איתור סניפים וכפרי בוגרים
“זהו סופה של המדינה”, “הדמוקרטיה מתה!” מדי כמה שנים מזדעקים אנשים לנוכח עומק השסעים בחברה הישראלית, ונדמה כי התהליך הגאולי שאנו בעיצומו חוזר כמה צעדים אחורה. אך ההפך הוא הנכון: המחלוקת היא חלק בלתי נפרד מתהליך הגאולה, שכן היא מביאה לידי בירור מעמיק יותר של הדרך. בפעולה נתבונן בכמה מהאירועים שהציפו מחלוקות קשות בעם, נחשוב על דרכי ההתמודדות האידאליות איתן ונתנסה בראיית הטוב בדעות השונות.
ציוד נדרש: פתקי מספרים, נספחים
שלב א:
בפתיחת הפעולה שחקו משחק שימחיש לחניכים את הצורך בכך שכל הקבוצות בעם יהיו שותפות ויינתן להם מקום.
אפשרות א: פזרו על הרצפה פתקי מספרים (1-30. אפשר פחות ואפשר גם יותר, תלוי במספר החניכים המשחקים. למשל, לקבוצה של עשרה חניכים או פחות יספיקו 1–25, ולשבט שיש בו יותר מעשרים חניכים מתאים להגדיל את המספרים עד 40 או 50). מטרת המשחק היא לדרוך על המספרים לפי הסדר: בכל פעם ידרוך חניך אחד על המספר הנכון. אם שני חניכים דורכים יחד על אותו מספר או חניך דורך על מספר לא נכון, הספירה מתאפסת ומתחילים הכול מההתחלה. הכול צריך להתרחש ללא תכנונים וללא דיבורים.
אפשרות ב: שחקו את אותו משחק כמו באפשרות א, רק בדרגת קושי גבוהה יותר: בדיבור. המטרה היא לספור עד 30. בכל פעם חניך אחר סופר את המספר הנכון, אך אם שני חניכים אומרים יחד את המספר, הספירה מתאפסת וחוזרים להתחלה. האפשרות הזו קשה יותר ודורשת ריכוז גבוה, והדרך להצליח בה היא להסתכל כל הזמן על שאר החניכים ולהיות קשובים.
לאחר שהחניכים יצליחו אפשר לשדרג את המשחק ולבדוק זמנים, לנסות לשבור את השיא של עצמם וכו’.
שאלו את החניכים:
השיטה הטובה ביותר להצליח במשחק היא שחניך אחד ידרוך על כל המספרים בזה אחר זה או יספור בעצמו את כל המספרים. מדוע לא נהגתם כך? מדוע היה לכם חשוב שהרבה חניכים ישתתפו? מדוע לכל אחד מכם היה חשוב להשתתף?
אמרו לחניכים שיזכרו את הדיון הזה להמשך, ועברו לשלב הבא.
שלב ב:
אפשרות א: שחקו משחק זיכרון אנושי: בקשו משני חניכים לצאת החוצה וחלקו לכל חניך מהנשארים בחדר פתק מהפתקים שבנספח 1 (אם יש יותר חניכים מפתקים [יש 24 פתקים], אפשר לחלק את השבט לשתי קבוצות, וכל קבוצה תשחק את המשחק בנפרד. לחלופין, אפשר לעבור לאפשרות ב). בכל זוג פתקים מופיע אירוע שהתרחש במדינת ישראל ועורר מחלוקת (או סוגיה מעוררת מחלוקת), ובכל אחד משני הפתקים מובאת עמדה של צד אחד בוויכוח.
קראו לחניכים שיצאו והסבירו להם שעליהם למצוא את הזוגות המתאימים כמו במשחק זיכרון רגיל: החניך הראשון יאמר לשני חניכים לקרוא את הכותרת של הפתק שלהם. אם יש התאמה בין החניכים, כל אחד מהם יקריא את הצד שלו בוויכוח, ולאחר מכן עליהם להגיד מדוע הצד שלהם צודק או נקודה טובה שכל אחד מהם רואה בצד הזה בוויכוח. הזוג שיימצא יעבור לשבת לצד החניך שמצא אותו. המנצח הוא החניך מהשניים שמצא הכי הרבה זוגות.
