איתור סניפים וכפרי בוגרים
רגע לפני פתיחת חגיגות יום העצמאות, יום הזיכרון מציין בפנינו את רגעי החושך והקושי ששזורים גם הם בגאולה שהיא קמעא קמעא. יחד עם זאת, בחיבור שלו שבין יום השואה ליום העצמאות – ניתן גם להתבונן בכאב הזה כצעד “מתקדם” יותר לקראת הגאולה, כאשר החללים ביום זה נפלו על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל.
הטקסט שמובא הינו הצעה, בחרו את הקטעים והמהלך המתאימים לכם בסניף או בשבט.
קטע פתיחה-
היום, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה ת.ש.פ.ב, ערב יום העצמאות ה74 למדינת ישראל. ביום זה זוכרים אנו את המאבק והמלחמה הקשה על קיומה של מדינת ישראל, מעלים על נס את גבורתם של הלוחמים הקדושים, חיילים ונפגעי פעולות האיבה, שמסרו נפשם על הגנתה ומתבוננים בתהליך הגאולה המתרחש אט אט ומצמיח אור מתוך החושך.
יזכור, אל מלא רחמים ופרק פג-
לתפילת יזכור, אל מלא רחמים ופרק תהילים, אני מתכבד/ת להזמין את ___________ .
הקהל מתבקש לעמוד.
(רצוי להזמין דמות משמעותית בקהילה/ רב הסניף.)
יִזְכֹּר עַם יִשׂרָאֵל אֶת בָּנָיו וּבְנוֹתָיו,
הַנֶּאֱמָנִים וְהָאַמִּיצִים, חַיָּלֵי צְבָא-הֲגָנָה לְיִשׂרָאֵל,
וְכָל לוֹחֲמֵי הַמַּחְתָּרוֹת וַחֲטִיבוֹת הַלּוֹחֲמִים
בְּמַעַרְכוֹת הָעָם, וְכָל אַנְשֵי קְהִילת הַמּוֹדִיעִין
וְהַבִּטָּחוֹן וְאַנְשֵי הַמִּשְׁטָרָה אֲשֶׁר חֵרְפוּ נַפְשָׁם
בָּמִלְחָמָה עַל תְּקוּמַת יִשְׂרָאֵל,
וְכָל אֵלֶּה שֶׁנִּרְצְחוּ בָּאָרֶץ וּמִחוּצָה לָהּ
בִּידֵי מְרָצְחִים מֵאִרְגּוּנֵי הָטֶּרוֹר.
יִזְכֹּר יִשׂרָאֵל וְיִתְבָּרַך בְּזַרְעוֹ וְיֶאֱבַל עַל זִיו הָעֲלוּמִים
וְחֶמְדַת הַגְּבוּרָה וּקְדֻשָׁת הָרָצוֹן וּמְסִירוּת הַנֶּפֶש
אֲשֶׁר נִסְפּוּ בַּמַּעֲרָכָה הַכְּבֵדָה.
יִהְיוּ גִּבּוֹרֵי מִלְחֲמוֹת יִשְֹרָאֵל עֲטוּרֵי הַנִּצָּחוֹן
חֲתוּמִים בְּלֵב יִשְֹרָאֵל לְדוֹר דּוֹר.
אֵל מָלֵא רַחֲמִים שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים, הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה בַּמַּעֲלוֹת קְדוֹשִׁים, טְהוֹרִים וְגִבּוֹרִים, כְּזֹהַר הָרָקִיעַ מַזְהִירִים, לְנִשְׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנִּלְחֲמוּ בְּכָל מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל, בַּמַּחְתֶּרֶת וּבִצְבָא הַהֲגָנָה לְיִשְׂרָאֵל וְשֶׁנָּפְלוּ בְּמִלְחַמְתָּם וּמָסְרוּ נַפְשָׁם עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם, הָעָם וְהָאָרֶץ, בַּעֲבוּר שֶׁאָנוּ מִתְפַּלְּלִים לְעִלּוּי נִשְׁמוֹתֵיהֶם. לָכֵן בַּעַל הָרַחֲמִים יַסְתִּירֵם בְּסֵתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים וְיִצְרֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמוֹתֵיהֶם, ה’ הוּא נַחֲלָתָם, בְּגַן עֵדֶן מְנוּחָתָם, וְיָנוּחוּ בְּשָׁלוֹם עַל מִשְׁכְּבוֹתָם וְתַעֲמֹד לְכָל יִשְׂרָאֵל זְכוּתָם וְיַעַמְדוּ לְגוֹרָלָם לְקֵץ הַיָּמִין, וְנֹאמַר אָמֵן.
