איתור סניפים וכפרי בוגרים
פעולה ממערךלהורדת הלימוד בפורמט PDF לחצו כאן
בלימוד זה ננסה להבין שהעלייה לארץ היא משימת חייהם של העולים. העלייה לארץ ישראל, ארץ האבות, ארץ הקודש, משמעותה ביטוי של עצמה גדולה, של משמעות לחיים, של שליחות, של חיי מעשה וגודל. כמו כן נחשוב: מהי המטרה בחיים שלנו? להיכן אנחנו יכולים ‘לעלות’?
אני מאמין שהחיים בעיקרם אינם אוסף השעות והימים בין לידתו של אדם למותו, אלא התוכן שאנו יוצקים לתוכם. הביטוי היותר חזק של היקום איננו זרימת הזמן לאורך חייו של אדם, אלא אוסף החותמות שהוא מטביע על הסובבים אותו מכח אישיותו ומעשיו – ואוסף החתימות שהעולם מטביע בו – דרך רגישותו ופתיחותו לגוונים היותר דקים של גילויי החיים.
מעשה באיש אדון אחד, שנסע עם בעל עגלה לברלין ולשאר העיירות הגדולות. והלך האדון לעסקיו, ונשאר בעל העגלה, ששמו היה איוון, עם העגלה באמצע השוק. ונגש אליו שוטר אחד ושאלו: “מי אתה? ומדוע עומד אתה באמצע הרחוב?” ובלשון גרמנית: “ואר ביסט דו?” וחשב איוון העגלון ששואלו את שמו, ואמר לו: “איוון”. והכה אותו השוטר. וצעק לו שוב: “ואר ביסט דו?” והוא ענה לו שוב: “איוון”. והכה אותו שוב. וצעק עליו בקול גדול, ושאלו: “ואר ביסט דו?” עד שלקחו עם העגלה והעמידו באיזה רחוב צדדי. כשבא האדון ואמר לו: “איוון, איפה היית?” ענה לו איוון בלחש ובפחד: “אל תאמר כאן איוון אלא ואר ביסט דו?”, כי חשב שהשוטר הכה אותו על אמרו “איוון” ולא “ואר ביסט דו”. אחר כך כשיצאו מהעיר אמר לו העגלון: “עתה שוב אתה יכול לקרוא לי איוון…”
קראו לסבי רבי יצחק זאב ידלר, והוא גר בהורדנא שבליטא.
באותם ימים יצאה פקודה מטעם הממשלה הרוסית שאסרה על יהודים לגדל פאות, אך סבי התעלם מהפקודה והמשיך להסתובב עטור זקן ופאות. באחד הימים כשהלך ברחוב פגע בו שוטר וגזז לו פאה אחת בחשבו שמתוך כך יגזוז את הפאה השנייה. מעשה זה גרם לסבי לממש את חלום ילדותו, לעזוב את הגולה ולעלות לארץ ישראל.
היה זה בשנת 1866, שבה רעיון העלייה לארץ היה רעיון מטורף לפי כל קנה מידה. הייתה לו חנות משגשגת שפרנסה אותו ברווח, ובמושגים של אז הוא נחשב לעשיר. הוא נודע כתלמיד חכם, למדן מבריק וצפו לו עתיד מזהיר כמנהיג רוחני. לעזוב את החיים הנוחים והמבטיחים ולנסוע לארץ מדברית ושוממה?! אך אהבת ארץ ישראל שלהטה בו המסה את כל העיכובים והניעה אותו להתכונן לנסיעה הקשה. הוא החל למכור את רכושו ולאגור צידה לדרך. מכריו חשבו שהוא מתלוצץ, צעיר עשיר ומצליח יעזוב הכול וילך לארץ הנידחת?! מלכה, רעייתו, הייתה אכולת ספקות. הנסיעה נראתה לה מעשה פזיז ונמהר, אך יצחק זאב שכנע, הסביר והבטיח שהעושר הרוחני שבארץ ישראל עולה על העושר הגשמי שבחו”ל, ושהאלוקים המפרנס אותם בחוץ לארץ ימציא להם פרנסה גם בארץ הקודש.
חשבו ונסחו במשפט ברור: מהי המטרה שאתם מציבים לעצמכם כחבורה באשר לקליטת העלייה בארץ ישראל? מה אתם רוצים לעשות למען העלייה לארץ וקיבוץ הגלויות?
