תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

העשרה למדריכים:
חוקת בני עקיבא מתוך הוועידה הכ”ג של בני עקיבא “האמת והאמונה” – תשע”ג (באתר התנועה).

. 

ציוד נדרש: חוקת התנועה, תמונת אחת הדמויות מודפסת והמידע עליה בעותקים כמספר החניכים, אחד השירים בעותקים כמספר החניכים.
.

מהלך הפעולה:

.

א. הכרת חוקת בני עקיבא

.
חלקו לחניכים חלק מתוך חוקת בני עקיבא (יעדים, מטרות), כפי שנוסחה בוועידת התנועה הכ”ג – ‘האמת והאמונה’, תשע”ג (נספח 1).

.
אפשרות 1: חלקו את החניכים לקבוצות ותנו להם שאלות מספר לדיון בקבוצה (נספח 2).

.
לאחר הדיון בקבוצות בקשו מנציג מכל קבוצה להציג נקודה משמעותית שעלתה בדיון הקבוצתי.

.
אפשרות 2: חלקו את החוקה לשלושה חלקים (מהות, מטרה, יעדים ומטרות). חלקו את החניכים לשלוש קבוצות, ותנו לכל קבוצה שאלות לדיון על החלק שקיבלה (נספח 2).

.
לאחר הדיון בקבוצות בקשו מנציג מכל קבוצה להציג נקודה משמעותית שעלתה בדיון הקבוצתי.

.

ב. הכרת דמויות מהתנועה

.
במהלך השנים בתנועה כחניכים בחבריא א זכו החניכים להכיר דמויות רבות ומרכזיות בתנועה, כגון הרב נריה, הרב קוק, יחיאל אליאש ונוספים.

.
מכיוון שהחניכים שלכם כבר למדו על דמויות אלו, בחרנו להביא דמויות מוכרות פחות אך משפיעות מאוד על התנועה.

.
אפשר לבחור את אחת מהדמויות הללו (נספח 3–4):
.

• אברהם קסטנבוים – הוא אשר נתן את השם ‘בני עקיבא’ לתנועת הנוער אשר חרתה על סמלה את הססמה ‘תורה ועבודה’. שמה של התנועה נגזר משמו של רבי עקיבא, המסמל הן את הגבורה היהודית הן את לימוד התורה.
• שלמה זמן שרגאי – הוא שטבע את הפתגם ‘קדש חייך בתורה וטהרם בעבודה’, המהווה אבן פינה באידאולוגיית התנועה.

.
הנחו את החניכים לקרוא את המידע על הדמות ולהציגה לקבוצה האחרת, למשל בהצגה קצרה מתוך קורות חייה, במשחק ניחושים או ביצירת דו-שיח בין הקבוצות.

.

ג. הכרת שירים הקשורים לבני עקיבא

.
“הלשון היא קולמוס הלב, והשיר – קולמוס הנפש”, קבע האדמו”ר הזקן, הידוע כ’בעל התניא’, מייסד חסידות חב”ד.

.
יש ממד נוסף מעבר לדיבור, שהוא השירה. חז”ל אמרו לנו כי “אין אדם שר שירה אלא מתוך שמחה” – כך היה עם בני ישראל בשעה שיצאו ממצרים, וכך גם אנחנו שרים שירים מתוך רוממות רוח ודבקות.

.
כשאנחנו שרים מורל ושירים המזוהים עם התנועה, אנחנו בעצם מגלים שייכות פנימית והזדהות עמוקה עם כל הערכים והאידאלים שאנחנו מחונכים על פיהם.

.
ר’ נחמן מברסלב תיאר זאת כתורה ותפילה, ובעצם על כל תורה שכתב חיבר תפילה כדי שהדברים ייכנסו אל הלב.

.

דיון:

.