למשל, חניך אחד מקבל את הפתק הזה:
פינוי חבל ימית
חניך אחר יקבל את הפתק הזה:
פינוי חבל ימית
לאחר שמצאו את החניכים הללו כזוג במשחק תנו לכל אחד מהם להסביר למה טוב או לא טוב לפנות את חבל ימית. אם החניך הראשון למשל לא מסכים שצריך לפנות את חבל ימית, תנו לו לציין נקודה טובה שהוא יכול לראות בדעה התומכת בפינוי.
לאחר מכן שאלו את החניכים:
אפשרות ב: קראו בכל פעם לשני חניכים ותנו לכל אחד מהם פתק (נספח 1) שמובאת בו עמדתו של צד אחד בוויכוח כלשהו שהיה במדינת ישראל. בקשו מכל חניך לשכנע את שאר החניכים מדוע הוא צודק.
סכמו את שלב ב:
שאלו את החניכים: מי קיבל דעה שלא הסכים איתה? בקשו מהם לשתף בחוויה שלהם, איך הרגישו כשהתבקשו להסביר דעה המנוגדת לדעתם האישית. האם היה להם קל או קשה למצוא נקודות טובות בדעה הזו?
שלב ג:
אמרו לחניכים לעמוד בשורה ועמדו מולם במרחק. בכל פעם הקריאו היגד מרשימת ההיגדים (נספח 3), וחניך שמסכים עם ההיגד יתקדם צעד אחד קדימה. חניכים שיתקדמו די הרבה צעדים כנראה להוטים מאוד אחר הדעה שלהם ולא מצליחים להכיל עוד דעות. אפשר לשאול את החניך שהגיע הכי רחוק או שצעד את מספר הצעדים הגדול ביותר: אילו הדבר היה באפשרותך, איזו דעה הייתה שולטת בעולם? האם נראה לך שזה הדבר הטוב ביותר?
שבו במעגל וחלקו לחניכים את הקטע של הרב קוק (נספח 2). קראו אותו והסבירו.
הרב קוק מסביר כי לעיתים נדמה לנו שאם כולנו היינו חושבים אותו דבר, היה שלום אמיתי בעולם. אך השלום האמיתי קורה דווקא כאשר יש המון דעות שמצליחות להתקיים יחד. כאשר נצליח להבין את הערך והמשמעות של כל דעה כמות שהיא, להבין את נקודת האמת הפנימית שלה, נצליח גם לסדר את הדעות בעולם, והן יצליחו לחיות זו עם זו בשלום אף על פי שחלקן ממש סותרות זו את זו.
אין דבר בולט במסורת היהודית יותר מהמחלוקת. התורה שבעל פה כולה בנויה על מחלוקות בין חכמים ועל דעות שונות בהלכה ובהשקפה. המבחן אינו אם כולנו חושבים אותו דבר או עושים אותו דבר, המבחן הוא אם אנחנו מצליחים לחיות עם הדעה שלנו, להרגיש אותה, להאמין בה, לבעור אותה, ועדיין להבין שיש אמת גם בצד השני, שכשאנחנו מחזיקים בדעה מסוימת אנחנו גם משלמים מחיר מסוים.
הזכירו לחניכים את הדיון משלב א ושאלו אותם עכשיו: האם אתם יכולים לראות חשיבות בהשתתפות של כולם? שלכל מיני דעות יינתן מקום?
אנו מרגישים היום כי השסעים בעם הולכים ומעמיקים וכי ריבוי הדעות והקיצוניות שלהן עלולים להחריב אותנו. כשאנו מסתכלים על התהליך הגדול שעם ישראל עבר בשנים האחרונות, ובכלל כחלק מובנה ביהדות, אנחנו שמים לב שחילוקי הדעות הן חלק מרכזי מאוד במסורת היהודית. לכן בתחילת הפעולה התלבטנו אם יש בכלל חשיבות להשתתפות של כולם, גם בקבוצה אבל גם כל אחד לעצמו. האם יש חשיבות לקול שלי בתוך הקבוצה? בהקבלה לחיים נראה כי ריבוי הדעות והמשתתפים תוקע את התהליך הגדול ומסבך אותו. לאחר מכן התנסינו במציאת הטוב ונקודת האמת בדעות שמנוגדות לדעתנו וראינו שלדעתו של הרב קוק יש לדעות השונות מקום וחשיבות לסך הכללי. השלום האמיתי הוא שנובע מהכלת כל הדעות השונות ולא כתוצאה מאחידות דעות. דווקא ריבוי הדעות והיכולת להכיל אותן הם המפתח להתקדמות של עם ישראל ולבוא הגאולה.
