איתור סניפים וכפרי בוגרים
פעולה ממערךשנת השמיטה מתרחשת אחת לשבע שנים. השמיטה מכריחה את בעלי השדה לעצור מהעבודה השוטפת ולפנות זמן לעבודה פנימית ולהתבוננות על חייו. בפעולה נברר מה הם היתרונות של העצירה לצורך התבוננות פנימית בחיים, איך עצירה כזאת דווקא מחזקת את האישיות של האדם ונותנת לו מבט אחר על המציאות.
קטע 1-
“כלל הדבר: יהיה האדם מעיין על מעשיו כולם, ומפקח על כל דרכיו שלא להניח לעצמו הרגל רע ומדה רעה, כל שכן עבירה ופשע. והנני רואה צורך לאדם שיהיה מדקדק ושוקל דרכיו דבר יום ביומו כסוחרים הגדולים אשר יפלסו תמיד כל עסקיהם למען לא יתקלקלו, ויקבע עתים ושעות לזה שלא יהיה משקלו עראי, אלא בקביעות גדול, כי רב התולדה הוא” (רמח”ל, מסילת ישרים, פרק ג).
קטע 2-
“וַיְדַבֵּר ה’ אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לה’. שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ. וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַה’ שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר. אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר וְאֶת עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר שְׁנַת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ. וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה לְךָ וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ וְלִשְׂכִירְךָ וּלְתוֹשָׁבְךָ הַגָּרִים עִמָּךְ. וְלִבְהֶמְתְּךָ וְלַחַיָּה אֲשֶׁר בְּאַרְצֶךָ תִּהְיֶה כָל תְּבוּאָתָהּ לֶאֱכֹל” (ויקרא כה, א–ז).
“היומן של הרב לקביעת פגישות היה יומן שהכין בעצמו מדפי A3; השבוע היה מתחיל בשבת, ואחר כך היו ימות החול. ללמדנו שכל השבוע יונק את כוחו משבת קודש. הרב היה משתדל להקפיד להתפלל מנחה גדולה, כי איך אפשר לחכות כל כך הרבה זמן בלי להתפלל. כאשר היינו צריכים לקבוע פגישות או שיעורים, אם הזמן היה קרוב למנחה הרב היה אומר: ‘קודם נתפלל, נקבל כוחות חדשים, ואז נוכל לקבל החלטות’. וכנ”ל לגבי פגישות שהיינו צריכים לתאם ביום חמישי לשבוע שלאחר מכן, הוא היה דוחה לקבל החלטות לאחר שבת, כי נקבל כוחות משבת”. (מתוך דברי תלמיד על הרב אלישע וישליצקי)
קטע 3-
היחיד מתנער מחיי החול לפרקים קרובים – בכל שבת. “בא שבת באה מנוחה”. מתחלת הנפש להשתחרר מכבליה הקשים, “ביום הניח ד’ לך מעצבך ומרוגזך ומן העבודה הקשה אשר עוּבד בך”, ומבקשת היא לה אז נתיבות עליונות…
את אותה הפעולה שהשבת פועלת על כל יחיד, פועלת היא השמיטה על האומה בכללה. צורך מיוחד הוא לאומה זו, שהיצירה הא-להית נטועה בקרבה באופן בולט ונצחי, כי מזמן לזמן יתגלה בתוכה המאור הא-להי שלה בכל מלא זהרו, אשר לא ישביתוהו חיי החברה של חול עם העמל והדאגה, הזעף וההתחרות אשר להם, למען תוכל להתגלות בקרבה פנימה טהרת נשמתה בכללותה כמו שהיא. (הרב קוק, הקדמה לשבת הארץ)