1. בחרו משפט אחד מתוך השיר שהתחברתם אליו
2. מדוע בחרתם דווקא בו?
3. במה השיר עוסק?
4. מי כתב אותו?
5. באיזו לשון כתובה השיר? (עתיד, עבר, הווה)
6. מדוע?
7. איך מסתיים השיר? מהי קריאתו של המשורר?

.

סיכום:

.
בפעולה הכרנו את התנועה ברובד העמוק שלה; קראנו את חוקת התנועה, למדנו על דמויות שהזדמן לנו לפגוש פחות במהלך שנותינו בסניף – וגם הן היו חשובות מאוד למהלך ההיסטורי של בני עקיבא. לסיום למדנו שיר של בני עקיבא, וכמו שנאמר: “הלשון היא קולמוס הלב, והשיר – קולמוס הנפש”: על ידי לימוד השיר יכולנו באמת ליצור בלבנו חיבור עמוק יותר לתנועה ותחושת שייכות לתנועה הגדולה והזדהות עמה.

.
לאחר שהפצנו את התנועה בלבנו, בפעולה הבאה נצא להפיץ אותה בלבבות של אחרים, חניכים בסניף ובשבט.

 .

נספחים

.
נספח 1 –

.

חוקת התנועה

.
השם: תנועת בני עקיבא בישראל.
.
הסיסמא: תורה-ועבודה.
.
המהות:
.

1. תנועת בני עקיבא היא תנועת-נוער ציונית-דתית, חלוצית, מיסודה של תנועת “תורה-ועבודה” והסתדרות הפועל-המזרחי.
2. תנועת בני עקיבא פועלת על-פי ההלכה המסורה לנו מדור דור ומקיימת בתוכה מבנה דמוקרטי חינוכי ומעשי.

.

המטרה:
.

1. חינוך דור נאמן ומסור לתורתו, לעמו, לארצו החי על עבודתו ברוח התורה. החותר ל”תיקון עולם במלכות שדי”
2. חינוך להגשמה אישית של רעיון “תורה-ועבודה” וחתירה להקמת חברה המיישמת את ערכי “תורה-ועבודה” בארץ ישראל.
3. חינוך לאהבת עם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל, להזדהות עם מדינת ישראל ולנאמנות לה כמדינה יהודית ודמוקרטית.

.
יעדים ומטרות:

.
תנועת בני עקיבא מחנכת את חבריה לחיי תורה שלמים, לאהבת העם, לאהבת ארץ ישראל ומדינת ישראל ולמילוי תפקידים חלוציים בבניינה ובהתפתחותה החומרית והרוחנית, לחתירה לחברה צודקת ולשמירה על כבוד הבריות – לקראת הגשמת החזון של מדינה יהודית הבנויה על אושיות התורה והמסורה.

.
עקרונות יסוד אלה, תחנך התנועה את חבריה לאורח חיים המושתת על:

.
יראת שמיים, לימוד תורה וגמילות חסדים.

.
קיום מצוות וקדושת החיים.

.
פשטות הליכות, דרך ארץ והצנע לכת.

.
חברה צודקת ותיקונה של החברה.

.

לעבודה עצמית.

.
להתיישבות דתית חלוצית במסגרות קהילתיות ברחבי הארץ כולה.

.
לקליטת העלייה ולמיזוג גלויות.

.
לקירוב לבבות בין כל חלקי העם.

.
להיות חיל חלוץ של היהדות הדתית הלאומית, על כל משימותיה.

.
הדרך להגשמת ערכי התנועה כדרך חיים נקבעת על פי המשימות הלאומיות המוגדרות על-ידי מוסדות התנועה. על חברי התנועה ובוגריה מוטלת חובה אישית להגשים ערכים אלו בכל עת, תוך מיצוי מלוא כישוריהם וכישרונותיהם האישיים.
.