נספח 1: פתקים למשחק הזיכרון
פינוי חבל ימית
כחלק מהסכם השלום עם מצרים הוחלט לפנות את התושבים ביישובים בסיני ולתת את השליטה בסיני למצרים.
פינוי חבל ימית
התנועה לעצירת הנסיגה מסיני התנגדה לפינוי, ארגנה מחאות והביאה מתיישבים חדשים ליישובי סיני.
הנסיגה מלבנון
תנועת ארבע אימהות, שהקימו אימהות שילדיהן שירתו בלבנון וחלקם נפלו שם, קראה לנסיגה חד-צדדית של צה”ל מלבנון.
הנסיגה מלבנון
המתנגדים לנסיגה טענו כי נוכחות צה”ל בדרום לבנון מבטיחה את ביטחון יישובי הגליל וצפון הארץ.
חוק הבשר
חוק זה קבע כי אין לייבא לישראל בשר המתאים למאכל אדם שלא קיבל תעודת הכשר מטעם הרבנות, כדי לשמור בישראל על כשרות הבשר.
חוק הבשר
חוק זה קבע כי אין לייבא לישראל בשר המתאים למאכל אדם שלא קיבל תעודת הכשר מטעם הרבנות. הייתה התנגדות לחוק זה כיוון שהוא פוגע בחופש העיסוק.
הסכם השילומים
התומכים בהסכם טענו כי התשלום יוציא את מדינת ישראל ממשבר כלכלי חמור וכי לא ייתכן שגרמניה לא תשלם על פשעיה.
הסכם השילומים
המתנגדים להסכם טענו כי אין לעשות משא ומתן עם גרמניה בגלל מעשיה, שההסכמה לקבל את הכסף יכולה להיתפס כאילו מדינת ישראל מעניקה מוחלת לגרמניה ושמיליוני הקורבנות של העם היהודי לא יסלחו על כך לעולם.
גיוס בני ישיבות
המתנגדים לגיוס בני ישיבות טוענים כי עם ישראל זקוק לאנשים שתפקידם ללמוד תורה ולהתמקד בכך, שגם זה שירות חשוב לא פחות משירות בצבא, המגן על עם ישראל ומציל אותו מצרות.
גיוס בני ישיבות
התומכים בגיוס בני ישיבות טוענים כי הוא מתחייב כדי שיהיה שוויון וכי לא ייתכן שיהיו אנשים שלומדים בעוד בני גילם מסכנים את חייהם.
הסכמי אוסלו
ההסכמים נתנו מעין אוטונומיה לרשות הפלסטינית על השטחים שבהם היא יושבת. התומכים בהסכמים חשבו שאוטונומיה זו תרגיע את הפלסטינים ותעצור את אירועי הטרור.
הסכמי אוסלו
המתנגדים להסכם טענו כי אין בכוונת הפלסטינים לשמור על חוקי ההסכם וכי הנשק שניתן להם במסגרת ההסכמים ישמש אותם לפעולות טרור נגד אזרחי ישראל.
לימודי ליבה
רוב הציבור מאמין כי מערכת החינוך צריכה ללמד חומרים מסוימים כבסיס הכרחי להשתלבות בשוק העבודה ובעולם בכלל. חלק מהציבור הדתי מאמין כי אין בלימודי חול פגם בקודש, ואף להפך, יש בהם משום חקירה אחר בריאתו של הקב”ה.
לימודי ליבה
חלק מהציבור החרדי מאמין כי משאבי הלימוד של הילדים צריכים להיות מופנים ללימוד התורה ולא להתבזבז על לימודי חול.
חינוך נפרד
חלק מהציבור הדתי חושב שהחברה בכלל ומערכות החינוך בפרט צריכות להיות נפרדות משום הלכות צניעות ורוח ההלכה.