תהלים פג – מזמור לאסף
א שִׁיר מִזְמוֹר לְאָסָף:
ב אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקֹט אֵל:
ג כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֶהֱמָיוּן וּמְשַׂנְאֶיךָ נָשְׂאוּ רֹאשׁ:
ד עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד וְיִתְיָעֲצוּ עַל צְפוּנֶיךָ:
ה אָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד:
ו כִּי נוֹעֲצוּ לֵב יַחְדָּו עָלֶיךָ בְּרִית יִכְרֹתוּ:
ז אָהֳלֵי אֱדוֹם וְיִשְׁמְעֵאלִים מוֹאָב וְהַגְרִים:
ח גְּבָל וְעַמּוֹן וַעֲמָלֵק פְּלֶשֶׁת עִם יֹשְׁבֵי צוֹר:
ט גַּם אַשּׁוּר נִלְוָה עִמָּם הָיוּ זְרוֹעַ לִבְנֵי לוֹט סֶלָה:
י עֲשֵׂה לָהֶם כְּמִדְיָן כְּסִיסְרָא כְיָבִין בְּנַחַל קִישׁוֹן:
יא נִשְׁמְדוּ בְעֵין דֹּאר הָיוּ דֹּמֶן לָאֲדָמָה:
יב שִׁיתֵמוֹ נְדִיבֵמוֹ כְּעֹרֵב וְכִזְאֵב וּכְזֶבַח וּכְצַלְמֻנָּע כָּל נְסִיכֵמוֹ:
יג אֲשֶׁר אָמְרוּ נִירֲשָׁה לָּנוּ אֵת נְאוֹת אֱלֹהִים:
יד אֱלֹהַי שִׁיתֵמוֹ כַגַּלְגַּל כְּקַשׁ לִפְנֵי רוּחַ:
טו כְּאֵשׁ תִּבְעַר יָעַר וּכְלֶהָבָה תְּלַהֵט הָרִים:
טז כֵּן תִּרְדְּפֵם בְּסַעֲרֶךָ וּבְסוּפָתְךָ תְבַהֲלֵם:
יז מַלֵּא פְנֵיהֶם קָלוֹן וִיבַקְשׁוּ שִׁמְךָ ה’:
יח יֵבֹשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ עֲדֵי עַד וְיַחְפְּרוּ וְיֹאבֵדוּ:
יט וְיֵדְעוּ כִּי אַתָּה שִׁמְךָ ה’ לְבַדֶּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הָאָרֶץ:
שיר- מגש הכסף.
(אופציה אחת, היא שהחניכים ישירו וינגנו את השיר.
אופציה נוספת, היא להראות סרטון של השיר (מגש הכסף- אלחי, לזכר הדר גולדין).
https://www.youtube.com/watch?v=M9d6NEovACw
בכל אופן אפשר להציג את הסרטון ברקע. מאפשר חיבור ומשמעות לשיר)
קטע 1- שבילי הגבורה, יצחק שדה (מייסד הפלמ”ח)
הגבורה אינה פסגה. היא דרך העפלה, דרך שאין בה קפיצות… היא זו המוליכה כל הזמן בכיוון אחד – אל ראש ההר. נקדים ונאמר: היסוד שבגבורה אינו האומץ, אלא הנכונות להקרבה עצמית. לאומץ שבגבורה יכול להגיע גם האיש המפחד, אם חזקה בו נכונות ההקרבה. הגבורה האמיתית מתגלה גם בחולין של יום יום. אנו רגילים לייחס את מושג הגבורה לצבאיות מסיבה מובנת: מהלוחם נדרשת הסכמה למפרע להקרבה מקסימלית, לקרבן חיים. אך אין זו הדרך היחידה. אפשר זו דרך המלך של הגבורה. אולם למעלה מוליכים אלפי שבילים. הגבורה היא קודם כל מידה מוסרית, הגבורה שהיא הקרבה, אינה אכזרית ביסודה היא אינה המתאכזרת, זו היא הצורה הנעלה ביותר של השרות. ביסודה היא אהבת הזולת.