1. חברי בני עקיבא רואים כערכים מרכזיים ודפוסי התנהגות מחייבים: לימוד תורה וקיום מצוות, יישוב הארץ ופשטות הליכות, עבודת אדמה ועמל כפיים, חיי קהילה המקיימת בתוכה חברה צודקת ודיבוק חברים.
2. התנועה רואה בהתיישבות הדתית השיתופית, הקיבוצית והמושבית, דרך להגשמת ערכי תורה-ועבודה. ערך מיוחד נודע לאורח חיים זה, המאפשר להטות כתף לבנין הארץ, המדינה והחברה, ולפתרון בעיות וקשיים הפוקדים את המדינה מעת לעת.
3. התנועה רואה בהקמת חבורות הגשמה תנועתיות שתצאנה להתיישבות קהילתית לכל יעד בו תזהה התנועה צורך או אתגר לאומי/תנועתי – ערך חשוב בהתמודדות על דמות החברה בישראל.

.

נספח 2 –

.
אפשרות 1 – שאלות לדיון על החוקה:
.

• הביטו בחוקה, חשבו על הסדר שלה. מדוע ‘המהות’ כתובה לפני ‘המטרה’? ומדוע ‘המטרה’ כתובה לפני ‘היעדים והמטרות’?
• כאשר בונים חוקה מדקדקים מאוד בכל המילים. מדוע הססמה הנבחרת היא ‘תורה ועבודה’?
• ציינו דוגמאות ליעדים שבני עקיבא עומדים בהם על ידי מחלקת הגשמה.
• מה כבר קיים בבני עקיבא? כיצד הוא מתבטא במטרה?
• האם לדעתכם יש משמעות לסדר היעדים והמטרות? מדוע?
• כיצד היעדים והמטרות מתבטאים כיום בבני עקיבא?

.

אפשרות 2 – שאלות על כל חלק מהחוקה:
.

המהות:
.

• קראו את ‘המהות’. האם אתם אכן מרגישים שהמהות משקפת את בני עקיבא כמו שהיא כיום?
• מה עניין הסדר שבו כתובה החוקה?

.

 המטרה:
.

• כיצד המטרה מתבטאת כיום בבני עקיבא?
• האם יש לדעתכם משמעות לסדר שבו כתובה ‘המטרה’? מדוע?

.

יעדים ומטרות:
.

• ציינו דוגמאות ליעדים שתנועת בני עקיבא עומדת בהם על ידי מחלקת הגשמה.
• מה כבר קיים בבני עקיבא? כיצד הוא מתבטא ביעדים ובמטרות?
• האם לדעתכם יש משמעות לסדר היעדים והמטרות? מדוע?

.

נספח 3 –

.
מתוך ויקיפדיה, ערך ‘אברהם קסטנבוים’

אברהם קסטנבוים

.
אברהם (אברהם אהרן) קסטנבוים (קסטנבאום), 1896–1956, הקים יישובים וישיבות רבים ושימש בתפקידים ציבוריים רבים.

.
נולד בדרוהוביץ’, היא עיר באוקראינה בחבל לבוב.

.
בצעירותו קיבל חינוך תורני-חסידי. בלימודיו הוכיח שקדנות וחריפות, וכן התעניין והתמצא גם בספרות והגות יהודית כללית. למד בכוחות עצמו את השפה העברית והגרמנית.

.
שירת בצבא האוסטרי במלחמת העולם הראשונה, ואמו טרחה להעביר אליו מזון כשר במאמצים מרובים, שכן בלא כך היה מסתפק בלחם ובמים. מלחמה זו, אשר חיילים יהודים שפכו בה את דמם למען שני הצדדים – אך לא למען עם ישראל וארץ ישראל – חיזקה בו את הרעיון הציוני.

.
בהיותו מבאי ביתו של האדמו”ר מדרוהוביץ’ דבקה גם בו החיבה לציון. יחד עם רבי אביעזר שפירא, בנו של האדמו”ר, ייסד בווינה קואופרטיב לכריכת ספרים כהכנה לעלייה לארץ ישראל.

.
באדר תרפ”ב (1922) עלה ארצה כחלוץ עם קבוצת חלוצים דתיים מפולין, שעלתה דרך וינה.

