וכולנו אור איתן!

תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

מהלך הפעולה:

א. התחילו בלמידה על כוחה של הקבוצה, על הרצון שלנו להיות חלק מחבורה משמעותית שעובדת בשיתוף פעולה ורוצה להניע דברים בעולם

חלקו לכל חניך וחניכה פתק ובו משימה אישית, והקציבו דקות מספר למילוי המשימה.

דוגמאות למשימות אישיות:

• לקפוץ על רגל אחת
• לשיר את המנון בתנועה במנגינה אחרת
• לספר בדיחה לחבר/ה
• להצטלם עם מבוגר שהיה בילדותו בבני עקיבא
• לאסוף ארבע חתימות ממוכרים בחנויות הקרובות

לאחר שהחניכים מילאו את משימותיהם, תנו להם מעטפה ובה משימה קבוצתית. על המשימה להיות מאתגרת, קבוצתית ומכילה די תפקידים כדי שכל חברי השבט יוכלו להשתתף בה.

דוגמאות למשימות קבוצתיות:

• עליכם לתכנן סמל שבטי ולבנותו מחומרים הנמצאים בהישג יד.
• עליכם לכתוב שיר על השבט. לשיר יהיו קצב, ארבעה בתים ופזמון. לאחר כתיבת השיר עשו חזרות מספר ואז הציגו את השיר לפני המדריכים.

שאלו את החניכים:

• היכן נהניתם יותר – במילוי המשימות האישיות או במילוי המשימה הקבוצתית?
• מה מיוחד בעבודה קבוצתית? מה יש בקבוצה שאין ביחידים? (שיתוף פעולה, עבודת צוות, כל אחד תורם מכישרונותיו ועוד).

.

ב. קראו את הקטע מתוך הסיפור ‘חוטים על ההר’ של רות עציון (נספח 1).

למדריכים – הסיפור ‘חוטים על ההר’ נכתב לזכרה של עטרה פלס-אלון. עטרה גדלה ביישוב כוכב השחר מאז מלאה לה שנה וחצי ועד לנישואיה. לאחר כשנה חזרה לגור ביישוב עם בעלה ועם בתה ראשית, וכאן נולד בנה, איתן. דרכה של עטרה היתה מיוחדת, בהירה ומלאת עשייה, אך היא נקטעה באִבּה בהיותה בת 25, עת נהרגה בתאונת דרכים סמוך ליישוב. הספר נכתב כדי להנציח את קווי אישיותה המיוחדים של עטרה. בעת בקשתנו לצרף קטע מהסיפור לחוברת הפעולות, ביקשה אמה של עטרה שנספר עליה מעט. תהא נשמתה צרורה בצרור החיים.

.

ג. לאחר שהבנו שיש בקבוצה כוח גדול יותר מיש ליחיד, נתקדם שלב נוסף – נלמד שלחבורה שלנו יש כוח להניע דברים ולהוציא לפועל מטרות משותפות.

חלקו לכל חניך וחניכה פתק ובלון. על הפתק יכתבו החניכים חלום שיש להם, יקפלו אותו, יכניסו לתוך הבלון – וינפחו את הבלון. על החניכים כעת לזרוק את הבלונים, לא לתפוס אותם ולמנוע מהם לנחות על הרצפה. בתחילה על כל אחד להעיף את הבלון שלו, ובמשך דקה לוודא שלא ייפול על הרצפה. לאחר מכן תינתן משימה הקבוצתית – להעיף את הבלונים ולוודא ששום בלון לא ייפול על הרצפה במשך שלוש דקות, כאשר כולם עוזרים לכולם.

לאחר שהחניכים יעמדו במשימה, כל חניך וחניכה יחזיקו בידו בלון של חניך אחר. התיישבו חזרה במעגל.

.

שאלו את החניכים:

• מה חשתם כשכל הקבוצה עזרה לכם שהבלון שלכם לא ייפול על הארץ? (שותפות, אכפתיות, חברות, אחריות).

כקבוצה יש לנו כוח לעזור זה לזה, לתמוך בחלום זה של זה, לקבל בעצמנו כוח וחיזוקים מהחברים לשבט. מעבר לזה יכולים להיות לנו חלומות משותפים גם כקבוצה.