שיר מעבר- הרעות https://www.youtube.com/watch?v=XSRBg7OUDig&ab_channel=GuyAlon
קטע 2- (ניתן לעשות גם כהצגה- נספח 1)
דרור בר למד בבית הספר היסודי שבקיבוץ עינת, והיה ילד שמח ושובב. בשעות הפנאי שיחק כדורסל, התאמן בקרטה ורכב על סוסים. את דרכו הצבאית החל בקורס טיס, אך לאחר כחצי שנה נשר מהקורס לשמחתו הרבה. הוא עבר לחיל הרגלים, הוצב ביחידת “מגלן” – יחידה מובחרת של הצנחנים ויצא לקורס קצינים עד שהשתחרר מצה”ל. דרור קיבל הצעה ממשרד הביטחון להתגייס למוסד ושירת במחלקת מחשבים. הוא ראה את שירותו כשליחות. במבצע “חומת מגן” שנועד לפגוע בתשתית הטרור ביהודה ושומרון קיבל דרור “צו 8” והתייצב ביחידתו. הגדוד של דרור השתתף תחילה במצור על ג’נין, ולאחר מכן בפעולות לחימה. החיילים עברו מבית לבית, דרך קירות הבתים, והתקדמו באִיטיות כדי למזער פגיעה באזרחים. ערב לפני נפילתו בקרב, חל יום הזיכרון לשואה ולגבורה. חייליו מספרים כי דרור כינס אותם באחד המבנים, אסף שישה נרות, ולאור הנרות הדולקים אמר: “יש קשר ישיר בין תקופת השואה לבין הקרבות האלו, והקשר הוא שבשואה לא יכלו היהודים להגן על נפשם, ואילו פה אנחנו במדינה עצמאית ואנו אחראים לגורלנו, ואנו נלחמים על גורלה של מדינת ישראל”. למחרת נקלעה מחלקתו של דרור למארב מתוכנן של מחבלים. דרור נפל בקרב יחד עם 12 מחייליו. בן עשרים ושמונה היה במותו.
שיר- והיא שעמדה- https://www.youtube.com/watch?v=DjPqwkd4-uc&ab_channel=%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90-Akiva
קטע 3-
מושקא ליבא אורנשטיין נולדה בירושלים למשפחה חסידית. בשנת 1940 עברה יחד עם בעלה להתגורר בעיר העתיקה בירושלים שם גידלו את ששת ילדיהם. מושקא ליבא התאפיינה באומץ לב מיוחד שבא לידי ביטוי בימי מלחמת העצמאות, כשנשארה בביתה בעיר העתיקה ואף מסרה כמה חדרים לשימוש ההגנה. היא היתלה בבריטים שניסו לחפש בבית נשק והיתה כאם ללוחמים, בישלה וכיבסה עבורם. ביתה הגדול בלט ברובע היהודי וכונה “עמדת אורנשטיין”. במהלך מלחמת העצמאות ספגה העיר העתיקה הפצצות קשות. ליבא ובעלה שהסתתרו יחד עם משפחות נוספות בבית בכיכר בית מחסה נפגעו שניהם מנפילת פגז ונהרגו באותו היום.
שיר- קדושה אני מבקש- https://www.youtube.com/watch?v=ysUr5796NCw&ab_channel=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8
קטע 4-
סרן יהונתן נתנאלבירושלים. יהונתן התנדב ליחידת מגלן, יחידה קרבית מיוחדת, סיים בהצלחה את המסלול וכסמל הוביל את צוותו להישגים מיוחדים. לקראת תום שלוש שנות שירות החובה החליט יהונתן, להפתעת הקרובים לו, לצאת ל קורס קצינים. משסיים את הקורס בהצטיינות הוא שובץ, לבקשתו, בחטיבת הצנחנים, בגדוד 202. הוא קיבל מחלקה בעייתית אך עד מהרה הפך אותה למצטיינת, וכעבור זמן קצר נבחר כקצין מצטיין חטיבתי. יהונתן הוכיח את עצמו כמפקד מקצועי, שקול ואחראי, אשר מילא כל משימה שהוטלה עליו בצורה הטובה ביותר. בדצמבר 2008, יצא צה”ל למבצע “עופרת יצוקה” ברצועת עזה, שמטרתה לצמצם את הירי לעבר ישראל ולחזק את ההר תעה. יהונתן נפל בקרב ברצועת עזה ביום י’ בטבת תשס”ט, זמן מה לפני נפילתו, במפגש לזכר חבר, אמר יהונתן: “הרבה פעמים בזמן האחרון יצא לי להיפגש עם המוות, וזה כל פעם מחדש מדגיש לי שהמוות בעצם לוקח את הגוף, את החומר, ומשאיר לנו את הצד האידיאלי שבאדם, את הצד הטוב, את הצד המוסרי, את הצד שדרכו אנחנו יכולים לבוא ולהתעלות ולזכך את החיים שלנו.”