.
היה ממייסדי תנועת ‘הפועל המזרחי’.

.
הוא אשר נתן את השם ‘בני עקיבא’ לתנועת הנוער אשר חרתה על סמלה: ‘תורה ועבודה’, וכן הציע את השם ‘אליצור’, עם הרב משה צבי נריה, לאגודת הספורט הדתית.

.
אברהם קסטנבוים עמד בראש המרכז החקלאי של ‘הפועל המזרחי’ והיה ממניחי היסוד ליישובים רבים ולישיבות ‘מודרניות’, כגון: מושב שדה יעקב, כפר יעבץ, קיבוץ יבנה, כפר חסידים, כפר הרא”ה, כפר אברהם, כפר פינס, כפר הנוער הדתי (ליד כפר חסידים), ישיבת ההסדר ‘כרם ביבנה’ (ישיבת ההסדר הראשונה), הישיבה התיכונית בכפר הרא”ה (הישיבה הראשונה של תנועת ‘בני עקיבא’), הישיבה התיכונית ‘נתיב מאיר’ (בירושלים), הישיבה הטכנולוגית ‘תורה ומלאכה’ (בפתח תקווה).

.
עומס העבודה והמאבקים הקשים הכריעו את לבו, והוא הלך לעולמו ביום י”ב בניסן תשט”ז (1956). פרות מעשיו הרבים ופרות פרותיהם פזורים ברחבי ארץ ישראל – אלו הם פניה היפות של הציונות הדתית.

.
מדבריו בשנת תרפ”ד (1924):

.
“התיישבותנו צריכה ללמוד מן החסידות ומן תנועת המוסר. החסידות מלמדת רעות ועזרה הדדית במובן הדתי-רוחני. כחסידים – למדנים ופשוטי-עם מתפללים יחד ושרים-רוקדים יחד ומתעלים לכלל אחד – כן נבסס את ישובינו החקלאיים על קשר נפשי בין חבר לחבר וקשרם לתנועה כולה. תנועת-המוסר מלמדת חסד, ענווה ונקיות-דעת, מידות אלה הכרחיות הן לחברה עובדת דתית. אל נסתפק ב’סור מרע’, אלא נשאף גם ל’עשה טוב’ ביחידות ובציבור” (מתוך ‘פרקי חיים של חלוץ דתי’ – זיכרונותיו של נתן גרדי, ממייסדי ‘הפועל המזרחי’ והרבנות הצבאית).

.

בית אברהם, בשכונת כפר אברהם בפתח תקווה, נקרא על שמו.

.
כמו כן נקרא על שמו ‘גן אברהם קסטנבאום’ בפתח תקווה, בצומת הרחובות הרב ריינס ורמח”ל.

.

נספח 4:

.
מתוך ויקיפדיה, ערך ‘שלמה זלמן שרגאי’

.
שלמה זלמן שרגאי (פייבלוביץ), 1899–1995, היה אידאולוג ופוליטיקאי ציוני-דתי, ראש עיריית ירושלים בשנים 1950–1952, ממייסדי תנועת ‘תורה ועבודה’, ממנהיגיה הבולטים של ‘הפועל המזרחי’ ומראשי מוסדות ‘המדינה שבדרך’.

.
שרגאי נולד למשפחת פייבלוביץ הענייה בעיירה גורשקוביץ’ בפולין. משפחתו השתייכה לחסידות ראדזין והייתה מ’חובבי ציון’, והוא ספג בה ידיעת ארץ ישראל ותורת ישראל ואהבתן. הוא נשא לאישה את מרים לבית שפילברג בשנת תרפ”ד (1924), ובאלול באותה שנה עלה לארץ ישראל.

.
שרגאי מילא תפקידים רבים ומגוונים והטביע בהם את חותמו:

.
שימש ציר בקונגרסים הציוניים.

