לימוד על הלכות שמיטה

מהלך הלימוד

.

שלב א – רקע 

.

במאה ה-11 כתב נתן מרומי את 'ספר הערוך' כדי לבאר מילים קשות ובתלמוד במדרשים. כאשר הוא מגיע לערך 'הלך' מנסה ר' נתן לבאר לנו את משמעות המילה 'הלכה'; כדי לעשות זאת הוא משתמש בשני פירושים שעל פניו נראים סותרים: הפירוש הראשון הוא שהלכה היא "דבר שהולך ובא מקודם ועד סוף" כלומר, הלכה היא אינה דבר שיכול להשתנות אלא דווקא משהו קבוע מתחילתו ועד סופו. לעומת זאת, הפירוש השני מגדיר כי הלכה היא מה "שישראל מתהלכין בו" כלומר, לעם ישראל יש את הכח בעצם התנהגותו לקבוע מציאות הלכתית בדומה למה שנאמר כי "מנהג ישראל דין". אז איך שני הפירושים מסתדרים והאם הם יכולים ללכת יחד?
.

שלב ב – נראה כי בדיוק בתפר הזה הציונות הדתית מנסה לחיות; סיפור המפורסם על תנורו של עכנאי אנחנו מוצאים ויכוח מעניין כאשר בסופו של דבר הלכה נפסקת כרבים למרות שאפילו בת קול שיוצאת מהשמיים אינה מסכימה לדבר זה. התורה עצמה טומנת בחובה גם את הצד המוחלט של ההלכה ושל הדברים אותם אנחנו צריכים לעשות ובאותה נשימה התורה נותנת לבני האדם את הכוח ללמוד את התורה בעצמם ולפסוק הלכה גם אם בסופו של דבר המסקנה תהיה שונה ממה שהיינו מצפים.
.

במובן מסוים, שנת השמיטה והלכותיה מנסה להטמיע בנו את אותה נקודה: מצד אחד כל מטרת שנת השמיטה היא לומר בקול את הקריאה "כי לי הארץ" ובעצם לאדם אין יכולת נגיעה בעולם, אך מצד שני כל ההתכנסות אל האמירה הזו אמורה לתת לנו את הכוח לצאת ולפעול בשש השנים הבאות אחרי שנת השמיטה מתוך אותה הבנה.
.

שלב ג – ננסה ללמוד ביחד עם חבריא ב' את הנושא הלא פשוט של הלכות שמיטה ושל עולם ההלכה הדת"ל בפרט. מתוך אמונה בדרכנו ננסה להבין את העולם המורכב שבו אנו מבקשים לפעול ודווקא מתוך ההבנה שהתורה היא אלוקית ומוחלטת לנסות להבין גם את הכוח שהתורה נתנה לנו כבני אדם ללמוד אותה ולהצליח להוציא מתוכה הדרכות ששייכות לחיים של כולנו.

.