איתור סניפים וכפרי בוגרים
הרב צבי יהודה הכהן קוק היה נוהג לומר שהעולם כולו עומד על “שני אל”פים”: אהבה ואמונה.
כשאדם מגלה בתוכו את האהבה לעולם, נוצרת בו גם אמונה בעולם. כשאדם מגלה בתוכו אהבה כלפי עצמו, נוצרת בו גם אמונה בכוחות ובטוב שבו. כשאדם מגלה בתוכו אץ האהבה לעם ישראל, נוצר בו גם אמון שכל יהודי הוא טוב ומסוגל לטוב. כשאדם מגלה בתוכו את האהבה לקיום מצוות, נוצרת בו גם האמונה שהמצוות משפיעות עליו לטוב.
כסיום למערך זה אנחנו מבקשים להבין שאהבה איננה רק רגש שאדם מרגיש בתוכו או תודעה שאדם מבין בשכלו. אהבה קובעת את דפוס הפעולה בה אדם מתנהל בעולם. אדם אוהב מרגיש שייכות לעולם שסביבו ועל כן מבקש להשפיע עליהם, אדם אוהב מרגיש שייכות לערכים ועל כן מבקש לאחוז בהם – אבל אדם אוהב לעולם ינהג בדרך של אהבה, בדרך שמאהיבה את עצמו ואת עולם הערכים שלו על הסובבים אותו.
השלב הראשון של היחידה ינסה להתחיל להעביר לחניכים את ההרגשה וההבנה שכאשר יש לנו יחס של אהבה למשהו בעולם, האהבה הזו גם יוצרת וגם נובעת מאמון שיש לנו כלפיו. הבנה זו תשמש אותנו בהמשך היחידה, כאשר ננסה להבין כיצד נראית פעילות שנובעת מאהבה. הדוגמא דרכה ננסה להגיע להבנה זו היא דרך אהבה שלנו למכשירים חשמליים, מחשש שאהבה בין בני אדם תיגרר אצל החניכים ישר לעסקי “בינו לבינה” שהם ממש לא הנושא שלנו. במידה ונראה לך שאין חשש כזה אצל החניכים שלך, אתה מוזמן להמיר את השלב הראשון בדוגמא המותאמת לקשרי אהבה בין בני אדם.
ספר לחניכים שאתה מבקש לספר להם סיפור שאמנם לא קרה לך באמת, אבל היה יכול לקרות לך או לכל אחד אחד מהחבר’ה שבחדר.
בבית שלך היה לכם מחשב מאד ישן שתמיד עיצבן אותך וממש לא סבלת להתעסק איתו. לפני כמה ימים ההורים שלך קנו לבית שלך מחשב חדש. המחשב חדיש ומגניב ואתה מאד מאד מתלהב עליו. אתה כמובן יכול להפריז ולהרחיב את פרטי הסיפור: מה היו היחסים שלך עם המחשב הישן וכיצד התרחשה הקנייה החדשה, אך הנקודה המרכזית שחשוב שתעבור אל החניכים היא שממש לא סבלת את המחשב הישן ושאתה מאד מתלהב מהקנייה החדשה.
אמור לחניכים שתמיד כשהמורה למחשבים שלך בבי”ס ביקש שתעשה כל מיני משימות מורכבות בשיעורי בית, ממש התעצבנת ואיכשהו השבוע ממש חיכית שהמורה ייתן שיעורי בית מורכבים.
שאל את החניכים:
השאלות נראות בנאליות ונורא לא מעוררות לדיון, ובכל זאת דרכן תוכל להגיע להכרה שכאשר אנחנו אוהבים משהו יש לנו אמון שהוא יפעל ויתפקד.
בשלב זה אנחנו מבקשים שהחניכים יעלו מתוך עצמם את ההבנה שכאשר יש אהבה באוויר הפעולות נראות אחרת ומגיעות ממקום אחר.
להלן שלוש סיטואציות בהם דמות חינוכית כל שהיא צריכה להיות בתקשורת בעניין כל שהוא עם החניכים שלה. כל אחת מהסיטואציות תוצג על ידי שני חניכים: חניך אחד יציג את אופן התקשורת כאשר מערכת היחסים היא של אהבה וחניך שני שיציג את אופן התקשורת כאשר מערכת היחסים איננה מושתתת על אהבה.
א. יחס מורה לכיתתו
אתה מורה שמאד אוהב את הכיתה שלך. גילית תלמיד שהעתיק במבחן: הצג את השיחה שאתה מנהל איתו.