.
היה חבר הנהלת ‘הסוכנות היהודית’ בירושלים וראש מחלקת העלייה שלה; במשך 14 שנות כהונתו בתפקיד זה העלו ארצה יותר מחצי מיליון יהודים מכל קצוות תבל.

.
שימש ראש העיר הנבחר הראשון של ירושלים לאחר קום המדינה, בשנים 1950–1952. על תקופת כהונתו כראש עיר כתב בזמנו שופט ביהמ”ש העליון שניאור זלמן חשין: “שרגאי עמד על שלו. גילה דעתו באומץ לב, סירב להיכנע ללחץ ואיומים. החוק וטובת העיר ירושלים היו נר לרגליו ומצפונו הדריך אותו”.

.
שרגאי מילא תפקידים ממלכתיים וציבוריים רבים במשך כ-70 שנות פעילותו למען ארץ ישראל, עם ישראל ותורת ישראל. דוד בן-גוריון, איסר הראל, ‏הרב קוק ואישים רבים אחרים מזכירים אותו לא אחת בכתביהם, מתוך ציון פעליו והחלטות חשובות וגורליות שהיה שותף להן.

.
הוא היה מזקני חסידי ראדזין בארץ, והיה מקורב לשלושת האדמו”רים האחרונים, רבי מרדכי יוסף אלעזר ליינר, רבי שמואל שלמה ליינר ורבי אברהם ישכר אנגלרד. היה שותף לשחזור התכלת הרדזינאית בארץ ישראל לאחר השואה, ואף ייחד לעניין זה מאמרים וספרים.

.
שרגאי נפטר בשנת 1995 ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים. על שמו נקרא רחוב בירושלים.

.
שרגאי כתב במשך שנות חייו כ-90 ספרים וקבצים ואלפי מאמרים, ולאורם חונכו אלפי חניכי תנועות הנוער הדתיות בארץ ובחו”ל, החל מ’השומר הדתי’ ו’ברית חלוצים דתיים’ וכלה ב’בני עקיבא’ ו’הפועל המזרחי’. הוא אשר טבע באחד ממאמריו את הססמה: “קדש חייך בתורה וטהרם בעבודה”, ססמה שהתוותה מאז את דרכם של חניכי ‘בני עקיבא’ בכל רחבי הארץ.

.

נספח 5 –

.
רקע:
.

“בשנת תרצ”א פנה יחיאל אליאש, מייסד בני-עקיבא ומרכז סניף ירושלים, אל החבר משה-צבי מנקין לימים הרב נריה, שהיה אז תלמיד בישיבת מרכז הרב ושימש כמרצה-מדריך בסניף, בבקשה שיחליפו ויקח על עצמו את ריכוז הסניף. הרב נריה נענה לבקשה ואליאש פנה להגשים את חזון התנועה ויצא בראש חבורת צעירים להקים את ‘קבוצת בני-עקיבא’ ע”י פתח תקוה. ‘הקבוצה שימשה מקום לפגישות מדריכים, לביקורי חברי הסניפים, אולם השפעתה הייתה יותר עמוקה. היא השפיעה על כל חבר מתחת לסף הכרתו. ידענו: יש מגשימים. יש מעפילים’.

.
בל”ג בעומר תרצ”ג חגגו חברי בני עקיבא חמש שנים להקמת התנועה בהנחת אבן פינה למבנה הראשון בקבוצה.
.

לרגל המאורע חיבר הרב נריה שיר, והוא נעשה במהרה להמנון הקבוצה:

.
הוֹי, אַחִים נריע

עַד אֲשֶׁר נַגִּיעַ

לִקְבוּצַת בְּנִי עֲקִיבָא הַשְּׁמִינִית

פִּנַּת אֶבֶן אָרִיחַ

בָּרִנָּה נַנִּיחַ

עַד תִּקָּרָה ומעזבה.

.