בחייו כתב יהונתן את השיר “והנה הסוף קרב”: “הנה ההתחלה מתרחקת / והנה קרבה הפרידה, ומה מתרחקת? חלק ממני נשאר, אך מה שנשאר אותי עוזב / איכה אמצא את משפחתי, אשר אני כה אוהב? יש לנו אש יוקדת ומדויקת / ואם תחסר אתה יחסר קודש, תחסר פעימה, אך תחסר מליבך דאגה / בזכותך תישאר בוערת להבת האהבה”…
שיר- הנסיך הקטן- https://www.youtube.com/watch?v=QQA5i3aafPs&list=PL7qAso9Bl0b8a7NhGLgVd-l2-ErGL8vql&index=5&ab_channel=ShlomoYdov-Topic
סרטון- משפחת השכול –
משפחת השכול מאגדת לתוכה אנשים שונים,
דתיים חילונים, ילדים וזקנים.
אלו שאיבדו אח או אחות,
יתומים ואלמנות.
משפחת השכול לא עושה אבחנה,
מצרפת אליה בחיבוק, ובמבט של אהבה
משפחת השכול היא עדות של אומה
שעדיין פוסעת במסע התקומה.
הקרנת הסרטון:
קטע 5-
“כשנסעתי לפולין הרגשתי מוות. במטוס היו פולנים שבהתקרבם לארצם שמחו. בנחיתה מחאו כפיים, הגענו הביתה. גם אני הגעתי הביתה, לבית הקברות של העם היהודי. לבית הקברות של המשפחה של סבא, לבית הקברות של המשפחה של סבתא. … בטיקטין, בטרבלינקה, אני חש שאני דורך על מתים, שאני דורך על אנשים אחים. והמוות מלווה בכול. אך אני יודע שהמוות הזה הוליד חיים והחיים האלה הם אני, אתה, הם, אנחנו. החיים האלה הקנו לי את הזכות להיות יהודי חופשי בארץ ישראל. … החיים האלה הקנו לי את הזכות לייצג כחייל יהודי מארץ ישראל את כל אלה שהיו ואינם ואת אלה שישנם. … החיים האלה תובעים ודורשים, … אך ברור לי שהדרישות הן כבירות ומחייבות. מי ייתן ויהיה בי, בנו, הכוח לעמוד בהן.”
בנייה ריין, בן לחגית ולשמעון ריין, נפל במהלך מלחמת לבנון השנייה. בן 27 בנופלו. את הקטע כתב במהלך מסע לפולין כשהיה בקורס קצינים.
סרטון- הדר גולדין.
סגן הדר גולדין היה ילד של אור ואידיאלים, מאז היותו קטן כבש את לב הגננות והמורות. הדר היה ילד יצירתי ופעיל. הדריך בבני עקיבא, למד במכינת בני דוד ולימים הפך לקצין מוערך והעמיד דור של חיילים בעלי להט ומקצועיות.
הדר נפל במבע צוק איתן, במשימה לאיתור מנהרות טרור, בן 23 בנופלו.
https://www.youtube.com/watch?v=oSXhBakc7q0
שיר – קמעא-קמעא (ביני לנדאו)
קטע סיום –
החיים, תהליך בו משמשים החושך והאור בערבוביה. ביום זה, אנו מתכנסים ומתייחדים עם הכאב של המשפחות על יקיריהם. נבקש לעצור את שטף החיים, להוקיר ולזכור את מורשתם של הנופלים ואת חייהם. אנו זוכרים את המחיר של חיי הנופלים: חיילים שהגנו בגופם ונפגעי פעולות האיבה שהקריבו נפשם, כדי שנוכל לחיות פה. מתוך הבנת מאבקנו פה בארץ, נבקש להמשיך את החיים שנגדעו בטרם עת למען המולדת. ‘במותם ציוו לנו את החיים’: חיים של גבורה ומסירות, חיים של חיבור לנצח ישראל, חיים של קדושה אמיתית וטהורה.