אתה מורה שדי לא סובל את הכיתה שלך. גילית תלמיד שהעתיק במבחן: הצג את השיחה שאתה מנהל איתו.
ב. יחס הורים וילדים
אתה אבא שמאד אוהב את הילד שלך. הילד שלך מתקשה לקום בבוקר ואתה כל בוקר מאחר לעבודה בגללו. הצג את השיחה שתנהל איתו הערב על מנת שמחר העניינים ילכו אחרת.
אתה אבא שכועס על הילד שלו וחסר סבלנות כלפיו. למה? כל בוקר הילד שלך מתקשה לקום ובגללו אתה מאחר לעבודה. אתה כועס! הצג את השיחה שתנהל איתו הערב, על מנת לדאוג שמחר העניינים ילכו כמו שאתה רוצה
ג. יחס מפקד לחיילים
אתה מפקד ביחידה מובחרת בצבא, מת על התפקיד ועל החיילים שלך. אתה צריך להודיע לחבר’ה שהם סוגרים ראש השנה: הצג את האופן בו אתה מודיע להם את ההודעה המבאסת..
אתה מפקד ביחידה מובחרת בצבא, מת כבר להשתחרר ולהפסיק להיות אחראי על קבוצת ילדים קטנים שלא ממש מעניינים אותך. אתה צריך להודיע לחבר’ה שהם סוגרים ראש השנה: הצג את האופן בו אתה מודיע להם את ההודעה המבאסת
לאחר שההצגות מוצגות (אגב: כדאי שההצגות יעשו עם חיוך, אולי גם עם תחפושות מתאימות וכו’), שאל את החניכים:
בעזרת ההצגות והדיונים שיבואו אחריהם החניכים צריכים להוציא מתוכם, את מה שכ”כ ברור לכולנו באינטואיציה: כאשר אנחנו אוהבים משהו, אנחנו מאמינים בו (ממש כמו בדוגמא עם המחשב מהשלב הפותח של היחידה). אמונה ואהבה יוצרות תקשורת רגועה, נעימה, עם מנגינה רכה ואוהדת. במהלך הדיון שיהיה בחדר לאחר ההצגות, כדאי לחזור לשלב הפותח: סיפורו של המחשב החדש, ולקשר אותו לעניין: כאשר יש לי משהו שאני אוהב אותו, אני מאמין שהוא יצליח לעמוד במשימות שאני נותן לו, קל לי וכיף לי לתקשר איתו ולעבוד איתו.
לאחר שבשני השלבים הקודמים החניכים הוציאו מעצמם את ההבנה ואת הציור כיצד נראית פעולה שבאה מתוך אהבה ומתוך אמון, בשלב זה אנחנו מבקשים “לפתוח את העיתונים” ולבדוק כיצד נראות הפעולות של מגזרים אידיאליסטיים שונים בעולם שלנו. המפגש עם הפעילות תעורר אותנו לשאול: האם הפעילות נובעת מתוך אהבה ואמון או מתוך אידיאליזם כוחני. הדוגמאות שלהלן לקוחות מנושאים שונים. במידה ונראה לך שלא כל הנושאים מתאימים לדיון בשבט שלך, אתה מוזמן להכריע לדון רק בחלקם. חשוב לנו להדגיש שהקפדנו בכל הנושאים לבחור כתבה שפורסמה באתר מטעם התנועה הנלחמת עצמה ולא מאתרים שצורת הדיווח שלהם יכולה להיות חיצונית ומוטה, כלומר: הכתבות משקפות את האופן בו הקבוצות תופסות את עצמן ואת הפעילות שלהן.
חלק את השבט למספר קבוצות ותן לכל קבוצה את אחת מהכרטיסיות הנמצאות בנספח בסוף היחידה:
כל קבוצה תתבקש לדון בכתבה שקיבלה ולנסות להגדיר לעצמה האם הדמויות שבכתבה מצויות ביחס של אהבה אל הערך שבשמו ועליו הן נלחמות.