הו מָתַי יבוא הַיּוֹם

יִתְגַּשֵּׁם הַחֲלוֹם

חֲלוֹם חָזוֹן הַנְּעוּרִים

חֲבַצֶּלֶת השרון

עִם כֻּלָּנוּ רוֹן תרון

יִתְפָּרְצוּ כֹּחוֹת עֲצוּרִים.

.

החברים קיוו, אולם האבן לא הייתה לראש ומן המסד לא התרוממו הטפחות. בנים–בונים לא הגיעו וצלילי שיר יסוד לא נצטרפו להרמוניה של מוגמר.

.
קול ענות חלושה נשמע במחנה הקבוצה:

.
הוי מתי יגיע יום

יתגשם החלום

חלום חזון נעורים?

.

בשל גורמים שונים, מצב הקבוצה הלך והידלדל, חלק מן החברים עזבו והמצב הכלכלי לא הותיר ברירה, הקבוצה פורקה והתפזרה, אך במקביל הלכו ונפתחו עוד ועוד סניפים חדשים ברחבי הארץ. אולם, החלום הגדול נגוז וכל שנותר ממנו היה השיר ‘הוי אחים נריע’, שחברי התנועה המשיכו לזמרו בהתלהבות בכל כינוס ופעילות, בתפילה ותקווה לחידוש ההתיישבות התנועתית…

.
למעלה מעשור מאוחר יותר, בשנים שבין השואה להקמת המדינה, התפילה התגשמה וחברי בני עקיבא הקימו את קיבוץ עין-צורים בגוש עציון ואת קיבוץ סעד בנגב המערבי. מאז, במשך שנים רבות המתינו חברי התנועה בציפיה להקמת הקיבוץ השלישי ‘עלומים’…

.
במשך שנים אלו היו שרים את השיר, כאשר לשורה השלישית הוסיפו קריאה: ‘לקבוצת בני-עקיבא השלישית’, וכך נשתמר השיר בזיכרונם של רבים מבוגרי התנועה.

.
השיר ‘הוי אחים נריע’, יחד עם שאר שירי בנ”ע, שקעו ונעלמו במהלך השנים ואף חברי בני-עקיבא פסקו מלזמרם…

.
בשנת תש”ל בחגיגות ארבעים שנה לתנועה בוצע השיר בעיבוד חדש של המנצח נתן שחר ואף הוקלט בתקליט שיצא לרגל מאורע זה ושוב חודש באירועי היובל.

.
מאז שוב ירדו שירי בנ”ע לתהום הנשיה, עד אשר החליטה הנהלת התנועה לחדשם במהלך חורף תשע”ו, והם ניתנו לעיבוד מחודש של להקת ‘איילת השחר’, אשר הופיעה עם השירים המחודשים במהלך סמינריון חורף לקומונריות.

.

במהלך החודשים שלאחר מכן הוטעמו השירים בקרב חברי הסניפים והחיו מחדש את השירה התנועתית הנשכחת” (מתוך עבודה שכתב יצחק ברוכי).

 .

נספח 6 –

 .

הוי, אחים נריע

מילים: הרב נריה

לחן: חסידי

.

הוֹי, אַחִים נריע

עַד אֲשֶׁר נַגִּיעַ

לִקְבוּצַת בְּנִי עֲקִיבָא הַשְּׁמִינִית

פִּנַּת אֶבֶן אָרִיחַ

בָּרִנָּה נַנִּיחַ

עַד תִּקָּרָה ומעזבה.

.

הו מָתַי יבוא הַיּוֹם

יִתְגַּשֵּׁם הַחֲלוֹם

חֲלוֹם חָזוֹן הַנְּעוּרִים

חֲבַצֶּלֶת השרון

עִם כֻּלָּנוּ רוֹן תרון

יִתְפָּרְצוּ כֹּחוֹת עֲצוּרִים

.