לשירת המנון התנועה, המנון המדינה ואני מאמין, הקהל מתבקש לעמוד.
תם הטקס.
עיבוד לאחר הטקס-
על מנת שהטקס לא יהיה חיצוני אל החניכים, אלא ידרוש מהם מפגש עם הנושא, עם הכאב, עם הנופלים, נבקש מהם לכתוב מחשבות מהיום הזה והטקס.
אפשרות א’- נחלק לחניכים דפים, ונבקש מהם לכתוב עם איזו תבונה/החלטה/מחשבה הם יוצאים מהיום הזה. את הדפים שלהם נתלה בצורה של מגן דוד בסניף, והם ימשיכו ללוות אותנו במהלך חגי אייר.
אופציה אחרת תהיה לאסוף את הדפים ולשלוח אותם למשפחות השכולות של הסניף.
אפשרות ב’- מעגל שיח.
אפשר לקיים את מעגל העיבוד במסגרת סניפית או שבטית.
סכמו: עם ישראל עבר הרבה טלטלות מאז היווסדו ומאז הקים מדינה בארץ ישראל. הקב”ה ציווה אותנו לשמור על עם ישראל, על ארץ ישראל ועל תורת ישראל, ואנו מחויבים בכך ולכן אנו נלחמים למען המדינה. לכן אנחנו יושבים פה היום יחד ללמוד ולהיזכר בכל הגיבורים שלחמו את מלחמתנו ונפלו בשביל שאנחנו נשב פה בביטחון בארץ ישראל. עכשיו נגיד יחד פרק תהלים, ולאחר מכן כל אחד יבקש מריבונו של עולם שיעזור לעם ישראל במלחמתו, שיעזור לחיילים וישמור עליהם, וניזכר בכל מי שאינם איתנו.
נספח 1- הצגה
על הבמה 3 חיילים ומפקד.
חייל 1: לקבלת המפקד הפלוגה תעבור לדום,
כולם : עמו דום.
המפקד: חיילים, אנו נקראנו בצו 8 אל הדגל. להילחם למען עם ישראל. כולנו אנשי משפחות, בעלי עסקים ועבודה, אך כעת המדינה זקוקה לנו.
חייל 2: המפקד, ידוע כמה ימים נהיה בתוך ג’נין?
המפקד: כרגע לא, עלינו להיזהר אנו נלחמים בשטח בנוי עם אוכלוסייה רבה.
חייל 3: צה”ל גם במלחמה תמיד מתנהל מתוך אחריות ורגישות.
מפקד: בהצלחה לכולנו, שה’ יהיה בעזרתנו ונחזור בשלום!
על הבמה החיילים תוך כדי לחימה, הולכים בזהירות כאשר דרור המפקד מוביל אחריו.
לילה. החיילים מתאספים בשקט בבית.
על הרצפה המפקד מסדר 6 נרות.
חייל 1: מה המפקד עושה?
חייל 2: אני באמת לא מבין, עלינו להתרכז בלחימה. מה הוא עושה איזה טקס מוזר עכשיו?
חייל 3: שש…. אתם לא יודעים מה התאריך היום?
חייל 1: מרוב לחימה איבדתי את תחושת הזמן.
המפקד (מגיע בעדינות מאחוריהם): היום מצוין יום הזיכרון לשואה ולגבורה. בואו נתאסף.
(החיילים נעמדים במעגל סביבו.) יש קשר ישיר בין תקופת השואה לבין הקרבות האלו, והקשר הוא שבשואה לא יכלו היהודים להגן על נפשם, ואילו פה אנחנו במדינה עצמאית ואנו אחראים לגורלנו, ואנו נלחמים על גורלה של מדינת ישראל.
חייל 2: “להגן על המדינה”, באמת שיש לנו משימה גדולה.
כולם בשקט: למען העם והמולדת! (חיבוק קבוצתי וחוזרים לעמדות)
בוקר, לחימה קשה החיילים לאט לאט יוצאים כשעל הבמה נשארים 6 הנרות הדולקים. לבמה עולה ילדה קטנה ומדליקה נר נוסף.
קריינית: דרור בר נפל במצבע חומת מגן, בן 28 היה בנופלו.
[gview file=”http://bneiakiva.org.il/wp-content/uploads/2022/04/טקס-יום-הזיכרון-לחיות-לאורם-סופי.pdf”]