חינוך נפרד
חלק מהציבור הדתי חושב כי אין מניעה לחברה מעורבת וכי טוב שאנשים יחיו יחד מגיל צעיר ולא ייתקלו בבעיות בנושאים האלו בגילים מאוחרים.
תרבות המערב
חלק מהציבור הדתי חושב כי עלינו לקבל לתוכנו את הטוב שהביאה איתה תרבות המערב, בעיקר את הכלים החדשניים והקדמה הטכנולוגית שהיא הביאה לעולם, וכי זה חלק מהתפתחות העולם.
תרבות המערב
חלק מהציבור הדתי חושב כי רובה של תרבות המערב חילוני ומנחיל ערכים המנוגדים לתורת ישראל, ולכן יש לדחות אותה לגמרי.
השתתפות בהפגנות
חלק מהציבור חושב כי יש משמעות גדולה להשמעת קול ציבורי והבעת מחאה ציבורית באמצעות הפגנות.
השתתפות בהפגנות
חלק מהציבור חושב כי אין משמעות להליכה להפגנות וכי אנשים שרוצים לפעול לשינוי מסוים צריכים להיכנס למערכת כדי לשנות מבפנים.
עתיד יו”ש
חלק מהציבור חושב כי מכיוון ששטחי יו”ש נכבשו במלחמת ששת הימים ושפלסטינים רבים גרים בהם, לא מוסרי לשלוט בשטחים אלו, ויש לסגת מהם ולהקים בהם מדינה פלסטינית.
עתיד יו”ש
חלק מהציבור חושב כי כיבוש שטחי יו”ש במלחמת ששת הימים הוא חזרה לנחלת אבותינו וקבלת חבל ארץ שניתן לנו בהבטחה אלוקית, ולכן אין כל היתר לסגת מחבלי ארץ אלו.
פמיניזם
חלק מהציבור חושב כי מעמד הנשים כיום שונה ממעמדן בעבר בעקבות תהליכי הקדמה הרבים שהתרחשו בעולם, ולכן יש לפעול למען שוויון בין נשים לגברים.
פמיניזם
חלק מהציבור חושב כי למרות השינויים הרבים שעברו הנשים במאה השנים האחרונות, באופן בסיסי יש שוני בין נשים לגברים, ולכן אין לפעול למען שוויון בין נשים לגברים.
נספח 2
רשימת היגדים:
נספח 3
“‘תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם’
יש טועים שחושבים, שהשלום העולמי לא יפנה כי-אם ע”י צביון אחד בדיעות ותכונות. ואם כן כשרואים תלמידי חכמים חוקרים בחכמה ודעת תורה, וע”י המחקר מתרבים הצדדים והשיטות, חושבים שבזה הם גורמים למחלוקת והפך השלום.
ובאמת אינו כן! כי השלום האמתי אי אפשר שיבוא לעולם כי-אם דוקא ע”י הערך של רבוי השלום. הרבוי של השלום הוא, שיתראו כל הצדדים וכל השיטות, ויתבררו איך כולם יש להם מקום, כל אחד לפי ערכו מקומו וענינו. ואדרבא גם הענינים הנראים כמיותרים או כסותרים, יראו כשמתגלה אמתת החכמה לכל צדדיה. שרק ע”י קיבוץ כל החלקים וכל הפרטים, וכל הדעות הנראות שונות, וכל המקצעות החלוקים, דוקא על ידם יראה אור האמת, והצדק, ודעת ד’, יראתו, ואהבתו, ואור תורת אמת.
על-כן ‘תלמידי חכמים מרבים שלום’ כי במה שהם מרחיבים ומבארים ומילדים דברי חכמה חדשים, בפנים מפנים שונים, שיש בהם רבוי וחילוק ענינים, בזה הם מרבים שלום, שנאמר ‘וכל בניך למודי ד”, כי כולם יכירו שכולם גם הפכים בדרכיהם ושיטותיהם כפי הנראה, המה כולם למודי ד’, ובכל אחת מהנה יש צד שתתגלה על ידה ידיעת ד’ ואור אמתו, ‘ורב שלום בניך'” (עולת ראי”ה א).