נספח  7 –

.
שיר חדש: אודי דוידי שר בני עקיבא

.
שנים אחרי שפגש את אשתו דרך תחרות הזמר של התנועה, החליט גדול המוזיקה היהודית להלחין ולבצע שיר עבור הועידה ה23 של תנועת הנוער הציונית דתית. מילות השיר נכתבו על ידי חנן פורת ז”ל

צביקה קליין | 7/1/2013 10:12

.
דוידי: “הרב חנן פורת היה אדם עצום“

.
הוא מציין בראיון לnrg יהדות כי הוא התרגש מאוד מהפנייה של בני עקיבא “הרב חנן פורת היה אדם עצום. מלבד היותו איש ארץ ישראל בכל איבריו, ותלמיד חכם, מספיק היה להביט בעיניו בשביל ללמוד מהי דרך ארץ, מהי ענווה ומהי אמת” והוסיף כי “בשבילי לקבל שיר של פורת היה כבוד גדול. התחברתי מאד למילותיו של השיר, שמבטאות את אישיותו של הרב חנן: רוך, ענווה, אמונה וארץ ישראל.”

.
איזה חלק מהשיר היה חשוב לך להדגיש?

.
דוידי: “ללא ספק הקטע שבחרתי כפזמון החוזר, והוא: ‘עקיבא – שמנו כשמך, בנים אמתיים / עקיבא הפורש ממך פורש מן החיים’ וזה המסר שאני מקבל מהשיר, ומבקש להעבירו הלאה: כמו רבי עקיבא, שגדל כרועה צאן והגיע בגיל מבוגר להיות גדול הדור, כך גם אנחנו צריכים לשאוף לאהבת התורה שבו ולמידת הענווה, ובעיקר, להאמין בעצמך בכל שלב שהוא”.

.
הירשברג משתף כי בית אחד מהשיר הושמט בגלל חוסר במקום: “יש לי חבר יש לי רב, אני מבני עקיבא”. לטענתו, זו היתה דרכו של פורת להטיף מוסר כנגד מבקרי התנועה “תמיד שואלים למה השם של התנועה הוא ‘בני עקיבא’, ולא ‘בני רבי עקיבא’, במילים שכתב מסביר חנן כי בני עקיבא קרובה יותר מחיבור של רב לתלמיד אלא לשל חבר”. עוד מציין הירשברג כי “השיר ממחיש את היכולת של בני עקיבא ללכת קדימה בלי פחד מהמהמורות בדרך”. את השיר יבצע דוידי יחד עם חניכי בני עקיבא מרחבי הארץ על במת האירוע המרכזי בחול המועד פסח.

.

נספח 8 –

.

‘נלך עמך רבי עקיבא’/ מילים: הרב חנן פורת, לחן: אודי דוידי
זֶה אוֹר אֻמָּה וְתוֹרָתָהּ: אָהַבְתִּי תּוֹרָתְךָ.
בָּהּ כְּלָל גָּדוֹל: וְאָהַבְתָּ – לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ!
תּוֹרַת חַיִים וְאַהֲבָה: אָדָם – בְּצֶלֶם אֵל.
אֲבָל – בְּכָל הָעֲנָוָה הָעֹז – לְיִשְׂרָאֵל!
.
פזמון: עֲקִיבָא – שְׁמֵנוּ כְּשִׁמְךָ, בָּנִים אֲמִתִיִּים.
עֲקִיבָא – הַפּוֹרֵשׁ מִמְּךָ, פּוֹרֵשׁ מִן הַחַיִים.
כָּמוֹהוּ גַּם אֲנִי אֶשְׂחַק, לְשׁוּעָלִים קְטַנִּים.
כִּי אוֹר רָאִיתִי בְּמֶרְחַק, יוֹקֵד אַלְפֵי שָׁנִים.
נֵלֵךְ עִמְךָ הָלוֹךְ וָאוֹר, עַד שַׁעָרֵי שָׁמַיִם נֵלֵךְ עִמְךָ לְהַר הָמּוֹר גִּבְעַת יְרוּשָׁלַיִם.