נחדד כבר כעת שזו שאלה מורכבת ועמוקה: מי שאינו מבין שאהבה קובעת לא רק יחס אלא גם דרך פעולה, יכול לטעות ולהתבלבל בדיון שלנו. אנחנו ננסה לאט לאט בהמשך היחידה לחדד את הנקודה הזו וכמובן להבחין בינה לבין אהבה חלולה בה אני לא נלחם על כלום כי לא באמת אכפת לי מכלום. ההבנה ששלושת הכתבות, נרצה או לא נרצה, מתארות חבורת אנשים מאד אידיאליסטיים שמאמינה בערכים מסוימים ומוכנה לגלות מסירות נפש, השקעת זמן ואנרגיה במלחמה עליו היא חשובה ביותר. בהמשך נשאל את עצמנו איך אמונה בערך יכולה להתגלות גם בצורה של אהבה כלפיו.
לאחר כמה דקות של דיון בקבוצות, בקש מנציג של כל קבוצה לקרוא את הכתבה שקיבלו ולהעלות לדיון את הנקודות עליהם חשבו בקבוצה שלו.
כדאי מאד לפתח דיון סוער בשלב זה. להלן מקצת מהשאלות שכדאי לזרוק לאוויר ולפתח בין החניכים. כמובן שהתפקיד שלך יהיה להגיד את הצד האחר מזה שיאמרו החניכים שלך על מנת לעורר אותם לחשבה עצמאית ואמיתית מבפנים.:
לאחר שהדיון ממצה את עצמו, עבור לשלב הבא.
בשלב זה אנחנו מבקשים להבין כיצד נראית פעולה שבאה מאהבה. על מנת לחדד נקודה זו נלמד מדרש מוכר וידוע על אברהם אבינו. כדאי להקדים לחניכים שאברהם אבינו נקרא בפי חז”ל “אברהם אוהבי” כיוון שהוא מייצג את מידתו של האדם האוהב ועל כן אין מתאים מלגשת אל דרכי הפעולה שלו על מנת להבין כיצד פועלים מאהבה.
ספר לחניכים את המדרש הבא שבוודאי מוכר לרוב החניכים עוד מימי הגן העליזים.
מדרש רבה בראשית פרשה נד פסקה ו
מקור המדרש: אברהם היה מקבל את העוברים ואת השבים, ומשהיו אוכלין ושותין, אמר לון: “בריכו” והן אמרין: “מה נימור?” ואמר להון: “ברוך אל עולם שאכלנו משלו” הדא הוא דכתיב: “ויקרא בשם ה’ אל עולם”.
תרגום והרחבה: אברהם אבינו היה יושב בפתח אוהלו ומחכה לאורחים. כאשר הגיעו אורחים היה מקבל אברהם את פניהם ומגיש להם סעודת מלכים.
בסופה של הארוחה, כאשר רצו האורחים לשלם או להודות לאברהם על הארוחה, אמר להם אברהם שהם צריכים להודות לבורא עולם ולימד אותם לברך. זו היתה הדרך של אברהם אבינו לקרוא בשם ה’ בעולם
לאחר שאתה מספר את המדרש המפורסם, שאל את החניכים:
בדיון זה כדאי להשקיע זמן ולחדד לחניכים את ההבנה שאהבה קובעת דפוס של פעולה. אברהם אבינו לא פעל בכוחנות. הוא מצא דרך להאהיב את שמו של הקב”ה על העולם.
כסיום ליחידה זו בה ניסינו להעמיק עוד במושג האהבה ולשאול את עצמנו כיצד משפיעה האהבה על התנהלות שלנו בעולם, חושב לנו למקד את תשומת הלב בנקודה נוספת. העולם המודרני שלנו מלא בתנועות אהבה למיניהן: תנועות שחורטות על דגלן את אהבת האדם והעולם ומכוח אהבה זו הן נלחמות באלימות, אבל דוגלות בכך שכל אדם יכול וצריך לעשות מה שבא לו.. האהבה אותה ביקשנו אנחנו לטעת בחניכים שלנו: היא אהבה אחרת, אהבה עמוקה הרבה יותר: רגש ותודעה של חיבור שקיים בינינו לבין העולם. חיבור ושייכות זו לא יכולים להוליד אדישות שאומרת: “תעשה מה שבא לך” כמו שאומרות התנועות העולמיות. החידוש הוא כיצד אכפתיות ואחריות כלפי התנהלות הזולת, יכולה וצריכה לבוא מתוך אהבה: מתוך מקום מאמין, מתוך שיח והקשבה ולא מתוך אלימות וכוחנות. על מנת שאהבה לא תהפוך ל”סמיילי” אדיש, סתמי ורדוד, אנחנו חייבים לחדד נקודה זו.
