ויש סיבות לכל דבר

סוג הפעולה

פעולה

מתאים לגיל

נבטים | ניצנים

משך הפעולה

עד שעה

מערך

מתאים ליום חול

מדריך 1 אהב את הפעולה

עמוד הפייסבוק של המרכז

תקציר הפעולה

חז”ל המשילו במדרשים את ישראל לפירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל, שבעת המינים. כל פרי מעלה על נס תכונה או יתרון אחר. הם המשילו את ישראל לתמר: כפי שהתמר אין בו פסולת, ומשתמשים בכל חלקיו, כך גם ישראל אין בהם פסולת, ולכל אחד מישראל ייעוד ותפקיד נצרך (בראשית רבה מא, א). חז”ל האמינו שיש לנו מה ללמוד מהטבע הארץ-ישראלי על יחסנו לערכו של כל אדם ואדם. בימינו יש שימוש יתר במשאבי הטבע, ואנו רוצים לשוב ולהביט בעולם הטבע הצומח והדומם המשמש אותנו ולברר מחדש את ערכו בחיינו.

מטרות הפעולה

החניכים יפנימו את ערך הרכוש שלהם, של חבריהם ושל הסביבה.
החניכים ילמדו על יחסי הגומלין בין האדם לטבע.
החניכים יתכננו שוק קח-תן שבטי.

מקורות להרחבה:

אפקט הפרפר, מדגים את רעיון השיר של נעמי שמר: https://katzr.net/df6d42
גרסת המקור ‘דוד המלך, הצרעה והעכביש’: https://benyehuda.org/read/5718
על שוק קח-תן: https://katzr.net/da1b45

ציוד נדרש: רמקול, תחפושות, דפים, בריסטולים, טושים, מספריים, עיתונים

מהלך הפעולה

פתיחה: הכול בגלל מסמר

השמיעו לחניכים את השיר של נעמי שמר ‘הכול בגלל מסמר’ (נספח 1).

שאלו אותם: על מה השיר מדבר? מה קרה בגלל מסמר? למה זה מיוחד או משונה?

שלב א: שלי שלך ושלך שלי?

בקשו מהחניכים להביא חפצים שיש בסניף. פזרו את החפצים בחדר והתהלכו ביניהם. תוך כדי הליכה דברו עם החניכים, ושימו לב כיצד הם מגיבים כאשר אתם מתקרבים לחפצים (האם הם ישימו לב? כמה יהיה להם אכפת?)

בשלב השני בקשו מהחניכים להניח במרכז החדר חפץ חשוב שיש להם. פזרו את החפצים והתהלכו ביניהם. תוך כדי הליכה דברו עם החניכים, ושימו לב כיצד הם מגיבים כאשר אתם מתקרבים לחפץ שלהם (נבהלים, קמים לקחת אותו וכו’).

שאלו את החניכים:

מדוע דאגתם יותר לחפצים שלכם מלחפצים שאספתם מהסניף?

האם לא חשוב לשים לב גם לחפצים של כולם? מי אחראי להם?

הדגישו בשיח: כאשר החפץ שלנו והוא משרת אותנו, יש לו תפקיד, הוא חשוב לנו לעומת חפץ שקשה לנו לראות בו תועלת.

שלב ב: אין דבר לריק במעשי ה’

אפשרות א’

חלקו את החניכים לשתי קבוצות, תנו להם את סיפור ‘דוד המלך, הצרעה והעכביש’ (נספח 2) ובקשו מהם להמחיז אותו. אפשר להביא לחניכים תחפושות, דפים, טושים ואביזרים נוספים כדי שייצרו תחושות ותפאורה.

סיכום ביניים: הקב”ה ברא את עולמו ככה שלכל אחת מבריותיו יש סיבה ולכל בריאה יש תכלית: אדם, חי, צומח או דומם. המעמד של הבריאה קובע את התפקיד ואת התועלת שלו בעולם. כלומר, האדם עומד בראש הבריאה ויש לו יכולת ליהנות מכל שאר הבריאות שבעולם. כך רואים גם בסיפור: ה’ מדגים לדוד כי יש לו, אדם השולט בבריאה ונמצא במרכזה, יכולת להביט על כל בריאה ולראות במה היא חיונית לו, להפיק ממנה תועלת וליהנות ממנה. לנו מן הסתם ה’ לא יתגלה כך, אך אנחנו יכולים להבין מכאן כי יש לנו אפשרות ליצור קשר של תועלת עם הטבע, עם עולמו של ה’.

אפשרות ב’

חלקו את החניכים לשתי קבוצות או יותר (תלוי בגודל השבט). כל קבוצה תקבל כרטיסיות משני סוגים: קלפי תמונות וקלפי מלל (נספח 3). המטרה היא לחבר ביניהם. קלפי התמונות מייצגים בריאות בעולם, צמחים ובעלי חיים. קלפי המלל מתארים את התועלת של הבריאה שבתמונה בעבור האדם. אם השבט קטן או אינו מתנהל נכון בתחרות, אפשר לשחק בקבוצה אחת או במשחק זיכרון בשיתוף פעולה בין כל החניכים.

שלב ג: הזבל של אחד הוא האוצר של האחר

שאלו את החניכים: האם יש דברים שיש לכם ואתם כבר לא משתמשים בהם?

ספרו לחניכים על שוק קח-תן שבו כל אחד מביא מוצרים שהוא כבר לא משתמש בהם ויכול לקחת מוצרים אחרים שאנשים הביאו.

שאלו: מה אתם חושבים על זה? האם זה רעיון טוב? למה?

דברו עם החניכים על היכולת של מוצר להיות שימושי למישהו אחד אף שלאחר הוא כבר מיותר ועל שלכל חפץ יש תפקיד או משמעות.

קבעו עם החניכים תאריך לשוק קח-תן שבטי או סניפי, הנחו אותם להביא משחקים או ספרים שיש להם בבית והם כבר אינם משתמשים בהם, והכינו עם החניכים הזמנות (נספח 4) להם או לכל הסניף.

סיכום

עברו עם החניכים על מהלך הפעולה: בהתחלה שמענו את השיר של נעמי שמר, שמדגים איך לפעולה קטנה יכולה להיות השפעה גדולה ואיך לכל מרכיב בסיפור יש תפקיד אשר משפיע על הסיפור כולו. בהמשך ראינו כיצד כאשר לחפץ יש משמעות בעבורנו, כאשר יש לו תועלת, הוא חשוב לנו, וכאשר אנו מפספסים את תועלתו, אנו עלולים לזלזל בחשיבותו. נפגשנו עם הסיפור של דוד המלך או במשחק התמונות, אשר העיקרון שחווינו במשחק משתקף גם בו, וכן מראה כיצד העולם פועל במערכת אחת, בסנכרון, וה’ מנהיג אותה לטובת האדם. לבסוף הבנו כי אנו יכולים להפיק תועלת על ידי שיתוף ובכך להאריך שימוש בחפצים וליהנות מהם.