אמרו לחניכים להוציא את החלומות מתוך הבלונים. עשו סבב, שבו כל אחד יקריא את החלום שבידו – והקבוצה תצטרך לנחש של מי החלום.

המלצה – תנו לחניכים משימה עד לפעולה הבאה: להגשים את החלום שבידם לחברם, ובתחילת הפעולה הבאה הקדישו דקות מספר להגשמת החלומות.

.

ד. בעזרת הכוח שלנו אנחנו רוצים להסתער על המשימה – להגדיל את השבט!

חשבו עם החניכים על דרכים אפשריות להגדלת השבט בפועל (או חשבו לפני הפעולה איזו דרך תוכל להתאים לשבט שלכם, ובחרו בה). בחרו את אחת האפשרויות (או חשבו על אפשרות חדשה) וקבעו עם החניכים זמן למילוי המשימה.

לפניכם הצעות מספר; שימו לב שההצעות שלהלן מתאימות לשבטים שהצורך בהגדלת השבט בהם הוא מבחינה מספרית, הגדלת מספר החניכים בשבט:

1. חבר מביא חבר – חלקו לכל חניך וחניכה דף, והנחו אותם לכתוב חמישה שמות של חברים מהכיתה, מהשכונה, מהיישוב או מהעיר שעדיין אינם מגיעים לבני עקיבא. בשלב הראשון החניכים יכתבו את שמות החניכים ואת מספרי הטלפון שלהם, בשלב השני כל אחד מהם ידבר עם החברים ויספר להם על הפעילות בבני עקיבא ויזמין אותם אליה, ובה בעת המדריכים יעשו סבב טלפונים לחברים ויזמינו אותם גם הם.
2. גיוס שבטי – חברי השבט יתחלקו לקבוצות, וכל קבוצת חניכים תלך עם אחד המדריכים לבית ספר אחר ותספר לבני הגיל המתאים על הפעילות בבני עקיבא. הצעה: חלקו צ’ופר נחמד עם סוכרייה שתכינו עם החניכים מראש ותלו בכיתה שלט עם פרטי הפעילות כדי שכולם יזכרו מתי ואיפה יש פעולה.
3. פרסום – הכינו עם החניכים שלטים הקוראים לילדים בגיל השבט להצטרף לפעילות השבטית. ציינו בשלטים זמן ומקום של פעולת אמצע שבוע, ותלו את השלטים במקומות רלוונטיים (ליד המתנ”ס, ליד בתי הספר וכד’).

.

ההצעות שלהלן הן למדריכים שמספר החניכים בשבט הגיע למיצוי המקסימלי שלו (כמו ביישובים, בקיבוצים, במושבים וכד’), והמשמעות של הגדלת השבט היא מבחינת האיכות – לשים לב לכל חניך וחניכה, להגדיל את המשמעות של כל אחד ואחד בשבט, לוודא ששום חניך לא יהיה בשוליים, להרחיב את המקום בלב:

1. להכיר מחדש – חלקו את חברי השבט לזוגות; שימו לב שהזוגות יהיו מגוונים ולאו דווקא של חברים שכבר מכירים היטב. חלקו לכל זוג משימה ושלחו אותם למלא אותה בזמן קצוב. דוגמה למשימה: על כל זוג להכין יחד מאכל מסוים בבית של אחד מהם.
2. נפגשים בסלון – בחרו חניכים מספר וארגנו אצלם בבית מפגש שבטי. חשיפת העולם שממנו החברים לשבט מגיעים תקרב את חברי השבט ותגבש אותם. במהלך המפגש אפשר לשחק, ללמוד או לשמוע שיחה קצרה מפי אחד ההורים. כמובן – תאמו מראש עם החניכים ועם הוריהם זמן נוח, הבאת כיבוד, כיסאות וכד’.
3. תקנון שבטי – חשבו עם החניכים מהם הדברים החשובים ביותר כדי שכל חניך וחניכה ירגישו בנוח בשבט, ירגישו שמקבלים אותם כמו שהם, ירצו לבוא לשבט וייהנו מהפעילות המשותפת. הכינו עם החניכים רשימת כללים או עקרונות שבעזרתם תגדילו את המקום של כל חניך וחניכה בשבט. אפשר לחלק לכל אחד העתק של התקנון, לתלות בחדר, להראות לקומונרית וכו’.

