איתור סניפים וכפרי בוגרים
פעולה ממערךפשוט לקום וללכת, לעשות ולפעול! ברגע שנתחיל כבר נראה איך הכול זורם, אבל העיקר להיות בתנועה מתמדת, לא לשקוט, לא להיות אדישים, לקחת תרמיל ומקל, קצת כלי עבודה ולהתחיל לכבוש את ההר!
תחפושת של קיבוצניק, כרטיסי תכונות, כיסא לכל חניך וחניכה.
בשלב זה נלמד מיהו האדם האקטיבי ואילו תכונות נדרשות כדי להיות אדם כזה.
שבו עם החניכים במעגל והציגו לפניהם דמות של אדם אקטיבי (מומלץ להתחפש לאותו אדם ולהציג אותו, ולא רק לקרוא מהכתוב):
“שלום חברים, אני שלמה, גר בקיבוץ בדרום. רציתי לספר לכם על יום בחיי: אני קם עוד לפני שהשמש זורחת, הולך להתפלל במניין ותיקין בבית הכנסת המרכזי בקיבוץ ולאחר מכן רץ לרפת להאכיל את הפרות ולוודא שהרפת תהיה נקייה ומוכנה לקראת יום חדש של חליבה. בשעה שבע אני חוזר לביתי לאכול ארוחת בוקר עם אשתי ולארגן את ילדיי ליום הלימודים. אני עובד קצת בבית ובגינה, מנכש עשבים שוטים או משקה את הצמחים. לקראת עשר בבוקר אני חוזר לרפת להאכיל את הפרות ולהתחיל לחלוב אותן עד הצוהריים. בצוהריים יש אצלנו בקיבוץ מושג שנקרא שנ”ץ – כל אחד בביתו נח בין שתיים לארבע, ובארבע חוזרים לעבוד. בארבע אני עובר לפרדס האתרוגים של הקיבוץ, ושם אנחנו עוברים אתרוג-אתרוג ובודקים שאין לידו קוצים שייפגמו בו – כך עד השקיעה. ואז אני רץ להתפלל מנחה וערבית. לאחר מכן אני חוזר לביתי לארוחת ערב עם ילדיי, משכיב אותם לישון ומתחיל לסדר את ענייני הבית לקראת יום המוחרת. ב-12 אנחנו הולכים לישון, כי חמש שעות אחר כך כבר צריך לקום לעבודת הבורא”.
פזרו על הרצפה כרטיסיות עם תכונות ובקשו מהחניכים לבחור את התכונות המתאימות לשלמה: זריזות, אדישות, אחריות, סבלנות, מסירות, יעילות, יוזמה, נמרצות, שקט, ביישנות, התלהבות, פעלתנות. (החניכים בטח יבחרו בכל התכונות פרט לאדישות, שקט, ביישנות ואולי סבלנות.)
ספרו לחניכים מיהו אדם אקטיבי.
אַקְטִיבִי – מילון עברי עברי
פעיל, יוזם
אַקְטִיבִי – מילים נרדפות
דִּינָמִי, יוֹזֵם, פָּעִיל
הפכים – נַיָּח, סְטָטִי, עומד במקום
(מתוך האתר ‘מילוג’)
גם אנחנו רוצים להיות אנשים אקטיביים, אנשים שפועלים ועושים, שערניים למה שקורה סביבנו, וכשיש צורך – אנחנו מתנדבים מייד!
מנתבים את האקטיביות לטובת עם ישראל
בחרו חמישה חניכים, ולכל חניך תנו דמות הקשורה לעשייה הציבורית במדינה:
כעת בקשו מכל חניך לשכנע את השבט למה העשייה בתחום שלו היא התורמת ביותר למדינה. לאחר שכל הדמויות ידברו הצביעו: איזה כיוון עשייה הוא המשפיע ביותר? (אפשר לפתח על זה דיון קטן.) שימו לב – יכול להיות שכל חניך יתחבר לתפקיד אחר, וזה בסדר.
דברו עם החניכים על שגם היום יש מקומות רבים במדינה שצריכים אותנו בהם, צריכים שנלך ונשפיע בהם, וכולם חשובים. כל אחד מאיתנו מתחבר לתחום אחר שנפשו חפצה בו, וזה בסדר – שם כנראה הוא יוכל לתרום בצורה הטובה ביותר. אבל הכי חשוב לנתב את כוחות העשייה שלנו לעשייה ציבורית ולהשפעה בעם ובמדינה.
כיצד זה פוגש אותנו בחיינו הפרטיים? איך בחיי היום-יום שלנו אנחנו עושים למען הכלל?
כעת נרצה שכל חניך וחניכה יחברו את הבחירה שלהם מהשלב הקודם לחייהם המעשיים. כל אחת מהדמויות מייצגת תחומי עשייה, וכשהחניכים בחרו בדמות התורמת ביותר למדינה הם בעצם הצביעו על התחומים החשובים בעיניהם. כעת נרצה שהם יחשבו איך הם יכולים להוסיף בתחום שחשוב להם.
כל חניך ייזכר בדמות שבחר ויבין אילו תחומים היא משקפת (רב – התגדלות בתורה, הפצת תורה, חיבור לקב”ה; שר החינוך – בתי ספר, חינוך לערכים מסוימים, השפעה על ילדים ונוער וכן הלאה).
