איתור סניפים וכפרי בוגרים
מתאים ליום חולזכינו בארץ מיוחדת, שעליה נאמר “ארץ זבת חלב ודבש” (במדבר יג, כז), ארץ מלאת נופים מגוונים ומרהיבים מצפון ועד דרום. אבל מתי עצרנו רגע להעמיק במעלה ובייחודיות של ארצנו? וכיצד אפשר לראות אפילו רק על ידי הנוף את הקשר הנצחי שבין ארץ ישראל לעם ישראל? בפעולה זו ניצור בחניכים חיבור לארץ ישראל והזדהות עימה ונכין אותם לקראת טיול ט”ו בשבט.
ציוד: טלפון נייד
שלחו לחניכים את הקישור למשחק. עליהם להתאים את התמונות של הנופים לארצות שבהן צולמו התמונות. לאחר מכן עליהם ללחוץ על “שלח תשובות” ולהציג את התוצאות לשאר החברים בשבט.
קישור למשחק: https://wordwall.net/he/resource/43975746
עכשיו, אחרי שכל התשובות יצאו לא נכונות, גלו לחניכים שכל התמונות צולמו בארץ!
שאלו את החניכים: מי האדם הראשון שה’ ציווה אותו להתהלך בארץ ישראל?
לאחר ששמעתם את התשובות אמרו לחניכים שהמתהלך הראשון בארץ היה אברהם אבינו, שכן הקב”ה אמר לו: “קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה” (בראשית יג, יז).
חלקו את החניכים לקבוצות, ותנו לכל קבוצה קטע מקור ושאלות (נספח 1).
לאחר מכן ערכו סבב קצר שבו יבחר נציג מכל קבוצה נקודה אחת שעלתה בדיון ומייחדת את ארץ ישראל.
קראו עם החניכים קטע ממקור (נספח 2) או בקשו מאחד החניכים לקרוא אותו.
הסבירו לחניכים שרבי אבא מביא את דברי יחזקאל הנביא, שלפיהם הסימן המובהק ביותר לכך שהגאולה הגיעה הוא שהארץ תצמיח פרחים, עצים, פירות וירקות. משממה תהפוך לפורחת ושוקקת חיים, וכל זה כדי לקבל את בניה השבים אליה מן הגולה.
שלחו לחניכים קישור לסרטון שממחיש את הדברים:
4:07–5:26 – הדקות רלוונטיות לנושא (https://www.youtube.com/watch?v=wF92KIC7eAo)
ההתיישבות בגוש קטיף: תחילה היא הייתה באזור שומם, חולות ומדבר, וכשהגיעו יהודים והתחילו לבנות יישובים, החלה האדמה לתת יבול בשפע. לאחר הגירוש השתלטו על החממות ערביי הסביבה וניסו להמשיך את החקלאות, אך למרבה הפלא לא הצליחו, כי יש קשר מיוחד בין ארץ ישראל לעם ישראל, ויש ברכה רק כאשר עם ישראל נמצא בה.
קראו קטע של הרמב”ן (נספח 3) או בקשו מאחד החניכים לקרוא אותו.
הרמב”ן אומר שהקב”ה רצה למצוא מישהו שישמור על הארץ. הוא לא בחר במלאכים, לא במושלים ולא בקצינים אלא בנו, עם ישראל, שנשמור על נחלתו, על ארצנו הקדושה, ארץ ישראל. שמירה יכולה להיות ביטחונית, התיישבותית, אך חשוב לשמור על הטבע של ארץ ישראל, על ההרים, הגבעות, הפרחים והעצים, שכולם בעלי מעלה מיוחדת.
לסיכום ערכו סבב פופקורן שבו החניכים יעלו רעיונות ליוזמות הקשורות לשמירה על הסביבה שאפשר ליישם בטיול ט”ו בשבט.
אם חסרים לכם רעיונות, הנה כמה שתוכלו להיעזר בהם:
נספח 1 – מקורות לחברותא
מקור 1: “אמר רבי ירמיה בר אבא בשם רבי יוחנן: כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל – מובטח לו שהוא בן העולם הבא” (כתובות קיא ע”א).