קרא לחניכים את הכתבה הבאה:
חיבוקים חינם
הם יוצאים אל הרחוב בקבוצה או כבודדים, עם שלט גדול עליו כתוב חיבוק חינם, ומציעים חיבוק למי שמוכן לפתוח את ליבו או את ידיו.
הנוכחות שלהם משדרת לכל מי רואה אותם שהחיבור בין אנשים, הדומה, המכנה המשותף גדול מההבדלים שלנו, ושאנו יכולים לאהוב את כולם גם מבלי להכיר אותם.
בכך הם משפיעים המחבקים על המחובקים, על הצופים וגם על אלו שעוברים ליד כביכול באדישות. החיבוק מסמל בתוכו את האמירה שלא משנה מי אתה, במה אתה מאמין ומה אתה עושה: את הזכאי לחיבוק אנושי חם ואוהב.
חיבוק חינם החל כאשר חואן מאן, אוסטרלי שהתגורר באנגליה, יצא עם שלט “חיבוק חינם” שהכין מקרטון אל רחוב הומה בסידני, כחמש עשרה דקות עברו עד שמישהו טפח על כתפו וביקש לקבל את החיבוק הראשון. היום כמעט בכל עיר גדולה בעולם נערכים קמפיינים של חיבוק חינם.
שאל את החניכים:
סכם את היחידה, ולמעשה את המערך כולו: בהבנה שאהבה היא מציאת שייכות וחיבור בינינו לבין העולם. העולם המודרני שהפך את האדם להיות כל כך בודד ועצוב, מצא לעצמו אהבה מסוג המתואר בכתבה זו: אהבת חינם. אך האם זו אהבה? בשונה מהכתבה על המחבקים חינם, באהבה עמוקה, השייכות והחיבור בין אדם לרעהו, בין אדם לסביבתו, יוצרים אמונה ואכפתיות להשפיע על הזולת ועל הסביבה ולא אדישות מחבקת. ובכל זאת, כפי שחידדנו ביחידה זו, האהבה קובעת את הדרך בה אנחנו פועלים החוצה, שהיא באמת דרך של חיבוק ושל אמונה ולא דרך אלימה וכוחנית שלא יכולה לנבוע מתוך מקום אוהב, שייך ומאמין.
1. מתוך אתר: חזית יהודית לאומית (צונזרו שמות הדמויות שבכתבה המקורית)
“זה כבר לא תיאורטי”, אומר בדאגה קצין בכיר בצה”ל. בארבע המלים הפשוטות האלה מסתתר אחד החששות הגדולים של מערכת הביטחון, שהחל ביממה האחרונה להתממש. אתמול בבוקר הגיעו שמונה מתנחלים רעולי פנים אל הכפר הפלסטיני בוריין הסמוך להתנחלות יצהר ועקרו . הפעולה הזו הגיעה בתגובה לפרסומים על כוונת מערכת הביטחון לפנות את המאחזים הלא חוקיים בתוך יממה
שלשום פונו שתי מכולות מהמאחז מצפה דני, שתי סוכות מהמאחז נופי ירדן וקרוואן מהמאחז עדי עד. בשיחות סגורות בפיקוד מרכז מביעים דאגה מהתלהטות הרוחות בקרב בני הנוער שלוקחים חלק בהפגנות נגד כוחות הביטחון, גם יממה לאחר הפינויים ברחבי יהודה ושומרון. “בסיור שאנחנו מבצעים במאחזים אנחנו רואים ממש שנאה בעיניים”, אמר קצין בכיר בפיקוד מרכז. “אין עם מי לדבר”.
פעיל בתנועת נאמני ארץ ישראל ותושב הגבעות באזור שילה, אמר אתמול: “לא הגיוני שהם יצליחו לפנות 23 מאחזים בו-זמנית. גם בגלל שהם לא מסוגלים וגם בגלל שהממשלה תיפול. אבל יש מספר מאחזים שנמצאים כבר בכוננות פינוי”.
פעיל ימין אחר הוסיף: “עודף ברוטאליות של מג”ב גורם לעודף ברוטאליות גם בצד השני. ההתנהלות הזו גורמת לאנשים לא להאמין במוסדות המדינה. יש מאחזים שההתנהגות בהם תכלול מחאה שקטה ויש מאחזים שאני מעריך שבהם יישפך דם.
“כשמכים ציבור פעם אחר פעם בסוף זה מתפוצץ. יש התארגנות בשטח וממה שאני רואה המצב מידרדר. ההחלטות הללו של ברק וביבי יובילו ל-23 אירועים כמו עמונה. הכרוז מדבר בעד עצמו. חלק גדול מהאנשים כבר מבין שבאהבה לא מנצחים מאבקים”.