לאחר שיבינו מהם התחומים שלהם, פזרו על הרצפה שבעה עיגולים עם קטגוריה וציור מתאים (נספח 1): משפחה, חברים, סניף, בית הספר, קהילה, עם ישראל, אחר.
בקשו מכל חניך וחניכה לבחור מעגל אחד ולחשוב איך הם פועלים במעגל הזה בנושא שבחרו כמהותי להם. לדוגמה, חניך שבחר במפקד בצה”ל (בחר בתחום הביטחון, חיזוק הכוח של מדינת ישראל, הרתעה וכו’) ובחר במעגל הקהילה – יכול לשלוח חבילות ממתקים ופינוקים לכל החיילים ובנות השירות מהקהילה כדי לחזק אותם ולתת להם מוטיבציה להמשך העשייה למען ביטחון המדינה.
כדי לייצר בחניכים תחושה של יכולת אמיתית לפעולה בנושאים חשובים אלו חשוב להוביל אותם לבחור במשימות ובפעולות שהם באמת מסוגלים לעשות (תפילות, פרסום בבית הספר, איסוף מוצרים לתרומות, תורנות שבה כל אחד עושה משהו, כתיבת מכתבים, הכנת פעילות בנושא מסוים ועוד).
כעת עשו סבב, וכל חניך בתורו יקום ויעמוד ליד המעגל ויספר במה הוא יכול לתרום.
אם יש זמן אפשר שכל חניך ישתף באיזה מהמעגלים הוא פועל היום כדי שניחשף לעשייה שכבר נעשית היום.
סכמו את הפעולה – בתחילת הפעולה פגשנו את שלמה, קיבוצניק מלא מרץ, הגדרנו אותו בתכונות של זריזות, פעלתנות והתלהבות וראינו עד כמה היום שלו מלא בעשייה. למדנו מיהו אדם אקטיבי, אדם שיוזם, פועל ועושה ואינו מחכה שיאמרו לו מה לעשות אלא מחפש היכן צריך אותו. לאחר מכן ראינו שהרצון להיות אדם אקטיבי דורש מצד אחד זריזות וערנות, אך מצד אחר נדרשת גם סבלנות רבה עד שהעשייה שלנו תניב פירות. לאחר מכן ראינו שאת כל הכוחות של הפעולה והעשייה אנחנו רוצים לנתב גם למען השפעה בעם ישראל, לשאוף להגיע לתפקידים ציבוריים ולמקומות שבהם צריכים אותנו.
חלקו לחניכים כצ’ופר את הקטע ‘משל החרגול והנמלה’ (נספח 2).
הנמלה עושה ופועלת, היא אוספת גרגר לגרגר. היא יודעת שיום יבוא והעשייה שלה תישא פירות, וכל הגרגרים ייאספו למאגר משמעותי ומספק. הצרצר לעומתה יושב בטל ואינו דואג לעתיד. פגשנו את הנמלה והחרגול והשווינו בין הנמלה החרוצה, הפעילה, לחרגול שיושב בטל. אנחנו רוצים להיות אנשי מעשה!
עיגולים חברתיים
משל החרגול והנמלה (איזופוס)
היה זה יום קיץ חם למדי, חם אפילו קצת יותר מדי.
בשדה אחד הייתה עובדת בחריצות רבה נמלה – מלקטת גרגרי שעורה וחיטה ואחד אחד אותם לקן מובילה.
באותו שדה עבר במקרה חרגול, שלבש בגד ים בצבע סגול. “היי נמלה, את עובדת קשה ועכשיו כל כך חם”, אמר החרגול, “מוטב שתבואי עימי לשפת הים”.
“אני מצטערת, אבל אני לא יכולה”, השיבה לו נחרצות הנמלה, “הייתי באה איתך ברצון, אבל זה הזמן לאסוף מזון”.
“הרי השדה מלא וגדוש מכול וכול”, המשיך החרגול, “כמה כבר אפשר לאכול?!”
“אומנם עכשיו, בימות החמה, השדה שופע תבואה ובר, אבל כשיבוא החורף לא יישאר דבר”, אמרה לו הנמלה והמשיכה לשקוד על עמלה.
“אני עצמי מעדיף להתרחץ בים”, אמר החרגול, “או אפילו לשבת כך סתם על החול”. החרגול נפרד מעל הנמלה והמשיך בדרכו.
הקיץ נגמר, הגיע הסתיו, גם החורף במהרה הופיע בעקבותיו. היה זה חורף גשום וקר, אבל בקן הנמלים שרר חום נעים וגם המזון לא חסר. וערב אחד, בדיוק כשהנמלה הכינה לעצמה את סעודתה, הופיע החרגול בפתח ביתה.
הנמלה ראתה שהחרגול בקושי מקפץ על רגליו, ולא התקשתה לנחש שמעט גווע הוא ברעב.
“התואילי בטובך לתת לי ממזונך?” שאל החרגול כמעט בלי קול.
“עכשיו אתן לך מעט מן הגרגרים שלי לאכול”, לא יכלה הנמלה לסרב לבקשת החרגול, “אבל כשיגיע
הקיץ הבא, מוטב שתחשוב אתה על החורף שיבוא אחריו ותאסוף בעצמך גרגרים בטרם יגיע הסתיו”.