דברו עם החניכים על הכוח לחלום ולהגשים, על הקבוצה שבכוחה לפעול יחד ועל הרצון להסתער עכשיו על הגדלת השבט, גם באיכות וגם בכמות!

סיכום:

למדנו בפעולה כמה כוח יש בקבוצה שלנו ועד כמה הכוח הזה גדול ומשמעותי. בתחילת הפעולה ראינו שהרבה יותר כיף ומשמעותי לעשות דברים יחד (משימה אישית לעומת משימה קבוצתית). בסיפור ראינו איזה כוח יש לקבוצה – כוח המשפיע עלינו ביום-יום. התקדמנו שלב נוסף ודיברנו על כך שעם הכוח הזה אפשר להזיז עולמות ולהניע דברים גדולים, ושהמשימה הבאה שלנו היא להגדיל את השבט שלנו, דווקא כי אנחנו יודעים איזה מקום כיפי וטוב הוא!

.

הצעה לצ’ופר: חלקו לחניכים את השיר ‘כדי להגשים חלום אחד ישן’. השמיעו אותו ולאחר מכן קראו אותו יחד (נספח 2).

נספחים

נספח 1 –

מתוך: חוטים על ההר (רות עציון)

במעלה הר גבוה שכנה לה ממלכה.

ההר – מתנשא ורם, זקוף, מרשים,

הממלכה – צבעונית ושוקקת חיים,

ממלכה של חוטים.

בוקר, ערב וצהריים, מטפסים סלילי החוטים על ההר.

שבילים שבילים כמו רִקמה,

מפריחים רוח חיים על פני האדמה.

ימים חולפים, עוברות שנים,

והחוטים בטיפוסים…

ובשעת צהריים יום שלישי אחד,

באמצעו של שבוע רגיל למדי,

עצר לפתע החוט השחור, נעמד,

וצעק “אינני יכול יותר, די!”

דממה.

ההר כולו קפא, מתבונן –

מה קרה לו לשחור? מה זה עלה על דעתו כך סתם לעצור?…

“נגמר לי הכוח לעלות, להזיע,

נו, באמת, מתי כבר נגיע?

מניין לכם יש עוד מרץ וכוח, להמשיך לטפס על ההר הגבוה?”…

רק מועצת החוטים שלא מזמן נבחרה

נשארה באותו הלילה ערה,

כדי לטכס עצה ולמצוא מוצא.

ולמחרת עם שחר הכריזה המועצה:

היום יוצא לדרך מבצע.

התכנית:

כל חוט יעמוד ויספר לחבריו מאין שאב את כוחו לטפס עד עכשיו.

אולי, כך קיוו, הדבר יעזור,

להחזיר את הצבע לפניו של החוט השחור…

אחרון אחרון – הגיע תורו

של החוט הלבן לומר את דברו.

בקהל המקשיבים נשמעו לחשושים –

“החוט הלבן – יש לו כוח איתן!

נו באמת מעניין מה המקור?

מה הוא יאמר עכשיו לחברו השחור?”

לבמה הוא עלה והראה לכולם

יצירה מיוחדת שאתו תמיד היא נודדת.

“זה מה שנותן לי כוח”,

אמר בשקט, בבטחה,

והוסיף עוד מילה אחת:

“משפחה”.

.

נספח 2 –

מקום בלב (אהוד מנור)

כדי להגשים חלום אחד ישן
יש צורך במיליון חולמים
שלא עוצמים את עיניהם.

כדי להגשים חלום אחד ישן
יש צורך במיליון חולמים
שלא אוטמים את אזניהם.

שמוכנים אל החלום להתקרב,
שעוד זוכרים איך להקל את הכאב.
שיכולים להתאהב, להתחייב
ולגלות שעוד נשאר להם מקום בלב.
מקום בלב.
מקום בלב.

להורדת והדפסת הפעולה