בזמנים

יושר

כנות

אמון באחרים

אמון בעצמי

תפילה

צניעות

כיבוד הורים

לשון הרע

ברכות

אהבת עם ישראל

עין טובה

לימוד זכות

מסירות

התמדה

גמישות

דבקות במטרה

הכלה

יצירתיות

סקרנות

ידע עולם

עמידה על עקרונות

ענווה

אופטימיות

חייכנות

ניצול זמן

 

נספח 3:

אמונה	שמחה	מצוינות	תקשורת	למדנות	עומק
ניצול זמן	חייכנות	אופטימיות	אופטימיות	ענווה	עמידה על עקרונות
ידע עולם	סקרנות	יצירתיות	הכלה	דבקות במטרה	גמישות
התמדה	מסירות	לימוד זכות	עין טובה	אהבת עם ישראל	ברכות
לשון הרע	כיבוד הורים	צניעות	תפילה	אמון בעצמי	אמון באחרים
כנות	יושר	עמידה בזמנים	הקשבה	פרגון	זהירות
אהבה	כבוד	סדר וניקיון	אמפתיה	אחריות	זריזות

 

 

נספח 4:

היי לכם!
אני צריכה עזרה!
אחותי קטנה ממני בארבע שנים, והיא די חופרת. תמיד יש לה שאלות מעצבנות כאלה, בעיקר כשאני מביאה חברות הביתה. אז לפעמים אני יוצאת עליה בצעקות, לרוב לפעמים בגלל סיבה טובה, אבל לפעמים סתם, בלי סיבה, רק כי אני עצבנית.
אני רוצה לעבוד על עצמי להיות יותר סבלנית אליה, אבל אני לא יודעת מאיפה להתחיל. יש לכם עצה בשבילי?

 

שלום חברים! מה העניינים?
מכירים את זה שאימא נכנסת לחדר שלכם ומזדעזעת מהבלגן? אז זה קורה לי כל יום.
אם נודה על האמת, אני אכן ילד מבולגן. הבגדים שחוזרים מהכביסה אף פעם לא נכנסים לארון, על השולחן בחדר שלי תמיד יש מחברות, עטים, מטבעות, אבנים ועוד כל מיני אוצרות, המחברות שלי קרועות ומקומטות. אני רוצה להיות יותר מאורגן, אבל אני לא יודע איך. הלוואי שתעזרו לי עם זה!

 

אהלן, מה קורה?
אני די בכיינית. מכל דבר שקורה לי אני נעלבת מייד, חושבת שרוצים ברעתי, שלילית מאוד.
הייתי רוצה להיות יותר שמחה, יותר אופטימית, להסתכל על העולם ועל אנשים בעין טובה, כי עמוק בפנים אני יודעת שלא תמיד כולם רוצים רק להרוס לי, אבל מאוד קשה לי! אני מנסה להיות הכי שמחה בעולם, אבל זה פשוט לא מצליח!
מישהו יודע מה לעשות?

 

היי לכם, איזה כיף שיש מישהו שמקשיב ויכול לתת עצות! תגידו לי מה אתם ממליצים לי לעשות.
בכיתה אני ילד שקט, ילד טוב כזה, חנון אפילו. עושה את כל שיעורי הבית, המורים מעריכים אותי, והילדים בכיתה בדרך כלל לא מציקים לי. אבל יוצא שהרבה פעמים בגלל שאני כזה ילד טוב ושקט אני נדפק מזה. נגיד המורה רוצה שאיזה תלמיד יעשה משימה, ואף אחד לא רוצה, אז אומרים שאני אעשה את זה. בדרך כלל אין לי כל כך בעיה, אבל לפעמים זה מציק. לפעמים אין לי כוח לזה, ואני לא מעז להגיד. אני מפחד שיחשבו עליי דברים רעים, לא יודע מה בדיוק.
הלוואי שהייתי כמו איתן מהכיתה, שתמיד יש לו מה לומר והוא יודע לעמוד על העקרונות שלו. אני יודע שאני לעולם לא אהיה כמוהו, באיזשהו מקום כבר השלמתי עם זה, אבל אני רוצה להיות קצת יותר כמוהו. איך עושים את זה??

 

צדיקים שלי! הלוואי שתוכלו לעזור לי!
בא לי להיות הכי צדיקה! בא לי להתפלל שלוש תפילות יום בכוונה, לברך לפני כל דבר שאני אוכלת, להתלבש בצניעות, לשמור את השבת לפי כל ההלכות, שלא יהיה לי קשה לשמור שעות בין בשר לחלב, לא לדבר לשון הרע.
אבל אני כל כך רחוקה משם!
אני בקושי מתפללת, רק כשיש תפילה בכיתה, וגם אז כל התפילה אני מרחפת במחשבות. אני מדברת מלא לשון הרע, אני בכלל לא יודעת את כל ההלכות שיש בשבת, לפעמים שאני שוכחת לברך, ולא פעם המורה מעירה לי על האורך של החצאית שלי.
מה עושים? איך נהיים צדיקים?

 

אני מרגיש בן גרוע!
אני מאכזב מלא פעמים את ההורים שלי, חוזר מאוחר מהסניף למרות שהם לא אוהבים את זה, אני לא מכבד אותם ומדבר בחוצפה.
אני רוצה לעשות שינוי גם כי צריך לכבד את ההורים וגם כי אני אוהב אותם ורוצה שיהיה להם טוב. אבל זה נראה לי שינוי ממש גדול ופתאומי. איך אני עושה אותו? ואני גם מפחד ממה שיחשבו עליי, בעיקר האחים הגדולים שלי, איך זה שנהייתי כזה ילד טוב פתאום.
איך להשתנות? ואיך לא לפחד מהשינוי?