איתור סניפים וכפרי בוגרים
דווקא במלחמה של האור מול החושך, של הטוב, המוסר והצדק אל מול רוע גמור, קריאת ההננו שלנו בקרב חברי בני עקיבא היא ביחד! אנו מבקשים לפעול מתוך אחדות בתוכנו ובתוך עמנו לאור ההבנה שהיא זו שמחזקת אותנו ובעז”ה רק ביחד ננצח. עם ישראל מתגלה באחדותו בימים אלה ואנחנו נוסיף לעלות עוד קומה באחדותנו, להתחזק ולחזק בה.
מהלך הפעולה:
שחקו משחק “הכיסאות שיורדים”.
החניכים יעמדו על כסאות שמסודרים במעגל. הוציאו בכל פעם כיסא אחד, כאשר החניך שעומד עליו עובר לעמוד בכיסא שלידו, יחד עם החניך שכבר עליו.
מטרת המשחק: להוציא כמה שיותר כיסאות, בעוד שכמה שיותר חניכים עומדים יחד בכיסאות שנותרו ולא נופלים.
אפשרות א’:
הביאו מקרן ומחשב נייד והציגו סרטונים שונים מימי המלחמה שמבטאים אחדות בעם ישראל (נספח 1).
אפשרות ב’:
הדפיסו פוסטים וידיעות מימי המלחמה שמבטאות אחדות בעם ישראל (נספח 2).
כמובן שבשתי האפשרויות תוכלו להביא סרטונים או קטעים שנגעו בכם במיוחד.
ערכו סבב: בקשו מהחניכים לבחור סרטון או פוסט שהתחברו אליו ולפרט מדוע.
שאלו את החניכים:
מה הרגשתם כשהוצאנו את הכיסא שלכם מהמעגל?
איך הרגשתם כשהייתם צריכים לעזור לחבר שליד לעמוד איתכם יחד על הכיסא?
מה הקשר בין המשחק לאופן שבו אנו חווים את המציאות שלנו בימים אלו?
האם אתם מרגישים את זה גם בחוויה האישית שלכם במלחמה?
לסיום הדיון ערכו סבב ובקשו מכל חניך לשתף בקבוצה אחת בעם ישראל שעכשיו, בעקבות המלחמה, הוא מביט עליה באור מחודש.
בשנה האחרונה עברה על העם שלנו תקופה לא פשוטה של תחושות קרע ושנאה. נראה שהאויבים שלנו חיכו לרגע הזה בדיוק, וחשבו שאין ביכולת מדינה משוסעת כזאת לחזור ולהילחם יחד. אך למרבה הפתעתם, המציאות שונה לחלוטין. מתברר שמה שנראה היה כמו מציאות מוחלטת, השתנה מן הקצה אל הקצה ברגע אחד.
קראו או בקשו מאחד החניכים לקרוא את הקטע של הרבנית תמי ברזילי (נספח 3).
הטבע האמיתי של עם ישראל מתגלה בימים אלו לעינינו. בימי שגרה הוא לעיתים מסתתר ולא ברור, אבל כעת הוא חד ונגלה: האחדות העמוקה שמחברת בינינו, מעל כל ההבדלים והמחלוקות. היכולת שלנו לעזוב את מה שמפריד ולעשות יחד הכל עבור העם שלנו, היא שנותנת לנו כוח לנצח, ביחד.
נספחים:
נספח 1:
חסידי ויזניץ, חיילים ואזרחים בתל השומר: https://www.youtube.com/shorts/kUXf4Z3kBng?app=desktop
השומר החדש, רגבים ואחים לנשק עוזרים לחקלאים בעוטף:
https://drive.google.com/file/d/1ODR-JcHtcBzkV0A8MBS_FQzOt3BuIcuE/view?usp=sharing
הכנסת אורחים במירון: חיילים, חרדים וחיבוקים:
נספח 2:
**תמונות
נספח 3 – איך דפק לנו הלב / הרבנית תמי ברזילי
“אפשר לחשוב בקלות, שהנה הנה נפלו עלינו השמים, ולקחנו לנו פסק זמן מן המציאות האמיתית, המורכבת, המלאה שסעים ומרחקי שנות אור תרבותיים בין חלקי העם. לקחנו פסק זמן כי הגיע זמן לוחץ ומסוכן, שגרם לנו להתרגש קצת, להתחבק קצת, אבל מחר- מחר כבר תחזור המציאות האמיתית הצינית הנורמלית…
אלא ש”בדיוק הפוך”…יש רגעים שבהם נבקע לו סדק, ואפילו חלון, ואנו יכולים להביט משתאים, כשכל ישותנו חשה: “הנה האמת!”
עומדים ומצביעים אנו, הנה ראינו!
היו לנו כמה רגעים שיכולנו לראות את המציאות האמיתית! את האהבה האמיתית, את היחד, ההימסרות האמיתית האחד לשני, את השורש המשותף.
הנה ראינו! הבריק ברק!
כן יודעים אנו שמחר נשוב לבירורים הלא -תמיד-קלים, לחיכוכים, לעמל ההתקדמות, לדברים הלא-קלים שהם בסדר, ולאלה שהם ממש לא בסדר…
אבל: אז מה!
את המציאות ראינו! חוינו! חשנו! חובקנו לנו!
ואנו יודעים שאת היחד הזה, לוקח זמן לחשוף.
לא מפחדים מדרך ארוכה. חשנו את הלב הפועם.”
הדברים מבוססים על אמירתו של הרב אהוד ברזילי זצ”ל