האם דרך הפעולה שבכתה זו מקרינה אליכם אהבה?
מה דרך הפעולה של הדמויות בכתבה מקרינה על הסביבה?
כיצד הייתם מייעצים לדמויות שבכתבה להילחם באהבה על הערכים בהם הם מאמינים?
2. מתוך האתר “כיכר השבת האתר החרדי”
המחאה נמשכת: בשבוע השלישי ברציפות, אלפי חרדים מחו גם השבת על חילול השבת בחניון קרתא, בחסות עיריית ירושלים. בצומת הרחובות שבטי ישראל ומאה שערים הוצתו פחי אשפה. כוחות משטרה נמצאים במקום ובשלב זה לא דווח על נפגעים.
בשבת בצהריים, התעמתו מאות חרדים עם כוחות משטרה. חלקם ניסו להגיע עד חניון קרתא,אך נחסמו על ידי כוח המשטרה המוצב במקום.
המשטרה טענה כי אבנים יודו לעבר השוטרים, וכי מספר חרדים אף ניסו לפרוץ את גדרות המשטרה, לפרוץ לחניון קרתא ולחסום את הצומת.
האם דרך הפעולה שבכתה זו מקרינה אליכם אהבה?
מה דרך הפעולה של הדמויות בכתבה מקרינה על הסביבה?
כיצד הייתם מייעצים לדמויות שבכתבה להילחם באהבה על הערכים בהם הם מאמינים?
3. מתוך אתר תנועת “גוש שלום” – המאבק על הגדר בבילעין
ממשלה באה וממשלה הולכת – והמאבק נמשך. ארבע שנים של מאבק והתנגדות, מאבק שהפך את השם “בילעין” לשם דבר בשטחים הפלסטיניים וגם בישראל וברחבי העולם, דוגמא ומופת ממנו למדו והמשיכו כפרים אחרים שגם אדמותיהם נגזלות. הפגנות גדולות וקטנות, מצעדים אל הגדר כל יום שישי – בקיץ ובחורף, בשמש ובגשם. עתירה לבג”צ ופסק דין שקבע כי יש להזיז את הגדר ולהחזיר לתושבי הכפר חלק גדול מן האדמות שנגזלו מהם – וגרירת רגליים מתמשכת של רשויות המדינה, המנסות בכל הדרכים להתחמק מביצוע פסק הדין. ובזמן האחרון הגביר הצבא את הפשיטות, כמעט כל לילה: השתוללות ג’יפים ברחובות הכפר, ופיצוץ רימוני הלם באמצע הלילה, ומעצר צעירים וגרירתם מבתיהם למכוניות הממתינות. והתושבים לא נרתעים, והמאבק נמשך, נמשך ונמשך…
היום – יום השנה הרביעי להתחלת המאבק – שוב התכנסו מול המסגד של בילעין מאות מתושבי הכפר, ופלסטינים מכפרים אחרים, וישראלים מירושלים ותל אביב, ומתנדבים שהגיעו מכל רחבי העולם. ראש הממשלה הפלסטיני סלאם פייאד יצא לשעה קלה ממשרדיו ברמאללה להתייצב עם בני עמו מול הגדר בבילעין, וגם ד”ר מוסטפה ברגוטי שהיה שר עצמאי בממשלת האחדות הפלסטינית (ואולי יהיה שוב אם יסתיים הפילוג ההרסני בין הפלסטינים). ויחד צעדו כולם ברחובות הכפר, ואל השדות, ותחת עצי הזית, ואל הגדר. ושם חיכו החיילים ששיגרה מדינת ישראל, וכמו כל שבוע לא עבר הרבה זמן בטרם החל הירי וענני הגז מילאו את האויר. וכמו כל שבוע ישראלים ופלסטינים ומתנדבים מחו”ל רצו תחת הגז המדמיע וסייעו זה לזה והושיטו בצלים וממחטות ספוגות באלכוהול שעוזרות להפחית את השיעול והמחנק והדמעות.
האם דרך הפעולה שבכתה זו מקרינה אליכם אהבה?
מה דרך הפעולה של הדמויות בכתבה מקרינה על הסביבה?
כיצד הייתם מייעצים לדמויות שבכתבה להילחם באהבה על הערכים בהם הם מאמינים?