שאלות לדיון:
מקור 2: על חביבות המיוחדת בטיולי ארץ ישראל עמד הרב שלמה זלמן זצ”ל: “אנו רואים שכל מי שמטייל בארץ לארכה ולרחבה מתקשר אליה באהבה וגעגועים, אנו בודאי מצווים לעשות כך כדי להגביר בלבנו את האהבה לארץ, שלא יקרה מצב , שנקום בוקר אחד, ולא נרגיש שאנו מקושרים בלבנו אל הארץ הזאת” (הרב שמואל כץ, ‘והיה מחניך קדוש’).
שאלות לדיון:
מקור 3: “עם מכלול הקוצים והצמחים שנכנסו לי לגוף אפשר להקים ערוגה של מטר על מטר, אבל אלו לא סתם קוצים, אלו קוצי ארץ ישראל” (אוריאל פרץ, נפל בלבנון בשנת תשנ”ט).
שאלות לדיון:
מקור 4: “כִּי ה’ אֱ-לֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר. אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ. אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת” (דברים ח, ז–ט).
שאלות לדיון:
מקור 5: “אין לדמות קשר ישראל לארצו לקשר של כל עם אחר לארצו. ואין להשוות יחסם של אומות העולם לארצותיהם ליחס ישראל לארץ ישראל: ייחוסם הוא רק ייחוס ארצי, בלא יחס נפשי וללא ערכי קדושה. כל השייכות שלהם לאדמתם אינה אלא משום שאבותיהם התישבו שם במקרה, והייתה להם זו לארץ המולדת. ואם במקרה נסחף או ייסחף עם לארץ אחרת, או אם משפחה היגרה למדינה אחרת וקיבלה שם זכות אזרח, הנה במשך מספר שנים נותקה לגמרי מארצה הקודמת. לא כן האומה הישראלית בייחוסה לארץ ישראל, שיש לה שטר קדום הכתוב בתורה: ‘בהנחיל עליון גוים יצב גבולות עמים למספר בני ישראל’, אשר להם, לישראל, הנחיל הקב”ה את ארץ כנען” (הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי, ‘ספר ארץ ישראל’).
שאלות לדיון:
מקור 6: שלום לך ארץ נהדרת (אילן גולדהירש)
הייתי בפריז וגם ברומא
ראיתי את שבעת פלאי תבל,
בקוטב הצפוני וגם דרומה,
אך אין מקום כמו ארץ ישראל.
וכמו גלויות של נוף יפות
תמונות בזיכרוני עפות,
כמו בעד עדשה של מצלמה
בתרמילי אותן אשא
בכל מקום, בכל מסע
קטעי פסיפס מתוך תמונה שלמה.
שלום לך ארץ נהדרת,
עבדך הדל נושא לך שיר מזמור.
גם אם לעיתים נודד אני על דרך,
מה טוב לנדוד אך טוב יותר לחזור.
צריחי המגדלים בירושלים
וסמטאות השוק הצבעוני
גגות הרעפים של גבעתיים
הניבטים מבעד חלוני.
את האביב בתל אביב,
את סבתי ואת סבי,
את החלה ואת נרות שבת,
את ים המלח מול אדום
ואשת לוט צופה לסדום
ואת הקיץ בואך אילת.
שלום לך ארץ נהדרת…
מימיה הכחולים של הכינרת
והרקיע התואם מעל
והרגשת הבית המוכרת
בתוך עורקיי זורמת כמו חשמל.
הרי גליל והשומרון,
הפרדסים שבשרון,
וילדים בגן המושבה
את הכרמל ואת הים
אחד אחד ואת כולם,
תמיד קורצים, אומרים ברוך הבא.
שלום לך ארץ נהדרת…
נספח 2 – סנהדרין צח ע”א
“וְאָמַר רַבִּי אַבָּא, אֵין לְךָ קֵץ מְגֻלֶּה מִזֶּה (סימן שהגיעה הגאולה), שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לו, ח) “וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם תִּשְּאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל כִּי קֵרְבוּ לָבוֹא”.
נספח 3 – רמב”ן, ויקרא יח, כה
“ארץ ישראל היא נחלת ה’, מיוחדת לשמו. לא נתן עליה מן המלאכים קצין, שוטר ומושל בהנחילו אותה לעמו עם ישראל, זרע אוהביו. וזהו שאמר: ‘והייתם לי סגולה מכל העמים, כי לי כל הארץ'”.